דקדוק – הבדלי גרסאות

ה[[רד"ק]] כתב בהקדמת ספרו המכלול: {{ציטוטון|ואם יבוא איש ללמוד חכמת הדקדוק, ילאה ללמוד כל הספרים אשר חברו ממחברים, ויצטרך להתעסק בהם כל ימיו. ולא טוב היות האדם ערירי מחכמת הדקדוק, אבל צריך לו להתעסק בתורה ובמצות ובפירושים וצרכי ענינים בדברי רז"ל, ולהתעסק בדקדוק על דרך קצרה כדי שיספיק לו ללמוד התיבות כתיקונן, ולדעת יתרון האותיות וחסרונן}}. [[הרמב"ם]] הביא את לימוד הדקדוק כדוגמא ל"מצוה קלה": {{ציטוטון|אמר שצריך ליזהר במצוה שיחשב בה שהיא קלה, כשמחת הרגל ולמידת לשון הקדש}}{{הערה|פירוש המשניות אבות פרק ב, משנה א.}}. בדומה לזה כתבו גדולי ישראל נוספים{{הערה|רבי חיים אחי המהר"ל בהקדמת עץ חיים. [https://www.sefaria.org.il/Havot_Yair.124?lang=he שו"ת חוות יאיר, סימן קכד].}}.

[[סידור אדמו"ר הזקן]] הוא מוגה לפי כללי הדקדוק. כך כתב אחיו, רבי [[יהודה לייב מינוביץ']]: {{ציטוטון|מלבד שבירר וליבן הנוסח עפ"י כונה הרצויה ל[[האר"י ז"ל]], עוד זאת דרש במשפט להעמיד עפ"י דקדוק אמת. כי אף שאינו שוה לכל נפש, ולמי שלא הורגל מנעוריו מבלבל כוונתו ב[[תפלה]], ובדיעבד יצא אפילו לא דקדק באותיות [[קריאת שמע]] כידוע, מכל מקום לכתחלה ודאי טוב להרגיל מנעוריו או שלא בשעת התפלה. כי מצוה גדולה היא גם בנגלה ומכל שכן בנסתר כידוע, שה[[אותיות]] וה[[נקודות]] שאדם מוציא מפיו עושין פרי למעלה}}{{הערה|1=הסכמתו לסידור בהוצאת תקפ"ב, נדפסה בסידור תורה אור. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4502.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יג, אגרת ד'תקב].}}. וכן כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]: {{ציטוטון|הוד כ"ק אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מסר נפשו הק' לסדר את הנוסח המדויק, להיות כי התפלה בנוסח ומבטא מכוון הוא דבר הנוגע מאד}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרעיי"צ כרך ו, ע' מה.}}.