רבי אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – לערך ד'תתקכ"ד, 1164) היה משורר, פרשן מקרא, פילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד והוגה יהודי בולט בימי הביניים.

תולדות חיים

נולד בעיר טודלה שבספרד בשנת ד'תתמ"ט (1089 למניינם). בצעירותו עזב את עיר הולדתו והחל לנדוד בערי ספרד בתקווה למציאת מקור כלכלי. בהמשך הרחיב את נדודיו לאזור צפון אפריקה, ובהמשך הגיע אף למצרים.

היה מיודד עם רבי יהודה הלוי, ואף מזכירו בפירושו לתורה כמה פעמים. ישנם הטוענים שהיה חתנו.

מקובל שהיה מיודד עם הרמב"ם.

היה חסר מזל מבחינה כלכלית, ובכל עסק שעסק נחל הפסד. בשיר מסוים התבטא על עצמו:

'גַּלְגַּל וּמַזָּלוֹת בְּמַעְמָדָם / נָטוּ בְּמַהְלָכָם לְמוֹלַדְתִּי;

'לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי – / לֹא-יֶחֱשַׁךְ שֶׁמֶשׁ עֲדֵי מוֹתִי

'אִיגַע לְהַצְלִיחַ וְלֹא-אוּכַל, / כִּי עִוְּתוּנִי כּוֹכְבֵי שָׁמָי;

'לוּ אֶהֱיֶה סֹחֵר בְּתַכְרִיכִין– / לֹא יִגְוְעוּן אִישִׁים בְּכָל יָמָי

חיבוריו ושיריו

רבי אברהם חיבר פירוש לתורה ורוב הנ"ך, בעיקר על דרך הפשט והדקדוק.

בשיחות הרבי על פירוש רש"י מרבה להביא את פירושו ולפלפל בדבריו.

בנוסף השאיר אחריו חיבורים מתמטיים ודקדוקיים שונים.

רבי אברהם אבן עזרא הרבה לכתוב שירים ופיוטים (מהם הפיוטים 'לך אלי' 'כי אשמרה שבת' 'אגדלך' 'צמאה נפשי' ועוד) והיה מהמשוררים הגדולים ביותר בתקופתו. מצויים בידינו למעלה משלוש מאות שירים ופיוטים מפרי עטו, רבים מהם מושרים עד היום בקרב יהודי קהילות המזרח.

פטירתו ואזכוריו בחסידות

זמן, מקום ונסיבות פטירתו אינם ידועים.

אולם בספר 'שערי תשובה' כותב אדמו"ר האמצעי: "וכידוע דגם האבן עזרא וכיוצא בו מסרו נפשם על קה"ש [=קידוש השם]" והעיר על זה הרבי: 'ולעת עתה לא מצאתי מקור לזה'.

בהזדמנות אחרת ציין הרבי:" האבן עזרא מובא לפעמים בדא"ח [=בתורת החסידות], ואדמו"ר האמצעי כותב אודותיו כי הוא נפטר על קידוש השם; ופרט זה לא מצאתי אצל אף אחד שכותב אודות דברי ימי חייו".

ובהתייחסות נוספת: "דברי האבן עזרא הובאו כמה פעמים בתורת החסידות".

וברשימת היומן כותב הרבי בשם אדמו"ר הריי"צ, שאדמו"ר הרש"ב היה לומד פירוש נוסף בשיעור היומי בכל שנה (מלבד פירוש רש"י), ובניהם גם פירוש האבן עזרא.

בגיל שמונה התחיל אדמו"ר הזקן לחבר פירוש על התורה שיכלול ויסכם את הפירושים של רש"י, האבן עזרא והרמב"ן על התורה. בהיותו בן עשר חלם חלום, בו רבי ראובן בעל-שם (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס איתו לבית הכנסת בליאזנא, רבי ראובן הוליכו לעבר השולחן, שם ישבו שלשה זקנים, ואמר לו: "שלושה זקנים אלה, רש"י, האבן עזרא והרמב"ן, תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי חיבור פירושך הכלול משלושת פירושיהם". אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש חידושי תורה ודרכי עבודה בעבודת ה'. לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית, שרף את פירושו.

לפי השמועה, הרבי התבטא בהזדמנות מסויימת, כי "לא בכדי הניח מסדר החומש את פירוש האבן עזרא בסמיכות לפירוש רש"י".

ראו גם

• הפיוט צמאה נפשי שחיבר

לקריאה נוספת

• התקשרות | 710 רבי אברהם אבן עזרא אתר צא"ח
• מפרש וחד חידות חב"ד אונליין