גרמניה – הבדלי גרסאות
הוספת קטגוריה |
|||
| (27 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות [[חנוכה]] בשער הניצחון בברלין]] | [[קובץ:נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות [[חנוכה]] בשער הניצחון בברלין]] | ||
'''גרמניה''' היא מדינה במרכז [[אירופה]]. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה | '''גרמניה''' היא מדינה במרכז [[אירופה]]. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה ב[[פולין]] ובצ'כיה; בדרומה ב[[אוסטריה]] וב[[שווייץ]] ובמערבה היא גובלת ב[[צרפת]], בלוקסמבורג, ב[[בלגיה]] וב[[הולנד]]. | ||
שטחה של המדינה הוא כ-360,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-84 מיליון תושבים, מתוכם כ-150,000 [[בני ישראל|יהודים]]. | |||
==תנועת ההשכלה== | ==תנועת ההשכלה== | ||
במאה ה-18 החלה להתפתח בגרמניה תנועת ההשכלה היהודית, שאימצה את ערכי הנאורות הנוצריים, עודדה השתלבות בחברה הגויית, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של אומות העולם שביניהן חיו היהודים. תוכניתה של ההשכלה, שהובלה על ידי אישים כגון משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל, הייתה להרחיב את אופקיה של האוכלוסייה היהודית ובמיוחד של הנוער היהודי, ולהכין את הנוער במידת האפשר למקצועות יצרניים. כן נלחמו המשכילים באמונות התפלות שלדעתם היו נפוצות בתנועת החסידות. תנועת ההשכלה דגלה בשיטת "היה יהודי בביתך ואזרח בצאתך", רעיונם האידאולוגי התבסס על זניחה מוחלטת של ערכי ומצוות היהדות ברשות הרבים, ובצורה כללית להיטמע בין אומות העולם ולפרוץ מה"הסתגרות" של העם היהודי. | במאה ה-18 החלה להתפתח בגרמניה [[תנועת ההשכלה]] היהודית, שאימצה את ערכי הנאורות הנוצריים, עודדה השתלבות בחברה הגויית, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של אומות העולם שביניהן חיו היהודים. תוכניתה של ההשכלה, שהובלה על ידי אישים כגון משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל, הייתה להרחיב את אופקיה של האוכלוסייה היהודית ובמיוחד של הנוער היהודי, ולהכין את הנוער במידת האפשר למקצועות יצרניים. כן נלחמו המשכילים באמונות התפלות שלדעתם היו נפוצות בתנועת החסידות. תנועת ההשכלה דגלה בשיטת "היה יהודי בביתך ואזרח בצאתך", רעיונם האידאולוגי התבסס על זניחה מוחלטת של ערכי ומצוות היהדות ברשות הרבים, ובצורה כללית להיטמע בין אומות העולם ולפרוץ מה"הסתגרות" של העם היהודי. | ||
אדמו"ר ה[[צמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש|המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]] התנגדו ולחמו בצורה נמרצת כנגד תנועת ההשכלה{{הערה|ראה קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]].}}. | אדמו"ר ה[[צמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש|המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]] התנגדו ולחמו בצורה נמרצת כנגד תנועת ההשכלה{{הערה|ראה קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]], ובאריכות בערך [[תנועת ההשכלה]].}}. | ||
==תחת השלטון הנאצי== | ==תחת השלטון הנאצי== | ||
| שורה 42: | שורה 44: | ||
בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ה, סיפר הרבי אודות אותם ימים בגרמניה: "כאשר העסק בגמילות חסדים אינו ע"פ התורה אי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות כו'. וכפי שראו אלו שהיו בגרמני' - גם אָנוכי, כאשר נזדמן לי לשהות שם תקופה מסוימת - שהיו כמה וכמה אגודות של "צער בעלי חיים" אשר לא יכלו לסבול שמצערים חתול או כלב על ידי זה שלא נותנים להם את מזונם בעתו ובזמנו, ועשו את כל התלוי בהם להעמיד לדין את אלו שאינם נוהגים כראוי עם החתול או הכלב, לקחת מהם את הבע"ח שברשותם ולדאוג להם מכספי הממשלה, וביחד עם זה באותה שעה התנהגו עם '''בני אדם''' באופן '''הפכי''' לגמרי - '''להמיתם במיתות משונות''', רחמנא ליצלן, ולא עוד אלא שעשו זאת באופן של '''עסק''', לא רק בהיותם במשרד, במשטרה וכיו"ב, אלא במשך כל היום כולו לא הפסיקו לחשוב כיצד לעשות צרות למי שאינו משתייך למפלגה שלהם, ועאכו"כ אם הוא יהודי... בזה הי' כל מעיינם במשך כל היום כולו. ומזה מובן עד כמה נוגע שענין הגמ"ח לא יהיה בנוי ומיוסד על שכל אנושי (שאז אי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות כו' עד להנהגה באופן האמור רחמנא ליצלן), כי אם ע"פ '''התורה''', "העוסק בתורה ובגמ"ח", שאז בטוחים שגם העסק בגמ"ח יהיה באופן המתאים - גמילות חסדים '''לאמיתתה'''". {{הערה| התוועדויות תשמ"ה, ח"ב, עמ' 860.}}. | בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ה, סיפר הרבי אודות אותם ימים בגרמניה: "כאשר העסק בגמילות חסדים אינו ע"פ התורה אי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות כו'. וכפי שראו אלו שהיו בגרמני' - גם אָנוכי, כאשר נזדמן לי לשהות שם תקופה מסוימת - שהיו כמה וכמה אגודות של "צער בעלי חיים" אשר לא יכלו לסבול שמצערים חתול או כלב על ידי זה שלא נותנים להם את מזונם בעתו ובזמנו, ועשו את כל התלוי בהם להעמיד לדין את אלו שאינם נוהגים כראוי עם החתול או הכלב, לקחת מהם את הבע"ח שברשותם ולדאוג להם מכספי הממשלה, וביחד עם זה באותה שעה התנהגו עם '''בני אדם''' באופן '''הפכי''' לגמרי - '''להמיתם במיתות משונות''', רחמנא ליצלן, ולא עוד אלא שעשו זאת באופן של '''עסק''', לא רק בהיותם במשרד, במשטרה וכיו"ב, אלא במשך כל היום כולו לא הפסיקו לחשוב כיצד לעשות צרות למי שאינו משתייך למפלגה שלהם, ועאכו"כ אם הוא יהודי... בזה הי' כל מעיינם במשך כל היום כולו. ומזה מובן עד כמה נוגע שענין הגמ"ח לא יהיה בנוי ומיוסד על שכל אנושי (שאז אי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות כו' עד להנהגה באופן האמור רחמנא ליצלן), כי אם ע"פ '''התורה''', "העוסק בתורה ובגמ"ח", שאז בטוחים שגם העסק בגמ"ח יהיה באופן המתאים - גמילות חסדים '''לאמיתתה'''". {{הערה| התוועדויות תשמ"ה, ח"ב, עמ' 860.}}. | ||
==מחנה פליטים פוקינג== | ==מחנה פליטים פוקינג== | ||
{{ערך מורחב|פוקינג}} | {{ערך מורחב|פוקינג}} | ||
פוקינג - כפר קטן על ידי מינכן שבגרמניה. לאחר ה[[שואה]] הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות [[חסיד]]ים שיצאו את [[רוסיה]] בשנת [[תש"ו]] התיישבו בפאקינג. ב[[ט"ו אלול]] תש"ו ייסד עסקני אנ"ש בראשות ר' [[ניסן נמנוב]] את [[אגודת חסידי חב"ד פאקינג]], ואגודה זו הקימה ב[[ח"י אלול]] תש"ו את [[תומכי תמימים פאקינג]]. ראש הישיבה היה הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], ה[[משפיע]]: הרב [[ניסן נמנוב]], הר"מ: הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], וה[[משגיח]] היה הרב [[זלמן לויטין]]. | פוקינג - כפר קטן על ידי מינכן שבגרמניה. לאחר ה[[שואה]] הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות [[חסיד]]ים שיצאו את [[רוסיה]] בשנת [[תש"ו]] התיישבו בפאקינג. ב[[ט"ו אלול]] תש"ו ייסד עסקני אנ"ש בראשות ר' [[ניסן נמנוב]] את [[אגודת חסידי חב"ד פאקינג]], ואגודה זו הקימה ב[[ח"י אלול]] תש"ו את [[תומכי תמימים פאקינג]]. ראש הישיבה היה הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], ה[[משפיע]]: הרב [[ניסן נמנוב]], הר"מ: הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], וה[[משגיח]] היה הרב [[זלמן לויטין]]. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
==מדברי רבותינו נשיאינו אודות מדינת אשכנז (גרמניה)== | ==מדברי רבותינו נשיאינו אודות מדינת אשכנז (גרמניה)== | ||
{{שכתוב|פסקה=כן}} | |||
הרב ישראל ג'ייקובסון כותב בזכרונותיו על דברים ששמע | הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כותב בזכרונותיו על דברים ששמע מ[[הרבי הרש"ב]] ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ו]]: | ||
"בשמח"ת שנת תרע"ו, בהתוועדות שבביתו קודם הקפות, דיבר (=הרבי הרש"ב) הרבה אודות מדינת אשכנז ומלכה הרשע ווילהעלם, אמר: זה אחת ושלושים שנה שאני מכיר אותו, הוא (=וילהעלם) עמלק, אחריתו עדי אובד. | "בשמח"ת שנת תרע"ו, בהתוועדות שבביתו קודם הקפות, דיבר (=הרבי הרש"ב) הרבה אודות מדינת אשכנז (גרמניה) ומלכה הרשע ווילהעלם, אמר: זה אחת ושלושים שנה שאני מכיר אותו, הוא (=וילהעלם) עמלק, אחריתו עדי אובד... האשכנזים (=הגרמנים) הם אפיקורסים עמלקים".{{הערה|https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/13.htm .}}. | ||
הרבי הרש"ב סיפר כי עם התקדמות הגרמנים לעבר ליובאוויטש, החל לחשוב כיצד לנהוג, בהדגישו כי אסור להיות תחת שלטון הגרמנים: "הנני מנַגֵד גמור להאשכנזי [=לגרמניה], ואם חס ושלום יתקרב עלינו – גם לולי פחד הצבא ומערכי המלחמה – להתרחק מהמקומות האלו, שלא ליפול בידו, וכאשר כבר הגדתי גלוי {{הערה| ראו בשיחת שמחת תורה תרע"ו שבהערה הקודמת.}}, שאין איש מישראל צריך לחפוץ בשום אופן מאיזה טעם וסיבה שתהיה להיות תחת חסות האשכנזי [=גרמניה]". {{הערה|מבית הגנזים עמ' כח.}}. | הרבי הרש"ב סיפר כי עם התקדמות הגרמנים לעבר ליובאוויטש, החל לחשוב כיצד לנהוג, בהדגישו כי אסור להיות תחת שלטון הגרמנים: "הנני מנַגֵד גמור להאשכנזי [=לגרמניה], ואם חס ושלום יתקרב עלינו – גם לולי פחד הצבא ומערכי המלחמה – להתרחק מהמקומות האלו, שלא ליפול בידו, וכאשר כבר הגדתי גלוי {{הערה| ראו בשיחת שמחת תורה תרע"ו שבהערה הקודמת.}}, שאין איש מישראל צריך לחפוץ בשום אופן מאיזה טעם וסיבה שתהיה להיות תחת חסות האשכנזי [=גרמניה]". {{הערה|מבית הגנזים עמ' כח.}}. | ||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
על אודות הקבלת פנים של החתן ר' יהודה לייב פוזנר בא' דר"ח אדר ראשון תשי"א, בה השתתף הרבי, מסופר: | על אודות הקבלת פנים של החתן ר' יהודה לייב פוזנר בא' דר"ח אדר ראשון תשי"א, בה השתתף הרבי, מסופר: | ||
"כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות מוצאו של המחותן מצד הכלה, וכשהשיב שהוא מדייטשלאַנד (=גרמניה), אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מדייטשלאַנד יצאה הרבה תורה והרבה גדוּלה (ואח"כ נאנח והפטיר: וגם הרבה צרות)".{{הערה|תורת מנחם חלק ב, ע' 246.}}. | "כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות מוצאו של המחותן מצד הכלה, וכשהשיב שהוא מדייטשלאַנד (=גרמניה), אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מדייטשלאַנד יצאה הרבה תורה והרבה גדוּלה (ואח"כ נאנח והפטיר: וגם הרבה צרות)".{{הערה|תורת מנחם חלק ב, ע' 246.}}. | ||
==גרמניה היום== | ==גרמניה היום== | ||
בשנת [[תש"נ]] מנתה קהילת יהודי גרמניה 26,000 יהודים, מרביתם מהגרים מארצות מזרח אירופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. | |||
בשנת תש"נ מנתה קהילת יהודי גרמניה 26,000 יהודים, מרביתם מהגרים מארצות מזרח אירופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. | עם התפוררות ברית המועצות, פתחה ממשלת גרמניה את שערי המדינה בפני היהודים, בהתאם לחוק השבות הישראלי והחוק הגרמני לניצולי ספינות. 104,000 יהודים ובני משפחתם ניצלו זכות זו, בעיקר מרוסיה, [[אוקראינה]] והמדינות הבלטיות. קהילת יהודי גרמניה היא כיום השלישית בגודלה באירופה המערבית, ומתגוררים בה כ-150,000 יהודים, מתוכם כ-130,000 איש רשומים כחברים בקהילות היהודיות. כמו כן, מתגוררים בגרמניה כ-14,000 ישראלים. | ||
עם התפוררות ברית המועצות, פתחה ממשלת גרמניה את שערי המדינה בפני היהודים, בהתאם לחוק השבות הישראלי והחוק הגרמני לניצולי ספינות. 104,000 יהודים ובני משפחתם ניצלו זכות זו, בעיקר מרוסיה, [[אוקראינה]] והמדינות הבלטיות. קהילת יהודי גרמניה היא כיום השלישית בגודלה באירופה המערבית, ומתגוררים בה כ- | |||
===בתי חב"ד בגרמניה=== | ===בתי חב"ד בגרמניה=== | ||
| שורה 115: | שורה 112: | ||
* '''בית חב"ד באד-הומבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב רבינוביץ. | * '''בית חב"ד באד-הומבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב רבינוביץ. | ||
* '''בית חב"ד קרפלד''' - תחת הנהלתו של השליח הרב ווגנר. | * '''בית חב"ד קרפלד''' - תחת הנהלתו של השליח הרב ווגנר. | ||
* '''בית חב"ד מיינץ''' - תחת הנהלתו של השליח הרב שלום דובער אשכנזי. | |||
===ישיבת חב"ד בגרמניה=== | |||
{{ערך מורחב|תומכי תמימים פרנקפורט}} | |||
=== פרשת [[ברית המילה]] === | === פרשת [[ברית המילה]] === | ||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
| שורה 128: | שורה 128: | ||
בשנת [[תשכ"ו]] ענה הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71940 לצילום ותוכן המענה] באתר {{שטורעם}}.}} ליהודי ששאל האם להיות סוכן של סחורה המיוצרת בגרמניה, "ישאל בזה דעת רב מורה הוראה בעירו (הידוע הנוהג בזה בין בני ישראל וכו')" | בשנת [[תשכ"ו]] ענה הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71940 לצילום ותוכן המענה] באתר {{שטורעם}}.}} ליהודי ששאל האם להיות סוכן של סחורה המיוצרת בגרמניה, "ישאל בזה דעת רב מורה הוראה בעירו (הידוע הנוהג בזה בין בני ישראל וכו')" | ||
בשנת [[תש"ל]] שאל יהודי מוורג'יניה את הרבי האם | בשנת [[תש"ל]] שאל יהודי מוורג'יניה את הרבי האם נכון להימנע מלרכוש מוצרים מגרמניה, או שהמנעות כזו היא "הפגנת חולשה או הנהגה לא כשורה". במכתב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81765 לצילום ותוכן המכתב] באתר {{אינפו}}.}} הרבי השיב לו כי שאלה כזו היא יותר עניין של [[רגש]] מאשר [[הלכה]] ו[[מנהג]]. הרבי שולל שמעשה זה מראה על "הפגנת חולשה" כי אם להפך, ובטח שלא "הנהגה שלא כשורה" כי התנהגות זו מבוססת על ההנחה שהנהגה זו היא בכלל "זכור את אשר עשה לך עמלק", והעם הגרמני של זמן השואה אינו שונה מהעם הגרמני של שני עשורים לאחריה, ושרצח העם היהודי היה בהסכמתם ובהשתתפותם הפעילה. | ||
מסופר כי בבית הדפוס של הרב [[צבי הירש גאנזבורג]], הוצרכו פעם לקנות מכונת דפוס חדשה מתוצרת גרמניה. בשל כך שאלו את הרבי, האם אפשר לקנות מכונה חדשה כזו - מפני שהיא טובה באיכותה, וגם זולה יחסית למכונות דפוס אחרות. הרבי ענה כי אם אין מכונה אחרת דומה לזו שמתוצרת גרמניה באיכותה, אזי באין ברירה, יקנו את המכונה שמתוצרת גרמניה{{הערה|[https://col.org.il/news/135335 האם הרבי התנגד להשתמש בתוצרת גרמנית?] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}. | מסופר כי בבית הדפוס של הרב [[צבי הירש גאנזבורג]], הוצרכו פעם לקנות מכונת דפוס חדשה מתוצרת גרמניה. בשל כך שאלו את הרבי, האם אפשר לקנות מכונה חדשה כזו - מפני שהיא טובה באיכותה, וגם זולה יחסית למכונות דפוס אחרות. הרבי ענה כי אם אין מכונה אחרת דומה לזו שמתוצרת גרמניה באיכותה, אזי באין ברירה, יקנו את המכונה שמתוצרת גרמניה{{הערה|[https://col.org.il/news/135335 האם הרבי התנגד להשתמש בתוצרת גרמנית?] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}. | ||
| שורה 146: | שורה 146: | ||
*חנוך קופילוביץ, '''[http://chabad.info/magazine/המודיע-בכתבה-מפרגנת-על-פעילות-חבד-בבר/ מי התגורר מעל מאורת הנחש בברלין?]''', המודיע - חג הסוכות תש"פ {{אינפו}} | *חנוך קופילוביץ, '''[http://chabad.info/magazine/המודיע-בכתבה-מפרגנת-על-פעילות-חבד-בבר/ מי התגורר מעל מאורת הנחש בברלין?]''', המודיע - חג הסוכות תש"פ {{אינפו}} | ||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5501801/jewish/15-Facts-About-Yekkes-the-Jews-of-Germany.htm 15 עובדות על ה'ייקים' - יהודי גרמניה]''' (אנגלית) {{בית חבד}} | *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5501801/jewish/15-Facts-About-Yekkes-the-Jews-of-Germany.htm 15 עובדות על ה'ייקים' - יהודי גרמניה]''' (אנגלית) {{בית חבד}} | ||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/746287/jewish/Munich-Metamorphosis.htm המטמורפוזה של מינכן]''' (אנגלית) {{בית חבד}} | |||
;קניית מוצרים מגרמניה | ;קניית מוצרים מגרמניה | ||
| שורה 151: | שורה 153: | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81765 מענה הרבי משנת [[תש"ל]] על קניית מוצרים מגרמניה] {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81765 מענה הרבי משנת [[תש"ל]] על קניית מוצרים מגרמניה] {{אינפו}} | ||
{{מדינות אירופה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:גרמניה|*]] | [[קטגוריה:גרמניה|*]] | ||
[[קטגוריה:מדינות העולם]] | |||
[[en:Germany]] | |||
[[קטגוריה:אירופה]] | |||
[[קטגוריה:מדינות אירופה]] | |||