חתונה – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''חתונה''' היא אחד הטקסים המכוננים במעגל החיים האנושי בכלל, | ה'''חתונה''' היא אחד הטקסים המכוננים במעגל החיים האנושי בכלל, ובעם היהודי נחשב למעמד רוחני נעלה המבטא שיאו של יצירת הקשר בין בני הזוג, כך שיוכלו להקים בית בישראל על אדני התורה ובהמשך החיים הם יוכלו להוליד ילדים בדרך הנכונה על פי התורה. | ||
באופן מהלך מעמד החתונה ישנם שינויי מנהגים בין עדות בישראל; ובחב"ד ישנה הדגשה על | באופן מהלך מעמד החתונה ישנם שינויי מנהגים בין עדות בישראל; ובחב"ד ישנה הדגשה על מנהגים, כפי שהורו אדמו"רי חב"ד. | ||
==השידוך== | ==השידוך== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
השידוך נעשה על פי מנהג ישראל באמצעות אדם שלישי שמתווך בין הצדדים ולא במפגש עצמאי של החתן והכלה. | השידוך נעשה על פי מנהג ישראל באמצעות אדם שלישי שמתווך בין הצדדים ולא במפגש עצמאי של החתן והכלה. | ||
בדרך כלל מבררים קודם הפגישות אודות בן הזוג, אופיו | בדרך כלל מבררים קודם הפגישות אודות בן הזוג, אופיו, מדותיו, השקפותיו והמבט שלו על החיים בכלל והקמת בית יהודי בפרט. כמו כן, נוהגים לעשות בדיקת "דור ישרים" בכדי לשלול מחלות גנטיות, לוודא שהילדים יצאו בריאים. | ||
לאחר מספר פגישות, כאשר בני הזוג מחליטים שהם מתאימים זה לזו והם מעוניינים להקים בית בישראל, החלטה שנעשית על פי הבנתם והרגשתם ולא על פי גורלות וכיוצא בזה{{הערה|1=[[הרבי]], [[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=98 עמ' פד.]}}, נפגשים ההורים ומחליטים ביניהם על פרטים בסיסיים בנוגע לחתונה, ולבינתיים [[כתיבה לרבי|כותבים בני הזוג לרבי]] על החלטתם. לאחר הכתיבה לרבי (בשנים עברו, היה זה לאחר קבלת אישורו של הרבי) - מודיעים על "סגירת השידוך". | לאחר מספר פגישות, כאשר בני הזוג מחליטים שהם מתאימים זה לזו והם מעוניינים להקים בית בישראל, החלטה שנעשית על פי הבנתם והרגשתם ולא על פי גורלות וכיוצא בזה{{הערה|1=[[הרבי]], [[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=98 עמ' פד.]}}, נפגשים ההורים ומחליטים ביניהם על פרטים בסיסיים בנוגע לחתונה, ולבינתיים [[כתיבה לרבי|כותבים בני הזוג לרבי]] על החלטתם. לאחר הכתיבה לרבי (בשנים עברו, היה זה לאחר קבלת אישורו של הרבי) - מודיעים על "סגירת השידוך". | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
7. כדאי, שעד כמה שהדבר אפשרי, ההורים יטפלו בהכנות הגשמיות לחתונה, בגופם ובממונם, ואילו החתן והכלה יהיו פנויים לעסוק בהכנות הנפשיות והרוחניות ל[[נישואין]]{{הערה|שמחת עולם עמוד 62.}}. | 7. כדאי, שעד כמה שהדבר אפשרי, ההורים יטפלו בהכנות הגשמיות לחתונה, בגופם ובממונם, ואילו החתן והכלה יהיו פנויים לעסוק בהכנות הנפשיות והרוחניות ל[[נישואין]]{{הערה|שמחת עולם עמוד 62.}}. | ||
8. כשם שביום החופה נמחלין עוונותיו של החתן, ותפילתו לפני החופה היא כ[[תפילת מנחה]] של [[יום כיפור]], כך עליו לשוב ב[[תשובה]] בימים שלפני חתונתו{{הערה|מכתב הרבי מתאריך כ"ו טבת תשי"ג, בתוך קונטרס '''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/6945653/jewish/page.htm מאמר]''', של [[ועד הנחות בלה"ק]] לשבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו תשפ"ה עמ' שנא.}}. | |||
===השבוע והשבת שלפני החתונה=== | ===השבוע והשבת שלפני החתונה=== | ||
| שורה 109: | שורה 111: | ||
===התנאים=== | ===התנאים=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שטר תנאים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[שטר תנאים]]}} | ||
'''שטר תנאים''' הוא מנהג קדום שהונהג בקהילות ישראל, שהצדדים המשודכים חותמים ביניהם על התחייבויות הדדיות, ביניהם: התאריך שבו לכל המאוחר תתקיים ה[[חתונה]], ההתחייבות הכספית של כל אחד מהצדדים עבור בני הזוג, ועוד. לתנאים יש תוקף הלכתי, ובמקרה של הפרת התנאים משלם הצד המפר סכום כסף כפיצוי. | |||
אין מנהגינו לעשות תנאים בכתב במעמד הווארט, כדי שאם הצדדים יחזרו בהם יהיה קל יותר לבטל את השידוך מאשר באם יהיו תנאים ועדים. את התנאים בכתב עושים רק סמוך לחתונה, ויותר טוב ביום החופה{{הערה|(ביום שמחתכם - הרב וקנין עמוד 566.}}. | אין מנהגינו לעשות תנאים בכתב במעמד הווארט, כדי שאם הצדדים יחזרו בהם יהיה קל יותר לבטל את השידוך מאשר באם יהיו תנאים ועדים. את התנאים בכתב עושים רק סמוך לחתונה, ויותר טוב ביום החופה{{הערה|(ביום שמחתכם - הרב וקנין עמוד 566.}}. | ||
| שורה 172: | שורה 176: | ||
===סעודת החתונה=== | ===סעודת החתונה=== | ||
רצוי לערוך את סעודת החתונה בצורה צנועה ופשוטה בגשמיות, ולא לבזבז את ממונם של ישראל, ובמיוחד לא על דברי מותרות{{הערה|התוועדויות תשמ"ט חלק א, עמוד 286.}}. | רצוי לערוך את סעודת החתונה בצורה צנועה ופשוטה בגשמיות, ולא לבזבז את ממונם של ישראל, ובמיוחד לא על דברי מותרות{{הערה|התוועדויות תשמ"ט חלק א, עמוד 286. | ||
ובאגרות קודש חלק כב אגרת ז'שצב: "... במ"ש אודות סדרי חתונה - בכלל אין דעתי נוחה כלל מבזבוז ממון על ידי שכירות אולם ועוד כהנה - הוצאות שאין בהם כל תועלת ואפילו גשמית ג"כ לא, ואף שהפליגו חז"ל בשמחת חו"כ ואיך שכל אחד מחויב בזה, הרי רואים במוחש שהשמחה יותר גדולה כשעושים החתונה לא באולם רשמי שמשכורתו הון תועפות כ"א עושים החתונה באופן דכל דפשיט טפי מעלי טפי, אלא שמובן ג"כ שבכ"א מוכרח לסדר הענין דוקא בדרכי נועם ובהסכמה מלאה של שני הצדדים, ובזה גם דעת נשים ורצונם וק"ל, וכמובן ג"כ מהדרוש דא"ח - כיצד מרקדין לפני הכלה דוקא".}}. | |||
בחתונה יש להניח על שולחן החתן ועל שולחן הכלה "[[קופת צדקה]]". | בחתונה יש להניח על שולחן החתן ועל שולחן הכלה "[[קופת צדקה]]". | ||
| שורה 190: | שורה 195: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''עצות והדרכות לחיי [[נישואין]] שמחים''', ספר בשפה ה[[אנגלית]] הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ו[[שמחה]] בחיים ה[[נישואין]] היהודיים, מתוך [[שיחה|שיחותיו]] וכתביו של [[הרבי]]. הספר נכתב על ידי הסופר ר. ל. קרמניצר ומופץ על ידי [[ועד שיחות באנגלית]]. | *'''עצות והדרכות לחיי [[נישואין]] שמחים''', ספר בשפה ה[[אנגלית]] הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ו[[שמחה]] בחיים ה[[נישואין]] היהודיים, מתוך [[שיחה|שיחותיו]] וכתביו של [[הרבי]]. הספר נכתב על ידי הסופר ר. ל. קרמניצר ומופץ על ידי [[ועד שיחות באנגלית]]. | ||
*שלמה רסקין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.pdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה | *שלמה רסקין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.pdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ulman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.pdf לקט פתגמים בעניני חתונה]''' | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ulman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.pdf לקט פתגמים בעניני חתונה]''' | ||
*מנדי דיקשטיין '''חופה מגשרת בין עולמות''', רבנים-שלוחים מספרים כיצד מחתנים מקורבים, שבועון {{בית משיח}} 1422 | |||
*'''שהשמחה במעונו''' - אופן עריכת החתונה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1858 עמוד 38 | *'''שהשמחה במעונו''' - אופן עריכת החתונה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1858 עמוד 38 | ||
*מנדי דיקשטיין '''בית ספר לחתנים''', שבועון {{בית משיח}} 1343 עמוד 18. | |||
*הרב ישראל אלפנביין, '''הרבי התעניין: האם התוועדו בחתונה, מי התוועד ומתי הסתיימה ההתוועדות?''', מדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 2121 עמוד 42 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||