שטר תנאים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שטר התנאים של הרבי והרבנית, השורה הראשונה בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ

שטר תנאים הוא מנהג קדום שהונהג בקהילות ישראל, שהצדדים המשודכים חותמים ביניהם על התחייבויות הדדיות, ביניהם: התאריך שבו לכל המאוחר תתקיים החתונה, ההתחייבות הכספית של כל אחד מהצדדים עבור בני הזוג, ועוד. לתנאים יש תוקף הלכתי, ובמקרה של הפרת התנאים משלם הצד המפר סכום כסף כפיצוי.

התנאים נחתמים בשטר ובחתימת עדים.

עריכת התנאים[עריכה]

על מנת שיהיה להתחייבות התנאים בין הצדדים תוקף הלכתי, נוהגים לכתוב את התנאים בשטר עליו חותמים העדים, וכן ערב מצד החתן וערב נוסף מצד הכלה, ומתפיסים את החיוב באמצעות קניין סודר[1].

על פי רוב, נוהגים שלא לכתוב את הסכומים שעליהם מתחייבים, אלא שני הצדדים מסכמים ביניהם לפני שמודיעים על השידוך, ובשטר רק כותבים שמתחייבים "כמדובר".

נהוג לכבד בסידור וקריאת התנאים רב או אדם גדול אחר, ולאחר קריאת התנאים, נהוג לשבור צלחת, זכר לחורבן.

בין חסידי חב"ד נוהגים לערוך במעמד הווארט תנאים בעל פה בלבד, בהם מתחייבים על תאריך החתונה בלבד, ואילו את שאר חלקי התנאים מסדרים בבית הרב ביום החופה, או באולם החתונה לפני שיוצאים לחופה.

הסיבה שאין מנהגינו לעשות תנאים בכתב במעמד הווארט, היא כדי שאם הצדדים יחזרו בהם יהיה קל יותר לבטל את השידוך מאשר באם יהיו תנאים ועדים. את התנאים בכתב עושים רק סמוך לחתונה, ויותר טוב ביום החופה[2].

נוסח שטר התנאים[עריכה]

בעדות ישראל נפוצו לאורך השנים מנהגים שונים בנוגע לנוסח השטר כאשר בעדות אשכנז מקובל להשתמש בנוסח שמופיע בספר 'נחלת שבעה' הנפתח בשפה מליצית:

בסימן טוב ובמזל טוב, יעלה ויצמח כגן רטוב, וה' הטוב יאמר לדבק טוב, מצא אשה מצא טוב, ויפק רצון מה' הטוב.

בהמשך בני הזוג מתחייבים ביניהם לחיות באהבה ואחווה בשלום ורעות, כמו כן הורי שני הצדדים מתחייבים להלביש את בניהם במלבושי כבוד, ולתמוך בסכום מסוים בבני הזוג, ולבסוף קובעים מועד אחרון לחתונה.

הנוסח החסידי הנערך בסמוך לחתונה מקוצר יותר ומכיל רק התחייבות לחיות בשלום.

תנאים בין הקב"ה וכנסת ישראל[עריכה]

על יסוד דברי חז"ל שמעמד מתן תורה היה כעין חתונה בין הקב"ה וכנסת ישראל, חיבר רבי ישראל נג'ארה נוסח מיוחד של 'שטר תנאים' בין הקב"ה וכנסת ישראל, כאשר הקב"ה "מצד האחד יחיד ומיוחד בורא כל, חכם קדמון, עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, העומד מצד עצמו...", ואילו מהצד השני "כנסת ישראל, כלה קרואה בנעימה..."[3].

(רבים מהביטויים ב'שטר תנאים' זה מופיעים גם בפיוט 'א-ל מסתתר בשפריר חביון' אותו נוהגים בקהילות החסידים לנגן בסעודה שלישית, ובקרב עדות המזרח משמש כפתיחה ל'שירת הבקשות').

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה]

משפחת אדמו"ר האמצעי[עריכה]

בשנת תקס"ט נערכו ה'תנאים' בין רבי יעקב ישראל מצ'רקאס עם בתו של אדמו"ר האמצעי, והשתמר בידינו שטר התנאים מחתונה זו[4].

אדמו"ר הרש"ב[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חתונת הרבי הרש"ב

ביום י' סיוון תרכ"ה נערכו ה'תנאים' בין אדמו"ר הרש"ב והרבנית שטערנא שרה[5]. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים[6]. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים[7]. הסבא - אדמו"ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'תרל"ה בירושלים (מתוך אמונה בביאת המשיח)[8], וחלק מהשטר נכתב על ידי אדמו"ר הצמח צדק היה חתום רב העיירה רודניא הרב אברהם אשכנזי, מבני ביתו הקרובים של אדמו"ר הצמח צדק, והרב מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין.

בזמן חתימת השטר, סיפר הרבי הצמח צדק בשם אדמו"ר הזקן שאחד הסיפורים ששמע בבואו למזריטש, היה אודות גודל אהבת ישראל של הבעל שם טוב, שאמר שבעם ישראל יש שנים סוגים, סוג אחד הוא העובד את השם בפשטות ובתמימות ויש לאהוב אותם מצד האמונה ועבודת השם הזכה שלהם, ואילו הסוג השני של לומדי התורה צריך לאהוב מפני שהם גדולים בידיעת התורה ו'כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו', וצריך לאהוב אותם על כך שעובדים את השם למרות שיש להם יצר הרע גדול[9].

אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חתונת הרבי הריי"צ

התנאים של אדמו"ר הריי"צ נערכו בקיץ של שנת תרנ"ו[10].

הרבי והרבנית[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חתונת הרבי והרבנית

התנאים לקראת חתונת הרבי, נערכו באור ליום שני ו’ כסלו במעמד מצומצם בו השתתפו יחידי סגולה בלבד, כאשר אפילו הכלה בעצמה ואמה הרבנית נחמה דינה לא היו נוכחות[11].

נוסח שטר התנאים היה שונה מהנוסח בחתונות שתי הבנות האחרות של הרבי הריי”צ וזהה לנוסח שטר התנאים שלו עצמו, והפתיחה היא במילים: “המגיד מראשית אחרית הוא יתן שם טוב ושארית לאלה דברי הברית”[12].

הרבי הריי”צ הזדרז לבשר על מאורע זה לבתו הכלה, שלא נכחה במעמד.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אף שלפועל יש לתנאים תוקף הלכתי אף אם נאמרו בעל פה בלבד, (כמו שמופיע בכמה מקומות בגמרא: קידושין ט, ב. כתובות קב, ב. מועד קטן יח, ב), וכמו שהגמרא בכתובות מסבירה שיש תוקף לקנין עקב ההנאה שיש כשמתחתנים.
  2. ביום שמחתכם - הרב וקנין עמוד 566. בדורות הקודמים נהגו לכתוב את שטר התנאים שבוע או יותר קודם החתונה, אך הרבי הנהיג לכתוב אותו ביום החתונה סמוך לחופה ממש, מהטעם הנזכר לעיל. אגרות קודש ח"ז אגרת א'תתפו; כפר חב"ד גל' 1430 עמ' 30. וראה הנכתב בזה בתשורה מיימוני-חלק עמוד 37.
  3. [bshemtov-hachshara.com/wp-content/uploads/2021/05/bshemtov-shavuot5.pdf הנוסח המלא בעמוד 9 ואילך] ([panel.sendmsg.co.il/userfiles/site1393/files/tnoim%20%2B%20csuvo%20.pdf גירסא מעוצבת]).
  4. מבית הגנזים, בשולי הגנזים, בטאון חב"ד שבט תשל"ג.
  5. השתמר בידינו שטר התנאים מחתונה זו: מבית הגנזים, בשולי הגנזים, בטאון חב"ד ניסן תשל"ב.
  6. בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה.
  7. בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית.
  8. חנוך לנער עמוד 8.
  9. לקוטי דיבורים עמוד 412. ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמוד 20.
  10. רשימות היומן עמוד שעו.
  11. הם הקדימו לנסוע לוורשא כדי לדאוג לפרטים שונים בנוגע לחתונה.
  12. צילום השטר נדפס בספר 'תנאים, 'ווארט', אירוסין ונישואין' פרק טז, שם עמדו על דיוקים שונים בנוסח השטר, והשוואה לשטרות אחרים שנכתבו בשמחות אחרות במשפחת רבותינו נשיאינו.
  13. בטקסט שבדף זה, אין את הנוסח המלא הכולל את ההקדמה.
  14. וראו שם עמוד ו' ואילך בנוגע לשטר התנאים של הרבי עצמו.