מנחם מענדל גולדברג: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←פתיח) |
קונטרס החלצו (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| (18 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כיתת סמיכה מוסקבה - חבדאינפו.jpg|ממוזער|כיתת הסמיכה בישיבה, בשנת תשפ"ד, הרב גולדברג יושב ראשון משמאל]] | |||
הרב '''מנחם מענדל גולדברג''' (יליד שנת [[תשל"ו]]) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] לבעלי תשובה | הרב '''מנחם מענדל גולדברג''' (יליד שנת [[תשל"ו]]) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] לבעלי תשובה. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[אסרו חג]] | נולד ב[[אסרו חג]] ה[[פסח]] [[תשל"ו]] (יו"ט [[אחרון של פסח]] בחוץ לארץ), לאביו הרב [[יצחק גולדברג|יצחק]] ולאימו מרת שרה בת הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]]. | ||
בשנת [[תשל"ח]] בהוראת הרבי עברה משפחתו לעיר [[מגדל העמק]], על מנת שאביו ישמש כראש הישיבה בעיר. | בשנת [[תשל"ח]] בהוראת [[הרבי]] עברה משפחתו לעיר [[מגדל העמק]], על מנת שאביו ישמש כראש [[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|הישיבה]] בעיר. | ||
בשנת [[תשמ"ט]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | בשנת [[תשמ"ט]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | ||
בשנת [[תש"נ]] עבר ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] שבכפר חב"ד. | |||
בשנת [[תשנ"ב]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. | בשנת [[תשנ"ב]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. | ||
בשנת [[תשנ"ג]] כתב לרבי על רצונו ללמוד על יד בית חיינו, וקיבל מענה | בשנת [[תשנ"ג]] כתב לרבי על רצונו ללמוד על יד בית חיינו, וקיבל מענה לאישור בקשתו, הגיע ב[[חודש כסליו]] ולמד עד סוף השנה בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטאון]]. | ||
בשנת [[תשנ"ד]] נכנס ללמוד ב[[אוהלי תורה (ישיבה גדולה)|אוהלי תורה]]. | בשנת [[תשנ"ד]] נכנס ללמוד ב[[אוהלי תורה (ישיבה גדולה)|אוהלי תורה]]. | ||
בשנת [[תשנ"ו]] היה אחראי יחד עם חבריו, בן ציון ראובן פייפ, ושלום היידינגספלד, על הוצאת הגליון [[דעם | בשנת [[תשנ"ו]] היה אחראי יחד עם חבריו, בן ציון ראובן פייפ, ושלום היידינגספלד, על הוצאת הגליון [[דעם רבי'נס קינדער (ספר)|דעם רבי'נס קינדער]] ובו לקט שיחות והוראות לתלמידי התמימים, מלוקטים מתורתו של הרבי, ומפי השמועה, אשר יצא בתור ספר בשנת [[תשס"א]]. | ||
בשנת [[תשנ"ז]] נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, יחד עם עוד קבוצת בחורים מאהלי תורה, ביניהם הת' [[לוי דייטש]] בן הרב [[זלמן יודא דייטש]], ור' [[שלום | בשנת [[תשנ"ז]] נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, יחד עם עוד קבוצת בחורים מאהלי תורה, ביניהם הת' [[לוי דייטש]] בן הרב [[זלמן יודא דייטש]], ור' [[שלום דובער שפירא (בן נחמן)|שלום דובער שפירא]], בן הרב [[נחמן שפירא]]. | ||
בשנת [[תשנ"ח]] החל לעבוד בישיבת [[תומכי תמימים טורונטו]], בתור מגיד שיעור ב[[חסידות]]. | בשנת [[תשנ"ח]] החל לעבוד בישיבת [[תומכי תמימים טורונטו]], בתור מגיד שיעור ב[[חסידות]]. | ||
| שורה 23: | שורה 25: | ||
נישא ב[[ט"ו באב]] [[תש"ס]] לרעייתו מרת הינדא בת הרב [[יקותיאל פרקש]]. | נישא ב[[ט"ו באב]] [[תש"ס]] לרעייתו מרת הינדא בת הרב [[יקותיאל פרקש]]. | ||
אחר החתונה שימש כמשפיע בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]] (של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]). | אחר החתונה שימש כמשפיע בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]] (תחת ניהולו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]). | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ד]] יצא לשליחות ב[[מוסקבה]] על מנת לשמש בראשות ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים]] בעיר, המיועדת בעיקרה ל[[בעלי תשובה]]. | לקראת שנת הלימודים [[תשס"ד]] יצא לשליחות ב[[מוסקבה]] על מנת לשמש בראשות ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים]] בעיר, המיועדת בעיקרה ל[[בעלי תשובה]]. | ||
בקיץ שנת תשס"ד השתתף במעמד ה[[ירחי כלה]] שבמחנה [[גן ישראל]] בהרי הקטסקילס ונשא דברים בחסידות. | בקיץ שנת תשס"ד השתתף במעמד ה[[ירחי כלה]] שבמחנה [[גן ישראל]] בהרי הקטסקילס ונשא דברים בחסידות. | ||
בט' [[תמוז]] [[תשפ"ג]] נשא בנו ר' יוסף את מרת חנה פעסיא בת הרב שמואל סגל, [[שליח]] הרבי בעיר [[ברלין]] שבגרמניה. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו הרב יוסף גולדברג, משלוחי הרבי לברלין, [[גרמניה]]. | |||
*אביו הרב [[יצחק גולדברג]] | *אביו הרב [[יצחק גולדברג]] | ||
*חמיו הרב [[יקותיאל פרקש]] | *חמיו הרב [[יקותיאל פרקש]] | ||
| שורה 35: | שורה 40: | ||
*גיסו הרב [[ישראל נח ויכנין]] | *גיסו הרב [[ישראל נח ויכנין]] | ||
*גיסו הרב [[שניאור זלמן העכט]] | *גיסו הרב [[שניאור זלמן העכט]] | ||
*גיסו | *גיסו הרב [[יוסף דובער קסטל]]. | ||
*גיסו הרב [[אריה זאב רסקין]] | *גיסו הרב [[אריה זאב רסקין]] | ||
* | *גיסו הרב [[שניאור זלמן פרקש]] | ||
*גיסו הרב [[אשר פרקש]] | |||
*גיסו הרב [[מרדכי פרקש]] | |||
{{מיון רגיל:גולדברג, מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:גולדברג, מנחם מענדל}} | ||
| שורה 44: | שורה 51: | ||
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | [[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]] | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:03, 30 בנובמבר 2024
הרב מנחם מענדל גולדברג (יליד שנת תשל"ו) הוא ראש ישיבת תומכי תמימים מוסקבה לבעלי תשובה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד באסרו חג הפסח תשל"ו (יו"ט אחרון של פסח בחוץ לארץ), לאביו הרב יצחק ולאימו מרת שרה בת הרב ישראל יצחק זלמנוב.
בשנת תשל"ח בהוראת הרבי עברה משפחתו לעיר מגדל העמק, על מנת שאביו ישמש כראש הישיבה בעיר.
בשנת תשמ"ט נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד.
בשנת תש"נ עבר ללמוד בישיבת אחי תמימים ראשון לציון שבכפר חב"ד.
בשנת תשנ"ב למד בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
בשנת תשנ"ג כתב לרבי על רצונו ללמוד על יד בית חיינו, וקיבל מענה לאישור בקשתו, הגיע בחודש כסליו ולמד עד סוף השנה בישיבת תומכי תמימים מוריסטאון.
בשנת תשנ"ד נכנס ללמוד באוהלי תורה.
בשנת תשנ"ו היה אחראי יחד עם חבריו, בן ציון ראובן פייפ, ושלום היידינגספלד, על הוצאת הגליון דעם רבי'נס קינדער ובו לקט שיחות והוראות לתלמידי התמימים, מלוקטים מתורתו של הרבי, ומפי השמועה, אשר יצא בתור ספר בשנת תשס"א.
בשנת תשנ"ז נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, יחד עם עוד קבוצת בחורים מאהלי תורה, ביניהם הת' לוי דייטש בן הרב זלמן יודא דייטש, ור' שלום דובער שפירא, בן הרב נחמן שפירא.
בשנת תשנ"ח החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים טורונטו, בתור מגיד שיעור בחסידות.
נישא בט"ו באב תש"ס לרעייתו מרת הינדא בת הרב יקותיאל פרקש.
אחר החתונה שימש כמשפיע בישיבה גדולה תומכי תמימים בני ברק (תחת ניהולו של הרב חנניה יוסף אייזנבך).
לקראת שנת הלימודים תשס"ד יצא לשליחות במוסקבה על מנת לשמש בראשות ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועדת בעיקרה לבעלי תשובה.
בקיץ שנת תשס"ד השתתף במעמד הירחי כלה שבמחנה גן ישראל בהרי הקטסקילס ונשא דברים בחסידות.
בט' תמוז תשפ"ג נשא בנו ר' יוסף את מרת חנה פעסיא בת הרב שמואל סגל, שליח הרבי בעיר ברלין שבגרמניה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הרב יוסף גולדברג, משלוחי הרבי לברלין, גרמניה.
- אביו הרב יצחק גולדברג
- חמיו הרב יקותיאל פרקש
- אחיו הרב חיים מאיר גולדברג
- גיסו הרב ישראל נח ויכנין
- גיסו הרב שניאור זלמן העכט
- גיסו הרב יוסף דובער קסטל.
- גיסו הרב אריה זאב רסקין
- גיסו הרב שניאור זלמן פרקש
- גיסו הרב אשר פרקש
- גיסו הרב מרדכי פרקש