תל אביב-יפו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קהילת חב"ד | {{קהילת חב"ד | ||
|שם=תל אביב - יפו | |שם=תל אביב - יפו | ||
|תמונה=[[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער|250px|]] | |תמונה=[[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער|250px|]] | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|עיר=תל אביב - יפו | |עיר=תל אביב - יפו | ||
|מדינה=[[ארץ ישראל]] | |מדינה=[[ארץ ישראל]] | ||
| | |שליח ראשי=הרב [[יוסף שמואל גערליצקי]] | ||
|מייסדי הקהילה= | |מייסדי הקהילה= הרב חיים שמואל שמרלינג, הרב שלמה יוסף זווין, הרב אליעזר קרסיק | ||
|משפיע הקהילה= | |||
|משפיע הקהילה= | |מוסדות בקהילה= תלמוד תורה חב"ד, ישיבות חב"ד, גני ומעונות חב"ד, מדרשיות חב"ד לבנות, | ||
|מוסדות בקהילה= תלמוד תורה חב"ד, ישיבות חב"ד, | |מספר שלוחים=85 | ||
|מספר בתי חב"ד=40 | |||
|מספר שלוחים= | |||
|מספר בתי חב"ד= | |||
|מספר משפחות בקהילה=כ-200 | |מספר משפחות בקהילה=כ-200 | ||
|ראו גם='''ראו גם''' | |ראו גם='''ראו גם''' | ||
| שורה 20: | שורה 18: | ||
}} | }} | ||
'''תל אביב''' (רשמית "תל אביב-יפו") היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. מתגוררים בה כ475 אלף איש (נכון לשנת [[תשפ"ג]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]]. | '''תל אביב''' (רשמית "תל אביב-יפו") היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. מתגוררים בה כ475 אלף איש (נכון לשנת [[תשפ"ג]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]]. | ||
הקהילה החב"דית הראשונה נוסדה ביפו בראשות הרב סלונים ובתקופה הבאה החסידים שעלו מרוסיה הקימו קהילה בתל אביב בראשות הרב זווין והרב קרסיק. ומשנות הל' החלה פעילות השלוחים ונפתחו בתי חב"ד בכל רחבי העיר. | הקהילה החב"דית הראשונה נוסדה ביפו בראשות הרב [[שניאור זלמן סלונים]] ובתקופה הבאה החסידים שעלו מרוסיה הקימו קהילה בתל אביב בראשות הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[אליעזר קרסיק]]. ומשנות הל' החלה פעילות השלוחים ונפתחו בתי חב"ד בכל רחבי העיר, לצד ישיבות לבעלי תשובה. | ||
[[קובץ:תא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]] | [[קובץ:תא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]] | ||
| שורה 28: | שורה 26: | ||
במהלך [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בתל אביב. | במהלך [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בתל אביב. | ||
כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים. למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר | כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים. למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר. | ||
==קהילת חב"ד== | ==קהילת חב"ד== | ||
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת [[תש"ט]], התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב [[ירושלים]] ו[[רמת גן]]. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, ומהם קבוצה בולטת של בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיו בקשר תדיר עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת [[תש"ט]], התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב | |||
לאחר הקמת [[כפר חב"ד]], מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום וותיקי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת מרכז חב"ד השוכן באופן זמני בבית כנסת יבנה | לאחר הקמת [[כפר חב"ד]], מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום וותיקי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת מרכז חב"ד השוכן באופן זמני בבית כנסת יבנה עד אשר תושלם בניה מחדש של בית הכנסת נחלת בנימין. | ||
בעשורים האחרונים נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו [[בתי חב"ד]] רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את [[בשורת הגאולה]] במה שמכונה: העיר העברית הראשונה. | בעשורים האחרונים נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו עשרות [[בתי חב"ד]] רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את [[בשורת הגאולה]] במה שמכונה: העיר העברית הראשונה. | ||
==התייסדות== | ==התייסדות== | ||
| שורה 42: | שורה 39: | ||
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] ביפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה ביפו. | בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] ביפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה ביפו. | ||
בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "[[עין יעקב]]". | בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "[[עין יעקב]]". | ||
==בית כנסת נחלת בנימין== | |||
{{ערך מורחב|בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)}} | |||
בית הכנסת המפורסם של חב"ד בתל אביב, שכן ברחוב נחלת בנימין, ובפי החסידים בית כנסת קרוי בקצרה על שם הרחוב בו שוכן "נחלת בנימין". אל בית הכנסת נחלת בנימין הגיעה הקהילה מבית הכנסת ברחוב מונטיפיורי שם התפללו משנת [[תרצ"ה]] ובו כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב ולאחר שעזב לירושלים, מונה הרב [[אליעזר קרסיק]] לרב קהילת חב"ד בתל אביב, תפקיד בו כיהן למעלה מעשרים שנה. | |||
בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן | בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] בבית הכנסת מונטיפיורי שכן 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]], שהוקם בעידודו של [[אדמו"ר הריי"צ]], על ידי הרב [[אליעזר קרסיק]] רב הקהילה. | ||
בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "[[נחלת בנימין]]". | בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "[[נחלת בנימין]]". | ||
בית הכנסת היווה את המרכז של קהילת חב"ד בתל אביב, שהייתה מהקהילות המרכזיות{{הערה|באותה תקופה היו קהילות חב"דיות גדולות בירושלים, תל אביב | בית הכנסת היווה את המרכז של קהילת חב"ד בתל אביב, שהייתה מהקהילות המרכזיות{{הערה|באותה תקופה היו קהילות חב"דיות גדולות בירושלים, תל אביב ובשנים המאוחרות גם כפר חב"ד}} בארץ הקודש בעשר שנים האחרונות של [[הדור השישי]] ובימי הבראשית של [[הדור השביעי]]. | ||
כעת (תשפ"ד) לרגל בנייתו מחדש, בית הכנסת שוכן ברחוב יבנה. | כעת (תשפ"ד) לרגל בנייתו מחדש, בית הכנסת שוכן ברחוב יבנה. | ||
מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[ | מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. | ||
משנת [[תש"מ]] החלו להגיע השלוחים לעיר, והחלו להתרחב מספר בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. | ==השלוחים== | ||
משנת [[תש"מ]] החלו להגיע השלוחים לעיר, והחלו להתרחב מספר בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. ובמשך השנים נפתחו עשרות בתי חב"ד. | |||
בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב [[בית הכנסת גאולת ישראל]] בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב. | בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב [[בית הכנסת גאולת ישראל]] בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב. | ||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
*'''קהילת אור הצפון''' - קהילה של תלמידי הרב יצחק גינזבורג בתל אביב. רב הקהילה: הרב שי דאום. | *'''קהילת אור הצפון''' - קהילה של תלמידי הרב יצחק גינזבורג בתל אביב. רב הקהילה: הרב שי דאום. | ||
*[[גן ישראל תל אביב]] | *[[גן ישראל תל אביב]] | ||
*מדרשיית בית שושנה | |||
== ארגונים חב"דים בתל אביב == | == ארגונים חב"דים בתל אביב == | ||
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת [[תש"כ]] כאשר מונה הרב [[אפרים וולף]] ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד | *'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת [[תש"כ]] כאשר מונה הרב [[אפרים וולף]] ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד וכאשר התמנה הרב שחמה מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח עברו משרדי האגודה ל[[770 כפר חב"ד|בניין 770 בכפר חב"ד]]. לאחר םטירת הרב מיידנצ'יק אין משרד לאגודה. | ||
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי]] את רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}. | *'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי]] את רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}. | ||
*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]]. | *'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]]. | ||
| שורה 96: | שורה 97: | ||
== בתי חב"ד בעיר == | == בתי חב"ד בעיר == | ||
[[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז]] | [[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז]] | ||
עשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הראשי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב [[בית הכנסת]] "[[גאולת ישראל]]" ויו"ר "[[מרכז חב"ד תל אביב]]". | עשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הראשי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב [[בית הכנסת]] "[[בית כנסת גאולת ישראל|גאולת ישראל]]" ויו"ר "[[מרכז חב"ד תל אביב]]". | ||
===צפון=== | ===צפון=== | ||
*אוניברסיטת תל אביב - הרב ישעיהו גערליצקי | *אוניברסיטת תל אביב - הרב ישעיהו גערליצקי | ||
| שורה 109: | שורה 110: | ||
*כוכב הצפון - הרב שמואל לפקיבקר | *כוכב הצפון - הרב שמואל לפקיבקר | ||
*כיכר המדינה - הרב יוסף יצחק פיקרסקי, הרב שניאור זלמן פיקרסקי | *כיכר המדינה - הרב יוסף יצחק פיקרסקי, הרב שניאור זלמן פיקרסקי | ||
*נאות אפקה - הרב [[עידו רהב]] | *נאות אפקה - הרב [[עידו רהב]], הרב מנחם מענדל אלטבוים | ||
*נחלת יצחק-מונטיפיורי - הרב [[אשר גליס]] | *נחלת יצחק-מונטיפיורי - הרב [[אשר גליס]] | ||
*מעוז אביב - הרב מנחם גודמן | *מעוז אביב - הרב מנחם גודמן | ||
| שורה 145: | שורה 146: | ||
*שפירא - הרב לוי אלפרוביץ' | *שפירא - הרב לוי אלפרוביץ' | ||
*תל חיים - הרב דוד זהר | *תל חיים - הרב דוד זהר | ||
בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר | בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר החנוכיה הגדולה בארץ. | ||
== חסידים בתל אביב-יפו == | == חסידים בתל אביב-יפו == | ||
| שורה 164: | שורה 165: | ||
===משפיעים=== | ===משפיעים=== | ||
===משפיעי קהילת חב"ד=== | |||
*הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]]. | *הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]]. | ||
*הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]]. | *הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]]. | ||
| שורה 192: | שורה 193: | ||
* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, פרקים אודות אישי קהילת חב"ד תל אביב, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]]. | * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, פרקים אודות אישי קהילת חב"ד תל אביב, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]]. | ||
* [[יוסף אשכנזי]], [[מרדכי אשכנזי|הרב אשכנזי]] - תולדות חייו של הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד, פרקים על תל אביב. [[תשע"ז]] | * [[יוסף אשכנזי]], [[מרדכי אשכנזי|הרב אשכנזי]] - תולדות חייו של הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד, פרקים על תל אביב. [[תשע"ז]] | ||
*'''מהפכת הצעירים בתל אביב''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות [[תשפ"ב]] עמוד 23 | *'''מהפכת הצעירים בתל אביב''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות [[תשפ"ב]] עמוד 23 {{*}} '''שליח תחת אש''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 106) {{שבועון כפר חב"ד}} | ||
{{בית|הרב [[צבי הירש גאנזבורג]]|זכרונות מתל אביב של מעלה|636|30-37|[[תשס"ח]]}} | {{בית|הרב [[צבי הירש גאנזבורג]]|זכרונות מתל אביב של מעלה|636|30-37|[[תשס"ח]]}} | ||
* [[שניאור זלמן ברגר]] [https://drive.google.com/file/d/1CojenTZsPmDR99_-EncnrJi1Hq7oVTP-/view?usp=drivesdk '''החב"דניקים מגיעים לתל אביב''', שבועון{{בית משיח}} גיליון 1124 עמוד 34] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־22:19, 21 באוקטובר 2024
תל אביב (רשמית "תל אביב-יפו") היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה בארץ ישראל. מתגוררים בה כ475 אלף איש (נכון לשנת תשפ"ג). נוסדה בשנת תרס"ט כפרבר לעיר יפו. הקהילה החב"דית הראשונה נוסדה ביפו בראשות הרב שניאור זלמן סלונים ובתקופה הבאה החסידים שעלו מרוסיה הקימו קהילה בתל אביב בראשות הרב שלמה יוסף זווין והרב אליעזר קרסיק. ומשנות הל' החלה פעילות השלוחים ונפתחו בתי חב"ד בכל רחבי העיר, לצד ישיבות לבעלי תשובה.
| תל אביב - יפו | |
|---|---|
 חלק משלוחי הרבי לתל אביב | |
| עיר | תל אביב - יפו |
| מדינה | ארץ ישראל |
| מייסדי הקהילה | הרב חיים שמואל שמרלינג, הרב שלמה יוסף זווין, הרב אליעזר קרסיק |
| מוסדות | תלמוד תורה חב"ד, ישיבות חב"ד, גני ומעונות חב"ד, מדרשיות חב"ד לבנות, |
| מספר שלוחים | 85 |
| מספר בתי חב"ד | 40 |
| מספר משפחות בקהילה | כ-200 |
| ראו גם | |
| אישים בתל אביב | |
| מוסדות וארגונים בתל אביב | |
| שלוחים בתל אביב | |
ביקור הרבי הריי"צ בתל אביבעריכה
במהלך ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש ביקר אדמו"ר הריי"צ בתל אביב.
כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים. למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר.
קהילת חב"דעריכה
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת כפר חב"ד בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב ירושלים ורמת גן. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, ומהם קבוצה בולטת של בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיו בקשר תדיר עם אדמו"ר הריי"צ.
לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום וותיקי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת מרכז חב"ד השוכן באופן זמני בבית כנסת יבנה עד אשר תושלם בניה מחדש של בית הכנסת נחלת בנימין.
בעשורים האחרונים נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו עשרות בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את בשורת הגאולה במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.
התייסדותעריכה
בשנת תרכ"ו התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב חיים שמואל שמרלינג ביפו. בשנת תר"ס הגיע למקום הרב שניאור זלמן סלונים שמונה לרב הקהילה ביפו.
בשנת תרס"ג החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב".
בית כנסת נחלת בנימיןעריכה
| ערך מורחב – בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין) |
בית הכנסת המפורסם של חב"ד בתל אביב, שכן ברחוב נחלת בנימין, ובפי החסידים בית כנסת קרוי בקצרה על שם הרחוב בו שוכן "נחלת בנימין". אל בית הכנסת נחלת בנימין הגיעה הקהילה מבית הכנסת ברחוב מונטיפיורי שם התפללו משנת תרצ"ה ובו כיהן ברבנות הקהילה הרב שלמה יוסף זוין, שהיה תושב תל אביב ולאחר שעזב לירושלים, מונה הרב אליעזר קרסיק לרב קהילת חב"ד בתל אביב, תפקיד בו כיהן למעלה מעשרים שנה.
בין השנים תרצ"ו-תרח"צ בבית הכנסת מונטיפיורי שכן 'חדר' בני תמימים תל אביב, שהוקם בעידודו של אדמו"ר הריי"צ, על ידי הרב אליעזר קרסיק רב הקהילה.
בשנת ת"ש עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי בברויסק בשנת תרצ"ה) ברחוב "נחלת בנימין".
בית הכנסת היווה את המרכז של קהילת חב"ד בתל אביב, שהייתה מהקהילות המרכזיות[1] בארץ הקודש בעשר שנים האחרונות של הדור השישי ובימי הבראשית של הדור השביעי.
כעת (תשפ"ד) לרגל בנייתו מחדש, בית הכנסת שוכן ברחוב יבנה.
מניין נוסף פעל עד תשכ"א בבנין ישיבת אחי תמימים תל אביב.
השלוחיםעריכה
משנת תש"מ החלו להגיע השלוחים לעיר, והחלו להתרחב מספר בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. ובמשך השנים נפתחו עשרות בתי חב"ד.
בשנת תשמ"א מונה הרב גרליצקי לרב בית הכנסת גאולת ישראל בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב.
ביחידות עם הרב יהודה מאיר אברמוביץ שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חב"ד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.
מוסדות חב"ד בתל אביבעריכה
- תורת אמת תל אביב יפו - בשנת תרפ"ד, בפקודת אדמו"ר הריי"צ, פתח הרב שלמה זלמן הבלין, מנהל תורת אמת, סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב יעקב מלכוב. בשנת תרפ"ט מונה לראש הישיבה הרב אליהו נחום שקלאר. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.
- בני תמימים תל אביב - בשנת תרצ"ו, פתח הרב אליעזר קרסיק 'חדר' בני תמימים תל אביב עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב רפאל נחמן כהן.
- אחי תמימים תל אביב - בין השנים תרצ"ה-תרצ"ו הגיעו מברית המועצות משפחות חב"דיות שהתיישבו בתל אביב, וביקשו רשות מהאדמו"ר הריי"צ להקים בה ישיבה. בשנת תרצ"ח אישר אדמו"ר הריי"צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב אליעזר קרסיק, רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש אייר החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ללוד.
- תומכי תמימים 'דרכי תמימים' - ישיבה גדולה, נפתחה בשנת תשע"ט בשכונת התקווה שבדרום העיר, ע"י הרב אפרים דגן.
- תומכי תמימים תל אביב - בשנת תש"ו נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "תומכי תמימים". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.
- תומכי תמימים רמת אביב - ביום ט"ו בשבט בשנת תשנ"ז הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור לבעלי תשובה בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב חיים יוסף גינזבורג.
- מכללת פנימיות רמת אביב - בחודש אלול שנת תשס"א נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.
- מרכז ממעל ממש - מרכז למודעות יהודית ברוח חב"ד הממוקם בלב העיר תל אביב.
- ישיבת חזון אליהו - ישיבה לבעלי תשובה שעל ידי מרכז חב"ד תל אביב. ראש הישיבה הוא הרב מאיר אריה שמערלינג והמנהל הוא הרב לוי יצחק וולף.
- תלמוד תורה אהלי מנחם לבנים בשכונת יד אליהו. יו"ר המוסד הוא הרב מענדי גערליצקי, והמנהל הוא הרב שניאור אהרון.
- ישיבת נווה צדק - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.
- בית חדש למדרש - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.
- קהילת אור הצפון - קהילה של תלמידי הרב יצחק גינזבורג בתל אביב. רב הקהילה: הרב שי דאום.
- גן ישראל תל אביב
- מדרשיית בית שושנה
ארגונים חב"דים בתל אביבעריכה
- אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת תש"כ כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד וכאשר התמנה הרב שחמה מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב"ד. לאחר םטירת הרב מיידנצ'יק אין משרד לאגודה.
- רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש - בשנת תשי"א ייסד הרבי את רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב[2].
- ועדת ההגרלה - בשנת תשי"ג הקים הרב רפאל נחמן כהן 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי אנ"ש על נסיעה לרבי ל-770.
- גמ"ח חב"ד תל אביב - הגמ"ח נוסד ונוהל על ידי הרב דובער גינזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב שלום חסקינד את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.
שכונת רמת אביבעריכה
|
| ערך מורחב – רמת אביב |
רמת אביב הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב יוסף גינזבורג, שהתגורר במקור בכפר חב"ד, הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות בפורים בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.
ביום ט"ו בשבט בשנת תשנ"ז הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור בעלי תשובה ובראשה עומד הרב גינזבורג. בחג הפורים שנת תשנ"ז קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. בחודש אלול שנת תשס"א, עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה מכללת פנימיות עבור בנות בעלות תשובה.
כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.
בתי חב"ד בעירעריכה
עשרות בתי חב"ד קיימים בעיר, בראשות השליח הראשי הרב יוסף שמואל גרליצקי, המכהן גם כרב בית הכנסת "גאולת ישראל" ויו"ר "מרכז חב"ד תל אביב".
צפוןעריכה
- אוניברסיטת תל אביב - הרב ישעיהו גערליצקי
- אזורי חן - הרב מנחם מענדל דוכן.
- אפקה - הרב שמעון גדסי
- בלו - הרב אהרון קינברג.
- דוברי צרפתית - הרב ישראל ארנאוו
- הגוש הגדול- הרב אליהו שוויכה
- הדר יוסף - הרב גד פדלון, הרב מנחם אליאס
- הצפון החדש - הרב מנחם מענדל גערליצקי
- הצפון הישן - הרב מנחם מענדל העכט, הרב שניאור סלפושניק
- כוכב הצפון - הרב שמואל לפקיבקר
- כיכר המדינה - הרב יוסף יצחק פיקרסקי, הרב שניאור זלמן פיקרסקי
- נאות אפקה - הרב עידו רהב, הרב מנחם מענדל אלטבוים
- נחלת יצחק-מונטיפיורי - הרב אשר גליס
- מעוז אביב - הרב מנחם גודמן
- צהלה - הרב לוי גערליצקי
- פארק צמרת - הרב חיים אלימלך
- רמת אביב - הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב דוד אושקי
- רמת אביב ג' - הרב יהודה ליפש, הרב אפרים מרזל
- רמת אביב הירוקה - הרב ישעיהו גולדברג
- שיכון בבלי - הרב שלום גליצנשטיין
- שיכון דן - הרב מנחם מענדל הלוי ברוד
מרכזעריכה
- אזור מלונות הירקון-דוברי אנגלית - הרב אליהו גיידיץ'
- חב"ד במרכז הרפואי - הרב טל גומברג
- בתי עסק - הרב פנחס ארבוב
- דוברי צרפתית - הרב מנחם אטל
- חב"ד לצעירים - הרב עדי אלפנט
- חב"ד סנטר - הרב ישראל גערליצקי
- מדרחוב נחלת בנימין - הרב שלום בער בוטמן ע"ה
- מרכז תל אביב - הרב יוסף גערליצקי, הרב יצחק ביר
- נווה צדק - הרב חיים לויטין
- נווה צדק-דוברי צרפתית - הרב דניאל נקש
דרוםעריכה
- בצרון - הרב שלום ליסון
- התקווה - הרב אפרים דגן
- יד אליהו - הרב יצחק חדד
- יפו ד' - הרב זאב שפונט
- ממעל ממש - הרב טל זיו
- נווה אליעזר-נווה חן - הרב מנחם מענדל כהן
- נווה עופר-תל כביר - הרב שמואל מחפוץ
- פלורנטין - הרב חיים טבריה, הרב ניר גבריאל
- פלורנטין-דוברי צרפתית - הרב מענדל מטוסוב
- קריית שלום - הרב חנניה לביוב
- שפירא - הרב לוי אלפרוביץ'
- תל חיים - הרב דוד זהר
בשנת תשס"ט הוקמה בעיר החנוכיה הגדולה בארץ.
חסידים בתל אביב-יפועריכה
רבניםעריכה
- הרב דובער טקץ.
- הרב לוי גרוסמן.
- הרב יוסף שמואל גרליצקי.
- הרב שניאור זלמן סלונים - רב ביפו עד פטירתו בי"א באלול תרצ"ו.
- הרב אלכסנדר סענדר יודאסין - רב ביפו.
רבני קהילת חב"דעריכה
- הרב שלמה יוסף זווין - עד עלייתו לירושלים בתרצ"ז.
- הרב אליעזר קרסיק - עד פטירתו בתש"כ
- הרב משה אשכנזי - עד פטירתו בתשס"ז.
- הרב חיים אשכנזי - עד פטירתו בתש"ע.
- חתנו הרב שלמה הלפרן - כיום.
משפיעיםעריכה
משפיעי קהילת חב"דעריכה
- הרב משה גוראריה - עד פטירתו בתשל"ג.
- הרב ישראל צבי הבר - מתשל"ז עד שיצא לשליחות ברומניה - תשמ"א.
- הרב שלום בער בוטמן - מתשל"ז עד פטירתו בתשפ"ג.
חסידים מפורסמיםעריכה
- הרב שניאור זלמן סלונים
- הרב ברוך פריז
- הרב מיכאל יהודה אריה לייב כהן
- הרב נחום גולדשמיד
- הרב משה גוראריה
- הרב משה אשכנזי
- הרב שלמה יוסף זווין
- הרב אליעזר קרסיק
- הרב זלמן משה היצחקי
- הרב נחום גולדשמיד,
- הנגיד הרב חיים שמריהו גוראריה.
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, קה"ת, תשמ"ח.
- יצחק גנזבורג, חייל בשירות הרבי - אוטוביוגרפיה, זכרונות מחב"ד בתל אביב תשנ"ט.
- שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי, תולדות הרב אליעזר קרסיק רב קהילת חב"ד בתל אביב תשע"ב.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, פרקים אודות אישי קהילת חב"ד תל אביב, בהוצאת חזק, תשע"ב.
- יוסף אשכנזי, הרב אשכנזי - תולדות חייו של הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד, פרקים על תל אביב. תשע"ז
- מהפכת הצעירים בתל אביב, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב עמוד 23 • שליח תחת אש, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 106)
- הרב צבי הירש גאנזבורג, זכרונות מתל אביב של מעלה, שבועון בית משיח, גיליון 636 עמוד 30-37 (תשס"ח)
- שניאור זלמן ברגר החב"דניקים מגיעים לתל אביב, שבועון
גיליון 1124 עמוד 34
קישורים חיצונייםעריכה
אתריםעריכה
- [chabadtlv.org/ אתר בית חב"ד המרכזי]
- אתר בית חב"ד ברמת אביב
- אתר בית חב"ד יד אליהו
קישורים נוספיםעריכה
- הרב שניאור זלמן ברגר, תגלית: סיפורו של 'המבצר החב"די' ברח' הרב קוק 16 בת"א
- כך הוקמה קהילת חב"ד ביפו-תל אביב - פרק ראשון • פרק שני
- לראשונה מאז תרפ"ט: המקומות בהם ביקר הרבי הריי"צ נחשפים
חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו בבית משיח:
- מכתב אדמו"ר הריי"צ לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה (קישור לא פעיל)
- הרב ישראל יהודה, כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב
- הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית (קישור לא פעיל)
- תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב
- מנדי ריזל, המסתורין סביב ביכנ"ס חב"ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל אביב
- שכונת חב"ד - שלא נבנתה - בתל אביב (קישור לא תקין)
- המאמצים והשכנועים הכבירים להקמת שיכון חב"ד בתל אביב
סדרת חב"ד בתל אביבעריכה
סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".
- הרב שניאור זלמן ברגר, כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד
- הרב מנחם זיגלבוים, כתבה על בית כנסת חב"ד ברחוב 'נחלת בנימין' גיליון 699
- הרב שניאור זלמן ברגר, כתבה שנייה בסדרה - רבני חב"ד
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ באותה תקופה היו קהילות חב"דיות גדולות בירושלים, תל אביב ובשנים המאוחרות גם כפר חב"ד
- ↑ הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".