הושענות – הבדלי גרסאות

ב. שורה (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:הושענות נב.jpg|ממוזער|250px|הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.]]
[[קובץ:הושענות נב.jpg|ממוזער|250px|הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.]]
[[קובץ:הושענות בבימה.jpg|ממוזער|200px|הרבי ממתין לציבור שיסיים את אמירת ההושענות, כשבידו ה[[לולב]] וה[[אתרוג]] ([[תשנ"ב]])]]
[[קובץ:הושענות בבימה.jpg|ממוזער|200px|הרבי ממתין לציבור שיסיים את אמירת ההושענות, כשבידו ה[[לולב]] וה[[אתרוג]] ([[תשנ"ב]])]]
'''הושענות''' הוא מצווה מ'[[הלכה למשה מסיני]]'{{הערה|שמשה קיבל ציווי זה ב[[הר סיני]] ללא טעם ורמז בתורה.}}, להקיף את בימת בית הכנסת עם [[ארבעת המינים]] מידי יום במשך [[חג הסוכות]], במהלך תפילת שחרית, ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]].
'''מנהג ההושענות''' הוא מנהג ישראל להקיף את בימת בית הכנסת עם [[ארבעת המינים]] מדי יום במשך [[חג הסוכות]], במהלך תפילת שחרית, ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]].


המנהג נקרא "הושענות" על שם המילה "הושענא" שפירושה "הושיעא", הנאמרת פעמים רבות בפיוט.
המנהג נקרא "הושענות" על שם המילה "הושענא" שפירושה "הושיעא", הנאמרת פעמים רבות בפיוט.
שורה 9: שורה 9:
כשהיה [[בית המקדש]] קיים, מידי יום ב[[חג הסוכות]] היו הולכים וכורתים עצי [[ערבה]] גבוהים קצת יותר מ[[מזבח החיצון]], בעיר מוצא (תחת [[ירושלים]]). את הערבות שקטפו, היו זוקפים בצידי המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח.
כשהיה [[בית המקדש]] קיים, מידי יום ב[[חג הסוכות]] היו הולכים וכורתים עצי [[ערבה]] גבוהים קצת יותר מ[[מזבח החיצון]], בעיר מוצא (תחת [[ירושלים]]). את הערבות שקטפו, היו זוקפים בצידי המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח.


ה[[כהנים]] היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (ב[[שופר|שופרות]]) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפים את המזבח, ואומרים {{ציטוטון|אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא}}. ולדעת [[רבי יהודה]], {{ציטוטון|אני והו הושיעא נא}}{{הערה|משנה סוכה ד. ה.}}. כיום אנו נוהגים כשני הדעות, ואמרים את שני המשפטים.
ה[[כהנים]] היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (ב[[שופר]]ות) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפים את המזבח, ואומרים {{ציטוטון|אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא}}. ולדעת [[רבי יהודה]], {{ציטוטון|אני והו הושיעא נא}}{{הערה|משנה סוכה ד. ה.}}. כיום אנו נוהגים כשני הדעות, ואמרים את שני המשפטים.


ביום האחרון של חג הסוכות הנקרא [[הושענא רבה]] היו מקיפים את המזבח [[שבע]] פעמים.
ביום האחרון של חג הסוכות הנקרא [[הושענא רבה]] היו מקיפים את המזבח [[שבע]] פעמים.
שורה 25: שורה 25:
*נמצא במקומו עד להקפה, ולא אוחז ב[[אתרוג]]. וכשהולך להקיף לוקח, את האתרוג והולך לכיוון הבימה{{הערה|שם=א}}.
*נמצא במקומו עד להקפה, ולא אוחז ב[[אתרוג]]. וכשהולך להקיף לוקח, את האתרוג והולך לכיוון הבימה{{הערה|שם=א}}.
*מחזיק את [[ארבעת המינים]] בשתי ידיו, ולא מחזיק סידור{{הערה|שם=א|[[מעשה מלך]].}}.
*מחזיק את [[ארבעת המינים]] בשתי ידיו, ולא מחזיק סידור{{הערה|שם=א|[[מעשה מלך]].}}.
*לאחר שמסיים, חוזר למקומו ומביט על הציבור עד שיסיימו כולם, וממשיך לאחוז ב[[ארבעת המינים]] (ולפעמים רק ב[[לולב]]), עד שה[[ספר תורה|ספרי תורה]] יחזרו ל[[ארון הקודש]]{{הערה|שם=א}}.
*לאחר שמסיים, חוזר למקומו ומביט על הציבור עד שיסיימו כולם, וממשיך לאחוז בארבעת המינים (ולפעמים רק ב[[לולב]]), עד שה[[ספר תורה|ספרי תורה]] יחזרו ל[[ארון הקודש]]{{הערה|שם=א}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.rebbedrive.com/sukkos-shachris-videos שחרית והושענות אצל הרבי] באתר [[רבי דרייב]].
*[https://www.rebbedrive.com/sukkos-shachris-videos שחרית והושענות אצל הרבי] באתר [[רבי דרייב]].
*[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/310563 הושענות ב-770: כך זה נראה] באתר {{אינפו}}.
*[https://chabad.info/video/news-video/תשרי-בליובאוויטש/310563 הושענות ב-770: כך זה נראה] באתר {{אינפו}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{סוכות}}
{{סוכות}}
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:סוכות]]