ניגון ויהי בימי אחשורוש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה[[ניגון]] '''"וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"''' הוא ניגון חסידי לפסוק הראשון ב[[מגילת אסתר]]. | ה[[ניגון]] '''"וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"''' הוא ניגון שמחה חסידי לפסוק הראשון ב[[מגילת אסתר]]. | ||
מילות הניגון | ==מילות הניגון== | ||
{{ | {{ציטוט|'''וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה'''|[[מגילת אסתר]] א, א}}. | ||
== מקור הניגון == | == מקור הניגון == | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
[[חסידים]] אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת [[חג הפורים]] למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני [[הרבי]] כאשר נכנס ל-[[770]] ב[[שבת מברכים]] [[חודש אדר]]{{הערה|ב[[שנה מעוברת]] היו מתחילים ב[[שבת]] מברכים של [[חודש אדר]] ראשון}}, והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי ב[[פורים]]. | [[חסידים]] אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת [[חג הפורים]] למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני [[הרבי]] כאשר נכנס ל-[[770]] ב[[שבת מברכים]] [[חודש אדר]]{{הערה|ב[[שנה מעוברת]] היו מתחילים ב[[שבת]] מברכים של [[חודש אדר]] ראשון}}, והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי ב[[פורים]]. | ||
בהתוועדות [[חג הפורים]] שנת [[תשכ"ח]] אמר [[הרבי]]: "...מן הנכון והראוי שיהיה ניגון המיוחד בפרט לימי הפורים - על דרך שיש אצל חסידים הניגון "פדה בשלום" הקשור עם י"ט כסלו, ועל דרך זה ניגונים הקשורים עם "הקפות", ועל דרך זה ניגונים הקשורים עם חג הפסח וכיו"ב. | |||
הניגון "פדה בשלום" הקשור עם י"ט כסלו, ועל דרך זה ניגונים הקשורים עם "הקפות", ועל דרך זה ניגונים הקשורים עם חג הפסח וכיו"ב. | אמנם בשביל זה צריכים מישהו שמחבר ניגונים, והרי אין זה ה"אומנות" שלי... ובכן, חיפשתי בתורה, אולי אוכל למצוא מן המוכן ניגון הקשור עם פורים, ואכן - בלי יגיעה יתרה - מצאתי: במסכת מגילה, בביאור הפסוק שבו נתפרש מה שפעל פורים אצל כל בני ישראל - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", איתא: "שמחה זה יום טוב, שנאמר: 'ושמחת בחגך'". ומזה מובן, שהניגון "ושמחת בחגך", יש לו שייכות מיוחדת לפורים". - בהמשך, אמר הרבי: "וכיון שכבר ישנו ניגון שנתחבר על התיבות "ושמחת בחגך", הנה עד שיחברו ניגון מיוחד לימי הפורים, יהיה זה "ושמחת בחגך" (המובא בגמרא לענין "ליהודים היתה אורה ושמחה גו'") עם הניגון על תיבות אלו". | ||
אמנם בשביל זה צריכים מישהו שמחבר ניגונים, והרי אין זה ה"אומנות" שלי... ובכן, חיפשתי בתורה, אולי אוכל למצוא מן המוכן ניגון הקשור עם פורים, ואכן - בלי יגיעה יתרה - מצאתי: | והתחיל הרבי לנגן: "ושמחת בחגך והיית אך שמח". {{הערה|שיחת פורים תשכ"ח, ס"ג-ס"ד. תורת מנחם, חלק נב, עמ' 110 ואילך.}}. | ||
במסכת מגילה, בביאור הפסוק שבו נתפרש מה שפעל פורים אצל כל בני ישראל - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", איתא: "שמחה זה יום טוב, שנאמר: 'ושמחת בחגך'". ומזה מובן, שהניגון "ושמחת בחגך", יש לו שייכות מיוחדת לפורים". - בהמשך, אמר הרבי: "וכיון שכבר ישנו ניגון שנתחבר על התיבות "ושמחת בחגך", הנה עד שיחברו ניגון מיוחד לימי הפורים, יהיה זה "ושמחת בחגך" (המובא בגמרא לענין "ליהודים היתה אורה ושמחה גו'") עם הניגון על תיבות אלו". | |||
והתחיל הרבי לנגן: "ושמחת בחגך והיית אך שמח" {{הערה|שיחת פורים תשכ"ח, ס"ג-ס"ד. תורת מנחם, חלק נב, עמ' 110 ואילך.}}. | |||
בכל השנים ניגנו ב[[התוועדויות]] של [[פורים]] את ה[[ניגון]] "ויהי בימי" בלי המילים עד לשנות המ"מים. בשנת [[תשמ"ב]] [[תשמ"ג]] ו[[תשד"מ]] ניגנו את הניגון עם המילים והרבי עודד אותו, אחר כך, בשנים האחרונות היו מנגנים לפעמים עם המילים ולפעמים בלי המילים. | בכל השנים ניגנו ב[[התוועדויות]] של [[פורים]] את ה[[ניגון]] "ויהי בימי" בלי המילים עד לשנות המ"מים. בשנת [[תשמ"ב]] [[תשמ"ג]] ו[[תשד"מ]] ניגנו את הניגון עם המילים והרבי עודד אותו, אחר כך, בשנים האחרונות היו מנגנים לפעמים עם המילים ולפעמים בלי המילים. | ||
| שורה 21: | שורה 19: | ||
ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי [[חג הפורים]] של [[חסידי חב"ד]]. | ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי [[חג הפורים]] של [[חסידי חב"ד]]. | ||
ניגון זה הוא ניגון קפ"ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]. | |||
==ראו גם== | |||
*[[שושנת יעקב לחסידי אדמו"ר הזקן]] | |||
*[[שושנת יעקב מניקולייב]] | |||
*[[ניגון בימי מרדכי ואסתר]] | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/98/NSH_182_Simchah_-1_-_Vayehi_Bimei_Achashveirosh.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}} | |||
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/649128 הרבי מעודד את שירת הניגון] "ויהי בימי אחשוורוש", באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] {{וידאו}} | * [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/649128 הרבי מעודד את שירת הניגון] "ויהי בימי אחשוורוש", באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] {{וידאו}} | ||
{{פורים|}} | |||
{{מסורת הנגינה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ניגוני ריקוד]] | [[קטגוריה:ניגוני ריקוד]] | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
[[קטגוריה:ניגוני פורים]] | [[קטגוריה:ניגוני פורים]] | ||
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:33, 28 במאי 2024
הניגון "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" הוא ניגון שמחה חסידי לפסוק הראשון במגילת אסתר.
מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה
— מגילת אסתר א, א
.
מקור הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הניגון במקורו הוא ניגון שמח ללא מילים.
יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מהזאל הקטן לשאלאש לאחר ששתה 'משקה' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון[1].
חסידים אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת חג הפורים למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני הרבי כאשר נכנס ל-770 בשבת מברכים חודש אדר[2], והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד בהתוועדויות של הרבי בפורים.
בהתוועדות חג הפורים שנת תשכ"ח אמר הרבי: "...מן הנכון והראוי שיהיה ניגון המיוחד בפרט לימי הפורים - על דרך שיש אצל חסידים הניגון "פדה בשלום" הקשור עם י"ט כסלו, ועל דרך זה ניגונים הקשורים עם "הקפות", ועל דרך זה ניגונים הקשורים עם חג הפסח וכיו"ב. אמנם בשביל זה צריכים מישהו שמחבר ניגונים, והרי אין זה ה"אומנות" שלי... ובכן, חיפשתי בתורה, אולי אוכל למצוא מן המוכן ניגון הקשור עם פורים, ואכן - בלי יגיעה יתרה - מצאתי: במסכת מגילה, בביאור הפסוק שבו נתפרש מה שפעל פורים אצל כל בני ישראל - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", איתא: "שמחה זה יום טוב, שנאמר: 'ושמחת בחגך'". ומזה מובן, שהניגון "ושמחת בחגך", יש לו שייכות מיוחדת לפורים". - בהמשך, אמר הרבי: "וכיון שכבר ישנו ניגון שנתחבר על התיבות "ושמחת בחגך", הנה עד שיחברו ניגון מיוחד לימי הפורים, יהיה זה "ושמחת בחגך" (המובא בגמרא לענין "ליהודים היתה אורה ושמחה גו'") עם הניגון על תיבות אלו". והתחיל הרבי לנגן: "ושמחת בחגך והיית אך שמח". [3].
בכל השנים ניגנו בהתוועדויות של פורים את הניגון "ויהי בימי" בלי המילים עד לשנות המ"מים. בשנת תשמ"ב תשמ"ג ותשד"מ ניגנו את הניגון עם המילים והרבי עודד אותו, אחר כך, בשנים האחרונות היו מנגנים לפעמים עם המילים ולפעמים בלי המילים.
ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי חג הפורים של חסידי חב"ד.
ניגון זה הוא ניגון קפ"ב בפרוייקט מסורת הניגונים.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ
- הרבי מעודד את שירת הניגון "ויהי בימי אחשוורוש", באתר בית חב"ד
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |
| מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ | |
|---|---|
| |
| ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |
הערות שוליים
- ↑ מקור הדברים מר' שמואל קראוס
- ↑ בשנה מעוברת היו מתחילים בשבת מברכים של חודש אדר ראשון
- ↑ שיחת פורים תשכ"ח, ס"ג-ס"ד. תורת מנחם, חלק נב, עמ' 110 ואילך.