שלמה גלעדי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 22: שורה 22:
החל משנת [[תשל"ג]] כיהן כמורה צדק בקהילת חב"ד ב[[רחובות]] שהחלה להתגבש באותן שנים, וכאשר הגיעו [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקיבלו הוראה מהרבי לתפוס עמדות מפתח רבניות, חלק מעסקני ומשפיעי חב"ד דחפו להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה, ובהוראת הרבי הונחה השאלה לפתחו של ה[[מרא דאתרא]] של העיר הרב [[שמחה קוק]] שהורה לקיים בחירות, בהן נבחר הרב גלוכובסקי.
החל משנת [[תשל"ג]] כיהן כמורה צדק בקהילת חב"ד ב[[רחובות]] שהחלה להתגבש באותן שנים, וכאשר הגיעו [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקיבלו הוראה מהרבי לתפוס עמדות מפתח רבניות, חלק מעסקני ומשפיעי חב"ד דחפו להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה, ובהוראת הרבי הונחה השאלה לפתחו של ה[[מרא דאתרא]] של העיר הרב [[שמחה קוק]] שהורה לקיים בחירות, בהן נבחר הרב גלוכובסקי.


בשנת [[תשמ"ט]] נבחר הרב גלעדי להיפגש עם הרב [[עובדיה יוסף]] ולהסביר לו את דעותיו ועמדותיו של הרבי בנושאים שעמדו אז על הפרק, במהלך הפגישה בה הסביר לו את דעתו של הרבי, האזין הרב עובדיה לדבריו וקיבלם.
בשנת [[תשמ"ט]] נבחר הרב גלעדי להיפגש עם הרב [[עובדיה יוסף]]{{מקור}} ולהסביר לו את דעותיו ועמדותיו של הרבי בנושאים שעמדו אז על הפרק, במהלך הפגישה בה הסביר לו את דעתו של הרבי, האזין הרב עובדיה לדבריו וקיבלם.


לאחר פרישתו לפנסיה, התמנה כראש ישיבת כולל 'אור זרוע' ב[[רחובות]], והחל לעסוק בהדרכם והכשרת רבנים לקראת קבלת תעודת [[סמיכה]] לרבנות.
לאחר פרישתו לפנסיה, התמנה כראש ישיבת כולל 'אור זרוע' ב[[רחובות]], והחל לעסוק בהדרכם והכשרת רבנים לקראת קבלת תעודת [[סמיכה]] לרבנות.
שורה 42: שורה 42:
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]

גרסה אחרונה מ־00:34, 22 ביולי 2024

הרב גלעדי

הרב שלמה גלעדי (יליד שנת תש"ג, 1943) הינו חסיד חב"ד המכהן כראש כולל 'אור זרוע' ברחובות, ומעמודי התווך של הקהילה המקומית. בעבר, כיהן במשך שלושים שנה כמנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בתימן בכ"ד טבת תש"ג להוריו כדיה ואברהם גלעדי, ובגיל שבע עלה לארץ ישראל יחד עם הוריו.

יחד עם חברו משה מזרחי נכנסו ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד ב'פרדס' אצל ר' שלמה חיים קסלמן ובנו שלום בער קסלמן.

בתקופת לימודיו בישיבה בלוד, נחשב לאחד הבחורים המצויינים, וכאשר רצו למשוך בחורים מישיבות לא חב"דיות שיעברו ללמוד בתומכי תמימים, הביאו אותם לדבר איתו בלימוד, ואחרי שיחה קצרה איתו כל הטענות שלהם על כך שכביכול 'לא לומדים מספיק טוב' בישיבות החב"דיות היו נעלמות. אחד מהפירות של השיחות איתו הוא הרב בנימין זאב סגל, ראש ישיבת תורת אמת בירושלים.

באותו זמן התנהל ויכוח בין הבחורים האם השיעורים וההתוועדויות בישיבה צריכים להתקיים באידיש או בעברית, כשהוא נושא את דגל המאבק ומפעיל את כל כושר השכנוע וההשפעה שלו על מנת לשכנע את האחראים בישיבה להעביר את שפת הדיבור לעברית, ומנצל לצורך כך את החיבה שרחש לו המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן[1].

בשנת תשכ"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 יחד עם קבוצת חברים שעשתה את דרכה בהפלגה באוניה דרך הים.

בשנת ה'קבוצה' קיבל יחס מיוחד מהרבי כאשר הרבי שם לב שהוא הולך ברחוב בלי מעיל, ושלח את ראש הישיבה הרב מרדכי מענטליק לדאוג שיעביר לו כסף מקופת בחורים כדי שיקנה לעצמו ביגוד מתאים.

בהזדמנות אחרת, כאשר מסר שיעור ביום שישי בזאל הקטן במסגרת 'שבעת הקנים', הרבי יצא מחדרו ונעמד בהול על יד דלת הכניסה, והקשיב למהלך השיעור במשך רוב זמן השיעור.

פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר נישואיו עם רעייתו בתיה, הצטרף לצוות החינוכי של בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ובהמשך התמנה כמנהל בית הספר ועסק בתפקיד במשך שלושים שנה עד שפרש לפנסיה.

החל משנת תשל"ג כיהן כמורה צדק בקהילת חב"ד ברחובות שהחלה להתגבש באותן שנים, וכאשר הגיעו שלוחי הרבי לארץ הקודש וקיבלו הוראה מהרבי לתפוס עמדות מפתח רבניות, חלק מעסקני ומשפיעי חב"ד דחפו להתמנותו של הרב מנחם מענדל גלוכובסקי כרב הקהילה, ובהוראת הרבי הונחה השאלה לפתחו של המרא דאתרא של העיר הרב שמחה קוק שהורה לקיים בחירות, בהן נבחר הרב גלוכובסקי.

בשנת תשמ"ט נבחר הרב גלעדי להיפגש עם הרב עובדיה יוסף[דרוש מקור] ולהסביר לו את דעותיו ועמדותיו של הרבי בנושאים שעמדו אז על הפרק, במהלך הפגישה בה הסביר לו את דעתו של הרבי, האזין הרב עובדיה לדבריו וקיבלם.

לאחר פרישתו לפנסיה, התמנה כראש ישיבת כולל 'אור זרוע' ברחובות, והחל לעסוק בהדרכם והכשרת רבנים לקראת קבלת תעודת סמיכה לרבנות.

במקביל, מכהן הרב גלעדי כראש בית הכנסת 'הרמב"ם' בעיר, וכאחד מעמודי התווך של הקהילה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מנחם זיגלבוים, שבועון בית משיח גליון 257 עמוד 30
  • אנשי המוסד האלמוני ביקשו: אנו צריכים את עזרתו של הרבי מליובאוויטש, מנחם זיגלבוים, גיליון בית משיח מס' 1307 ע' 16-24.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ר' שלמה חיים גילה את חיבתו כלפיו מספר פעמים, והתבטא עליו ש"הוא הבחור היחיד בישיבה שאין לו עליות ומורדות בעבודת ה'", וכן טען באחת ההתוועדויות: "למה אומרים עלי שאני לא מחבב את הספרדים, הרי אני אוהב את שלמה", ונשק לו במצחו.