חתונה – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''חתונה''' היא אחד הטקסים המכוננים במעגל החיים האנושי בכלל, | ה'''חתונה''' היא אחד הטקסים המכוננים במעגל החיים האנושי בכלל, ובעם היהודי נחשב למעמד רוחני נעלה המבטא שיאו של יצירת הקשר בין בני הזוג, כך שיוכלו להקים בית בישראל על אדני התורה ובהמשך החיים הם יוכלו להוליד ילדים בדרך הנכונה על פי התורה. | ||
באופן מהלך מעמד החתונה ישנם שינויי מנהגים בין עדות בישראל; ובחב"ד ישנה הדגשה על | באופן מהלך מעמד החתונה ישנם שינויי מנהגים בין עדות בישראל; ובחב"ד ישנה הדגשה על מנהגים, כפי שהורו אדמו"רי חב"ד. | ||
==השידוך== | ==השידוך== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
השידוך נעשה על פי מנהג ישראל באמצעות אדם שלישי שמתווך בין הצדדים ולא במפגש עצמאי של החתן והכלה. | השידוך נעשה על פי מנהג ישראל באמצעות אדם שלישי שמתווך בין הצדדים ולא במפגש עצמאי של החתן והכלה. | ||
בדרך כלל מבררים קודם הפגישות אודות בן הזוג, אופיו | בדרך כלל מבררים קודם הפגישות אודות בן הזוג, אופיו, מדותיו, השקפותיו והמבט שלו על החיים בכלל והקמת בית יהודי בפרט. כמו כן, נוהגים לעשות בדיקת "דור ישרים" בכדי לשלול מחלות גנטיות, לוודא שהילדים יצאו בריאים. | ||
לאחר מספר פגישות, כאשר בני הזוג מחליטים שהם מתאימים זה לזו והם מעוניינים להקים בית בישראל, החלטה שנעשית על פי הבנתם והרגשתם ולא על פי גורלות וכיוצא בזה{{הערה|1=[[הרבי]], [[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=98 עמ' פד.]}}, נפגשים ההורים ומחליטים ביניהם על פרטים בסיסיים בנוגע לחתונה, ולבינתיים [[כתיבה לרבי|כותבים בני הזוג לרבי]] על החלטתם. לאחר הכתיבה לרבי (בשנים עברו, היה זה לאחר קבלת אישורו של הרבי) - מודיעים על "סגירת השידוך". | לאחר מספר פגישות, כאשר בני הזוג מחליטים שהם מתאימים זה לזו והם מעוניינים להקים בית בישראל, החלטה שנעשית על פי הבנתם והרגשתם ולא על פי גורלות וכיוצא בזה{{הערה|1=[[הרבי]], [[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=98 עמ' פד.]}}, נפגשים ההורים ומחליטים ביניהם על פרטים בסיסיים בנוגע לחתונה, ולבינתיים [[כתיבה לרבי|כותבים בני הזוג לרבי]] על החלטתם. לאחר הכתיבה לרבי (בשנים עברו, היה זה לאחר קבלת אישורו של הרבי) - מודיעים על "סגירת השידוך". | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
===קביעת זמן החתונה=== | ===קביעת זמן החתונה=== | ||
[[קובץ:להקדים את זמן החתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקביעות זמן החתונה: '''זמן החתונה נוהגין שמקדימין, אבל אין לאחר - וכיון שכנראה מתחדשים אצלם סברות שונות, לכן ידברו עוד הפעם, אבל באופן שכן יקום מבלי לשנות, וכפי שיחליטו יהא בשעה טובה ומוצלחת''']] | [[קובץ:להקדים את זמן החתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקביעות זמן החתונה: '''זמן החתונה נוהגין שמקדימין, אבל אין לאחר - וכיון שכנראה מתחדשים אצלם סברות שונות, לכן ידברו עוד הפעם, אבל באופן שכן יקום מבלי לשנות, וכפי שיחליטו יהא בשעה טובה ומוצלחת''']] | ||
מבחינת קביעת זמן ה[[נישואין]], כותב הרבי{{הערה|שערי הלכה ומנהג עמי ל'.}}: "כל המקצר בזמן שבין ההחלטה והחתונה הרי זה משובח"{{הערה|עם זאת, במענה פרטי לרב אליהו אוזן (כיום, מנהל [[בית רבקה צרפת]]) השיב הרבי שכדאי לדחות את החתונה כחצי שנה, עד לסיום שנת הלימודים של כלתו, שלמדה בסמינר בגייטסהייד.}}. אמנם בזמן המשנה, הכלה הייתה בי"ב החודש שבין הווארט לחתונה מתקשטת בתכשיטים ומקבלת 24 קישוטים ואביזרים, וזהו שנאמר{{הערה|בראשית כד, נה.}}: "תשב איתנו הנערה ימים או עשור" ימים, כלומר שנה, או עשור – עשרה חדשים. המדובר היה רק בכלה צעירה, אך כלה בוגרת מגיל שתים עשרה וחצי, הייתה ממתינה רק שלושים יום. | מבחינת קביעת זמן ה[[נישואין]], כותב הרבי{{הערה|שערי הלכה ומנהג עמי ל'.}}: "כל המקצר בזמן שבין ההחלטה והחתונה הרי זה משובח"{{הערה|ראו לקט מענות קודש בעניין זה שבועון כפר חב"ד גליון 1985 עמוד 14. עם זאת, במענה פרטי לרב אליהו אוזן (כיום, מנהל [[בית רבקה צרפת]]) השיב הרבי שכדאי לדחות את החתונה כחצי שנה, עד לסיום שנת הלימודים של כלתו, שלמדה בסמינר בגייטסהייד.}}. אמנם בזמן המשנה, הכלה הייתה בי"ב החודש שבין הווארט לחתונה מתקשטת בתכשיטים ומקבלת 24 קישוטים ואביזרים, וזהו שנאמר{{הערה|בראשית כד, נה.}}: "תשב איתנו הנערה ימים או עשור" ימים, כלומר שנה, או עשור – עשרה חדשים. המדובר היה רק בכלה צעירה, אך כלה בוגרת מגיל שתים עשרה וחצי, הייתה ממתינה רק שלושים יום. | ||
על פי חסידות – זמן זה מיועד לזיכוך המידות, והוא שנאמר במגילת אסתר: "ששה חדשים בשמן המור וששה חדשים בבשמים". בימינו, עבודת זיכוך המידות אמורה להיעשות בזמן הקצר שבין ה"צלחת" ל"טבעת". | על פי חסידות – זמן זה מיועד לזיכוך המידות, והוא שנאמר במגילת אסתר: "ששה חדשים בשמן המור וששה חדשים בבשמים". בימינו, עבודת זיכוך המידות אמורה להיעשות בזמן הקצר שבין ה"צלחת" ל"טבעת". | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
היום, כיון שהוראת הרבי היא לקצר את זמן ההמתנה, לא מקפידים על זמנים מיוחדים אלו, וכפי שהורה הרבי עצמו בתקופות מאוחרות יותר. | היום, כיון שהוראת הרבי היא לקצר את זמן ההמתנה, לא מקפידים על זמנים מיוחדים אלו, וכפי שהורה הרבי עצמו בתקופות מאוחרות יותר. | ||
אמנם לכתחילה רצוי לקבוע החתונה בתאריכים הבאים, בהם זמנים בני מזל וברכה: חודש תשרי – בחציו הראשון{{הערה|ספר המנהגים עמוד 76. אגרות קודש חלק יז, עמוד שו. לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 463. ובאגרות קודש חלק ט, עמוד רה: אין נושאים נשים בעשרת־ימי־תשובה.}}. חודש חשוון – אין נוהגים לעשות בו חתונות{{הערה|אגרות קודש חלק חי, עמוד רז.}}. חודש כסלו – כל החודש הינו בר מזל לחתונה{{הערה|"שיחות קודש" תשנ"ב חלק א, עמוד 418.}}. חודש טבת – אין נוהגים לעשות בו חתונות{{הערה|אגרות קודש חלק ה, עמוד נב.}}. חודש שבט – בחציו הראשון – מתחתנים, ובחציו השני – אם יש סיבה חשובה – מושיבים שלושה רבנים שיחליטו על נכונות הקביעה, ותהיה החתונה בשעה טובה ומוצלחת{{הערה|אגרות קודש חלק יט, עמוד קמה.}}. חודש אדר – אדר ראשון ואדר שני – כל החודש{{הערה|ספר המנהגים עמוד 76. לקוטי הוראות בענייני שידוכים כף, עמוד 108.}}. חודש ניסן – עד חג פסח{{הערה|שמחת עולם עמוד 44.}}. חודש אייר – אין מתחתנים כל ימי החודש (בגלל ספירת העומר), | אמנם לכתחילה רצוי לקבוע החתונה בתאריכים הבאים, בהם זמנים בני מזל וברכה: חודש תשרי – בחציו הראשון{{הערה|ספר המנהגים עמוד 76. אגרות קודש חלק יז, עמוד שו. לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 463. ובאגרות קודש חלק ט, עמוד רה: אין נושאים נשים בעשרת־ימי־תשובה.}}. חודש חשוון – אין נוהגים לעשות בו חתונות{{הערה|אגרות קודש חלק חי, עמוד רז.}}. חודש כסלו – כל החודש הינו בר מזל לחתונה{{הערה|"שיחות קודש" תשנ"ב חלק א, עמוד 418.}}. חודש טבת – אין נוהגים לעשות בו חתונות{{הערה|אגרות קודש חלק ה, עמוד נב.}}. חודש שבט – בחציו הראשון – מתחתנים, ובחציו השני – אם יש סיבה חשובה – מושיבים שלושה רבנים שיחליטו על נכונות הקביעה, ותהיה החתונה בשעה טובה ומוצלחת{{הערה|אגרות קודש חלק יט, עמוד קמה.}}. חודש אדר – אדר ראשון ואדר שני – כל החודש{{הערה|ספר המנהגים עמוד 76. לקוטי הוראות בענייני שידוכים כף, עמוד 108.}}. חודש ניסן – עד חג פסח{{הערה|שמחת עולם עמוד 44.}}. חודש אייר – אין מתחתנים כל ימי החודש (בגלל ספירת העומר), מלבד בל"ג בעומר שבו בשנים האחרונות הורה הרבי שמתחתנים ואפילו בלילו{{הערה|בשנים קדמוניות התבטא שמנהגנו שלא להתחתן בל"ג בעומר, ובאם יש סיבה חשובה המצריכה לעשות חתונה בל"ג בעומר – יערכוה ביום ל"ג בעומר ולא בליל ל"ג בעומר (אגרות קודש חלק ח, עמוד שיח) אמנם בשיחת ליל ל"ג בעומר תשמ"ט היה משנה אחרונה ו'מעשה רב' כבפנים}}. חודש סיון – ממחרת חג השבועות עד אמצע החודש. חודש תמוז – מתחילת החודש עד לימי בין המצרים{{הערה|אגרות קודש חלק טז, עמוד רב. שמחת עולם עמוד 46.}}. חודש מנחם־אב – מיום יא עד טו בחודש (אולם, יותר טוב להתחתן – בתחילת חודש תמוז מבימים אלו){{הערה|לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 462. אגרות קודש חלק טז, עמוד רב.}}. חודש אלול – כל החודש הינו בר מזל לחתונות{{הערה|אגרות קודש חלק כ, עמוד דש.}}. | ||
==ההזמנה לחתונה== | ==ההזמנה לחתונה== | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
7. כדאי, שעד כמה שהדבר אפשרי, ההורים יטפלו בהכנות הגשמיות לחתונה, בגופם ובממונם, ואילו החתן והכלה יהיו פנויים לעסוק בהכנות הנפשיות והרוחניות ל[[נישואין]]{{הערה|שמחת עולם עמוד 62.}}. | 7. כדאי, שעד כמה שהדבר אפשרי, ההורים יטפלו בהכנות הגשמיות לחתונה, בגופם ובממונם, ואילו החתן והכלה יהיו פנויים לעסוק בהכנות הנפשיות והרוחניות ל[[נישואין]]{{הערה|שמחת עולם עמוד 62.}}. | ||
8. כשם שביום החופה נמחלין עוונותיו של החתן, ותפילתו לפני החופה היא כ[[תפילת מנחה]] של [[יום כיפור]], כך עליו לשוב ב[[תשובה]] בימים שלפני חתונתו{{הערה|מכתב הרבי מתאריך כ"ו טבת תשי"ג, בתוך קונטרס '''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/6945653/jewish/page.htm מאמר]''', של [[ועד הנחות בלה"ק]] לשבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו תשפ"ה עמ' שנא.}}. | |||
===השבוע והשבת שלפני החתונה=== | ===השבוע והשבת שלפני החתונה=== | ||
| שורה 95: | שורה 97: | ||
כאשר יום החופה הינו בימי שמחה וחג ([[ראש חודש]], [[חנוכה]], [[פורים]], [[איסרו חג]], [[ט"ו אב]]) - אין מתענים, אך גם לא אוכלים; אלא שותים קצת בבוקר{{הערה|להרחבה ראו '''תענית חתן וכלה כשהחתונה בראש חודש, יום א' בשבוע''', הרב מרדכי פרקש, בתוך הערות וביאורים אהלי תורה פרשת קרח ג' תמוז תשפ"ב עמוד 46.}}. | כאשר יום החופה הינו בימי שמחה וחג ([[ראש חודש]], [[חנוכה]], [[פורים]], [[איסרו חג]], [[ט"ו אב]]) - אין מתענים, אך גם לא אוכלים; אלא שותים קצת בבוקר{{הערה|להרחבה ראו '''תענית חתן וכלה כשהחתונה בראש חודש, יום א' בשבוע''', הרב מרדכי פרקש, בתוך הערות וביאורים אהלי תורה פרשת קרח ג' תמוז תשפ"ב עמוד 46.}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] נהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים את התענית עד לסיום היום. בחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל התעכבותו של אחד המוזמנים שהמתינו לבואו), ולמרות זאת המשיך אדמו"ר הריי"צ לישב ב[[תענית]] עד לאחר החופה | [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים את התענית עד לסיום היום. בחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל התעכבותו של אחד המוזמנים שהמתינו לבואו), ולמרות זאת המשיך אדמו"ר הריי"צ לישב ב[[תענית]] עד לאחר החופה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}. | ||
הרבי הזכיר ביחידות לרב [[מנחם מענדל וולף]] את מנהגו של הרבי הריי"צ להתענות בימי חתונותיהן של בנותיו אך סייג את סיפורו ואמר שמנהג זה אינו הוראה לרב וולף, הרב וולף נהג בכל זאת לקיים את המנהג ולהתענות בימי חתונותיהן של בנותיו בנמקו זאת בכך שהרבי הזכיר את המנהג בפניו ביחידות{{הערה|היחידות נערכה בחודש [[כסלו]] [[תש"ל]][https://col.org.il/files/uploads/original/2023/09/64fcca380be03_1694288440.pdf יהי שלום בחילך תשורה וואלף סלונים ע' 15].}}. | |||
===תפילת מנחה=== | ===תפילת מנחה=== | ||
| שורה 106: | שורה 110: | ||
===התנאים=== | ===התנאים=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שטר תנאים]]}} | |||
'''שטר תנאים''' הוא מנהג קדום שהונהג בקהילות ישראל, שהצדדים המשודכים חותמים ביניהם על התחייבויות הדדיות, ביניהם: התאריך שבו לכל המאוחר תתקיים ה[[חתונה]], ההתחייבות הכספית של כל אחד מהצדדים עבור בני הזוג, ועוד. לתנאים יש תוקף הלכתי, ובמקרה של הפרת התנאים משלם הצד המפר סכום כסף כפיצוי. | |||
אין מנהגינו לעשות תנאים בכתב במעמד הווארט, כדי שאם הצדדים יחזרו בהם יהיה קל יותר לבטל את השידוך מאשר באם יהיו תנאים ועדים. את התנאים בכתב עושים רק סמוך לחתונה, ויותר טוב ביום החופה{{הערה|(ביום שמחתכם - הרב וקנין עמוד 566.}}. | אין מנהגינו לעשות תנאים בכתב במעמד הווארט, כדי שאם הצדדים יחזרו בהם יהיה קל יותר לבטל את השידוך מאשר באם יהיו תנאים ועדים. את התנאים בכתב עושים רק סמוך לחתונה, ויותר טוב ביום החופה{{הערה|(ביום שמחתכם - הרב וקנין עמוד 566.}}. | ||
| שורה 120: | שורה 127: | ||
===הקבלת פנים=== | ===הקבלת פנים=== | ||
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד 'קבלת פנים' של הת' [[יהודה לייב פוזנר]]]] | [[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במעמד 'קבלת פנים' של הת' [[יהודה לייב פוזנר]]]] | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]}} | ||
קודם החופה נהוג לעשות מסיבת קבלת פנים לחתן וכן לכלה, אומרים לחיים והחתן חוזר בעל פה [[מאמר]], נהוג לחזור מאמר דיבור המתחיל "לכה דודי" מ[[תשי"ד]]. | קודם החופה נהוג לעשות מסיבת קבלת פנים לחתן וכן לכלה, אומרים לחיים והחתן חוזר בעל פה [[מאמר]], נהוג לחזור מאמר דיבור המתחיל "לכה דודי" מ[[תשי"ד]]. | ||
| שורה 127: | שורה 134: | ||
===ה"באדקעניש" (כיסוי פני הכלה)=== | ===ה"באדקעניש" (כיסוי פני הכלה)=== | ||
החתן מכסה פני הכלה במסוה ( | החתן מכסה את פני הכלה במסוה (נקרא ב[[יידיש]] באדקעניש), ושלושה טעמים מובאים לכך: | ||
1. להראות, שאינו נותן עיניו ביופי, אלא במעשים טובים שבה ובמשפחתה, כי שקר החן והבל היופי, אך אשה יראת ה' היא תתהלל. | 1. להראות, שאינו נותן עיניו ביופי, אלא במעשים טובים שבה ובמשפחתה, כי שקר החן והבל היופי, אך אשה יראת ה' היא תתהלל. | ||
| שורה 169: | שורה 176: | ||
===סעודת החתונה=== | ===סעודת החתונה=== | ||
רצוי לערוך את סעודת החתונה בצורה צנועה ופשוטה בגשמיות, ולא לבזבז את ממונם של ישראל, ובמיוחד לא על דברי מותרות{{הערה|התוועדויות תשמ"ט חלק א, עמוד 286.}}. | רצוי לערוך את סעודת החתונה בצורה צנועה ופשוטה בגשמיות, ולא לבזבז את ממונם של ישראל, ובמיוחד לא על דברי מותרות{{הערה|התוועדויות תשמ"ט חלק א, עמוד 286. | ||
ובאגרות קודש חלק כב אגרת ז'שצב: "... במ"ש אודות סדרי חתונה - בכלל אין דעתי נוחה כלל מבזבוז ממון על ידי שכירות אולם ועוד כהנה - הוצאות שאין בהם כל תועלת ואפילו גשמית ג"כ לא, ואף שהפליגו חז"ל בשמחת חו"כ ואיך שכל אחד מחויב בזה, הרי רואים במוחש שהשמחה יותר גדולה כשעושים החתונה לא באולם רשמי שמשכורתו הון תועפות כ"א עושים החתונה באופן דכל דפשיט טפי מעלי טפי, אלא שמובן ג"כ שבכ"א מוכרח לסדר הענין דוקא בדרכי נועם ובהסכמה מלאה של שני הצדדים, ובזה גם דעת נשים ורצונם וק"ל, וכמובן ג"כ מהדרוש דא"ח - כיצד מרקדין לפני הכלה דוקא".}}. | |||
בחתונה יש להניח על שולחן החתן ועל שולחן הכלה "[[קופת צדקה]]". | בחתונה יש להניח על שולחן החתן ועל שולחן הכלה "[[קופת צדקה]]". | ||
| שורה 177: | שורה 185: | ||
מצווה גדולה לשמח את החתן והכלה בשירה ובזמרה בריקודים ובמחולות{{הערה|ראה הנישואין כהלכתן חלק ב, עמוד שצז ואילך.}}. | מצווה גדולה לשמח את החתן והכלה בשירה ובזמרה בריקודים ובמחולות{{הערה|ראה הנישואין כהלכתן חלק ב, עמוד שצז ואילך.}}. | ||
==חתונות מיוחדות בהיסטוריית חב"ד== | |||
*[[החתונה הגדולה בז'לובין]] | |||
*[[חתונת אדמו"ר שליט"א]] | |||
*[[החתונה בלנדרוב]] | |||
{{להשלים}} | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*[[גיל הנישואין]] | *[[גיל הנישואין]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''עצות והדרכות לחיי [[נישואין]] שמחים''', ספר בשפה ה[[אנגלית]] הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ו[[שמחה]] בחיים ה[[נישואין]] היהודיים, מתוך [[שיחה|שיחותיו]] וכתביו של [[הרבי]]. הספר נכתב על ידי הסופר ר. ל. קרמניצר ומופץ על ידי [[ועד שיחות באנגלית]]. | *'''עצות והדרכות לחיי [[נישואין]] שמחים''', ספר בשפה ה[[אנגלית]] הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ו[[שמחה]] בחיים ה[[נישואין]] היהודיים, מתוך [[שיחה|שיחותיו]] וכתביו של [[הרבי]]. הספר נכתב על ידי הסופר ר. ל. קרמניצר ומופץ על ידי [[ועד שיחות באנגלית]]. | ||
*שלמה רסקין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.pdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה | *שלמה רסקין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.pdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ulman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.pdf לקט פתגמים בעניני חתונה]''' | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ulman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.pdf לקט פתגמים בעניני חתונה]''' | ||
*מנדי דיקשטיין '''חופה מגשרת בין עולמות''', רבנים-שלוחים מספרים כיצד מחתנים מקורבים, שבועון {{בית משיח}} 1422 | |||
*'''שהשמחה במעונו''' - אופן עריכת החתונה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1858 עמוד 38 | *'''שהשמחה במעונו''' - אופן עריכת החתונה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1858 עמוד 38 | ||
*מנדי דיקשטיין '''בית ספר לחתנים''', שבועון {{בית משיח}} 1343 עמוד 18. | |||
*הרב ישראל אלפנביין, '''הרבי התעניין: האם התוועדו בחתונה, מי התוועד ומתי הסתיימה ההתוועדות?''', מדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 2121 עמוד 42 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||