עבודת השם – הבדלי גרסאות
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]] | [[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]] | ||
'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}. | '''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}. | ||
בשם עבודה כונתה עבודת ה[[קרבנות]] כשהיה [[בית המקדש]] קיים, עד שנאמר כי "עבודה" היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים{{הערה|" עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" [[מסכת אבות]] פרק א' משנה ב'. על פי ביאור ה[[ירושלמי]] במסכת תענית פרק ד' הלכה ב'}}. בזמן ש[[בית המקדש]] אינו קיים, העבודה מתממשת בתפילה{{הערה|1=על פי הפסוק "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" הושע פרק י"ד פסוק ג'. נלמד ב[[מסכת מגילה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=31b&format=pdf דף ל"א עמוד ב'], ו[[מסכת מנחות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=110&format=pdf דף ק"י עמוד א'], מדרש תנחומא פרשת צו סימן י"ד}}. | בשם עבודה כונתה עבודת ה[[קרבנות]] כשהיה [[בית המקדש]] קיים, עד שנאמר כי "עבודה" היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים{{הערה|" עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" [[מסכת אבות]] פרק א' משנה ב'. על פי ביאור ה[[ירושלמי]] במסכת תענית פרק ד' הלכה ב'}}. בזמן ש[[בית המקדש]] אינו קיים, העבודה מתממשת בתפילה{{הערה|1=על פי הפסוק "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" הושע פרק י"ד פסוק ג'. נלמד ב[[מסכת מגילה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=31b&format=pdf דף ל"א עמוד ב'], ו[[מסכת מנחות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=110&format=pdf דף ק"י עמוד א'], מדרש תנחומא פרשת צו סימן י"ד}}. כיום רווח הביטוי בעיקר ביחס לעבודה-פנימית ולחלק המחשבה והרגש שבקיום המצוות. | ||
עם התגלותה, האירה וחידדה [[תורת החסידות]] רבדים וחלקים מסויימים בעבודת השם באור חדש, והציגה יחס חדש כלפיה - למלא אותה מתוך שמחה ובחיות. | |||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, | עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא בכל הנדרש. ציווי זה מתחלק בכללות לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. סור מרע מתבטא ב[[מצוות לא תעשה]], ועשה טוב ב[[מצוות עשה]]. | ||
אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא ב[[קבלת עול]] מפני שהוא עבדו, ואף לימוד התורה - שהאדם אמור להבינו ולהשיגו בשכלו - הרי הוא צריך לעשות זאת לא כיוון שהוא נהנה מההשכלה שבלימוד התורה, אלא מפני ש[[הקב"ה]] ציווה עליו ללמוד באופן של הבנה והשגה{{הערה|שם=קבלת עול|"כל המצוות - גם אלו שהשכל מחייבם - צריך לקיימם מתוך קבלת עול כמו חוקים... הן אמת שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול - לא בגלל התענוג שלו, אלא בגלל שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של השגה", [[ליקוטי שיחות]] חלק ג' עמוד 1012 ([[מכון לוי יצחק|בתרגום ללשון הקודש]]: עמוד 275)}}. וכמאמר [[רז"ל]]: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ב' משנה ד'}} - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה{{מקור}}. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד [[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (ב[[ארמית]]:"על ידי עבודת ה[[אתכפיא]](=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל העולמות"){{הערה|1=מבוסס על דברי ה[[זוהר]] בפרשת חוקת על גודל הנחת רוח שיש ל[[קב"ה]] על ידי התגברות על הסיטרא אחרא. רעיון המובא באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]] ובקיצור ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ו]], [[קונטרס ומעין]] [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/15/3.htm מאמר ט"ו פרק ג']}}. | אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא ב[[קבלת עול]] מפני שהוא עבדו, ואף לימוד התורה - שהאדם אמור להבינו ולהשיגו בשכלו - הרי הוא צריך לעשות זאת לא כיוון שהוא נהנה מההשכלה שבלימוד התורה, אלא מפני ש[[הקב"ה]] ציווה עליו ללמוד באופן של הבנה והשגה{{הערה|שם=קבלת עול|"כל המצוות - גם אלו שהשכל מחייבם - צריך לקיימם מתוך קבלת עול כמו חוקים... הן אמת שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול - לא בגלל התענוג שלו, אלא בגלל שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של השגה", [[ליקוטי שיחות]] חלק ג' עמוד 1012 ([[מכון לוי יצחק|בתרגום ללשון הקודש]]: עמוד 275)}}. וכמאמר [[רז"ל]]: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ב' משנה ד'}} - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה{{מקור}}. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד [[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (ב[[ארמית]]:"על ידי עבודת ה[[אתכפיא]](=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל העולמות"){{הערה|1=מבוסס על דברי ה[[זוהר]] בפרשת חוקת על גודל הנחת רוח שיש ל[[קב"ה]] על ידי התגברות על הסיטרא אחרא. רעיון המובא באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]] ובקיצור ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ו]], [[קונטרס ומעין]] [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/15/3.htm מאמר ט"ו פרק ג']}}. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות: | בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות: | ||
* '''עבודה''' - כינוי ל[[עבודת התפילה]] וה[[התבוננות]] בתפילה ב[[אחדות ה']] ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים | * '''עבודה''' - כינוי ל[[עבודת התפילה]] וה[[התבוננות]] בתפילה ב[[אחדות ה']] ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקיעים בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים '''עובדים'''. | ||
*'''השכלה''' - לימוד והעמקה ב[[תורת החסידות]] והחקירה האלוקית בתוך [[מאמר|מאמרי]] ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות ב[[תורת הנסתר]] המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים '''משכילים'''. | *'''השכלה''' - לימוד והעמקה ב[[תורת החסידות]] והחקירה האלוקית בתוך [[מאמר|מאמרי]] ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות ב[[תורת הנסתר]] המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים '''משכילים'''. | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
*[[פנימי]] | *[[פנימי]] | ||
*[[חיצון]] | *[[חיצון]] | ||
*[[תיקון המידות]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5808362/jewish/Worship-Avodah.htm עבודה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%9D תגית: עבודת השם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||