תיקון המידות

תיקון המידות, או עבודת המידות, הוא חלק מרכזי בעבודת השם, הדורש מהאדם תהליך פנימי של זיכוך ועידון התכונות הנפשיות והרגשיות שלו.

עבודת המידות נדרשת מכל אחד, גם מי שנולד עם מידות מזוככות ועדינות, נדרש להמשיך ולזכך אותם עוד.

תיקון המידות בדורות קודמים

כמו ענינים רבים בתורת החסידות, גם הענין של זיכוך המידות מופיע במקורות קדומים רבים, דוגמת הרמב"ם בהלכות תשובה, שאומר שעל פי הלכה האדם נדרש לחזור בתשובה לא רק על עבירות שיש בהם מעשה של איסור, אלא גם מכל הדעות הרעות שיש לו.

כך גם מופיע במסכת אבות "אם אין דרך ארץ אין תורה", כלומר שהעיסוק בתיקון המידות בדרך ארץ הוא היסוד וההקדמה לכללות עבודת השם.

מקור מפורסם נוסף הוא אגרת הרמב"ן שהדריך את בנו להתנהג לדבר כל דבריו בנחת, ובכך להינצל מו הכעס, וכן עצות נוספות התיקון המידות.

בספרי הקודש, ענינים רבים העוסקים בתיקון המידות מופיעים בקשר עם ימי ספירת העומר, שבמשך ארבעים ותשעה ימים מתכוננים לקבלת התורה על ידי בירור כל מידה ומידה באופן פרטי, כפי שכל אחת מהמידות כלולה ומתבטאת בשבע המידות.

החידוש של תורת החסידות

בפרק א' בתניא מחדש אדמו"ר הזקן שלכל אדם יש שתי "נפשות". המשמעות היא שמשיכתו ל"רע" לא נובעת מכח חיצוני כלשהו (כגון יצר או מלאך) אלא שמהות עצמו יונקת מהקליפות והיא "רע". היינו, עד תורת החסידות הייתה ההבנה שהאדם מצד עצמו הוא "בסדר" וכל הבעיה היא שצריך להתגבר מלהמשך לרע חיצוני, והחסידות חידשה שהוא צריך לתקן את עצמו, לשנות את עצם מהותו הפנימית

על פי זה מובן מאד פתגם אדמו"ר הריי"צ שתיקון המידות זהו כל ענין החסידות ושזהו "עיקר החסידות". ואדמו"ר הרש"ב התבטא על כך כי "העבודה הקטנה ביותר בתיקון המידות, היא למעלה במדריגה מאשר ההשכלה הגדולה ביותר", וכל יהודי ויהודי מקבל כח מלמעלה לעבודה זו.

העבודה של תיקון המידות קשור עם בחינת 'איש', ועיקר הכוונה בעבודת האדם, גם בתיקון המוחין (שהוא בחינת 'אדם') - הוא לפעול תיקון המידות.

מלבד הדרישה הכללית מהאדם לזכך ולתקן את מידותיו, מושם דגש בחסידות על פרטים שונים בעבודת המידות, דוגמת הדרישה לעבוד את השם מתוך שמחה, אהבת ישראל, ענווה, ביטול, והתקשרות לרבי.

(היבט דומה לדרישה של זיכוך המידות, היא העבודה באתכפיא ואתהפכא, שהאדם כופה את רצונו ומתאפק, ואף מצליח להפוך את הרצון לחלוטין).

אופן העבודה בתיקון המידות

תיקון המידות יכול להיות בשני אופנים, האופן הראשון הוא ריסון הנטיות הטבעיות, דוגמת אדם שהטבע שלו נוטה לכעס ורוגז, שעליו לשלוט בעצמו ולהרגיל את עצמו להתאפק ולא לכעוס ולהתרגז.

אופן נוסף בתיקון המידות, הוא השימוש בהטיית הנפש בצורה חיובית, דוגמת אדם שהמזג שלו חם וסוער, שמנצל זאת למלחמה נגד דברים הסותרים את רצון השם ויוצא בזה.

העיקר בתיקון המידות, הוא להנהיג אותם שיהיו על פי השכל, כלומר שהאדם יעשה את מעשיו לא לפי הרגש שמוטבע בו מתולדתו, אלא דווקא מתוך התבוננות והחלטה שכלית מה נכון לעשות ולהרגיש.

עבודה זו, היא ההתחלה וראשית העבודה בעבודת השם.

הרבי מדריך כי סדר העבודה בתיקון המידות הוא מהקל אל הכבד, ובאופן של הדרגה, מעט מעט, ולא בפעולות קיצוניות שמנסות לשנות את המידות בפעולה אחת^{[דרוש מקור]}.

ראו גם

• מח שליט על הלב
• מידות טובות
• יגיעה

לקריאה נוספת

• יקותיאל גרין, תיקון המידות, שבט תש"ע
• שמעון גופין, עבודת תיקון המידות, ניסן תשע"ז

קישורים חיצוניים

• אליעזר ברוד, תיקון המידות, מדור 'מן המעיין', שיחת השבוע גליון 1256
• שניאור אשכנזי, תיקון המידות: כיצד אפשר לרפא עצלנות, דחיינות וכעסים?, פרשת אמור תשע"ח
• יוסף יצחק גורביץ, מה היא עבודת המידות?, מתוך 'מעיינותיך', א' חשון תשע"ט
• תגית: תיקון המידות, באתר חב"ד אור אין סוף
• תגית: תיקון המידות, באתר 'מעלין בקודש', רשת אהלי יוסף יצחק
• ואתהלכה ברחבה • 'תיקון המידות' כאן ועכשיו, באתר לחלוחית גאולתית

הערות שוליים

עבודת השם