אריה לייב קפלן (צפת): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרבי מתגלה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (105 גרסאות ביניים של 35 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי מייסד קהילת חב"ד בצפת ומנהל מוסדות הקהילה | {{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי מייסד קהילת חב"ד בצפת ומנהל מוסדות הקהילה|ראו=[[אריה לייב קפלן (פירושונים)]]}} | ||
{{דמות | {{דמות | ||
| שם = | | שם = הרב אריה ליב קפלן | ||
| תמונה = | | תמונה =קפלן.jpg | ||
| תיאור =הרב קפלן (משמאל) עם הרב [[לוי ביסטריצקי]] | | תיאור =הרב קפלן (משמאל) עם הרב [[לוי ביסטריצקי]] | ||
| כינוי = | | כינוי = | ||
| תאריך לידה =י"ט | | תאריך לידה =[[י"ט בתשרי]] [[תש"ח]] | ||
| מקום לידה = | | מקום לידה =[[פריז]], [[צרפת]] | ||
| תאריך פטירה =ט"ז | | תאריך פטירה =[[ט"ז באייר]] [[תשנ"ח]] | ||
| מקום פטירה = | | מקום פטירה = | ||
| מקום קבורה =בית העלמין בצפת | | מקום קבורה =[[בית העלמין בצפת]] | ||
| מקום מגורים =צפת | | מקום מגורים =[[צפת]] | ||
| תחומי עיסוק =עסקן ציבורי | | תחומי עיסוק =עסקן ציבורי | ||
| תפקידים נוספים = | | תפקידים נוספים =מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ממייסדי קהילת חב"ד בצפת | ||
}} | }} | ||
הרב '''אריה | הרב '''אריה ליב קפלן''' ([[י"ט תשרי]] [[תש"ח]] - [[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] הרבי ל[[אוסטרליה]] ו[[שלוחי הרבי לארץ הקודש|לארץ הקודש]], עמד בראשות [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] בישראל, שימש כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[כולל חב"ד]] בישראל. הקים וייסד את קהילת חב"ד בעיר הקודש [[צפת]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב קפלן נולד ב[[י"ט תשרי]] [[תש"ח]], ב[[פאריז]] שב[[צרפת]], | הרב קפלן נולד ב[[י"ט תשרי]] [[תש"ח]], ב[[פאריז]] שב[[צרפת]], לאביו הרב [[משה בנימין קפלן]] ורעייתו, בתקופה שלאחר היציאה מרוסיה. לאחר זמן קצר עברה המשפחה ל[[אנגליה]]. | ||
בשנת [[תשט"ז]] עברה | בשנת [[תשט"ז]] עברה משפחת קפלן ל[[ניו יורק]], שם החל הרב קפלן ללמוד בסניף [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[בדפורד]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים 770]]. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ל[[יחידות]] אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]], שימש כ"[[חוזר]]" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הייתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל [[מעריב]] לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי. | ||
בשנת [[תשכ"ד]] למד בישיבת [[אחי תמימים נוארק]] ובשנת [[תשכ"ה]] עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב"ד | בשנת [[תשכ"ד]] למד בישיבת [[אחי תמימים נוארק]] ובשנת [[תשכ"ה]] עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב"ד ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], לאחר שנתיים חזר ללמוד בישיבה שבחצרו של הרבי. | ||
בשנת [[תשכ"ז]] הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו | בשנת [[תשכ"ז]] הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו בשליחות הרבי לחזק את ישיבה הגדולה של חב"ד ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]]. הישיבה שנפתחה שנים רבות קודם אך נסגרה, נפתחה מחדש ב[[י"א בשבט|י"א שבט]] [[תשכ"ו]], וכעבור כשנה שלח הרבי שלוחים כדי לחזק את הישיבה{{הערה|התמים גיליון ה, סקירה אודות הישיבה במלבורן}}. | ||
נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן | נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן גם בעריכת שיחותיו של הרבי, במסגרת "[[ועד להפצת שיחות]]". הרב קפלן היה מהעורכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], וזכה אז למענות רבות מהרבי. | ||
בשנת [[תשל"א]] בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם רעייתו, הרבנית שרה הינדא, בתם של הרב [[דוד משה ליברמן]] רבה הראשי של אנטוורפן שב[[בלגיה]], שהתגורר באותה עת ב[[דטרויט]] שבמדינת מישיגן. | בשנת [[תשל"א]] בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם רעייתו, הרבנית שרה הינדא, בתם של הרב [[דוד משה ליברמן]] רבה הראשי של [[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]], שהתגורר באותה עת ב[[דטרויט]] שבמדינת [[מישיגן]]. חתונתם התקיימה בח' טבת [[תשל"א]]. | ||
=== | ===מקים ומנהל קרית חב"ד צפת=== | ||
[[קובץ:אריה ליב קפלן לצד בית חב"ד הנבנה.jpeg|שמאל|ממוזער|לצד בית חב"ד שנבנה באותם שנים]] | |||
הבשורה כי נבחר על ידי הרבי להיות שליח לצפת, קיבל מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לאחר פסח [[תשל"ב]]{{הערה|כפר חב"ד 2008 עמוד 78}}. | |||
בחודש [[אב]] [[תשל"ג]] יצא הרב קפלן בהוראת [[הרבי]] לשליחות ב[[צפת]]. | בחודש [[אב]] [[תשל"ג]] יצא הרב קפלן בהוראת [[הרבי]] לשליחות ב[[צפת]]. | ||
המשימה הראשונה שקיבל מהרבי, היתה שיקום בית הכנסת [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה בצפת]], כדי שכבר בחודש החגים יוכלו להתפלל בו ולפתוח בו 'כולל'{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 182}}. לאחר מכן אסף עשרה אברכים והקים איתם "כולל". בשנת [[תשמ"ט]] הונחה אבן הפינה להרחבת הכולל ובית הכנסת. | |||
בשנת [[תשל"ד]] החל הרב קפלן בבניית השיכון החב"די ב[[צפת]], בניית השיכון הושלמה ב[[תשל"ח]]. אודות הקמת הקריה בצפת קיבל הוראות והנחיות מהרבי על כל צעד ושעל{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 182}}. | |||
ב[[צפת]] הקים הרב קפלן לפי הוראות הרבי (רבות מהן מוזכרות בספר [[ימי תמימים]]), מוסדות חב"דים רבים: | |||
*[[ישיבה גדולה חח"ל צפת|ישיבה גדולה]], ו[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|קטנה]] | |||
*כולל אברכים | |||
*[[בית חנה (צפת)|תיכון וסמינר "בית-חנה"]] | |||
*[[תלמוד תורה אור מנחם צפת|מוסדות חינוך "אור-מנחם"]], בהם בית הספר לבנים, גני הילדים ובית הספר לבנות | |||
*[[מכון אלטע]] | |||
*[[מכון אסנט]] | |||
*[[קריית חב"ד צפת]] על כל שלביה | |||
*בית-כנסת חב"ד, מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות | |||
*מקוואות מפוארים לגברים ולנשים | |||
*קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי | |||
*קהילת חב"ד | |||
הרב קפלן כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה. | |||
הגעתו של הרב אריה לייב קפלן לצפת בשליחותו של הרבי בקיץ [[תשל"ג]], הביאה את המהפכה הרוחנית שאנו רואים כיום ברחבי צפת הכללית ובפרט בקהילת חב"ד הצפתית. הוא היה השליח הראשון שהגיע לצפת וגם קיבל את התפקיד מהרבי שביקש ממנו להקים את קהילת חב"ד בצפת מהמסד ועד הטפחות. עם השנים התפתחה הקריה ומונה מאות משפחות, בנוסף למאות משפחות נוספות המתגוררות ברחבי העיר מחוץ לקריית חב"ד בצפת{{הערה|הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] בראיון להמבשר, קהילות, פסח תשפ"ג, עמוד 54}}. | |||
==עסקנות ציבורית בארץ הקודש== | |||
הרב קפלן נמנה מהבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] וכחבר ב"[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]" ובהנהלת "[[כולל חב"ד]]" ב[[ארץ הקודש]]. | |||
בפרשיית [[התרגיל המסריח]], בשנת תש"נ עקב הבנתו, כמו גם הבנת עוד עסקנים בודדים מחסידי חב"ד, כאילו הרבי אינו מתנגד לממשלה בראשות [[שמעון פרס]], נטל חלק מרכזי בשכנוע הציבור וראשי מפלגת [[אגודת ישראל]] בכך. | |||
לאחר שהרבי הביע דעתו בעד ממשלת ימין, פירסמו חברי בי"ד רבני חב"ד מכתב המוקיע את העסקנים שפעלו למען ממשלת שמאל. | |||
בעקבות הפרשייה ב[[כ"ד ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי (במענה לדיווחו של הרב קפלן על ידי המזכיר הרב [[בנימין קליין]], שקיבל הזמנה מ'ועד סיום הש"ס - הדף היומי', של [[אנטוורפן]] להשתתף בחגיגת הסיום בתור נואם ראשי, ושאל האם לקבל ההזמנה ואם נכון מבקש ברכה): {{ציטוטון|1) '''כפשוט''' לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג}}{{הערה|מ[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%92.jpg צילום הכתב יד קודש]}}. | |||
בחודש [[שבט]] [[תנש"א]] כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] קיבל יחס רגיל כאיש פשוט{{הערה|לא כמו קודם הפרשייה שהיה מקבל שני דולרים וקירוב מיוחד}} ובעקבות כך כתב לרבי שחברים אמרו לו לכתוב שעשה טעות והתחבר עם אנשים מסויימים שסחבו אותו לכך וכו'. בתגובה הרבי סימן בעיגול את המילים "שהחברים אמרו" במכתבו, וכתב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א מענה קסה}}. | |||
==נהרג בתאונה== | |||
ב[[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]] נסע הרב קפלן ל[[בלארוס|בלרוס]], ובדרכו לעיר הבירה שלה מינסק להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שארגן בית חב"ד שם, נהרג בתאונת דרכים קשה. ארונו הובא לארץ והוא נטמן ב[[ל"ג בעומר]] ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. | |||
לאחר פטירתו קיבל בנו הרב [[חיים קפלן]] את הנהלת [[ישיבת צעירי השלוחים]] על ידי הרב [[לוי ביסטריצקי]], וירש את אביו באגודת קריית חב"ד [[צפת]]. בנוסף התמנה לחבר הנהלת כולל חב"ד. | |||
==הנצחתו== | |||
===חוברת "קרית חב"ד בצפת"=== | |||
בשנת [[תשס"ט]] משפחתו יחד עם ר' זושא וולף ומערכת ימי תמימים, הפיקו חוברת המתעדת את תולדותיו ופועלו, וכוללת זכרונות אודות תחנות חייו, אגרות קודש ומענות, מסמכים ותמונות. | |||
החוברת יצאה כתשורה לחתונה משפחתית ואף נמכרה בחנויות החב"דיות וזמינה במאגרים אלקטרוניים כמו אוצר החכמה. | |||
תוכן החוברת: | |||
*תולדות הרב אריה ליב קפלן | |||
* בית כנסת צמח צדק בצפת | |||
*שיקום בית הכנסת | |||
*ייסוד קרית חב"ד בצפת | |||
*התפתחות קרית חב"ד בצפת | |||
*שליח מיוחד לצפת | |||
*מבצעים | |||
*הקמת בית חב"ד | |||
*הוראות מיוחדות מהרבי | |||
===תמיד שליח=== | |||
תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר [[תשפ"ג]] וכוללת: | |||
*תחנות חייו של הרב אריה ליב קפלן, | |||
*תלמיד חכם מופלג,וחיבוריו העמקניים | |||
*חסיד ומקושר | |||
*העשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל. | |||
*פעילות במסגרת אגו"ח העולמית | |||
הרב קפלן | עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן. | ||
בשבועון כפר חב"ד גיליוניות 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו. | |||
===קרן אריה ליב=== | |||
על שמו הוקמה [[קרן אריה לייב]]. | על שמו הוקמה [[קרן אריה לייב]]. | ||
===רחוב על שמו=== | |||
בצפת נקרא רחוב על שם הרב קפלן{{הבהרה|הרחבה, מקור, תמונות??}} | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*רעייתו, הרבנית שרה הינדה - מחנכת ב[[מכון אלטע]] ב[[צפת]], ובעלת טור שבועי במוסף 'נשי' של שבועון כפר חב"ד | *רעייתו, הרבנית שרה הינדה - מרצה במכללת בית חנה בצפת, מחנכת ב[[מכון אלטע]] ב[[צפת]], ובעלת טור שבועי לשעבר במוסף 'נשי' של [[שבועון כפר חב"ד]] | ||
*בנו, הרב מנחם מענדל קפלן - מהדיר ספרי אביו, | *בנו, הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)]] - מהדיר ספרי אביו, חבר [[ועד הנחות בלה"ק]] | ||
*בנו, הרב [[חיים קפלן]] - | *בנו, הרב [[חיים קפלן]] - יו"ר אגודת קריית חב"ד בצפת וממלא מקומו של אביו | ||
*בנו, הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש ישיבה|ראש | *בנו, הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] '[[צעירי השלוחים]]' ו'[[אהל מנחם מענדל צפת|אהל מנחם מענדל]]' ב[[צפת]] | ||
*בנו, הרב מאיר קפלן - משלוחי הרבי בויקטוריה | *בנו, הרב מאיר קפלן - משלוחי הרבי בויקטוריה, בריטיש קולומביה. | ||
*בנו, הרבי לוי קפלן - | *בנו, הרבי לוי קפלן - משגיח בישיבת תות"ל [[דטרויט]] | ||
*בנו, הרב יצחק קפלן | *בנו, הרב [[יצחק קפלן]] - משלוחי הרבי ב[[אשדוד]], מרצה באתר [[Chabad.org|חב"ד אורג]] בעברית ומוסר שיעורים בקביעות ב[[פרוייקט לקוטי שיחות]]. | ||
*חתנו, הרב [[שלום דובער הרצל]] - שליח הרבי | *חתנו, הרב [[שלום דובער הרצל]] - שליח הרבי לישובי רמת הגולן ומרצה במכללת בית רבקה בצפת (כיהן בעבר כראש ישיבת צעירי השלוחים) | ||
*חתנו, הרב מנחם מענדל וולף - משלוחי הרבי ב[[אשקלון]] | *חתנו, הרב מנחם מענדל וולף - משלוחי הרבי ב[[אשקלון]] | ||
== מספריו == | |||
*'''פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר''', חלק א', [[תשנ"ו]], חלקים א-ב בכרך אחד, [[תשס"ח]], בעריכת בנו הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל]], ב[[הוצאת ספרים קה"ת| הוצאת קה"ת]]. | |||
*'''משולחן הארי''' - עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, בהוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., [[תשע"ג]]. | |||
*'''ביאורים לפירוש רש"י על התורה''' (משיחות הרבי), 5 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה [[תשנ"ג]] (עורך שותף). | |||
*'''ביאורים לפרקי אבות''' (משיחות הרבי), 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה [[תשנ"ג]] (עורך שותף). | |||
*''' קובץ הערות א-ג על ספר אבי-עזרי''' ח"א : הערות והשגות. הל' יסוה"ת - הל' שבת / מאת ראובן בנימינסון (=שם-עט של הרב אריה ליב קפלן), [[תשמ"ב]]. הספר פורך את ה"חידושים" שבספר "אבי עזרי". {{הערה|להרחבה, ראו בקובץ: ייסודה והתפתחותה של קרית חב"ד בצפת, עמ' 22-21. הקובץ ניתן להורדה בקישורים החיצוניים לערך זה.}}. | |||
כן פרסם מאמרים בבימות שונות והיה העורך של "פרדס חב"ד". | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[ימי תמימים]] - איזכורים שלו בכל חלקי הסדרה | |||
*[[שבועון בית משיח]] 182 עמוד 74 כ"ו אייר [[תשנ"ח]] - תחנות חייו של שליח הרבי שנשלח לייסד את קרית חב"ד ומוסדות חב"ד בצפת, פעילות חב"דית בארץ הקודש ובמדינות נוספות | |||
*[[שבועון כפר חב"ד]] גיליונות 814, 815 - מסכת חייו, הקמת מוסדות חב"ד בצפת, עסקנות ציבורית בארץ הקודש ובחו"ל | |||
*תשורה משפחת קפלן, [[תשס"ט]], מסכת חיי השליח שהרבי בחר להקים את קרית חב"ד ומוסדות צפת | |||
*תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר [[תשפ"ג]], תולדות הרב אריה לייב קפלן, תלמיד חכם מופלג, חסיד ומקושר והעשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל. עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן. ובשבועון כפר חב"ד 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=524 קטעים מהיחידות של הרב קפלן לפני יציאתו לשליחות]''' {{שטורעם}} | *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=524 קטעים מהיחידות של הרב קפלן לפני יציאתו לשליחות]''' {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}} | ||
*'''[http://teshura.com/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025%2C%205769.pdf קרית חב"ד בצפת]''', סקירת תולדות חייו, ופעולותיו למען הקמת קרית חב"ד ב[[צפת]], תשורה מנישואי צאצאיו | *'''[http://teshura.com/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025%2C%205769.pdf קרית חב"ד בצפת]''', סקירת תולדות חייו, ופעולותיו למען הקמת קרית חב"ד ב[[צפת]], תשורה מנישואי צאצאיו | ||
*[https://col.org.il/news/77654 הרב קפלן מתמודד לראש העיר בצפת] | |||
*[https://col.org.il/news/38488 נחנך מרכז סת"ם לעילוי נשמת הרב אריה לייב קפלן] | |||
*[https://col.org.il/news/75477 ציון 15 שנה לפטירת הרב קפלן, בשילוב חנוכת גן האותיות במרכז אוצר סת"ם] | |||
*[https://col.org.il/news/118440 השליח שהפך את צפת סרט דוקומנטרי אודות תולדות הרב אריה לייב קפלן] | |||
*[https://col.org.il/news/20073 הנוסע הנעדר בתאונה בה נהרג הרב קפלן] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}} | {{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| שורה 67: | שורה 162: | ||
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]] | [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]] | ||
[[קטגוריה:משפחת קפלן]] | [[קטגוריה:משפחת קפלן]] | ||
[[קטגוריה:משפחת פינסון]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]] | ||
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]] | |||
[[קטגוריה:אחי תמימים נוארק]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:36, 22 במאי 2024
| הרב אריה ליב קפלן | |
|---|---|
 הרב קפלן (משמאל) עם הרב לוי ביסטריצקי | |
| לידה | י"ט בתשרי תש"ח |
| פריז, צרפת | |
| פטירה | ט"ז באייר תשנ"ח |
| מקום קבורה | בית העלמין בצפת |
| מקום מגורים | צפת |
| תחומי עיסוק | עסקן ציבורי |
| תפקידים נוספים | משלוחי הרבי לארץ הקודש, ממייסדי קהילת חב"ד בצפת |
הרב אריה ליב קפלן (י"ט תשרי תש"ח - ט"ז אייר תשנ"ח) היה משלוחי הרבי לאוסטרליה ולארץ הקודש, עמד בראשות ארגון הגג למוסדות חב"ד בישראל, שימש כחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד וכולל חב"ד בישראל. הקים וייסד את קהילת חב"ד בעיר הקודש צפת.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב קפלן נולד בי"ט תשרי תש"ח, בפאריז שבצרפת, לאביו הרב משה בנימין קפלן ורעייתו, בתקופה שלאחר היציאה מרוסיה. לאחר זמן קצר עברה המשפחה לאנגליה.
בשנת תשט"ז עברה משפחת קפלן לניו יורק, שם החל הרב קפלן ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים 770. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ליחידות אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים להתוועדות שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים תשכ"ב-תשכ"ה, שימש כ"חוזר" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ההתוועדות הייתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל מעריב לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי.
בשנת תשכ"ד למד בישיבת אחי תמימים נוארק ובשנת תשכ"ה עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב"ד במונטריאול שבקנדה, לאחר שנתיים חזר ללמוד בישיבה שבחצרו של הרבי.
בשנת תשכ"ז הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו בשליחות הרבי לחזק את ישיבה הגדולה של חב"ד במלבורן שבאוסטרליה. הישיבה שנפתחה שנים רבות קודם אך נסגרה, נפתחה מחדש בי"א שבט תשכ"ו, וכעבור כשנה שלח הרבי שלוחים כדי לחזק את הישיבה[1].
נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן גם בעריכת שיחותיו של הרבי, במסגרת "ועד להפצת שיחות". הרב קפלן היה מהעורכים הראשונים של הלקוטי שיחות, וזכה אז למענות רבות מהרבי.
בשנת תשל"א בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם רעייתו, הרבנית שרה הינדא, בתם של הרב דוד משה ליברמן רבה הראשי של אנטוורפן שבבלגיה, שהתגורר באותה עת בדטרויט שבמדינת מישיגן. חתונתם התקיימה בח' טבת תשל"א.
מקים ומנהל קרית חב"ד צפת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבשורה כי נבחר על ידי הרבי להיות שליח לצפת, קיבל מהרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב לאחר פסח תשל"ב[2]. בחודש אב תשל"ג יצא הרב קפלן בהוראת הרבי לשליחות בצפת.
המשימה הראשונה שקיבל מהרבי, היתה שיקום בית הכנסת בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה בצפת, כדי שכבר בחודש החגים יוכלו להתפלל בו ולפתוח בו 'כולל'[3]. לאחר מכן אסף עשרה אברכים והקים איתם "כולל". בשנת תשמ"ט הונחה אבן הפינה להרחבת הכולל ובית הכנסת.
בשנת תשל"ד החל הרב קפלן בבניית השיכון החב"די בצפת, בניית השיכון הושלמה בתשל"ח. אודות הקמת הקריה בצפת קיבל הוראות והנחיות מהרבי על כל צעד ושעל[4].
בצפת הקים הרב קפלן לפי הוראות הרבי (רבות מהן מוזכרות בספר ימי תמימים), מוסדות חב"דים רבים:
- ישיבה גדולה, וקטנה
- כולל אברכים
- תיכון וסמינר "בית-חנה"
- מוסדות חינוך "אור-מנחם", בהם בית הספר לבנים, גני הילדים ובית הספר לבנות
- מכון אלטע
- מכון אסנט
- קריית חב"ד צפת על כל שלביה
- בית-כנסת חב"ד, מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות
- מקוואות מפוארים לגברים ולנשים
- קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי
- קהילת חב"ד
הרב קפלן כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה.
הגעתו של הרב אריה לייב קפלן לצפת בשליחותו של הרבי בקיץ תשל"ג, הביאה את המהפכה הרוחנית שאנו רואים כיום ברחבי צפת הכללית ובפרט בקהילת חב"ד הצפתית. הוא היה השליח הראשון שהגיע לצפת וגם קיבל את התפקיד מהרבי שביקש ממנו להקים את קהילת חב"ד בצפת מהמסד ועד הטפחות. עם השנים התפתחה הקריה ומונה מאות משפחות, בנוסף למאות משפחות נוספות המתגוררות ברחבי העיר מחוץ לקריית חב"ד בצפת[5].
עסקנות ציבורית בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב קפלן נמנה מהבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר ארגון הגג למוסדות חב"ד וכחבר ב"אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש" ובהנהלת "כולל חב"ד" בארץ הקודש.
בפרשיית התרגיל המסריח, בשנת תש"נ עקב הבנתו, כמו גם הבנת עוד עסקנים בודדים מחסידי חב"ד, כאילו הרבי אינו מתנגד לממשלה בראשות שמעון פרס, נטל חלק מרכזי בשכנוע הציבור וראשי מפלגת אגודת ישראל בכך.
לאחר שהרבי הביע דעתו בעד ממשלת ימין, פירסמו חברי בי"ד רבני חב"ד מכתב המוקיע את העסקנים שפעלו למען ממשלת שמאל.
בעקבות הפרשייה בכ"ד ניסן תש"נ כתב הרבי (במענה לדיווחו של הרב קפלן על ידי המזכיר הרב בנימין קליין, שקיבל הזמנה מ'ועד סיום הש"ס - הדף היומי', של אנטוורפן להשתתף בחגיגת הסיום בתור נואם ראשי, ושאל האם לקבל ההזמנה ואם נכון מבקש ברכה): "1) כפשוט לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג"[6].
בחודש שבט תנש"א כשעבר אצל הרבי בחלוקת דולרים קיבל יחס רגיל כאיש פשוט[7] ובעקבות כך כתב לרבי שחברים אמרו לו לכתוב שעשה טעות והתחבר עם אנשים מסויימים שסחבו אותו לכך וכו'. בתגובה הרבי סימן בעיגול את המילים "שהחברים אמרו" במכתבו, וכתב: "אזכיר על הציון"[8].
נהרג בתאונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בט"ז אייר תשנ"ח נסע הרב קפלן לבלרוס, ובדרכו לעיר הבירה שלה מינסק להשתתף בהכנסת ספר תורה שארגן בית חב"ד שם, נהרג בתאונת דרכים קשה. ארונו הובא לארץ והוא נטמן בל"ג בעומר בבית העלמין העתיק בצפת.
לאחר פטירתו קיבל בנו הרב חיים קפלן את הנהלת ישיבת צעירי השלוחים על ידי הרב לוי ביסטריצקי, וירש את אביו באגודת קריית חב"ד צפת. בנוסף התמנה לחבר הנהלת כולל חב"ד.
הנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
חוברת "קרית חב"ד בצפת"[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשס"ט משפחתו יחד עם ר' זושא וולף ומערכת ימי תמימים, הפיקו חוברת המתעדת את תולדותיו ופועלו, וכוללת זכרונות אודות תחנות חייו, אגרות קודש ומענות, מסמכים ותמונות.
החוברת יצאה כתשורה לחתונה משפחתית ואף נמכרה בחנויות החב"דיות וזמינה במאגרים אלקטרוניים כמו אוצר החכמה.
תוכן החוברת:
- תולדות הרב אריה ליב קפלן
- בית כנסת צמח צדק בצפת
- שיקום בית הכנסת
- ייסוד קרית חב"ד בצפת
- התפתחות קרית חב"ד בצפת
- שליח מיוחד לצפת
- מבצעים
- הקמת בית חב"ד
- הוראות מיוחדות מהרבי
תמיד שליח[עריכה | עריכת קוד מקור]
תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר תשפ"ג וכוללת:
- תחנות חייו של הרב אריה ליב קפלן,
- תלמיד חכם מופלג,וחיבוריו העמקניים
- חסיד ומקושר
- העשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל.
- פעילות במסגרת אגו"ח העולמית
עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן.
בשבועון כפר חב"ד גיליוניות 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.
קרן אריה ליב[עריכה | עריכת קוד מקור]
על שמו הוקמה קרן אריה לייב.
רחוב על שמו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בצפת נקרא רחוב על שם הרב קפלן[דרושה הבהרה]
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו, הרבנית שרה הינדה - מרצה במכללת בית חנה בצפת, מחנכת במכון אלטע בצפת, ובעלת טור שבועי לשעבר במוסף 'נשי' של שבועון כפר חב"ד
- בנו, הרב מנחם מענדל קפלן (דטרויט) - מהדיר ספרי אביו, חבר ועד הנחות בלה"ק
- בנו, הרב חיים קפלן - יו"ר אגודת קריית חב"ד בצפת וממלא מקומו של אביו
- בנו, הרב שניאור זלמן קפלן - ראש ישיבות 'צעירי השלוחים' ו'אהל מנחם מענדל' בצפת
- בנו, הרב מאיר קפלן - משלוחי הרבי בויקטוריה, בריטיש קולומביה.
- בנו, הרבי לוי קפלן - משגיח בישיבת תות"ל דטרויט
- בנו, הרב יצחק קפלן - משלוחי הרבי באשדוד, מרצה באתר חב"ד אורג בעברית ומוסר שיעורים בקביעות בפרוייקט לקוטי שיחות.
- חתנו, הרב שלום דובער הרצל - שליח הרבי לישובי רמת הגולן ומרצה במכללת בית רבקה בצפת (כיהן בעבר כראש ישיבת צעירי השלוחים)
- חתנו, הרב מנחם מענדל וולף - משלוחי הרבי באשקלון
מספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר, חלק א', תשנ"ו, חלקים א-ב בכרך אחד, תשס"ח, בעריכת בנו הרב מנחם מענדל, ב הוצאת קה"ת.
- משולחן הארי - עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, בהוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., תשע"ג.
- ביאורים לפירוש רש"י על התורה (משיחות הרבי), 5 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף).
- ביאורים לפרקי אבות (משיחות הרבי), 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף).
- קובץ הערות א-ג על ספר אבי-עזרי ח"א : הערות והשגות. הל' יסוה"ת - הל' שבת / מאת ראובן בנימינסון (=שם-עט של הרב אריה ליב קפלן), תשמ"ב. הספר פורך את ה"חידושים" שבספר "אבי עזרי". [9].
כן פרסם מאמרים בבימות שונות והיה העורך של "פרדס חב"ד".
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ימי תמימים - איזכורים שלו בכל חלקי הסדרה
- שבועון בית משיח 182 עמוד 74 כ"ו אייר תשנ"ח - תחנות חייו של שליח הרבי שנשלח לייסד את קרית חב"ד ומוסדות חב"ד בצפת, פעילות חב"דית בארץ הקודש ובמדינות נוספות
- שבועון כפר חב"ד גיליונות 814, 815 - מסכת חייו, הקמת מוסדות חב"ד בצפת, עסקנות ציבורית בארץ הקודש ובחו"ל
- תשורה משפחת קפלן, תשס"ט, מסכת חיי השליח שהרבי בחר להקים את קרית חב"ד ומוסדות צפת
- תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר תשפ"ג, תולדות הרב אריה לייב קפלן, תלמיד חכם מופלג, חסיד ומקושר והעשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל. עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן. ובשבועון כפר חב"ד 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קטעים מהיחידות של הרב קפלן לפני יציאתו לשליחות
(הקישור אינו פעיל, כ"ג אייר תשפ"ג) - קרית חב"ד בצפת, סקירת תולדות חייו, ופעולותיו למען הקמת קרית חב"ד בצפת, תשורה מנישואי צאצאיו
- הרב קפלן מתמודד לראש העיר בצפת
- נחנך מרכז סת"ם לעילוי נשמת הרב אריה לייב קפלן
- ציון 15 שנה לפטירת הרב קפלן, בשילוב חנוכת גן האותיות במרכז אוצר סת"ם
- השליח שהפך את צפת סרט דוקומנטרי אודות תולדות הרב אריה לייב קפלן
- הנוסע הנעדר בתאונה בה נהרג הרב קפלן
הערות שוליים
- ↑ התמים גיליון ה, סקירה אודות הישיבה במלבורן
- ↑ כפר חב"ד 2008 עמוד 78
- ↑ שבועון בית משיח גיליון 182
- ↑ שבועון בית משיח גיליון 182
- ↑ הרב יוסף יצחק וילישאנסקי בראיון להמבשר, קהילות, פסח תשפ"ג, עמוד 54
- ↑ מצילום הכתב יד קודש
- ↑ לא כמו קודם הפרשייה שהיה מקבל שני דולרים וקירוב מיוחד
- ↑ ליקוט מענות קודש תנש"א מענה קסה
- ↑ להרחבה, ראו בקובץ: ייסודה והתפתחותה של קרית חב"ד בצפת, עמ' 22-21. הקובץ ניתן להורדה בקישורים החיצוניים לערך זה.
