וידעת תרנ"ז - מוסקבה: הבדלים בין גרסאות בדף

(הרחבה)
מ (הגהה)
 
(20 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חשיבות|י' ניסן תשפ"א}}
{{מאמרי רבותינו נשיאינו}}
'''וידעת - מוסקבה''' הוא מאמר יסודי שאמר [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[מוסקבא]] ב[[תרנ"ז]]{{הערה|לא ידוע באיזה תאריך בשנה. מקובל שבחורף, אבל קצת מוזר שכזה מאמר יסודי נאמר לפני ש[[תומכי תמימים]] נוסדה בט"ו אלול תרנ"ז}}.
'''וידעת - מוסקבה''' הוא מאמר חסידות יסודי שאמר [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרנ"ז]]{{הערה|לא ידוע באיזה תאריך בשנה. מקובל שבחורף, ע"פ מכתב הרבי הריי"צ{{מקור}}.}}.


לכל ה[[רבותינו נשיאינו|אדמור"י חב"ד]] היו מאמרים שהיו חוזרים עליהם מספר פעמים בשנה כדי [[טהרת האויר|לטהר את האוויר]]. המאמר הזה הוא אחד מהמאמרים שחזר אדמו"ר הרש"ב הרבה פעמים.  
לכל [[רבותינו נשיאינו|אדמו"רי חב"ד]] היו מאמרים שהיו חוזרים עליהם מספר פעמים בשנה כדי [[טהרת האויר|לטהר את האוויר]]. מאמר זה הוא אחד מהמאמרים שחזר אדמו"ר הרש"ב פעמים רבות{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ח תמוז|היום יום כ"ח תמוז]].}}.


תוכנו בקצרה: ביאור נרחב איך למרות שהבורא מסתתר בעולם ואינו נגלה, דבר שמגיע בגלל ה[[צמצום]] האלוקי בעולם, בעצם בכל פרט אפשר למצוא אותו ולגלות אותו.
== תוכן המאמר ==
במאמר מבאר בהרחבה איך למרות שהבורא מסתתר בעולם ואינו נגלה, מחמת ה[[צמצום]] האלוקי בעולם, בכל זאת ניתן למצוא אותו בכל פרט ולגלות אותו.


כדי לבאר את זה מביא משל מ[[רב ותלמיד]]. הרב שרוצה להעביר דבר שכל לתלמידו, מוכרח לצמצם ולהעלים את השכל. אבל בעצם, כל מטרת הצמצום היא בשביל שהתלמיד יכיל ויקבל את השכל. (כידוע שאחרי ארבעים שנה "קאים איניש אדעתיה דרביה" (האדם מבין בשלימות את כוונת רבו) וזאת כי כל כוונת הרב מלכתחילה לא הייתה להעלים משהו מהתלמיד, אלא רק להעביר לו בשפה שהוא מבין, ולכן כשהתלמיד יעמיק בשכל הוא ימצא את כל העומק המקורי).
כדי לבאר זאת מביא הרבי [[משל]] מ[[רב ותלמיד]]. הרב שרוצה להעביר דבר שכל לתלמידו, מוכרח לצמצם ולהעלים את השכל. אך בעצם, כל מטרת הצמצום היא בשביל שהתלמיד יכיל ויקבל את השכל (כידוע{{הערה|[[מסכת עבודה זרה]] ה, ב. וראה [[לקו"ש]] (חל"ד ע' 160) ל[[פרשת תבוא]] [[תשמ"ט]].}} שאחרי ארבעים שנה {{מונחון|קאים איניש אדעתיה דרביה|האדם מבין בשלימות את כוונת רבו}} וזאת כי כל כוונת הרב מלכתחילה לא הייתה להעלים משהו מהתלמיד, אלא רק להעביר לו בשפה שהוא מבין, ולכן כשהתלמיד יעמיק בשכל הוא ימצא את כל העומק המקורי).


== ראו גם ==
===לקריאה נוספת===
[[רב ותלמיד]]<br>
* מאמר [[גדול יהיה תשכ"ב]] מיוסד מקצתו על מאמר זה וכן מאמר למען דעת תשי"ג.


== לקריאה נוספת ==
==קישורים חיצוניים==
* [[היום יום]] [[תבנית:היום יום/כ"ח תמוז|כ"ח תמוז]]
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c4/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94.pdf מאמר וידעת תרנ"ז מוסקבה]''' {{PDF}}
*הרב [[יואל כהן]], '''[http://video.chasidut.net/subcategory/1000101/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94-%D7%AA%D7%A8%D7%A0%D7%96 שיעורים במאמר וידעת מוסקבה]''' באתר חסידות נט.


{{קצרמר}}
{{קצרמר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

גרסה אחרונה מ־10:20, 30 ביולי 2023

וידעת - מוסקבה הוא מאמר חסידות יסודי שאמר אדמו"ר הרש"ב במוסקבה בשנת תרנ"ז[1].

מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם · דער פרומער וארא · איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · ושאבתם מים בששון · וידעת תרנ"ז - מוסקבה · החלצו תרנ"ט · אחת שאלתי · וקבל היהודים
מאמרי הרבי
אשרי תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
המשכים
המשך והחרים · המשך וככה תרל"ז · המשך רנ"ט · המשך תרס"ו · המשך תער"ב
מושגים
דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך

לכל אדמו"רי חב"ד היו מאמרים שהיו חוזרים עליהם מספר פעמים בשנה כדי לטהר את האוויר. מאמר זה הוא אחד מהמאמרים שחזר אדמו"ר הרש"ב פעמים רבות[2].

תוכן המאמרעריכה

במאמר מבאר בהרחבה איך למרות שהבורא מסתתר בעולם ואינו נגלה, מחמת הצמצום האלוקי בעולם, בכל זאת ניתן למצוא אותו בכל פרט ולגלות אותו.

כדי לבאר זאת מביא הרבי משל מרב ותלמיד. הרב שרוצה להעביר דבר שכל לתלמידו, מוכרח לצמצם ולהעלים את השכל. אך בעצם, כל מטרת הצמצום היא בשביל שהתלמיד יכיל ויקבל את השכל (כידוע[3] שאחרי ארבעים שנה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
קאים איניש אדעתיה דרביה וזאת כי כל כוונת הרב מלכתחילה לא הייתה להעלים משהו מהתלמיד, אלא רק להעביר לו בשפה שהוא מבין, ולכן כשהתלמיד יעמיק בשכל הוא ימצא את כל העומק המקורי).

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

    ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

  1. לא ידוע באיזה תאריך בשנה. מקובל שבחורף, ע"פ מכתב הרבי הריי"צ[דרוש מקור].
  2. היום יום כ"ח תמוז.
  3. מסכת עבודה זרה ה, ב. וראה לקו"ש (חל"ד ע' 160) לפרשת תבוא תשמ"ט.