לקוטי תורה (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(40 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תקנות הרבי|}}
{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה - שנת [[תר"ח]]]]
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה - שנת [[תר"ח]]]]
[[קובץ:Har-likutm.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'לקוטי תורה']]
[[קובץ:לקות חדש.png|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ה'לקוטי תורה' - הוצאת קה"ת, תשע"ו]]
'''לקוטי תורה''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]], מעט פרשיות מ[[ספר שמות]], ומאמרים על [[שיר השירים]]. לקוטי תורה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]].
'''לקוטי תורה''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]], מעט פרשיות מ[[ספר שמות]], ומאמרים על [[שיר השירים]]. לקוטי תורה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]].


שורה 19: שורה 19:


* בשנים [[תרל"ח]], [[תרמ"ה]], [[תרס"ד]] ו[[תרפ"ח]] - הדפסות נוספות בוילנא.
* בשנים [[תרל"ח]], [[תרמ"ה]], [[תרס"ד]] ו[[תרפ"ח]] - הדפסות נוספות בוילנא.
* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרס"ד, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון הלקוטי תורה שלו{{הערה|שם=פתח דבר|'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf פתח דבר לכל הוצאות הלקוטי תורה]''' {{PDF}}}}.


* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרס"ד, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון הלקוטי תורה שלו.
* בשנת [[תשכ"ה]] - הדפסת מהדורה חדשה, בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ו[[מראי מקומות]]. חלק מההוספות נערכו על ידי [[הרבי]]{{הערה|שם=פתח דבר}}.
 
* בשנת [[תשכ"ה]] - הדפסת מהדורה חדשה, בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ו[[מראי מקומות]]. חלק מההוספות נערכו על ידי [[הרבי]].
:ההוצאה עלתה הון רב, והרבי אסף כסף להוצאה מכמה חסידים, שזכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] בנוסח: "ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו)"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 לימוד כל ה'ליקוטי תורה']}}. כמו כן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4306690/jewish/-.htm שיחת פורים תשכ"ה].}}.
:ההוצאה עלתה הון רב, והרבי אסף כסף להוצאה מכמה חסידים, שזכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] בנוסח: "ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו)"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 לימוד כל ה'ליקוטי תורה']}}. כמו כן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4306690/jewish/-.htm שיחת פורים תשכ"ה].}}.
:בעקבות ההוצאה, החל הרבי לעורר בתכיפות על לימוד מאמרי הספר ("הפרשה החסידית") מידי שבוע{{הערה|ראה להלן בפיסקה [[#לימוד הספר|לימוד הספר]].}}.
:בעקבות ההוצאה, החל הרבי לעורר בתכיפות על לימוד מאמרי הספר ("הפרשה החסידית") מידי שבוע{{הערה|ראה להלן בפיסקה [[#לימוד הספר|לימוד הספר]].}}.


* בשנת [[תשד"מ]] - הדפסת מהדורה חדשה בהוספות רבות: הערות ותיקונים מהרבי, מראי מקומות רבים, רשימת המאמרים לפי סדר השנים, רשימת דפוסי הספר ועוד. המהדורה נערכה על ידי הרב [[אהרן חיטריק]].
* בשנת [[תשד"מ]] - הדפסת מהדורה חדשה בהוספות רבות: הערות ותיקונים מהרבי, מראי מקומות רבים, רשימת המאמרים לפי סדר השנים, רשימת דפוסי הספר ועוד. המהדורה נערכה על ידי הרב [[אהרן חיטריק]]{{הערה|שם=פתח דבר}}.
:הרבי התייחס להדפסה בחגיגיות רבה, ובהתוועדות השבת הקדיש כמה שיחות על מעלת ההוצאה החדשה ואודות הספר לקוטי תורה בכלל. כן [[חלוקת משקה|מסר בקבוק משקה]] עבור התוועדות מיוחדת בקשר להוצאה החדשה{{הערה|1=ראה שיחות ש"פ תשא, ט"ו אדר א' תשד"מ ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=473&hilite= הוגהו ונדפסו בהוספות ללקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 384 ואילך]).}}.
:הרבי התייחס להדפסה בחגיגיות רבה, ובהתוועדות השבת הקדיש כמה שיחות על מעלת ההוצאה החדשה ואודות הספר לקוטי תורה בכלל. כן [[חלוקת משקה|מסר בקבוק משקה]] עבור התוועדות מיוחדת בקשר להוצאה החדשה{{הערה|1=ראה שיחות ש"פ תשא, ט"ו אדר א' תשד"מ ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=473&hilite= הוגהו ונדפסו בהוספות ללקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 384 ואילך]).}}.


* בשנת [[תשנ"ח]] - נדפס הספר במהדורה חדשה בה הוגה הספר כולו מגוף כתב יד קודש הרבי הצמח צדק, ונוספו מראי מקומות רבים, ורשימת ה[[ראשי תיבות]]. הוצאה זו עוררה ביקורת, שכן היא נדפסה בשני כרכים, בניגוד להוראה של הרבי בנושא{{מקור}}. משנת [[תשנ"ט]] ואילך נדפס הספר בכרך אחד.
הספר נדפס שוב בשנת [[תשמ"ז]].
 
* בשנת [[תשס"א]] - נדפס הספר במהדורה חדשה ובאותיות מרובעות ע"פ הוראת הרבי{{הערה|ראה [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] ח"ב ע' 431.}}, והספר הוגה ע"פ כתבי היד{{הערה|שם=פתח דבר}}.
 
* בשנת [[תשע"ו]] - נדפס הספר במהדורה חדשה{{הערה|שם=פתח דבר}}, בשני מהדורות{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/9127.html בשורה משמחת - הלקוטי תורה הודפס שוב] {{חב"ד אף אם}}}}.
 
בשנת [[תשפ"א]] הספר נדפס שוב.
 
בנוסף, [[סניף קה"ת כפר חב"ד]] הדפיס את ה'לקוטי תורה' בשנים [[תשכ"ה]], [[תשל"ג]], [[תשל"ו]], [[תשל"ט]] ו[[תשמ"ו]].


נכון לשנת [[תשע"ו]] הודפסו שבע עשרה מהדורות לספר.
נכון לשנת [[תשפ"ב]] הודפסו שמונה עשרה מהדורות לספר.


===הערות וציונים===
===הערות וציונים===
שורה 43: שורה 50:


===מאמרים מלוקטים===
===מאמרים מלוקטים===
הוצאת הספרים [[קה"ת]] הוציאה לאור החוברת '''מאמרים מלוקטים''' (ליקוט שנערך בשעתו על ידי המשפיעים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]) המלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך הספר, עבור ה[[תמימים]] הלומדים ב[[ישיבות תומכי תמימים]] ברחבי העולם.
 
הוצאת הספרים [[קה"ת]] הוציאה לאור החוברת '''מאמרים מלוקטים''' (ליקוט שנערך בשעתו על ידי המשפיעים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]) המלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך הספר, עבור ה[[תמימים]] הלומדים ב[[ישיבות תומכי תמימים]] ברחבי העולם וישנה דעה שהמשפיע רש"ח קסלמן הוא המלקט {{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1PIg8zFYEcvpmsPIhS3rovG_dYLV7ZJB-/view?usp=sharing לקריאה והורדה] {{PDF}}}} {{הערה| שמועה זו הובאה בספר המשפיע רש"ח של הגה"ח ר"י שי' אלפנביין עמוד 429 ובשוה"ג לפתח דבר של הקונטרס נרשם שלוקט על ידי המשפיעים דישיבת תות"ל  }}. הקונטרס נדפס בשנים [[תשנ"ג]]{{הערה|בפתח דבר נרשם [[תשנ"ג]], אך בפועל נדפס בשנת [[תשנ"ד]] כמו"כ מפתח הדבר של הקונטרס משמע שאין זו ההדפסה הראשונה של קונטרס זה .}} [[תשע"ז]], [[תשפ"ב]]{{הערה|בפתח דבר נרשם [[תשפ"ב]], אך בפועל נדפס בשנת [[תשפ"ג]].}}.


== ספרי ביאורים על הספר ==
== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].


* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.
* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. ועוד ארבעה כרכים נוספים: 1) מאמרים לימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת. 2) מאמרים לחנוכה, פורים וארבע פרשיות. 3) מאמרים לחג הפסח וחג השבועות. 4) מאמרי שיר השירים.
הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.


* '''שאלות ותשובות במאמרי ליקוטי תורה''' - ביאור בסגנון של שאלות ותשובות, המיועד להקל על שינון המאמרים. נערך על ידי הרב [[טוביה ליצמן]].
* '''שאלות ותשובות במאמרי ליקוטי תורה''' - ביאור בסגנון של שאלות ותשובות, המיועד להקל על שינון המאמרים. נערך על ידי הרב [[טוביה ליצמן]].
* '''ביאור תורה אור ולקוטי תורה''' על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]] מתוך שיעוריו. יוצא באופן דיגיטלי וכעלון במספר בתי כנסת, ולקראת [[יריד החסידות (אירוע)|יריד החסידות]] תשפ"ד נדפס החלק הראשון בסדרה על ידי [[ספריית מעיינותיך]]


== לימוד הספר ==
== לימוד הספר ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבכתב]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבעל פה]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.


פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו]. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.
פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו]. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.
שורה 61: שורה 72:
באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמה, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.
באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמה, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.


לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.
לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכ"ג].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.


בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.
בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.
בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[תורה אור (ספר)|תורה אור]]
*[[תורה אור (ספר)|תורה אור]]


=לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur_hazoken טקסט הספר] {{ספרייה}}
* '''[https://drive.google.com/file/d/1fq7CFJ7_MtggGNp76Iau88_FhnXprt2H/view?usp=sharing הספר 'לקוטי תורה']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://hebrewbooks.org/16093 הספר באתר היברו-בוקס]
* [https://drive.google.com/file/d/1PIg8zFYEcvpmsPIhS3rovG_dYLV7ZJB-/view?usp=sharing מאמרים מלוקטים מספר 'לקוטי תורה'], הוצאת קה"ת - [[תשע"ז]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/4000000000 טקסט הספר] {{ספרייה}}
*[https://chassidutbehirah.com ליקוטי תורה - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
*[https://chassidutbehirah.com ליקוטי תורה - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
*'''הרבי מעורר על לימוד לקוטי תורה''' - סקירה בגליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 חלק ראשון] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 חלק שני]
*'''הרבי מעורר על לימוד לקוטי תורה''' - סקירה בגליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 חלק ראשון] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 חלק שני]
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99%20%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 תגית: ספר 'ליקוטי תורה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*[https://likutaytorahkeys.blogspot.com/ מפתח ענינים (של הרבי, נערך בסדר חדש) ע"פ סדר העמודים (לתועלת הלימוד)]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]

גרסה אחרונה מ־02:57, 15 בנובמבר 2024

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול
דף שער ההדפסה הראשונה - שנת תר"ח
דף שער ה'לקוטי תורה' - הוצאת קה"ת, תשע"ו

לקוטי תורה הוא הספר המרכזי של מאמרי אדמו"ר הזקן, שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק". מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים ויקרא, במדבר ודברים, מעט פרשיות מספר שמות, ומאמרים על שיר השירים. לקוטי תורה הוא חלקו השני של הספר תורה אור.

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים לפרשת השבוע, המכונים "הפרשה החסידית". הרבי עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו לזירוז הגאולה.

הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר זה הוא חלקו השני של הספר תורה אור, אלא שאת הספר תורה אור הדפיס הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר לקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של אדמו"ר הזקן אליו ואל בניו בחלום[1].

בספר נדפסו מאמרים על הספרים ויקרא, במדבר ודברים. נוסף לזה כולל הספר: א. דרושים על פרשיות בשלח ופקודי מתוך ספר שמות, וכן הוספות לספר ויקרא. ב. דרושים על החגים הנמצאים בטווח הזמן שבו קוראים את הפרשיות הנ"ל. ג. דרושים לשיר השירים, עם הוספות.

דפוסים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בשנת תשכ"ה - הדפסת מהדורה חדשה, בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, מפתחות, הערות וציונים ומראי מקומות. חלק מההוספות נערכו על ידי הרבי[2].
ההוצאה עלתה הון רב, והרבי אסף כסף להוצאה מכמה חסידים, שזכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית בכתב יד קדשו בנוסח: "ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו)"[3]. כמו כן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה[4].
בעקבות ההוצאה, החל הרבי לעורר בתכיפות על לימוד מאמרי הספר ("הפרשה החסידית") מידי שבוע[5].
  • בשנת תשד"מ - הדפסת מהדורה חדשה בהוספות רבות: הערות ותיקונים מהרבי, מראי מקומות רבים, רשימת המאמרים לפי סדר השנים, רשימת דפוסי הספר ועוד. המהדורה נערכה על ידי הרב אהרן חיטריק[2].
הרבי התייחס להדפסה בחגיגיות רבה, ובהתוועדות השבת הקדיש כמה שיחות על מעלת ההוצאה החדשה ואודות הספר לקוטי תורה בכלל. כן מסר בקבוק משקה עבור התוועדות מיוחדת בקשר להוצאה החדשה[6].

הספר נדפס שוב בשנת תשמ"ז.

  • בשנת תשס"א - נדפס הספר במהדורה חדשה ובאותיות מרובעות ע"פ הוראת הרבי[7], והספר הוגה ע"פ כתבי היד[2].
  • בשנת תשע"ו - נדפס הספר במהדורה חדשה[2], בשני מהדורות[8].

בשנת תשפ"א הספר נדפס שוב.

בנוסף, סניף קה"ת כפר חב"ד הדפיס את ה'לקוטי תורה' בשנים תשכ"ה, תשל"ג, תשל"ו, תשל"ט ותשמ"ו.

נכון לשנת תשפ"ב הודפסו שמונה עשרה מהדורות לספר.

הערות וציונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ה הטיל הרבי על מזכירו הרב יהודה לייב גרונר לערוך הוספות ל'הערות וציונים' ללקוטי תורה, לקראת הדפסת המהדורה החדשה.

הרבי הקציב לעבודה שבוע בלבד, ולצורך כך הסתגר הרב גרונר והתעסק בעבודה זו בלבד כשהוא מותיר את עניני מזכירות הרבי שתחת תחום אחריותו לטיפולם של שאר חברי המזכירות.

ביום שישי הגיש לרבי את מה שהספיק לאסוף, וכאשר הגיש לרבי במוצאי שבת הערות וציונים נוספים, הגיב הרבי שעל אף שסוכם שהעבודה תושלם תוך שבוע, כיון שכבר הביא - יכלול גם את זה.

בהוראת הרבי נדפס שמו בעמוד הראשון של ההערות והציונים[9].

מאמרים מלוקטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוצאת הספרים קה"ת הוציאה לאור החוברת מאמרים מלוקטים (ליקוט שנערך בשעתו על ידי המשפיעים בתומכי תמימים ליובאוויטש) המלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך הספר, עבור התמימים הלומדים בישיבות תומכי תמימים ברחבי העולם וישנה דעה שהמשפיע רש"ח קסלמן הוא המלקט [10] [11]. הקונטרס נדפס בשנים תשנ"ג[12] תשע"ז, תשפ"ב[13].

ספרי ביאורים על הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תורה אור ולקוטי תורה המבואר - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. ועוד ארבעה כרכים נוספים: 1) מאמרים לימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת. 2) מאמרים לחנוכה, פורים וארבע פרשיות. 3) מאמרים לחג הפסח וחג השבועות. 4) מאמרי שיר השירים.

הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ומשה לינק ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'ספריית מעיינותיך'.

  • שאלות ותשובות במאמרי ליקוטי תורה - ביאור בסגנון של שאלות ותשובות, המיועד להקל על שינון המאמרים. נערך על ידי הרב טוביה ליצמן.

לימוד הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של חסידות חב"ד, והרבי כינה אותם בשם "תורה שבעל פה של חסידות"[14]. המאמרים בספרים אלו השייכים לפרשת השבוע, נקראו בשם "הפרשה החסידית"[15].

פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים לפרשת השבוע[16]. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות[15].

בשבת פרשת ויקהל תשכ"ה, לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים לפרשת השבוע. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר 'לחיים'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמה, לרב שלום פלדמן כתב הרבי בשולי מכתב ליום הולדת: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"[17] לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ליחידות ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר לגירסא, ואחר כך ילמד לעיונא לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק[18].

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם[19]. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים[20].

בשנת תשנ"ב חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את הגאולה האמיתית והשלימה[21].

בשנת תשפ"א הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון התאחדות החסידים לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה[22].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • האור שבתורת האור, מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ היום יום ט"ו שבט.
  2. ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 פתח דבר לכל הוצאות הלקוטי תורה קובץ PDF
  3. ↑ לימוד כל ה'ליקוטי תורה'
  4. ↑ שיחת פורים תשכ"ה.
  5. ↑ ראה להלן בפיסקה לימוד הספר.
  6. ↑ ראה שיחות ש"פ תשא, ט"ו אדר א' תשד"מ (הוגהו ונדפסו בהוספות ללקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 384 ואילך).
  7. ↑ ראה ספר השיחות תשמ"ט ח"ב ע' 431.
  8. ↑ בשורה משמחת - הלקוטי תורה הודפס שוב קישור לאתר חב"ד FM
  9. ↑ שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10.
  10. ↑ לקריאה והורדה קובץ PDF
  11. ↑ שמועה זו הובאה בספר המשפיע רש"ח של הגה"ח ר"י שי' אלפנביין עמוד 429 ובשוה"ג לפתח דבר של הקונטרס נרשם שלוקט על ידי המשפיעים דישיבת תות"ל
  12. ↑ בפתח דבר נרשם תשנ"ג, אך בפועל נדפס בשנת תשנ"ד כמו"כ מפתח הדבר של הקונטרס משמע שאין זו ההדפסה הראשונה של קונטרס זה .
  13. ↑ בפתח דבר נרשם תשפ"ב, אך בפועל נדפס בשנת תשפ"ג.
  14. ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.
  15. ↑ 15.0 15.1 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29.
  16. ↑ ראה למשל שיחת ש"פ וישב תשט"ו. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.
  17. ↑ תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה
  18. ↑ שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536.
  19. ↑ אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכ"ג.
  20. ↑ אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב.
  21. ↑ דבר מלכות שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.
  22. ↑ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=לקוטי_תורה_(ספר)&oldid=720839"