רבי חייא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←עלייתו לארץ ישראל: עריכה) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רבי חייא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי חייא רבא בטבריה{{הערה|כיום המקום מצויין במקום אחר בטבריה, שלא כמתואר בכתבי הרח"ו.}}]] | [[קובץ:רבי חייא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי חייא רבא בטבריה{{הערה|כיום המקום מצויין במקום אחר בטבריה, שלא כמתואר בכתבי הרח"ו.}}]] | ||
'''רבי חייא''' (נקרא גם '''רבי חייא הגדול''' או '''חייא רבא''') היה [[תנא]] מפורסם, מצאצאי [[ישי]] אבי [[דוד]] המלך{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], לפי דעת [[רש"י]] ב[[מסכת כתובות]], דף ס"ב, עמוד ב', הסיבה שלא השתדך [[רבי יהודה הנשיא]] עם רבי חייא, היה מפני שלא היה צאצא של [[דוד המלך]] אלא של אביו [[ישי]].}}, שחי בדור המעבר בין ה[[תנאים]] ל[[אמוראים]], בסוף | '''רבי חייא''' (נקרא גם '''רבי חייא הגדול''' או '''חייא רבא''') היה [[תנא]] מפורסם, מצאצאי [[ישי]] אבי [[דוד]] המלך{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], לפי דעת [[רש"י]] ב[[מסכת כתובות]], דף ס"ב, עמוד ב', הסיבה שלא השתדך [[רבי יהודה הנשיא]] עם רבי חייא, היה מפני שלא היה צאצא של [[דוד המלך]] אלא של אביו [[ישי]].}}, שחי בדור המעבר בין ה[[תנאים]] ל[[אמוראים]], בסוף המאה השנייה לספירה. היה בנו של אבא כרסלא, מכפרי שבבבל{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], דף ה', ע"א}}. | ||
== עלייתו לארץ ישראל == | == עלייתו לארץ ישראל == | ||
רבי חייא נולד וחי ב[[בבל]], סמוך ל[[עיר]] [[סורא]] במאה השנייה לספירה, ועבר ל[[ארץ ישראל]] כדי ללמוד מפי [[רבי יהודה הנשיא]] (רבי). הוא [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] יחד עם אשתו, בניו התאומים, שתי בנותיו, ואחייניו [[רבה בר בר חנה]] ו[[רב (אמורא)|רב]]. | רבי חייא נולד וחי ב[[בבל]], סמוך ל[[עיר]] [[סורא]] במאה השנייה לספירה, ועבר ל[[ארץ ישראל]] כדי ללמוד מפי [[רבי יהודה הנשיא]] (רבי). הוא [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] יחד עם אשתו, בניו התאומים יהודה וחזקיה, שתי בנותיו, ואחייניו [[רבה בר בר חנה]] ו[[רב (אמורא)|רב]]. | ||
רבי חייא | רבי חייא חיבר את התוספתא{{הערה|רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה}}. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים{{הערה|1=[[בבא מציעא]] ה, א.}}. לפי שיטת רש"י{{הערה|1=[[נדה]] כו א.}} הוא מוגדר כתנא ואמורא. | ||
== ב[[תורת החסידות]] == | == ב[[תורת החסידות]] == | ||
הרבי ביאר כי ענינו של רבי חייא הוא שאדם יהיה "רבי" - שקוע בתורה במידה כזו ש"חייא" - כל חיותו לא תהיה אלא מהתורה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=1627cd2a-f628-4d8c-818e-bed6cd175727&st=' | הרבי ביאר כי ענינו של רבי חייא הוא שאדם יהיה "רבי" - שקוע בתורה במידה כזו ש"חייא" - כל חיותו לא תהיה אלא מהתורה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=1627cd2a-f628-4d8c-818e-bed6cd175727&st='והריקותי+לכם+ברכה&pgnum=236 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ב].}}. | ||
אודות רבי חייא מובא כי אמר שמעולם לא התפלל כראוי מפני טרדתו ב[[תורה]]. מסביר [[אדמו"ר האמצעי]], כי היה "תורתו אומנתו", שהוא ככלי אומנות כדי להרויח פרנסה, כי מעלה ומברר מבחינת [[נוגה]] הרבה [[ניצוצות]] קדושות, והיינו מי שתורתו אומנתו ופרנסתו לברר בירורים דנוגה, שזהו בבחינת המשכה מלמעלה למטה בחינת גלוי [[רצון]] ה' ו[[חכמה|חכמתו]] למטה בדברים תחתונים דנוגה לבררם זה כשר וזה להיפך, ובזה נכלל בחינת הבירור דשם [[ב"ן]] שב[[תפילה]] בהכנה והעלאת מ"ן, כביטול מנה במאתים כו, כי התורה היא גלוי [[אור]] ה[[משפיע]] מצד עצמו, שהוא בחינת ה[[אין]] האמיתי בעצמו, הגבוה לאין ערוך מבחינת [[ביטול]] היש לאין{{הערה|1=[[שערי תשובה]], חינוך, מאמר להבין הפרש שבין תפילה לתורה, סד"פ קג, א.}} | אודות רבי חייא מובא כי אמר שמעולם לא התפלל כראוי מפני טרדתו ב[[תורה]]. מסביר [[אדמו"ר האמצעי]], כי היה "תורתו אומנתו", שהוא ככלי אומנות כדי להרויח פרנסה, כי מעלה ומברר מבחינת [[נוגה]] הרבה [[ניצוצות]] קדושות, והיינו מי שתורתו אומנתו ופרנסתו לברר בירורים דנוגה, שזהו בבחינת המשכה מלמעלה למטה בחינת גלוי [[רצון]] ה' ו[[חכמה|חכמתו]] למטה בדברים תחתונים דנוגה לבררם זה כשר וזה להיפך, ובזה נכלל בחינת הבירור דשם [[ב"ן]] שב[[תפילה]] בהכנה והעלאת מ"ן, כביטול מנה במאתים כו, כי התורה היא גלוי [[אור]] ה[[משפיע]] מצד עצמו, שהוא בחינת ה[[אין]] האמיתי בעצמו, הגבוה לאין ערוך מבחינת [[ביטול]] היש לאין{{הערה|1=[[שערי תשובה]], חינוך, מאמר להבין הפרש שבין תפילה לתורה, סד"פ קג, א.}} | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*אשתו '''יהודית'''. מוזכרת בגמרא{{הערה|יבמות ס"ה ע"ב.}} כי היה לה צער לידה, היא שינתה לבושיה ובאה לפניו אם היא מחויבת ב[[מצוות פריה ורביה]], ומשנענתה בשלילה שתתה סם שגרם לה להיות [[עקרה]]. | *אשתו '''יהודית'''. מוזכרת בגמרא{{הערה|שם=יבמות|יבמות ס"ה ע"ב.}} כי היה לה צער לידה, היא שינתה לבושיה ובאה לפניו אם היא מחויבת ב[[מצוות פריה ורביה]], ומשנענתה בשלילה שתתה סם שגרם לה להיות [[עקרה]]. | ||
*בניו התאומים רבי '''יהודה''' ורבי '''חזקיה'''{{הערה|שם | *בניו התאומים רבי '''יהודה''' ורבי '''חזקיה'''{{הערה|שם=יבמות}} חזקיה חיבר את סדר הברייתות שמוזכרות בגמרא תנא דבי חזקיה, והן מוסמכות יותר מברייתות אחרות, מפני שחזקיה היה שונה ברייתות של אביו רבי חייא{{הערה|תוספות סנהדרין ע"ט עמוד א'}}. | ||
*בנותיו התאומות '''פזי''' ו'''טוי'''{{הערה| | *בנותיו התאומות '''פזי''' ו'''טוי'''{{הערה|יבמות ס"ו ע"א.}} | ||
*בנו רבי '''אושעיא'''{{הערה|מוזכר ביבמות ס"ו ע"ב.}} | *בנו רבי '''אושעיא'''{{הערה|מוזכר ביבמות ס"ו ע"ב.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
{{אמוראים}} | {{אמוראים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים | {{מיון רגיל:חייא}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | |||
[[קטגוריה:אמוראים]] | |||
[[קטגוריה:חכמי הזוהר]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:55, 8 באוקטובר 2021
רבי חייא (נקרא גם רבי חייא הגדול או חייא רבא) היה תנא מפורסם, מצאצאי ישי אבי דוד המלך[2], שחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, בסוף המאה השנייה לספירה. היה בנו של אבא כרסלא, מכפרי שבבבל[3].
עלייתו לארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי חייא נולד וחי בבבל, סמוך לעיר סורא במאה השנייה לספירה, ועבר לארץ ישראל כדי ללמוד מפי רבי יהודה הנשיא (רבי). הוא עלה לארץ ישראל יחד עם אשתו, בניו התאומים יהודה וחזקיה, שתי בנותיו, ואחייניו רבה בר בר חנה ורב.
רבי חייא חיבר את התוספתא[4]. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים[5]. לפי שיטת רש"י[6] הוא מוגדר כתנא ואמורא.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי ביאר כי ענינו של רבי חייא הוא שאדם יהיה "רבי" - שקוע בתורה במידה כזו ש"חייא" - כל חיותו לא תהיה אלא מהתורה[7].
אודות רבי חייא מובא כי אמר שמעולם לא התפלל כראוי מפני טרדתו בתורה. מסביר אדמו"ר האמצעי, כי היה "תורתו אומנתו", שהוא ככלי אומנות כדי להרויח פרנסה, כי מעלה ומברר מבחינת נוגה הרבה ניצוצות קדושות, והיינו מי שתורתו אומנתו ופרנסתו לברר בירורים דנוגה, שזהו בבחינת המשכה מלמעלה למטה בחינת גלוי רצון ה' וחכמתו למטה בדברים תחתונים דנוגה לבררם זה כשר וזה להיפך, ובזה נכלל בחינת הבירור דשם ב"ן שבתפילה בהכנה והעלאת מ"ן, כביטול מנה במאתים כו, כי התורה היא גלוי אור המשפיע מצד עצמו, שהוא בחינת האין האמיתי בעצמו, הגבוה לאין ערוך מבחינת ביטול היש לאין[8]
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשתו יהודית. מוזכרת בגמרא[9] כי היה לה צער לידה, היא שינתה לבושיה ובאה לפניו אם היא מחויבת במצוות פריה ורביה, ומשנענתה בשלילה שתתה סם שגרם לה להיות עקרה.
- בניו התאומים רבי יהודה ורבי חזקיה[9] חזקיה חיבר את סדר הברייתות שמוזכרות בגמרא תנא דבי חזקיה, והן מוסמכות יותר מברייתות אחרות, מפני שחזקיה היה שונה ברייתות של אביו רבי חייא[10].
- בנותיו התאומות פזי וטוי[11]
- בנו רבי אושעיא[12]
הערות שוליים
- ↑ כיום המקום מצויין במקום אחר בטבריה, שלא כמתואר בכתבי הרח"ו.
- ↑ בבלי, לפי דעת רש"י במסכת כתובות, דף ס"ב, עמוד ב', הסיבה שלא השתדך רבי יהודה הנשיא עם רבי חייא, היה מפני שלא היה צאצא של דוד המלך אלא של אביו ישי.
- ↑ בבלי, מסכת סנהדרין, דף ה', ע"א
- ↑ רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה
- ↑ בבא מציעא ה, א.
- ↑ נדה כו א.
- ↑ תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ב.
- ↑ שערי תשובה, חינוך, מאמר להבין הפרש שבין תפילה לתורה, סד"פ קג, א.
- ↑ 9.0 9.1 יבמות ס"ה ע"ב.
- ↑ תוספות סנהדרין ע"ט עמוד א'
- ↑ יבמות ס"ו ע"א.
- ↑ מוזכר ביבמות ס"ו ע"ב.
| אמוראים | ||
|---|---|---|
| דור ראשון | רבי חייא • רבי יהושע בן לוי • רבי מנא • רבי חנינא בר חמא | |
| דור שני | רבי יוחנן • ריש לקיש • רב • שמואל • אילפא | |
| דור שלישי | רבי אבא • רבי אלעזר בן פדת • רבי אמי • רבי אסי • רבי יצחק נפחא •רב יהודה • רב נחמן • רב הונא • רב מתנה | |
| דור רביעי | רב חסדא • רב ששת • עולא • רבי זירא | |
| דור חמישי | רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רבי ירמיה • רבי תנחומא | |
| דור שישי | אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין | |
| דור שביעי | רב אחא בריה דרבא • רב אשי • רבינא | |