הושענות – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־10:30, 22 באוקטובר 2025

מנהג ההושענות הוא מנהג ישראל להקיף את בימת בית הכנסת עם ארבעת המינים מדי יום במשך חג הסוכות, במהלך תפילת שחרית, ולומר בהם פיוטים על פי סדר אותיות האל"ף בי"ת.

המנהג נקרא "הושענות" על שם המילה "הושענא" שפירושה "הושיעא", הנאמרת פעמים רבות בפיוט.

בבית המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשהיה בית המקדש קיים, מידי יום בחג הסוכות היו הולכים וכורתים עצי ערבה גבוהים קצת יותר ממזבח החיצון, בעיר מוצא (תחת ירושלים). את הערבות שקטפו, היו זוקפים בצידי המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח.

הכהנים היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (בשופרות) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפים את המזבח, ואומרים "אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא". ולדעת רבי יהודה, "אני והו הושיעא נא"^[1]. כיום אנו נוהגים כשני הדעות, ואמרים את שני המשפטים.

ביום האחרון של חג הסוכות הנקרא הושענא רבה היו מקיפים את המזבח שבע פעמים.

ההושענות[עריכה | עריכת קוד מקור]

את ההושענות אומרים מיד אחר אמירת ההלל לפני הקדיש^[2].

לאמירת ההושענות פותחים את ארון הקודש ומוצאים ספר תורה^[3] ועומדים איתו על יד בימת הקריאה שבמרכז בית הכנסת^[4]. הארון קודש נשאר פתוח במשך אמירת ההושענות.

החזן אומר בקול רם "הושענא למענך... הושענא" והקהל חוזר אחריו ארבע פעמים. לאחר מכן, אומרים בלחש פיוט הכולל משפטים לפי סדר אותיות האל"ף בי"ת, ומוסיפים לפני כל משפט "הושענא".

החל מהאות ס או ע בפיוט, מקיפים את הבימה, החזן והקהל אומרים את הפיוט בקול רם, ומוסיפים "הושענא" בתחילת וסוף המשפט. בהקפה מדייקים לעשות סיבוב מדוייק, המסתיים באמירת האות ת^[5].

מנהגי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

נמצא במקומו עד להקפה, ולא אוחז באתרוג. וכשהולך להקיף לוקח, את האתרוג והולך לכיוון הבימה^[6].
מחזיק את ארבעת המינים בשתי ידיו, ולא מחזיק סידור^[6].
לאחר שמסיים, חוזר למקומו ומביט על הציבור עד שיסיימו כולם, וממשיך לאחוז בארבעת המינים (ולפעמים רק בלולב), עד שהספרי תורה יחזרו לארון הקודש^[6].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שחרית והושענות אצל הרבי באתר רבי דרייב.
הושענות ב-770: כך זה נראה באתר .

הערות שוליים

↑ משנה סוכה ד. ה.
↑ סידור אדמו"ר הזקן.
↑ ספר המנהגים. משיחת אדמו"ר הריי"צ בהושנא רבה ושמיני עצרת תש"ח.
↑ הגהת הרבי בלוח כולל חב"ד.
↑ ספר המנהגים.
↑ ^6.0 ^6.1 ^6.2 מעשה מלך.

[1] משנה סוכה ד. ה.

[2] סידור אדמו"ר הזקן.

[3] ספר המנהגים. משיחת אדמו"ר הריי"צ בהושנא רבה ושמיני עצרת תש"ח.

[4] הגהת הרבי בלוח כולל חב"ד.

[5] ספר המנהגים.

[א-6] 6.0 ^6.1 ^6.2 מעשה מלך.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+[[קובץ:הושענות עח.jpg|ממוזער|250px|הושענות ב[[770]] ([[תשע"ח]])]]
-'''הושענות''' הוא מנהג להקיף את הבימה עם [[ארבעת המינים]] כל יום במשך [[חג הסוכות]].
+[[קובץ:הושענות נב.jpg|ממוזער|250px|הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.]]
+[[קובץ:הושענות בבימה.jpg|ממוזער|200px|הרבי ממתין לציבור שיסיים את אמירת ההושענות, כשבידו ה[[לולב]] וה[[אתרוג]] ([[תשנ"ב]])]]
+'''מנהג ההושענות''' הוא מנהג ישראל להקיף את בימת בית הכנסת עם [[ארבעת המינים]] מדי יום במשך [[חג הסוכות]], במהלך תפילת שחרית, ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]].
+המנהג נקרא "הושענות" על שם המילה "הושענא" שפירושה "הושיעא", הנאמרת פעמים רבות בפיוט.
+==בבית המקדש==
+כשהיה [[בית המקדש]] קיים, מידי יום ב[[חג הסוכות]] היו הולכים וכורתים עצי [[ערבה]] גבוהים קצת יותר מ[[מזבח החיצון]], בעיר מוצא (תחת [[ירושלים]]). את הערבות שקטפו, היו זוקפים בצידי המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח.
+ה[[כהנים]] היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (ב[[שופר]]ות) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפים את המזבח, ואומרים {{ציטוטון|אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא}}. ולדעת [[רבי יהודה]], {{ציטוטון|אני והו הושיעא נא}}{{הערה|משנה סוכה ד. ה.}}. כיום אנו נוהגים כשני הדעות, ואמרים את שני המשפטים.
+ביום האחרון של חג הסוכות הנקרא [[הושענא רבה]] היו מקיפים את המזבח [[שבע]] פעמים.
+==ההושענות==
+את ההושענות אומרים מיד אחר אמירת ה[[הלל]] לפני ה[[קדיש]]{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]].}}.
+לאמירת ההושענות פותחים את [[ארון הקודש]] ומוצאים [[ספר תורה]]{{הערה|ספר המנהגים. משיחת אדמו"ר הריי"צ בהושנא רבה ושמיני עצרת תש"ח.}} ועומדים איתו על יד בימת הקריאה שבמרכז בית הכנסת{{הערה|הגהת הרבי ב[[לוח כולל חב"ד]].}}. הארון קודש נשאר פתוח במשך אמירת ההושענות.
+ה[[שליח ציבור|חזן]] אומר בקול רם "הושענא למענך... הושענא" והקהל חוזר אחריו ארבע פעמים. לאחר מכן, אומרים בלחש פיוט הכולל משפטים לפי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]], ומוסיפים לפני כל משפט "הושענא".
+החל מהאות [[ס]] או [[ע]] בפיוט, מקיפים את הבימה, ה[[חזן]] והקהל אומרים את הפיוט בקול רם, ומוסיפים "הושענא" בתחילת וסוף המשפט. בהקפה מדייקים לעשות סיבוב מדוייק, המסתיים באמירת האות [[ת]]{{הערה|ספר המנהגים.}}.
+===מנהגי הרבי===
+*נמצא במקומו עד להקפה, ולא אוחז ב[[אתרוג]]. וכשהולך להקיף לוקח, את האתרוג והולך לכיוון הבימה{{הערה|שם=א}}.
+*מחזיק את [[ארבעת המינים]] בשתי ידיו, ולא מחזיק סידור{{הערה|שם=א|[[מעשה מלך]].}}.
+*לאחר שמסיים, חוזר למקומו ומביט על הציבור עד שיסיימו כולם, וממשיך לאחוז בארבעת המינים (ולפעמים רק ב[[לולב]]), עד שה[[ספר תורה|ספרי תורה]] יחזרו ל[[ארון הקודש]]{{הערה|שם=א}}.
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://www.rebbedrive.com/sukkos-shachris-videos שחרית והושענות אצל הרבי] באתר [[רבי דרייב]].
+*[https://chabad.info/video/news-video/תשרי-בליובאוויטש/310563 הושענות ב-770: כך זה נראה] באתר {{אינפו}}.
+{{הערות שוליים}}
+{{סוכות}}
+[[קטגוריה:סוכות]]

זמן שמחתנו
זמנים	ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו
סוכה	דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה
ארבעת המינים	לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב
חג הסוכות בבית המקדש	ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל
תפילות ומנהגים	הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות
שמיני עצרת ושמחת תורה	• הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות
ניגוני החג	אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב