בלארוס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (יש חשיבות) |
|||
| (23 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בֵּלָארוּס''' (ב[[עברית]]: '''רוסיה הלבנה'''. בבלארוסית וב[[רוסית]]: '''Белару́сь''', ברוסית גם: '''Белору́ссия'''. ב[[אידיש]]: '''רייסין''', '''ווייס-רוסלאַנד''') היא מדינה שהייתה שייכת בעבר ל[[ברית המועצות]] ועם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה]] קיבלה את עצמאותה. המדינה גובלת ב[[רוסיה]] ממזרח, ב[[אוקראינה]] מדרום, ב[[פולין]] ממערב וב[[ליטא]] ו[[לטביה]] מצפון. | '''בֵּלָארוּס''' (ב[[עברית]]: '''רוסיה הלבנה'''. בבלארוסית וב[[רוסית]]: '''Белару́сь''', ברוסית גם: '''Белору́ссия'''. ב[[אידיש]]: '''רייסין''', '''ווייס-רוסלאַנד''') היא מדינה שהייתה שייכת בעבר ל[[ברית המועצות]] ועם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה]] קיבלה את עצמאותה. המדינה גובלת ב[[רוסיה]] ממזרח, ב[[אוקראינה]] מדרום, ב[[פולין]] ממערב וב[[ליטא]] ו[[לטביה]] מצפון. | ||
בעבר היו קיימות בבלארוס קהילות יהודיות מפוארות, אך נכחדו עם הדורות, ב[[מלחמת העולם | בעבר היו קיימות בבלארוס קהילות יהודיות מפוארות, אך נכחדו עם הדורות, ב[[מלחמת העולם השנייה]] ובתקופת [[ברית המועצות|שלטון הקומוניסטים]]. עם [[נפילת מסך הברזל|פתיחת שערי ברית המעוצות]] החלה היהדות להתרומם בעזרת [[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]], ופעילים במדינה מוסדות חינוך וארגונים יהודיים פעילים. מספר היהודים כיום על כ-12,000. | ||
== | == יהודי בלארוס == | ||
היהודים הראשונים התיישבו במערב בלארוס בערים | היהודים הראשונים התיישבו במערב בלארוס בערים הרודנה וברסט, בשטח שהיה באותה תקופה חלק מממלכת [[פולין]]. יהודי בלארוס סבלו באותם תקופות מהפליות ורדיפות מצד הפולנים והליטאים, וכן מפוגרומי של הקוזקים הפולניים. | ||
ב[[שואה]] נרצחו מרבית היהודים, והניצולים שנותרו שיקמו מהר יחסית את חייהם היהודים, למרות השלטון הקומוניסטי. בקהילות רבות שימשו [[רב]]נים ופעלו [[בית כנסת|בתי כנסת]]. לאחר [[משפט הרופאים]] ב[[תשי"ג]] חוסלה הפעילות לחלוטין. | |||
האוכלוסייה היהודית מונה נכון לשנת תשפ"א כ-12,000 יהודים וקיימים במקום בתי ספר יהודיים, [[מקוה|מקוואות]] ומוסדות יהודיים אחרים. | |||
==החסידות בבלארוס== | ==החסידות בבלארוס== | ||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
לאחר עליית ר' [[מענדל מוויטבסק]] ור' [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ הקודש]] מינו | לאחר עליית ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ור' [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ הקודש]] הם מינו את [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מנהיג]] ה[[חסידים]] ברייסין ו[[ליטא]]. התפשטות חסידות חב"ד ברייסין הייתה יותר מכל מקום אחר ובהרבה מקומות (גם בכתבי [[רבותינו נשיאנו]]) מכונים חסידי חב"ד "חסידי רייסין". | ||
== אישים == | == אישים בבלארוס== | ||
{{טורים| | |||
=== רבנים במדינה === | === רבנים במדינה === | ||
====רבני [[קורניץ]]==== | ====רבני [[קורניץ]]==== | ||
| שורה 44: | שורה 28: | ||
*הרב [[רפאל כהן]]. | *הרב [[רפאל כהן]]. | ||
*הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] | *הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] | ||
*הרב [[חיים | *הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] | ||
*הרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]] | *הרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]] | ||
| שורה 73: | שורה 57: | ||
*הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] | *הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] | ||
*הרב [[שלום יהודה גריבוב]] | *הרב [[שלום יהודה גריבוב]] | ||
}} | |||
==[[שלוחי הרבי]]== | |||
* [[מינסק]] עיר הבירה - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]{{הערה|בן ר' מענדל דייטש}}. | |||
* [[בריסק]] - הרב חיים רבינוביץ'. | |||
* [[גרודנא]] הרב [[יצחק קופמן]]. | |||
* [[מוגילוב]] הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ (מוהילב)|מנחם מענדל אלפרוביץ]]'. | |||
* [[בברויסק]] הרב שאול חבבו. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{עיירות ברוסיה הלבנה}} | |||
{{מדינות אירופה}} | {{מדינות אירופה}} | ||
[[קטגוריה:בלארוס|*]] | [[קטגוריה:בלארוס|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:26, 10 בנובמבר 2024
בֵּלָארוּס (בעברית: רוסיה הלבנה. בבלארוסית וברוסית: Белару́сь, ברוסית גם: Белору́ссия. באידיש: רייסין, ווייס-רוסלאַנד) היא מדינה שהייתה שייכת בעבר לברית המועצות ועם התפרקותה קיבלה את עצמאותה. המדינה גובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
בעבר היו קיימות בבלארוס קהילות יהודיות מפוארות, אך נכחדו עם הדורות, במלחמת העולם השנייה ובתקופת שלטון הקומוניסטים. עם פתיחת שערי ברית המעוצות החלה היהדות להתרומם בעזרת שלוחי הרבי, ופעילים במדינה מוסדות חינוך וארגונים יהודיים פעילים. מספר היהודים כיום על כ-12,000.
יהודי בלארוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
היהודים הראשונים התיישבו במערב בלארוס בערים הרודנה וברסט, בשטח שהיה באותה תקופה חלק מממלכת פולין. יהודי בלארוס סבלו באותם תקופות מהפליות ורדיפות מצד הפולנים והליטאים, וכן מפוגרומי של הקוזקים הפולניים.
בשואה נרצחו מרבית היהודים, והניצולים שנותרו שיקמו מהר יחסית את חייהם היהודים, למרות השלטון הקומוניסטי. בקהילות רבות שימשו רבנים ופעלו בתי כנסת. לאחר משפט הרופאים בתשי"ג חוסלה הפעילות לחלוטין.
האוכלוסייה היהודית מונה נכון לשנת תשפ"א כ-12,000 יהודים וקיימים במקום בתי ספר יהודיים, מקוואות ומוסדות יהודיים אחרים.
החסידות בבלארוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר עליית ר' מנחם מענדל מוויטבסק ור' אברהם מקאליסק לארץ הקודש הם מינו את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברייסין וליטא. התפשטות חסידות חב"ד ברייסין הייתה יותר מכל מקום אחר ובהרבה מקומות (גם בכתבי רבותינו נשיאנו) מכונים חסידי חב"ד "חסידי רייסין".
אישים בבלארוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבנים במדינה
רבני קורניץ
- הרב מרדכי זיסקינד (כונה "זישקא")
- הרב משה יהודה לייב לנדא
- הרב יעקב לנדא
- רבי שלמה אליהו אושפאל
רבני שצעדרין
- הרב יהודה לייב אסתרין
- הרב רפאל כהן.
- הרב ירחמיאל בנימינסון
- הרב חיים אליעזר קרסיק
- הרב מנחם (נאחע) קרסיק
רבני באברויסק
- הרב ברוך מרדכי אטינגר
- רבי נחמיה מדוברובנה
- רבי הלל מפאריטש
- הרב שמריה נח שניאורסון (נכד הצמח צדק) האדמו"ר מבאברויסק
- הרב שמואל בזפלוב
רבני ליאדי
רבני ליאזנא
- אדמו"ר הזקן
- הרב אהרון לוין
- הרב אברהם הירץ קלאצקין
רבני שקלוב
- הרב חיים דון יחיא
רבני רציצא
- הרב שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק) האדמו"ר מרציצא
רבני ז'לובין
- הרב שלמה אפריים
- הרב מנחם מענדל דוברבסקי
- הרב משה אקסלרוד
- הרב ירחמיאל בנימינסון
- הרב שלום יהודה גריבוב
שלוחי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מינסק עיר הבירה - הרב שניאור זלמן דייטש[1].
- בריסק - הרב חיים רבינוביץ'.
- גרודנא הרב יצחק קופמן.
- מוגילוב הרב מנחם מענדל אלפרוביץ'.
- בברויסק הרב שאול חבבו.
הערות שוליים
- ↑ בן ר' מענדל דייטש
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
| מדינות אירופה | |
|---|---|
| |
| 1. חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות. |