ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (28 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:כב;.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי הניגון כפי שהובאו ב[[ספר הניגונים]]]] | ||
'''ניגון התעוררות רחמים רבים''' (או '''ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב''') הוא ניגון של ר' [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], שהיה ממסדרי הניגונים לפני [[הבעל שם טוב]]. מקובל שהבעש"ט קודם [[הסתלקות]]ו ביקש שינגנו לפניו [[ניגון]] זה. לאחר שניגנו אמר הבעש"ט: "מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע - ישנם [[מלאכים]] שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על [[בעלי תשובה]] שמנגנים". | |||
''' | |||
ובהזדמנות אחרת התבטא הבעל שם טוב אודות ר' מיכל, "ר' מיכל הוא אורח קבוע בהיכל השיר, הוא נכנס כאשר חפץ ובוחר ניגוני תשוקה והתעוררות{{הערה|ספה"ש ת"ש לה"ק עמ' קלג.}}. | ובהזדמנות אחרת התבטא הבעל שם טוב אודות ר' מיכל, "ר' מיכל הוא אורח קבוע בהיכל השיר, הוא נכנס כאשר חפץ ובוחר ניגוני תשוקה והתעוררות{{הערה|ספה"ש ת"ש לה"ק עמ' קלג.}}. | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על הניגון: "הניגון, פועל פתיחת ה[[לב]], יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה". | [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על הניגון: "הניגון, פועל פתיחת ה[[לב]], יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה". | ||
כמו כן הניגון החב"די [[בני היכלא]], | כמו כן הניגון החב"די [[בני היכלא]], בזמירות ל[[סעודה שלישית]], קיבל [[אדמו"ר הזקן]] מר' מיכל'ע, שכן ניגנו אצל הבעש"ט. | ||
באלבום 'רחמים רבים - זלאטשוב' שהופק על ידי 'מכון שירי דוד' רשום ש"הניגון היה מפורסם בשעתו בקרב חצרות הצדיקים צאצאי המגיד הקדוש במדינת וואהלין. חיבה יתירה נודעת לניגון זה אצל צדיקי בית זוויעל, והיו מזמרים אותו בזמני רחמים ועת רצון". הניגון מופיע שם בשינויים "כמו שמזמרים אותו אצל צאצאי רבינו לבית זוויעל". | |||
==חיבור ומהות הניגון== | ==חיבור ומהות הניגון== | ||
ר' מיכל היה מבחירי תלמידי [[הבעל שם טוב]], באחת השנים נמנע ממנו לנסוע לרבו עקב חולשת בריאותו, אז חיבר את ניגון הגעגועים, שביטא את געגועיו לרבו, הניגון מחולק לשלוש 'בבות' (חלקים) אשר כל אחד מהם מבטא שלב והתקדמות בגעגועיו של ר' מיכל לרבו הבעל שם טוב: '''החלק הראשון''' מביע את התשוקה העזה לחזות את פני רבו, '''החלק השני''' מביע את גודל השמחה והאושר האינסופי כאשר הוא מגיע סוף סוף אל רבו [[הבעש"ט]], ו'''החלק השלישי''' מביע את ההתמסרות וההתקשרות המוחלטת שלו לאחר הגעתו לרבו{{הערה|ספר השיחות ת"ש לה"ק עמ' קלג.}}. | ר' מיכל היה מבחירי תלמידי [[הבעל שם טוב]], באחת השנים נמנע ממנו לנסוע לרבו עקב חולשת בריאותו, אז חיבר את ניגון הגעגועים, שביטא את געגועיו לרבו, הניגון מחולק לשלוש 'בבות' (חלקים) אשר כל אחד מהם מבטא שלב והתקדמות בגעגועיו של ר' מיכל לרבו הבעל שם טוב: '''החלק הראשון''' מביע את התשוקה העזה לחזות את פני רבו, '''החלק השני''' מביע את גודל השמחה והאושר האינסופי כאשר הוא מגיע סוף סוף אל רבו [[הבעש"ט]], ו'''החלק השלישי''' מביע את ההתמסרות וההתקשרות המוחלטת שלו לאחר הגעתו לרבו{{הערה|ספר השיחות ת"ש לה"ק עמ' קלג.}}. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ניגון זה הוא ניגון כ"ב ב[[ספר הניגונים]] (הגירסה הנוספת - ניגון קפ"ג). | ניגון זה הוא ניגון כ"ב ב[[ספר הניגונים]] (הגירסה הנוספת - ניגון קפ"ג). | ||
באחד הפעמים היה [[אדמו"ר הזקן]] בשמחה מופלגה וניגנו במעמד מיוחד את הניגון של ר' מיכעלע מזלוצ'ב{{הערה|1=[[אוצר סיפורי חב"ד]] (עמ' 44)}}. | |||
== דברי אדמו"ר מהר"ש על הניגון == | == דברי אדמו"ר מהר"ש על הניגון == | ||
[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"{{הערה|1= שמואל א' פרק א, טו}} ותוכנו "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על [[כנסת ישראל]], [[מלכות דאצילות]], אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי ב[[נשמות ישראל]] הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את [[נפש]]י לפני הויה", התעוררות [[רחמים]] רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה [[שמחה]] בנשמות ישראל{{הערה|1= [[ספר השיחות]] [[תש"ג]] עמודים 170-169.}}. | [[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"{{הערה|1= שמואל א' פרק א, טו}} ותוכנו "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על [[כנסת ישראל]], [[מלכות דאצילות]], אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי ב[[נשמות ישראל]] הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את [[נפש]]י לפני הויה", התעוררות [[רחמים]] רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה [[שמחה]] בנשמות ישראל{{הערה|1= [[ספר השיחות]] [[תש"ג]] עמודים 170-169.}}. | ||
==הניגון אצל הרבי== | ==הניגון אצל הרבי== | ||
ימים ספורים לפני כ"ח סיון תש"א | ימים ספורים לפני [[כ"ח סיון תש"א]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש ב[[התוועדות]] שינגנו בנוסח של ר' [[מיכאל דבורקין]], ששמע מ[[אדמו"ר הרש"ב]] את הניגון בצורה נכונה ומדוייקת, הקהל שלא הכיר נוסח זה נשאר בשקט. הרבי הקודם אמר שבימים הקרובים יגיע חתני הרמ"ש (לימים כ"ק אדמו"ר שליט"א) והוא בעל מנגן וילמד את הניגון. | ||
וכן היה, בהתוועדות הראשונה של הרבי שנערכה לאחר הצלתו ב[[כ"ח סיון תש"א]] שנערכה ביום חמישי [[ב' תמוז]] ב{{ה|זאל הקטן}}. במהלך ה[[התוועדות]] לימד הרבי לנגן את הניגון. | וכן היה, בהתוועדות הראשונה של הרבי שנערכה לאחר הצלתו ב[[כ"ח סיון תש"א]] שנערכה ביום חמישי [[ב' תמוז]] ב{{ה|זאל הקטן}}. במהלך ה[[התוועדות]] לימד [[הרבי]] לנגן את הניגון. | ||
סיפור זה נודע לחסידים כחמישים שנה מאוחר יותר בשעה שחילק הרבי את "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]". הקונטרס הכיל בין היתר בין היתר יומן מהצלת הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40507&st=&pgnum=20&hilite= סיפור ההתוועדות]}}. למחרת כשנכנס הרבי ל[[תפילת שחרית]] ב[[זאל הגדול]] ניגן הרב [[ | סיפור זה נודע לחסידים כחמישים שנה מאוחר יותר בשעה שחילק הרבי את "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]". הקונטרס הכיל בין היתר בין היתר יומן מהצלת הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40507&st=&pgnum=20&hilite= סיפור ההתוועדות]}}. למחרת כשנכנס הרבי ל[[תפילת שחרית]] ב[[זאל הגדול]] ניגן הרב [[ראובן מטוסוב]] את הניגון לאחר לילה שלם שהתוועד ב-[[770]], והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה. היה זה מאורע מיוחד ונדיר מסוגו שבשעה שהרבי נכנס לתפילה ינגנו ניגון דבקות במקום ניגון שמחה. | ||
לימים בשנות המ" | לימים, בשנות המ"מים השמיעו לרבי הקלטה של ר' [[מיכאל דבורקין]] מנגן את הניגון, והרבי הורה להכניס ההקלטה זו לתוך הקלטת של [[ניחו"ח]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http:// | * לשמיעת הניגון בביצועים שונים: '''[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/02-02-Niggun-of-Reb-Michel-Zlotchever-Heichal-Neginah.htm היכל נגינה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/a3/%28%D7%9B%D7%91%29_%D7%9C%D7%A8%27_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8.mp3 ר' דוד הורביץ (ניגון כ"ב)] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQ0dpRVlsa1kyNjA/view?usp=sharing לשמיעת ר' דוד הורביץ (קפ"ג)] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=441 ר' אלאור ולנר] {{* }}[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140697/jewish/Reb-Micheles-Nigun.htm ניח"ח] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1753 עצם הנשמה] {{*}} [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/683230/ שמחה פרידמן ומרדכי ברוצקי (וידאו)]''' | ||
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/1005503/ לשמיעת הניגון] מתוך פרוייקט [[געגועים]] | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2778 הניגון מושר בחופה בחתונת בת האדמו"ר תולדות אהרן] {{וידפו}} | |||
* [ | *'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/ae/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%9C%D7%90%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9A.mp3 לשמיעת הניגון]''' בביצוע ילד הפלא ארי רייך ואמן הקלרינט אברהם בלטי {{שמע}} | ||
* [http:// | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*[[תורת שמואל ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=149&hilite=7aa9bf69-9fb8-445c-9dee-84e8db4f434f עמ' 144] | *[[תורת שמואל ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=149&hilite=7aa9bf69-9fb8-445c-9dee-84e8db4f434f עמ' 144] | ||
{{ניגוני חב"ד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]] | [[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]] | ||
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]] | |||
[[קטגוריה:ניגוני תנועה]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:53, 5 בספטמבר 2024
ניגון התעוררות רחמים רבים (או ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב) הוא ניגון של ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב, שהיה ממסדרי הניגונים לפני הבעל שם טוב. מקובל שהבעש"ט קודם הסתלקותו ביקש שינגנו לפניו ניגון זה. לאחר שניגנו אמר הבעש"ט: "מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע - ישנם מלאכים שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על בעלי תשובה שמנגנים".
ובהזדמנות אחרת התבטא הבעל שם טוב אודות ר' מיכל, "ר' מיכל הוא אורח קבוע בהיכל השיר, הוא נכנס כאשר חפץ ובוחר ניגוני תשוקה והתעוררות[1].
אדמו"ר הצמח צדק היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון: "הניגון, פועל פתיחת הלב, יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה".
כמו כן הניגון החב"די בני היכלא, בזמירות לסעודה שלישית, קיבל אדמו"ר הזקן מר' מיכל'ע, שכן ניגנו אצל הבעש"ט.
באלבום 'רחמים רבים - זלאטשוב' שהופק על ידי 'מכון שירי דוד' רשום ש"הניגון היה מפורסם בשעתו בקרב חצרות הצדיקים צאצאי המגיד הקדוש במדינת וואהלין. חיבה יתירה נודעת לניגון זה אצל צדיקי בית זוויעל, והיו מזמרים אותו בזמני רחמים ועת רצון". הניגון מופיע שם בשינויים "כמו שמזמרים אותו אצל צאצאי רבינו לבית זוויעל".
חיבור ומהות הניגוןעריכה
ר' מיכל היה מבחירי תלמידי הבעל שם טוב, באחת השנים נמנע ממנו לנסוע לרבו עקב חולשת בריאותו, אז חיבר את ניגון הגעגועים, שביטא את געגועיו לרבו, הניגון מחולק לשלוש 'בבות' (חלקים) אשר כל אחד מהם מבטא שלב והתקדמות בגעגועיו של ר' מיכל לרבו הבעל שם טוב: החלק הראשון מביע את התשוקה העזה לחזות את פני רבו, החלק השני מביע את גודל השמחה והאושר האינסופי כאשר הוא מגיע סוף סוף אל רבו הבעש"ט, והחלק השלישי מביע את ההתמסרות וההתקשרות המוחלטת שלו לאחר הגעתו לרבו[2].
ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. אמנם, בספר הניגונים כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' מיכאל דבורקין. על נוסח זה העיד אדמו"ר הרש"ב שהוא הנוסח האמיתי, וזה הנוסח המקובל כיום בחב"ד.
ניגון זה הוא ניגון כ"ב בספר הניגונים (הגירסה הנוספת - ניגון קפ"ג).
באחד הפעמים היה אדמו"ר הזקן בשמחה מופלגה וניגנו במעמד מיוחד את הניגון של ר' מיכעלע מזלוצ'ב[3].
דברי אדמו"ר מהר"ש על הניגוןעריכה
אדמו"ר מהר"ש אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"[4] ותוכנו "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על כנסת ישראל, מלכות דאצילות, אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי בנשמות ישראל הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את נפשי לפני הויה", התעוררות רחמים רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה שמחה בנשמות ישראל[5].
הניגון אצל הרביעריכה
ימים ספורים לפני כ"ח סיון תש"א אדמו"ר הריי"צ ביקש בהתוועדות שינגנו בנוסח של ר' מיכאל דבורקין, ששמע מאדמו"ר הרש"ב את הניגון בצורה נכונה ומדוייקת, הקהל שלא הכיר נוסח זה נשאר בשקט. הרבי הקודם אמר שבימים הקרובים יגיע חתני הרמ"ש (לימים כ"ק אדמו"ר שליט"א) והוא בעל מנגן וילמד את הניגון.
וכן היה, בהתוועדות הראשונה של הרבי שנערכה לאחר הצלתו בכ"ח סיון תש"א שנערכה ביום חמישי ב' תמוז בזאל הקטן. במהלך ההתוועדות לימד הרבי לנגן את הניגון.
סיפור זה נודע לחסידים כחמישים שנה מאוחר יותר בשעה שחילק הרבי את "קובץ כ"ח סיון - יובל שנים". הקונטרס הכיל בין היתר בין היתר יומן מהצלת הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה[6]. למחרת כשנכנס הרבי לתפילת שחרית בזאל הגדול ניגן הרב ראובן מטוסוב את הניגון לאחר לילה שלם שהתוועד ב-770, והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה. היה זה מאורע מיוחד ונדיר מסוגו שבשעה שהרבי נכנס לתפילה ינגנו ניגון דבקות במקום ניגון שמחה.
לימים, בשנות המ"מים השמיעו לרבי הקלטה של ר' מיכאל דבורקין מנגן את הניגון, והרבי הורה להכניס ההקלטה זו לתוך הקלטת של ניחו"ח.
קישורים חיצונייםעריכה
- לשמיעת הניגון בביצועים שונים: היכל נגינה • ר' דוד הורביץ (ניגון כ"ב) • לשמיעת ר' דוד הורביץ (קפ"ג) • ר' אלאור ולנר • ניח"ח • עצם הנשמה • שמחה פרידמן ומרדכי ברוצקי (וידאו)
- לשמיעת הניגון מתוך פרוייקט געגועים
- הניגון מושר בחופה בחתונת בת האדמו"ר תולדות אהרן
- לשמיעת הניגון בביצוע ילד הפלא ארי רייך ואמן הקלרינט אברהם בלטי
לקריאה נוספתעריכה
הערות שוליים
- ↑ ספה"ש ת"ש לה"ק עמ' קלג.
- ↑ ספר השיחות ת"ש לה"ק עמ' קלג.
- ↑ אוצר סיפורי חב"ד (עמ' 44)
- ↑ שמואל א' פרק א, טו
- ↑ ספר השיחות תש"ג עמודים 170-169.
- ↑ סיפור ההתוועדות