הטבח בבית הספר למלאכה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (87 גרסאות ביניים של 34 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:בית ספר למלאכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בית הספר החקלאי. כאן נרצחו התלמידים]] | ||
'''רצח יד החמישה''' אירע בליל [[יום חמישי]], אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, הותקף חדר הלימוד וה[[תפילה]] של [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], על ידי מחבלי ה'פידאיון'. בטבח האכזרי נהרגו מדריך וחמשה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'. | |||
== רצח בפרדס == | |||
לאירוע זה קדם רצח אחר. ביום חמישי, [[כ"ח כסלו]] [[תשט"ו]], יצא אחד מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[ישראל אריה דברוסקין]], לכיון [[כפר חב"ד]], בו שימש בתפקיד "[[משפיע]] רוחני" בבית-הספר למלאכה. כשצעד ברגל מן הכביש הראשי - בדרך מ[[תל אביב]] - לכיון הכפר, פגעו בו מחבלים ערבים, גררוהו לפרדס האתרוגים הסמוך, שם קשרו אותו לעץ וירו בו. רק כעבור שלושה ימים, ביום ראשון [[א' בטבת]], גילו את הגופה. | |||
== רצח בבית הספר החקלאי == | |||
[[קובץ:60455.jpg|שמאל|ממוזער|200px|המדריך הרב [[מאיר פרידמן]] מביט על שלוליות ה[[דם]]]] | |||
שנה וחצי אחרי הרצח של ישראל דברוסקין, הגיעו שוב מחבלים וביצעו פיגוע ירי. בערך בשעה שמונה בערב, באולם [[בית הכנסת]] של [[בית ספר החקלאי כפר חב"ד|בית ספר החקלאי]], הממוקם בכניסה לכפר, שם עמדו כחמישים תלמידים ומדריכיהם באמצע תפילת [[שמונה עשרה]] של [[ערבית]]. כ[[שליח ציבור]] עמד המדריך ר' [[מאיר פרידמן]] תושב הכפר. | |||
לפתע כבה האור. | לפתע כבה האור ושלושה מחבלים נכנסו דרך הכניסה הראשית, וירו על המתפללים. התלמידים התחילו לברוח מהחלונות. התלמיד [[אשר קדוש]] שי' מ[[כפר חב"ד]] עמד ליד החלון ו"זרק" תלמידים החוצה, בסיועו של מנהל המוסד הרב [[ישעיהו גופין]]. לאחר מספר שניות נמלטו המחבלים בחשכת הלילה דרך אחד הפרדסים שסביב הכפר. | ||
מאוחר יותר התברר כי למקום הגיעו שלושה מחבלים. אחד המתין ברכב, השני הוציא את ה"פקקים" מארון [[נורה חשמלית|חשמל]] והשלישי עמד בפתח [[בית הכנסת]] ירה כמה צרורות ואז השניים נכנסו במהירות לרכב וברחו. | |||
כאשר נדלק שוב האור התגלה כי המדריך [[שמחה זילברשטרום]] וארבעת התלמידים: ניסים עסיס, משה פרץ, שלמה מזרחי ואלברט אדרי - שהתפללו מול הדלת - נהרגו מהירי ושוכבים בתוך שלוליות דם, וחמישה תלמידים אחרים נפצעו. | |||
לפי גרסה אחרת מפי הניצול משה שפירא: | |||
המחבלים נכנסו והחלו לירות בעת שהמנין אחז באמצע תפילת שמונה עשרה, והחלו ביריות. התלמיד משה שפירא שראה את זאת ועמד על יד הארון חשמל מיד הוריד את הפקקים וכיבה את האור והמחבלים ברחו ובכך נמנע אסון גדול יותר{{הערה|ע"פ [https://col.org.il/news/142370 עדותו של משה שפירא]. {{COL}}}}. | |||
רק כעבור שעה הגיעו כוחות הביטחון ואנשי הרפואה. הפצועים הועברו למרכז הרפואי הסמוך, 'צריפין'. | |||
בהלוויותיהם של המדריך והתלמידים השתתף קהל עצום. זילברשטרום, עסיס ומזרחי נקברו בהר המנוחות. השניים האחרים נקברו ב[[עכו]] וב[[טירת הכרמל]]. | |||
כעבור זמן קצר נפטר תלמיד נוסף בשם עמוס אוזן, שעמד אף הוא מול דלת בעת ההתקפה ונפצע קשה מאוד. עמוס נקבר ב[[תל אביב]]. | |||
חסידי חב"ד, ובמיוחד תושבי הכפר, עברו אז משבר קשה מאוד. | חסידי חב"ד, ובמיוחד תושבי הכפר, עברו אז משבר קשה מאוד. | ||
[[קובץ:רצח יד החמישה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] מראה ל[[יצחק ניסים|רב ניסים]] את הסידור המוכתם בדם]] | |||
[[קובץ:הרצוג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[יצחק אייזיק הרצוג|הרב הרצוג]] בביקור]] | |||
שלושה ימים לאחר הרצח, הגיעו לבקר ב[[כפר חב"ד]] (בנפרד) [[הרב הראשי|הרבנים הראשיים לישראל]], הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] והרב [[יצחק נסים]], על מנת לחזק ולעודד את התושבים. | |||
== התייחסות הרבי לאירוע == | == התייחסות הרבי לאירוע == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)]]}} | |||
[[קובץ:השלוחים לאה''ק תשט''ז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת [[השלוחים לאה"ק תשט"ז|השלוחים]] ששלח [[הרבי]] לעודד את תושבי הכפר לאחר האירוע]] | |||
פחד גדול נפל על תושבי [[כפר חב"ד]] וגם על תלמידי הישיבה בלוד, אמנם הרבי הורה לא לעזוב את מבנה הישיבה בלוד, ולא את כפר חב"ד וכך נעשה. | |||
הדבר היחיד שהחזיק את האנשים היו הוראותיו וברכותיו החד משמעיות של [[הרבי]]: איש בל יזוז ממקומו. הרבי לא הותיר מקום לספק "לא לנוס מהמערכה", "להרחיב הכפר ומוסדותיו", כי "במקום שנתגלתה [[מידת הדין]] - תתגלה עתה [[מידת הרחמים]]". | |||
באותם ימים הועלתה הצעה להכריז על תענית שעות ביום חמישי, בו תסתיים ה'שבעה' של ראשוני הנפטרים מהרצח הנתעב. | המכתב הראשון של ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] ביחס לאירוע היה ימים ספורים אחר הטבח, בד' באייר. {{הערה| לאחד שכנראה תשובתו התעכבה באותם ימים, הרבי ביאר הטעם שלא כתב קודם, הוא [[קל וחומר]] מ[[אהרן הכהן]] עליו נאמר ([[פרשת שמיני|פ' שמיני]] י, ג) אחרי מיתת שני בניו נדב ואביהו "וידום אהרון". אך הרבי הדגיש שזה לא ביאור למאורע, על דרך מה שכתוב (שם) אצל בני אהרון "בקרובי אקדש", כי אם גזירה שווה. אך התוצאה מהמאורע היא ברורה, שצריך להיות "וכן ירבה וכן יפרוץ". כבפנים. ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אדרות קודש]] חי"ג ע' רה, וע' שמ)}} ובמשך שבועות רבים, תושבי כפר חב"ד קיבלו מהרבי מכתבי עידוד והדרכה והם שעודדו וחישלו את רוחם של תושבי הכפר והביאו למפנה ולנקודת זינוק בהתפתחות הכפר ומוסדותיו. מכתבים אלו נדפסו בכרך [[אגרות קודש]] של הרבי חלק י"ג. | ||
ב[[יום ראשון]] ד' | באותם ימים הועלתה הצעה להכריז על תענית שעות ביום חמישי, בו תסתיים ה'שבעה' של ראשוני הנפטרים מהרצח הנתעב. ב[[יום ראשון]] ד' ב[[אייר]] שיגר הרבי מברק אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]] ובו הוראות בנוגע לתענית שעות: | ||
"התענית ביום החמישי עד לאחר חצות היום לגדולים בריאים. ומהנכון שכן יעשו גם הגדולים בריאים אשר בכל מוסדות חנוך וישיבות חב"ד שבארץ הקודש תובב"א". | "התענית ביום החמישי עד לאחר חצות היום לגדולים בריאים. ומהנכון שכן יעשו גם הגדולים בריאים אשר בכל מוסדות חנוך וישיבות חב"ד שבארץ הקודש תובב"א". | ||
בהמשך המברק, באים דברי עידוד: "והשי"ת ישמרם כל אחד ואחת כדברי רבנו הזקן במידת | בהמשך המברק, באים דברי עידוד: "והשי"ת ישמרם כל אחד ואחת כדברי רבנו הזקן במידת ה[[רחמים]] שהיא גדולה מ[[מידת החסד]] נחלה בלי מצרים". (אגרות קודש חלק י"ג עמוד י). | ||
כעבור שלושה ימים שיגר הרבי שני מברקים נוספים. הראשון מוען אל: "כל אחד ואחת מ[[אנ"ש]], תושבי כפר חב"ד, המוסדות אשר שם, וביחוד בתי ספר למלאכה וחקלאות, התלמידים, המורים, המנהלים, העסקנים וההורים". (אגרות קודש חלק י"ג עמוד ל). | כעבור שלושה ימים שיגר הרבי שני מברקים נוספים. הראשון מוען אל: "כל אחד ואחת מ[[אנ"ש]], תושבי כפר חב"ד, המוסדות אשר שם, וביחוד בתי ספר למלאכה וחקלאות, התלמידים, המורים, המנהלים, העסקנים וההורים". (אגרות קודש חלק י"ג עמוד ל). | ||
| שורה 45: | שורה 54: | ||
בעניין העתקת הישיבה מלוד, שיגר הרבי מכתבים אל ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובהם הרב [[אליעזר קרסיק]]. באחד מהם כתב: | בעניין העתקת הישיבה מלוד, שיגר הרבי מכתבים אל ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובהם הרב [[אליעזר קרסיק]]. באחד מהם כתב: | ||
"... אם בכל מקום ומקום, הנה לא ינום ולא יישן שומר כל אחד ואחת מישראל, על אחת כמה וכמה בכפר חב"ד שנתייסד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ| | "... אם בכל מקום ומקום, הנה לא ינום ולא יישן שומר כל אחד ואחת מישראל, על אחת כמה וכמה בכפר חב"ד שנתייסד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]] נשיא ישראל ומנהלו גם עתה. והוא הדין לישיבת תומכי תמימים בלוד... והנה אין מענייני להפחיד חס ושלום. אבל המקום המשומר עתה ביותר בארץ הקודש ת"ו, הוא כפר חב"ד. והרשות בידו לפרסם דעתי זו ברורה, לכל שימצא לנכון. וגם אנ"ש בכלל". (אגרות קודש חלק י"ג עמודים לא-לד). | ||
בתגובה לטבח, ביקש הרבי מראשי כפר חב"ד ומעסקני ציבור להרחיב את כפר חב"ד, ולהמשיך בפיתוחו ובניינו. | בתגובה לטבח, ביקש הרבי מראשי [[כפר חב"ד]] ומעסקני ציבור להרחיב את כפר חב"ד, ולהמשיך בפיתוחו ובניינו. | ||
ואכן, במלאת שלושים לרצח התקיימה עצרת אזכרה בשילוב הנחת אבן פינה לבניין | ואכן, במלאת שלושים לרצח התקיימה עצרת אזכרה בשילוב הנחת אבן פינה לבניין אגף הדפוס שנקרא "[[יד החמשה]]" לזכר חמשת התלמידים והמדריך שנרצחו{{הערה|אף שנרצחו שישה אנשים בתחילה נפלה טעות טכנית והחשיבו רק חמישה, כך יצא שבתוכניות הוחלט לקרוא לאגף הדפוס החדש בשם 'יד החמישה', הרבי במכתביו כלל לא התייחס לשם שנתנו אנשי הכפר. (ע"פ עדותו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] שהתפרסמה במחקרו של ר' [[שמואל קראוס]] בנושא בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]).}}. בכדי לגייס מימון לבנייה, התארגן ועד ציבורי שהורכב מרבנים חשובים, ואישי ציבור ידועי שם. | ||
ר' אשר ור' מאיר קדוש, מציינים כי דברי הרבי נסכו עידוד רב בתלמידים ובהורים, כאשר רוב מוחלט של התלמידים בחרו בסופו של דבר, להישאר ללמוד בכפר חב"ד. | ר' אשר ור' מאיר קדוש תלמידי בית ספר למלאכה בימים ההם, מציינים כי דברי הרבי נסכו עידוד רב בתלמידים ובהורים, כאשר רוב מוחלט של התלמידים בחרו בסופו של דבר, להישאר ללמוד בכפר חב"ד. | ||
ביום ב' של [[חג השבועות]] דיבר הרבי לראשונה ב[[התוועדות]] פומבית על אלו המסבירים מדוע אירע הרצח: | ביום ב' של [[חג השבועות]] דיבר הרבי לראשונה ב[[התוועדות]] פומבית על אלו המסבירים מדוע אירע הרצח: | ||
"לא צריכים להתפעל משום נסיונות, גדולים או קטנים, ובפרט מהניסיון היותר אחרון. ישנם כאלה שרוצים לבאר זאת על פי הענין של 'בקרובי אקדש', אבל באמת אין זה ביאור, וכפי שכתוב שם גופא "וידום אהרון". ההבנה ד'בקרובי אקדש' | "לא צריכים להתפעל משום נסיונות, גדולים או קטנים, ובפרט מהניסיון היותר אחרון. ישנם כאלה שרוצים לבאר זאת על פי הענין של 'בקרובי אקדש', אבל באמת אין זה ביאור, וכפי שכתוב שם גופא "וידום אהרון". ההבנה ד'בקרובי אקדש' - גם זה אין יודעים, ולהסביר אנין אחד הבלתי מובן על ידי עוד ענין הבלתי מובן - הרי זה תנחומין של הבל. וידום אהרון. | ||
" | "בוודאי שאסור להרהר אחר מידותיו של הקב"ה, אבל אין פירוש הדבר שהענין עצמו מובן בשכל. לעת עתה לא מצאתי ביאור על זה, אבל ודאי הדבר, שמזה יהיה כפלים לתושיה". | ||
ב[[התוועדות]] ביקש הרבי שכל אחד מה[[חסיד|חסידים]] הנמצאים בחוץ לארץ, צריך להשתתף בהחזקת [[כפר חב"ד]] בנשמתו, בגופו ובממונו, על ידי הוספה בלימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולהשתתף בממונו כפשוטו. | |||
זמן קצר לאחר מכן, שלח הרבי קבוצת [[שלוחים לארץ הקודש תשט"ז|שלוחים מיוחדים לארץ ישראל]], שתפקידם היה לחזק את כפר חב"ד ואת ישיבת 'תומכי תמימים' בלוד, ובכלל | זמן קצר לאחר מכן, שלח הרבי קבוצת [[שלוחים לארץ הקודש תשט"ז|שלוחים מיוחדים לארץ ישראל]], שתפקידם היה לחזק את [[כפר חב"ד]] ואת ישיבת 'תומכי תמימים' בלוד, ובכלל - להרים את רוחם השפופה של חסידי חב"ד בארץ הקודש. | ||
כמו כן הוקם בית ספר לדפוס שנקרא על שמם "יד החמשה". | כמו כן הוקם בית ספר לדפוס שנקרא על שמם "יד החמשה". | ||
[[ | ==לקריאה נוספת== | ||
*מנחם מענדל אדלער, אגרות קודש והוראות מזכירות הרבי -'''שליחות הניחומין והחיזוק''', שבועון {{בית משיח}} 1422 | |||
==קישורים חיצוניים == | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20238 סקירה מקיפה כוללת ראיונות על הרצח] {{אינפו}} | |||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19464 סדרת ראיונות טקסט ואודיו על הרצח] {{col}} | |||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=2045&lang=hebrew העיתונות על הרצח בכפר חב"ד] {{שטורעם}} | |||
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=2617 'טבח יד החמישה' מר' אשר קדוש] {{col}}. | |||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=6161555 שנים אחרי: ניצולי הפיגוע משחזרים] {{col}} {{קישור שבור|י"ב אדר שני תשפ"ד}} | |||
*הרב משה מרינובסקי, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=95178 אל מול עיניו של הרוצח] באתר {{שטורעם}} פורסם בא' אייר תשע"ז. | |||
*[https://col.org.il/news/142370 פרטים חדשים על טבח בי"ס למלאכה: "אני זה שכיבה האור"{{col}}] | |||
*[https://col.org.il/news/144202 "באפיסת כוחות סחבתי פצועים": הרב אשר קדוש משחזר{{וידאו}}{{col}}] | |||
[[קטגוריה: | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | {{תבנית:פיגועי טרור}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:פיגועי טרור]] | ||
[[קטגוריה:ארץ ישראל]] | |||
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־05:41, 26 באוגוסט 2024
רצח יד החמישה אירע בליל יום חמישי, אור לא' אייר תשט"ז, בערך בשעה שמונה בערב, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, על ידי מחבלי ה'פידאיון'. בטבח האכזרי נהרגו מדריך וחמשה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.
רצח בפרדס[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאירוע זה קדם רצח אחר. ביום חמישי, כ"ח כסלו תשט"ו, יצא אחד מתלמידי ישיבת תומכי תמימים לוד, ישראל אריה דברוסקין, לכיון כפר חב"ד, בו שימש בתפקיד "משפיע רוחני" בבית-הספר למלאכה. כשצעד ברגל מן הכביש הראשי - בדרך מתל אביב - לכיון הכפר, פגעו בו מחבלים ערבים, גררוהו לפרדס האתרוגים הסמוך, שם קשרו אותו לעץ וירו בו. רק כעבור שלושה ימים, ביום ראשון א' בטבת, גילו את הגופה.
רצח בבית הספר החקלאי[עריכה | עריכת קוד מקור]
שנה וחצי אחרי הרצח של ישראל דברוסקין, הגיעו שוב מחבלים וביצעו פיגוע ירי. בערך בשעה שמונה בערב, באולם בית הכנסת של בית ספר החקלאי, הממוקם בכניסה לכפר, שם עמדו כחמישים תלמידים ומדריכיהם באמצע תפילת שמונה עשרה של ערבית. כשליח ציבור עמד המדריך ר' מאיר פרידמן תושב הכפר.
לפתע כבה האור ושלושה מחבלים נכנסו דרך הכניסה הראשית, וירו על המתפללים. התלמידים התחילו לברוח מהחלונות. התלמיד אשר קדוש שי' מכפר חב"ד עמד ליד החלון ו"זרק" תלמידים החוצה, בסיועו של מנהל המוסד הרב ישעיהו גופין. לאחר מספר שניות נמלטו המחבלים בחשכת הלילה דרך אחד הפרדסים שסביב הכפר.
מאוחר יותר התברר כי למקום הגיעו שלושה מחבלים. אחד המתין ברכב, השני הוציא את ה"פקקים" מארון חשמל והשלישי עמד בפתח בית הכנסת ירה כמה צרורות ואז השניים נכנסו במהירות לרכב וברחו.
כאשר נדלק שוב האור התגלה כי המדריך שמחה זילברשטרום וארבעת התלמידים: ניסים עסיס, משה פרץ, שלמה מזרחי ואלברט אדרי - שהתפללו מול הדלת - נהרגו מהירי ושוכבים בתוך שלוליות דם, וחמישה תלמידים אחרים נפצעו.
לפי גרסה אחרת מפי הניצול משה שפירא:
המחבלים נכנסו והחלו לירות בעת שהמנין אחז באמצע תפילת שמונה עשרה, והחלו ביריות. התלמיד משה שפירא שראה את זאת ועמד על יד הארון חשמל מיד הוריד את הפקקים וכיבה את האור והמחבלים ברחו ובכך נמנע אסון גדול יותר[1].
רק כעבור שעה הגיעו כוחות הביטחון ואנשי הרפואה. הפצועים הועברו למרכז הרפואי הסמוך, 'צריפין'.
בהלוויותיהם של המדריך והתלמידים השתתף קהל עצום. זילברשטרום, עסיס ומזרחי נקברו בהר המנוחות. השניים האחרים נקברו בעכו ובטירת הכרמל.
כעבור זמן קצר נפטר תלמיד נוסף בשם עמוס אוזן, שעמד אף הוא מול דלת בעת ההתקפה ונפצע קשה מאוד. עמוס נקבר בתל אביב.
חסידי חב"ד, ובמיוחד תושבי הכפר, עברו אז משבר קשה מאוד.
שלושה ימים לאחר הרצח, הגיעו לבקר בכפר חב"ד (בנפרד) הרבנים הראשיים לישראל, הרב יצחק אייזיק הרצוג והרב יצחק נסים, על מנת לחזק ולעודד את התושבים.
התייחסות הרבי לאירוע[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז) |
פחד גדול נפל על תושבי כפר חב"ד וגם על תלמידי הישיבה בלוד, אמנם הרבי הורה לא לעזוב את מבנה הישיבה בלוד, ולא את כפר חב"ד וכך נעשה. הדבר היחיד שהחזיק את האנשים היו הוראותיו וברכותיו החד משמעיות של הרבי: איש בל יזוז ממקומו. הרבי לא הותיר מקום לספק "לא לנוס מהמערכה", "להרחיב הכפר ומוסדותיו", כי "במקום שנתגלתה מידת הדין - תתגלה עתה מידת הרחמים".
המכתב הראשון של הרבי ביחס לאירוע היה ימים ספורים אחר הטבח, בד' באייר. [2] ובמשך שבועות רבים, תושבי כפר חב"ד קיבלו מהרבי מכתבי עידוד והדרכה והם שעודדו וחישלו את רוחם של תושבי הכפר והביאו למפנה ולנקודת זינוק בהתפתחות הכפר ומוסדותיו. מכתבים אלו נדפסו בכרך אגרות קודש של הרבי חלק י"ג.
באותם ימים הועלתה הצעה להכריז על תענית שעות ביום חמישי, בו תסתיים ה'שבעה' של ראשוני הנפטרים מהרצח הנתעב. ביום ראשון ד' באייר שיגר הרבי מברק אל הרב שניאור זלמן גרליק רבו של כפר חב"ד ובו הוראות בנוגע לתענית שעות:
"התענית ביום החמישי עד לאחר חצות היום לגדולים בריאים. ומהנכון שכן יעשו גם הגדולים בריאים אשר בכל מוסדות חנוך וישיבות חב"ד שבארץ הקודש תובב"א".
בהמשך המברק, באים דברי עידוד: "והשי"ת ישמרם כל אחד ואחת כדברי רבנו הזקן במידת הרחמים שהיא גדולה ממידת החסד נחלה בלי מצרים". (אגרות קודש חלק י"ג עמוד י).
כעבור שלושה ימים שיגר הרבי שני מברקים נוספים. הראשון מוען אל: "כל אחד ואחת מאנ"ש, תושבי כפר חב"ד, המוסדות אשר שם, וביחוד בתי ספר למלאכה וחקלאות, התלמידים, המורים, המנהלים, העסקנים וההורים". (אגרות קודש חלק י"ג עמוד ל).
במברק זה מעודד הרבי להרחיב את המוסדות, ולהתגבר על המניעות.
המברק השני מוען אל "ישיבה, לוד", ובו מורה הרבי להתחיל לבנות במרץ בבניין החדש של הישיבה, ומאידך לסדר שהתלמידים בישיבה בלוד, ימשיכו ללון ב"פרדס (לוד)", אבל עם שמירה. (אגרות קודש חלק י"ג עמוד לא).
בעניין העתקת הישיבה מלוד, שיגר הרבי מכתבים אל ראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ובהם הרב אליעזר קרסיק. באחד מהם כתב:
"... אם בכל מקום ומקום, הנה לא ינום ולא יישן שומר כל אחד ואחת מישראל, על אחת כמה וכמה בכפר חב"ד שנתייסד על ידי מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל ומנהלו גם עתה. והוא הדין לישיבת תומכי תמימים בלוד... והנה אין מענייני להפחיד חס ושלום. אבל המקום המשומר עתה ביותר בארץ הקודש ת"ו, הוא כפר חב"ד. והרשות בידו לפרסם דעתי זו ברורה, לכל שימצא לנכון. וגם אנ"ש בכלל". (אגרות קודש חלק י"ג עמודים לא-לד).
בתגובה לטבח, ביקש הרבי מראשי כפר חב"ד ומעסקני ציבור להרחיב את כפר חב"ד, ולהמשיך בפיתוחו ובניינו.
ואכן, במלאת שלושים לרצח התקיימה עצרת אזכרה בשילוב הנחת אבן פינה לבניין אגף הדפוס שנקרא "יד החמשה" לזכר חמשת התלמידים והמדריך שנרצחו[3]. בכדי לגייס מימון לבנייה, התארגן ועד ציבורי שהורכב מרבנים חשובים, ואישי ציבור ידועי שם.
ר' אשר ור' מאיר קדוש תלמידי בית ספר למלאכה בימים ההם, מציינים כי דברי הרבי נסכו עידוד רב בתלמידים ובהורים, כאשר רוב מוחלט של התלמידים בחרו בסופו של דבר, להישאר ללמוד בכפר חב"ד.
ביום ב' של חג השבועות דיבר הרבי לראשונה בהתוועדות פומבית על אלו המסבירים מדוע אירע הרצח:
"לא צריכים להתפעל משום נסיונות, גדולים או קטנים, ובפרט מהניסיון היותר אחרון. ישנם כאלה שרוצים לבאר זאת על פי הענין של 'בקרובי אקדש', אבל באמת אין זה ביאור, וכפי שכתוב שם גופא "וידום אהרון". ההבנה ד'בקרובי אקדש' - גם זה אין יודעים, ולהסביר אנין אחד הבלתי מובן על ידי עוד ענין הבלתי מובן - הרי זה תנחומין של הבל. וידום אהרון.
"בוודאי שאסור להרהר אחר מידותיו של הקב"ה, אבל אין פירוש הדבר שהענין עצמו מובן בשכל. לעת עתה לא מצאתי ביאור על זה, אבל ודאי הדבר, שמזה יהיה כפלים לתושיה".
בהתוועדות ביקש הרבי שכל אחד מהחסידים הנמצאים בחוץ לארץ, צריך להשתתף בהחזקת כפר חב"ד בנשמתו, בגופו ובממונו, על ידי הוספה בלימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולהשתתף בממונו כפשוטו.
זמן קצר לאחר מכן, שלח הרבי קבוצת שלוחים מיוחדים לארץ ישראל, שתפקידם היה לחזק את כפר חב"ד ואת ישיבת 'תומכי תמימים' בלוד, ובכלל - להרים את רוחם השפופה של חסידי חב"ד בארץ הקודש.
כמו כן הוקם בית ספר לדפוס שנקרא על שמם "יד החמשה".
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחם מענדל אדלער, אגרות קודש והוראות מזכירות הרבי -שליחות הניחומין והחיזוק, שבועון
1422
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סקירה מקיפה כוללת ראיונות על הרצח
- סדרת ראיונות טקסט ואודיו על הרצח
- העיתונות על הרצח בכפר חב"ד
- 'טבח יד החמישה' מר' אשר קדוש .
- שנים אחרי: ניצולי הפיגוע משחזרים (הקישור אינו פעיל, י"ב אדר שני תשפ"ד)
- הרב משה מרינובסקי, אל מול עיניו של הרוצח באתר פורסם בא' אייר תשע"ז.
- פרטים חדשים על טבח בי"ס למלאכה: "אני זה שכיבה האור"
- "באפיסת כוחות סחבתי פצועים": הרב אשר קדוש משחזר
הערות שוליים
- ↑ ע"פ עדותו של משה שפירא.
- ↑ לאחד שכנראה תשובתו התעכבה באותם ימים, הרבי ביאר הטעם שלא כתב קודם, הוא קל וחומר מאהרן הכהן עליו נאמר (פ' שמיני י, ג) אחרי מיתת שני בניו נדב ואביהו "וידום אהרון". אך הרבי הדגיש שזה לא ביאור למאורע, על דרך מה שכתוב (שם) אצל בני אהרון "בקרובי אקדש", כי אם גזירה שווה. אך התוצאה מהמאורע היא ברורה, שצריך להיות "וכן ירבה וכן יפרוץ". כבפנים. (אדרות קודש חי"ג ע' רה, וע' שמ)
- ↑ אף שנרצחו שישה אנשים בתחילה נפלה טעות טכנית והחשיבו רק חמישה, כך יצא שבתוכניות הוחלט לקרוא לאגף הדפוס החדש בשם 'יד החמישה', הרבי במכתביו כלל לא התייחס לשם שנתנו אנשי הכפר. (ע"פ עדותו של ר' שלמה מיידנצ'יק שהתפרסמה במחקרו של ר' שמואל קראוס בנושא בשבועון בית משיח).
| פיגועי טרור | ||
|---|---|---|
| פרעות תרפ"ט • הטבח בבית הספר למלאכה (תשט"ז) • הפיגוע במעלות (תשל"ד) • הפיגוע בבית הדסה (תש"מ) • פיגוע הירי בגשר ברוקלין (תשנ"ד) • הפיגוע בבית חב"ד מומבאי (תשס"ט) |