ניסן נמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־06:45, 17 ביוני 2024

הרב ניסן נמנוב
משפיע חסידי בישיבות בברינואה, סמרקנד וטשקנט
לידה	י"ג מנחם אב תרס"ד
	ז'לובין
פטירה	ט' באייר תשד"מ
חיבוריו	ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא

הרב ניסן נמנוב (מכונה גם ר' ניסן, רנ"ן) (י"ג מנחם אב תרס"ד - ט' באייר תשד"מ), היה רב ומשפיע חסידי לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות תומכי תמימים בטשקנט וסמרקנד שבאוזבקיסטן, ובברינואה שבצרפת, תחת ניהולו.

הוא נודע בתפילתו שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר התניא. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב חסידי חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' ניסן, נולד בי"ג מנחם אב תרס"ד בעיירה ז'לובין שברוסיה לאביו ר' יצחק ולאמו מרת שיינא חיה. הוא למד והתחנך בתלמוד תורה אצל רב העיירה החסידית הרב משה אקסלרוד ובגיל שתים עשרה נסע לליובאוויטש עם גיסו לעתיד ר' ישעיהו דנבורג. הוא הגיע לליובאוויטש בחודש טבת תרע"ז והתקבל לכיתתו של הר"מ ר' שמואל-בער ניסנביטש וכן היה תלמיד של המשפיעים ר' יחזקאל פייגין ור' זלמן משה היצחקי.

בשנת תרפ"ה נתמנה למשגיח בסניף ישיבת תומכי תמימים בחרקוב ומשם עבר בראשית שנת תרפ"ח להיות משגיח חסידות בישיבת תומכי תמימים בנעוועל שם שהה עד י"ד כסלו תרפ"ט שאז הקומוניסטים סגרו את הישיבה ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ללנינגרד שם כיהן כמשפיע לחסידות. בשנת תרפ"ח התחתן עם מרת מאשע^[1] רבקה בת ר' משה רסקין. בח' כסלו תר"צ (1929), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות בארכנגלסק שבסיביר, בשל היותו מלמד תורה, דבר שהיה אסור על פי החוק בברית המועצות.

בג' תמוז תרפ"ז, לפני שהרבי הריי"צ יצא ברכבת מלנינגרד לעיר גלותו קוסטרומה, שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של הק.ג.ב. בפועל, למרות הציווי החסידים באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של הרבי בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני החסידים שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה החסיד: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק].

במלחמת העולם השניה ברח לטשקנט. בשנת תש"ד, בהיותו בטשקנט נקרא הרב נמנוב לשמש כמשפיע בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה סמרקנד. למרות היותו בן ארבעים בלבד, היה ממנהלי תומכי תמימים, מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו^[^{דרוש מקור]} ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים (תש"ו) עזב את ברית המועצות במסגרת הבריחה הגדולה דרך לבוב למחנה הפליטים בפוקינג, גרמניה, שם היה מנהל ומשפיע של תומכי תמימים פוקינג.

מנהל ומשפיע תומכי תמימים פוקינג[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ניסן נמנוב כיהן כמנהל ומשפיע ישיבת תומכי תמימים בפוקינג. הרב נמנוב הצליח לרומם את קרנה של הישיבה ולהעלות אותה על דרך המלך. הוא דרש בתוקף ועמד על כך שהתלמידים יתייצבו מדי בוקר לסדרי הלימודים בישיבה ולא יצאו מהשטח שהוקצה למקום הלימודים עד לסיום ה'סדרים' בלילה, כאילו היו מנותקים לחלוטין מבני משפחותיהם.

ר' ניסן בתוקף תפקידו כממונה על כל סדרי הלימוד בישיבה, את מתכונת הלימודים בישיבה, כאשר הוא עצמו מלמד שיעורי תניא וחסידות לכמה כיתות. גם נושא המבחנים היה נתון תחת אחריותו. דורש היה מהתלמידים להיות בקיאים היטב בתוכן המאמרים שלמדו, וגם כשהיה מדובר במאמרים ארוכים כמו הביאור לד"ה 'ולא תשבית מלח' שב'לקוטי תורה' – דרש מהבחורים שישלטו היטב במאמרים וידעו את תוכנם בעל-פה^[2]

מנהל ומשפיע תומכי תמימים ברינואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתש"ח נסע לצרפת על פי הוראתו של הריי"צ, והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר ברינואה. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב למנהל ומשפיע ראשי של הישיבה.

שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של אתכפיא וסלידה מתאוות ועבודת השם מתוך "קבלת עול".

הוראות מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעל רבות בענין קבלת הנשיאות של הרבי. לאחר הכתרת הרבי הפך לחסיד שלו והיה נוסע אליו לעיתים תכופות. כמנהל הישיבה עמד עמו בקשר רצוף, והרבי אף כתב לו מאות מכתבי הדרכה ופעל כל העת ליישם את ההוראות שקיבל מהרבי.

באחת הפעמים בהם ר' ניסן הגיע ל-770, התוועד כל הלילה עם הבחורים ב'זאל הקטן'. בבוקר התעניין הרבי אצל המזכיר ר' יהודה לייב גרונר על מה דיבר ר' ניסן בהתוועדות, והמזכיר סיפר שבכל הלילה התוועד על נקודה אחת: כיצד בחור יכול לעמוד מול הרבי כאשר המחשבה דיבור ומעשה שלו אינם נקיים? הרבי הרהר כמה רגעים, ואחר התבטא: "הוא צודק"...

ההערכה הרבה שהחסידים רחשו אליו התבטאה בהגדרתו כ"בינוני" במושגי התניא. תואר זה, מתייחס לאדם שכל מעשה, דיבור או מחשבה שלו נעשים לשם שמים.

במהלך התוועדות בישבה אמר פעם: הרי אסור להישבע, אבל אם היה מותר להישבע הייתי נשבע בספר תורה שהרבי שליט"א הוא המלך המשיח!

נפטר בט' באייר תשד"מ. בנו, הרב יצחק נמנוב, ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא - יצא לאור על ידי תלמידו שלום דובער שאנוביץ, ברוקלין, תשנ"ו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתו מרת רחל לאה אשת הרב שלום דובער פבזנר שעסק בהדפסת ספרי חסידות בדפוס בלשן.
בנו, הרב יצחק נמנוב - ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.
בנו, הרב משה נמנוב - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס.
בנו, הרב שלום דובער נמנוב - משלוחי הרבי בצרפת (נפטר בי"ח שבט תשמ"ח).

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, הוצאת קה"ת, תשמ"ט.
ר' ניסן - תולדותיו, אמרותיו ומכתביו, ואגרות קודש שזכה לקבל מרבותינו נשיאינו. ישראל אלפנביין, כפר חב"ד, תשע"ג (950 עמ').
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד
הרב אליהו מטוסוב, ר' שניאור זלמן ברגר, היציאה מרוסיה (ספר).
אל תעשה דבר בלי לשאול את הרבי. באנגלית {אנש}

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

האזינו: עבודת השם ודביקותו בתפילה של המשפיע ר' ניסן נמנוב • הרב נחמן שפירא מתאר, באתר 'לחלוחית גאולתית'
זכרון להולכים - צרור תמונות של ר' ניסן ט' אייר התשע"ד (09.05.2014) (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
ל' הכהן, מיוחד: ר' ניסן נמנוב ע"ה - באתר שטורעם (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
כבר בגיל צעיר - צריך להתחיל להתפלל באריכות • מכתב מר' ניסן, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

↑ בספר החסידים כתב את שמה מאשא רבקה.
↑ ר' ניסן ע' 123-124

[1] בספר החסידים כתב את שמה מאשא רבקה.

[2] ר' ניסן ע' 123-124

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:ר ניסן.jpg|left|thumb|250px|ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]]
+{{דמות
-[[קובץ:חתונה נמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהתוועדות בשמחת הנישואין של בנו ר' [[משה נמנוב]]. מימין לשמאל: [[מרדכי שוסטרמן]], [[מרדכי טלישבסקי]], החתן, הרב נמנוב, והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]]]
+|שם=הרב ניסן נמנוב
-'''ניסן נמנוב''' (מכונה גם '''ר' ניסן''') ([[תרס"ד]] - [[תשמ"ד]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט וסמרקנד שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו.
+|תמונה=ר ניסן.jpg
+|תיאור=משפיע חסידי בישיבות ב[[ברינואה]], [[סמרקנד]] ו[[טשקנט]]
+|תאריך לידה=[[י"ג מנחם אב]] [[תרס"ד]]
+|מקום לידה=[[ז'לובין]]
+|תאריך פטירה=[[ט' באייר]] [[תשד"מ]]
+|מקום פטירה=
+|מקום פעילות=
+|תפקידים נוספים=
+|רבותיו=
+|תלמידיו=
+|חיבוריו=ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא
+|השתייכות=
+}}
+[[קובץ:חתונה נמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בשמחת ה[[נישואין]] של בנו ר' [[משה נמנוב]]. מימין לשמאל: [[מרדכי שוסטרמן]], [[מרדכי טלישבסקי]], החתן, הרב נמנוב, והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]]]
+הרב '''ניסן נמנוב''' (מכונה גם '''ר' ניסן''', רנ"ן) ([[י"ג מנחם אב]] [[תרס"ד]] - [[ט' באייר]] [[תשד"מ]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט ו[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]], וב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו.
 הוא נודע ב[[תפילה|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]].
 ==תולדות חיים==
-ר' ניסן, נולד בעיירה [[ז'לובין]] שב[[בלרוס]] בשנת [[תרס"ד]] (1903). הוא למד והתחנך בישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]], אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. בשנים מאוחרות יותר מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], כ[[משפיע]] וכ[[ראש ישיבה]] בישיבות חב"ד במספר ערים ברוסיה. בשנת [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לגלות, בשל היותו מלמד תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]].
+ר' ניסן, נולד ב[[י"ג מנחם אב]] [[תרס"ד]] [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ולאמו מרת שיינא חיה. הוא למד והתחנך ב[[תלמוד תורה]] אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]] ובגיל שתים עשרה נסע ל[[ליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד ר' [[ישעיהו דנבורג]]. הוא הגיע לליובאוויטש בחודש [[טבת]] [[תרע"ז]] והתקבל לכיתתו של ה[[ר"מ]] [[שמואל ניסנוביץ|ר' שמואל-בער ניסנביטש]] וכן היה תלמיד של המשפיעים ר' [[יחזקאל פייגין]] ור' [[זלמן משה היצחקי]].
-בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]].
+בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה ל[[משגיח]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים חרקוב|תומכי תמימים בחרקוב]] ומשם עבר בראשית שנת [[תרפ"ח]] להיות [[משגיח]] [[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל|תומכי תמימים בנעוועל]] שם שהה עד [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] שאז הקומוניסטים סגרו את ה[[ישיבה]] ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ל[[לנינגרד]] שם כיהן כ[[משפיע]] ל[[חסידות]]. בשנת [[תרפ"ח]] התחתן עם מרת מאשע{{הערה|ב[[ספר החסידים]] כתב את שמה מאש'''א''' רבקה.}} רבקה בת ר' [[משה רסקין]]. בח' [[כסלו]] [[תר"צ]] (1929), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות בארכנגלסק ש[[בסיביר]], בשל היותו [[מלמד תינוקות|מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]].
-ב[[תש"ח]] נסע ל[[צרפת]] על פי הוראתו של [[הריי"צ]], והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר [[ברינואה]]. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב ל[[מנהל]] ו[[משפיע]] ראשי של הישיבה. שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של עבודת השם מתוך "[[קבלת עול]]".
+ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], לפני ש[[הרבי הריי"צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של ה[[ק.ג.ב]]. בפועל, למרות הציווי ה[[חסידים]] באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של ה[[רבי]] בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני ה[[חסידים]] שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה ה[[חסיד]]: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק].
-לאחר הכתרת [[הרבי]] הפך ל[[חסיד]] שלו והיה נוסע אליו לעתים תכופות. כמנהל הישיבה עמד עמו בקשר רצוף, והרבי אף כתב לו מאות מכתבי הדרכה.
+במלחמת העולם השניה ברח לטשקנט. בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו בן ארבעים בלבד, היה ממנהלי תומכי תמימים, מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו{{מקור}} ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]] למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]], שם היה מנהל ומשפיע של [[תומכי תמימים פוקינג]].
-באחת הפעמים שר' ניסן הגיע ל[[770]], [[התוועדות|התוועד]] כל הלילה עם [[תמימים|הבחורים]] ב[[770#הזאל הקטן|'זאל הקטן']]. בבוקר התעניין הרבי אצל המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] על מה דיבר ר' ניסן בהתוועדות, והמזכיר סיפר שבכל הלילה התוועד על נקודה אחת: כיצד בחור יכול לעמוד מול הרבי כאשר ה[[מחשבה דיבור ומעשה]] שלו אינם נקיים? הרבי הרהר כמה רגעים, ואחר התבטא: "הוא צודק"...
+==מנהל ומשפיע תומכי תמימים פוקינג==
+הרב ניסן נמנוב כיהן כמנהל ומשפיע ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]]. הרב נמנוב הצליח לרומם את קרנה של הישיבה ולהעלות אותה על דרך המלך. הוא דרש בתוקף ועמד על כך שהתלמידים יתייצבו מדי בוקר לסדרי הלימודים בישיבה ולא יצאו מהשטח שהוקצה למקום הלימודים עד לסיום ה'סדרים' בלילה, כאילו היו מנותקים לחלוטין מבני משפחותיהם.
+ר' ניסן בתוקף תפקידו כממונה על כל סדרי הלימוד בישיבה, את מתכונת הלימודים בישיבה, כאשר הוא עצמו מלמד שיעורי תניא וחסידות לכמה כיתות. גם נושא המבחנים היה נתון תחת אחריותו. דורש היה מהתלמידים להיות בקיאים היטב בתוכן המאמרים שלמדו, וגם כשהיה מדובר במאמרים ארוכים כמו הביאור לד"ה 'ולא תשבית מלח' שב'לקוטי תורה' – דרש מהבחורים שישלטו היטב במאמרים וידעו את תוכנם בעל-פה{{הערה|ר' ניסן ע' 123-124}}
+==מנהל ומשפיע תומכי תמימים ברינואה==
+ב[[תש"ח]] נסע ל[[צרפת]] על פי הוראתו של [[הריי"צ]], והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר [[ברינואה]]. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב ל[[מנהל]] ו[[משפיע]] ראשי של הישיבה.
+שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של אתכפיא וסלידה מתאוות ו[[עבודת השם]] מתוך "[[קבלת עול]]".
+==הוראות מהרבי==
+פעל רבות בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]].
+לאחר הכתרת [[הרבי]] הפך ל[[חסיד]] שלו והיה נוסע אליו לעיתים תכופות. כמנהל הישיבה עמד עמו בקשר רצוף, והרבי אף כתב לו מאות מכתבי הדרכה ופעל כל העת ליישם את ההוראות שקיבל מהרבי.
+באחת הפעמים בהם ר' ניסן הגיע ל-[[770]], [[התוועדות|התוועד]] כל הלילה עם [[תמימים|הבחורים]] ב[[770#הזאל הקטן|'זאל הקטן']]. בבוקר התעניין הרבי אצל המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] על מה דיבר ר' ניסן בהתוועדות, והמזכיר סיפר שבכל הלילה התוועד על נקודה אחת: כיצד בחור יכול לעמוד מול הרבי כאשר ה[[מחשבה דיבור ומעשה]] שלו אינם נקיים? הרבי הרהר כמה רגעים, ואחר התבטא: "הוא צודק"...
 ההערכה הרבה שהחסידים רחשו אליו התבטאה בהגדרתו כ"[[בינוני]]" במושגי ה[[ספר התניא|תניא]]. תואר זה, מתייחס לאדם שכל [[שלושה לבושים|מעשה, דיבור או מחשבה]] שלו נעשים לשם שמים.
-נפטר ב[[ט' באייר]] [[תשמ"ד]].
+במהלך התוועדות בישבה אמר פעם: הרי אסור להישבע, אבל אם היה מותר להישבע הייתי נשבע בספר תורה שהרבי שליט"א הוא ה[[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]]!
+נפטר ב[[ט' באייר]] [[תשד"מ]]. בנו, הרב [[יצחק נמנוב]], ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.
+[[קובץ:ידיעה על פטירת הרנן.jpg|ממוזער|ידיעה על פטירת הרב ניסן נמנוב בבטאון [[המאור (בטאון)|המאור]].]]
+[[קובץ:ר ניסן ספר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הספר ר' ניסן]]
 ==ספריו==
-*'''ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא''' - יצא לאור על ידי תלמידו [[שלום דובער שאנאוויץ]], ברוקלין, תשנ"ו.
+*'''ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא''' - יצא לאור על ידי תלמידו [[שלום דובער שאנוביץ]], ברוקלין, תשנ"ו.
 ==משפחתו==
-*בנו, הרב [[יצחק נמנוב]] - ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.
-*בנו, הרב [[משה נמנוב]] - מאנשי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]].
+* בתו מרת רחל לאה אשת הרב [[שלום דובער פבזנר]] שעסק בהדפסת ספרי חסידות בדפוס בלשן.
-*בנו, הרב [[שלום דובער נמנוב]] - משלוחי הרבי בצרפת (נפטר ב[[י"ח שבט]] [[תשמ"ח]]).
+* בנו, הרב [[יצחק נמנוב]] - ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.
-*חתנו, הרב [[שלום דובער פבזנר]].
+* בנו, הרב [[משה נמנוב]] - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס.
+* בנו, הרב שלום דובער נמנוב - משלוחי הרבי בצרפת (נפטר בי"ח שבט תשמ"ח).
 == לקריאה נוספת ==
-* הרב שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית''', הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].
+* הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].
-*'''ר' ניסן''' - תולדותיו, אמרותיו ומכתביו, ואגרות קודש שזכה לקבל מרבותינו נשיאינו. [[ישראל אלפנביין]], כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').
+*'''[[ר' ניסן]]''' - תולדותיו, אמרותיו ומכתביו, ואגרות קודש שזכה לקבל מרבותינו נשיאינו. [[ישראל אלפנביין]], כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').
-* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
+* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
+*הרב [[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]].
+*[https://anash.org/never-to-do-anything-without-asking-the-rebbe/ אל תעשה דבר בלי לשאול את הרבי. באנגלית] {אנש}
 ==קישורים חיצוניים==
-*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81693 זכרון להולכים]''' - צרור תמונות של ר' ניסן {{תמונה}} {{אינפו}} ט' אייר התשע"ד (09.05.2014)
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_15.html האזינו: עבודת השם ודביקותו בתפילה של המשפיע ר' ניסן נמנוב • הרב נחמן שפירא מתאר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81693 זכרון להולכים]''' - צרור תמונות של ר' ניסן {{תמונה}} {{אינפו}} ט' [[אייר]] התשע"ד (09.05.2014) {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
+* {{קישור שטורעם|109|multimedia|מיוחד: ר' ניסן נמנוב ע"ה|ל' הכהן|כ"ג בטבת תשס"ו}} {{תמונה}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/2021/12/blog-post_28.html כבר בגיל צעיר - צריך להתחיל להתפלל באריכות • מכתב מר' ניסן]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}
+==הערות שוליים==
 {{מיון רגיל:נמנוב ניסן}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
+[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
 [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
 [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
-[[קטגוריה:קהילת חב"ד טשקנט: אישים]]
+[[קטגוריה: אישים בפטרבורג]]
+[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
+[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]
 [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
-[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
+[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
+[[קטגוריה:אישים בברינואה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]
+[[קטגוריה:משפחת רסקין]]