אורי מרדכי ליפש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "==תולדות חיים==" ב־"==קורות חיים==") |
למטערנטשיק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (47 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:הרב אורי ליפש.jpg|ממוזער|הרב אורי מרדכי ליפש|315x315px]] | ||
{{מפנה|אורי ליפש|עזרא ליפש מ[[כפר חב"ד]]|אורי עזרא ליפש}} | {{מפנה|אורי ליפש|עזרא ליפש מ[[כפר חב"ד]]|אורי עזרא ליפש}} | ||
הרב '''אורי מרדכי ליפש''' הוא [[חינוך|מחנך]] וותיק | הרב '''אורי מרדכי ליפש''' (יליד שנת [[תשכ"ו]], 1966) הוא [[חינוך|מחנך]] וותיק, המתגורר ב[[בני ברק]], ומכהן במספר משרות חינוכיות, בנוסף לשליחותו התורנית בעיר בני ברק, בה הוא עוסק ב[[הפצת המעיינות|הפצת מעיינות החסידות]] לתושבי העיר. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
הרב אורי מרדכי ליפש, נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[כ' אלול]] [[תשכ"ו]] להוריו הרב [[אלעזר ליפש|אלעזר ורבקה ליפש]]. | הרב אורי מרדכי ליפש, נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[כ' אלול]] [[תשכ"ו]] להוריו הרב [[אלעזר ליפש|אלעזר ורבקה ליפש]]. | ||
בילדותו למד במוסדות הלימוד המקומיים בכפר חב"ד, והמשיך את מסלול הלימודים ב[[ישיבה קטנה]] ב[[לוד]]. לאחר שלוש שנים שב ללמוד בישיבה הגדולה בכפר-חב"ד בסמיכות לבית הוריו, ולאחר מכן נסע לשנת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית|תומכי תמימים המרכזית ב-770]] - '[[קבוצה]] [[תשמ"ז]]'. | בילדותו למד במוסדות הלימוד המקומיים בכפר חב"ד, והמשיך את מסלול הלימודים ב[[ישיבה קטנה]] ב[[לוד]]. לאחר שלוש שנים שב ללמוד בישיבה הגדולה בכפר-חב"ד בסמיכות לבית הוריו, ולאחר מכן נסע לשנת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית|תומכי תמימים המרכזית ב-770]] - '[[קבוצה]] [[תשמ"ז]]'. | ||
לאחר שביקש את ברכתו של [[הרבי]], נשאר להמשיך את לימודיו ב-770 במשך שלוש שנים נוספות, במהלכם נסמך להוראה על | לאחר שביקש את ברכתו של [[הרבי]], נשאר להמשיך את לימודיו ב-770 במשך שלוש שנים נוספות, במהלכם נסמך להוראה על ידי ראש הישיבה הרב [[מרדכי מענטליק]], ולאחר מכן נסע לארץ הקודש, שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו , מרת שרה שפרה לבית ר' [[משה שמואל שמעלקא סגל]]. | ||
בשליחות הרבי, קבע את מקום מגוריו ב[[בני ברק]]. במקביל לעיסוקיו הרבים בחינוך, המשיך את לימודיו בהשכלה תורנית ובדיינות, וקיבל תעודה להשכלה תורנית גבוהה מטעם הרבנות הראשית, ותעודת 'טוען רבני'. | בשליחות הרבי, קבע את מקום מגוריו ב[[בני ברק]]. במקביל לעיסוקיו הרבים בחינוך, המשיך את לימודיו בהשכלה תורנית ובדיינות, וקיבל תעודה להשכלה תורנית גבוהה מטעם הרבנות הראשית, ותעודת 'טוען רבני'. | ||
==פעילות חינוכית== | ==פעילות חינוכית== | ||
עוד בזמן לימודיו בישיבה הגדולה ב[[כפר חב"ד]], הקים הרב ליפש "ישיבת ערב" לילדי כפר חב"ד. הישיבת-ערב זכתה להצלחה רבה | עוד בזמן לימודיו בישיבה הגדולה ב[[כפר חב"ד]], הקים הרב ליפש "ישיבת ערב" לילדי כפר חב"ד. הישיבת-ערב זכתה להצלחה רבה ומדי ערב בימות החול השתתפו בה כמאה ועשרים ילדים, שהיו מתאספים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד ולומדים משך שעה רצופה בזמנם החופשי. | ||
לאחר נישואיו, החל הרב ליפש לעסוק באופן ממוסד בתחום החינוך, והתמנה למחנך בתלמוד תורה בבני ברק, משרה בה החזיק במשך שמונה שנים. לאחר מכן עבר הרב ליפש | לאחר נישואיו, החל הרב ליפש לעסוק באופן ממוסד בתחום החינוך, והתמנה למחנך בתלמוד תורה בבני ברק, משרה בה החזיק במשך שמונה שנים. לאחר מכן עבר הרב ליפש ל[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים]], ומשם עבר לכהן כמגיד שיעור בנגלה לשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריית שמואל]], והאחראי על לימודי הנגלה בישיבה ועל קבלת הבחורים. | ||
החל משנת הלימודים [[תשע"ב]] מכהן כמחנך כיתה ז' ב[[תלמוד תורה]] בכפר חב"ד. | החל משנת הלימודים [[תשע"ב]] מכהן כמחנך כיתה ז' ב[[תלמוד תורה]] בכפר חב"ד. | ||
| שורה 28: | שורה 26: | ||
בשנת [[תשס"ב]], השלים הרב ליפש את עריכת ה"[[מדריך לעולם מתוקן]]", המהווה כעין "קיצור שולחן ערוך" ל[[שבע מצוות בני נח]]. | בשנת [[תשס"ב]], השלים הרב ליפש את עריכת ה"[[מדריך לעולם מתוקן]]", המהווה כעין "קיצור שולחן ערוך" ל[[שבע מצוות בני נח]]. | ||
הרב ליפש אף מכהן כרב ו[[משפיע]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] החב"די | הרב ליפש אף מכהן כרב ו[[משפיע]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] החב"די בקריית הרצוג בבני ברק. | ||
==אבני החושן== | ==אבני החושן== | ||
| שורה 43: | שורה 41: | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
*'''בנין עדי עד''' - לקט מנהגי [[נישואין]], [[ | *'''בנין עדי עד''' - לקט מנהגי [[נישואין]], [[תנש"א]] . | ||
*'''מדריך לעולם מתוקן''' - לקט [[הלכה|הלכות]] הנוגעות לבני נח, [[תשס"ד]]. | *'''מדריך לעולם מתוקן''' - לקט [[הלכה|הלכות]] הנוגעות לבני נח, [[תשס"ד]]. | ||
*'''דוד מלך ישראל חי וקיים''' - תרגום מדוייק מסרט ההקלטה של שיחת [[ב' אדר]] [[תשמ"ח]] | *'''דוד מלך ישראל חי וקיים''' - תרגום מדוייק מסרט ההקלטה של שיחת [[ב' אדר]] [[תשמ"ח]] ([[חשבונו של עולם]]) עם הערות וביאורים, [[תשע"א]]. | ||
*'''הארמון למלך המשיח''' - ביאור תורני ומקורות על הצורך בבניית [[הארמון למלך המשיח|ארמון]] ל[[מלך המשיח]], [[תשע"ה]]{{הערה|[http://chabad.info/moshiach/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ להורדה] באתר {{אינפו}}}}. | |||
==משפחתו== | |||
*אביו, הרב [[אלעזר ליפש]]. | |||
*רעייתו, מרת שרה שפרה בת הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]]. | |||
*בנו, ר' מנחם מענדל ליפש - שליח הרבי בבית שמש. | |||
*בנו, ר' יצחק ליפש שליח הרבי בשכונת רמות. | |||
*בנו, ר' יהודה ליפש - מהנהלת ארגון צבאות ה' בארה"ק | |||
*בנו, ר' שלום דובער ליפש. | |||
*בתו, מלכה אסתר אשת ר' מ"מ ויינטרוב, בני ברק. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
{{בית|מענדל צפתמן|אבן מקיר תפעל|636|24-28|תשס"ח}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35694 הרב אורי ליפש מוסר הרצאה על שיטת הריפוי באמצעות אבני החושן.] - {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62934 עיונים וביאורים על מפת המקדש של הרבי מאת הרב אורי ליפש.] - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62934 עיונים וביאורים על מפת המקדש של הרבי מאת הרב אורי ליפש.] - {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל: ליפש אורי מרדכי}} | {{מיון רגיל: ליפש אורי מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]] | [[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]] | ||
[[קטגוריה:מלמדים]] | [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]] | ||
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה כפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ליפש]] | [[קטגוריה:משפחת ליפש]] | ||
[[קטגוריה:משפחת סגל]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:44, 23 באוקטובר 2024
המונח "אורי ליפש" מפנה לכאן. לערך העוסק בעזרא ליפש מכפר חב"ד, ראו אורי עזרא ליפש.
הרב אורי מרדכי ליפש (יליד שנת תשכ"ו, 1966) הוא מחנך וותיק, המתגורר בבני ברק, ומכהן במספר משרות חינוכיות, בנוסף לשליחותו התורנית בעיר בני ברק, בה הוא עוסק בהפצת מעיינות החסידות לתושבי העיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אורי מרדכי ליפש, נולד בכפר חב"ד בכ' אלול תשכ"ו להוריו הרב אלעזר ורבקה ליפש.
בילדותו למד במוסדות הלימוד המקומיים בכפר חב"ד, והמשיך את מסלול הלימודים בישיבה קטנה בלוד. לאחר שלוש שנים שב ללמוד בישיבה הגדולה בכפר-חב"ד בסמיכות לבית הוריו, ולאחר מכן נסע לשנת לימודים בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 - 'קבוצה תשמ"ז'.
לאחר שביקש את ברכתו של הרבי, נשאר להמשיך את לימודיו ב-770 במשך שלוש שנים נוספות, במהלכם נסמך להוראה על ידי ראש הישיבה הרב מרדכי מענטליק, ולאחר מכן נסע לארץ הקודש, שם נשא את רעייתו , מרת שרה שפרה לבית ר' משה שמואל שמעלקא סגל.
בשליחות הרבי, קבע את מקום מגוריו בבני ברק. במקביל לעיסוקיו הרבים בחינוך, המשיך את לימודיו בהשכלה תורנית ובדיינות, וקיבל תעודה להשכלה תורנית גבוהה מטעם הרבנות הראשית, ותעודת 'טוען רבני'.
פעילות חינוכית[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד בזמן לימודיו בישיבה הגדולה בכפר חב"ד, הקים הרב ליפש "ישיבת ערב" לילדי כפר חב"ד. הישיבת-ערב זכתה להצלחה רבה ומדי ערב בימות החול השתתפו בה כמאה ועשרים ילדים, שהיו מתאספים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד ולומדים משך שעה רצופה בזמנם החופשי.
לאחר נישואיו, החל הרב ליפש לעסוק באופן ממוסד בתחום החינוך, והתמנה למחנך בתלמוד תורה בבני ברק, משרה בה החזיק במשך שמונה שנים. לאחר מכן עבר הרב ליפש לתלמוד תורה תורת אמת ירושלים, ומשם עבר לכהן כמגיד שיעור בנגלה לשיעור ג' בישיבת תומכי תמימים בקריית שמואל, והאחראי על לימודי הנגלה בישיבה ועל קבלת הבחורים.
החל משנת הלימודים תשע"ב מכהן כמחנך כיתה ז' בתלמוד תורה בכפר חב"ד.
הפצת המעיינות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוסף לעיסוקו בתחום החינוך עם ילדים ובני נוער, מוסר הרב ליפש שיעורים קבועים בכולל ערב לחסידות בשיכון ה' בעיר בני ברק, ושיעורים לנשים במכון "אור החסידות".
את כישוריו הרבים ואת הידע הנרחב שיש לו, מנצל הרב ליפש לשיחות מזדמנות עם תושבי העיר בני-ברק, ועם קירובם ללימוד החסידות ולדרכי החסידות.
בשנת תשס"ב, השלים הרב ליפש את עריכת ה"מדריך לעולם מתוקן", המהווה כעין "קיצור שולחן ערוך" לשבע מצוות בני נח.
הרב ליפש אף מכהן כרב ומשפיע בבית הכנסת החב"די בקריית הרצוג בבני ברק.
אבני החושן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות מענות והוראות שקיבל הרב ליפש באמצעות האגרות קודש, החל לעסוק בריפוי באמצעות אבני מרפא.
בנוסף לעיסוק במסחר באבנים, החל הרב ליפש לעסוק במציאת סימוכין בדברי חז"ל ובמדרשים לשיטת ריפוי זו, וצובר בידיו חומר רב ומבוסס על סגולותיהם של אבנים שונות, דרכי השפעתן, והתועלת שהם מביאים כאשר מחזיקים אותם בסמוך לעור.
לאחר עיסוק בן מספר שנים בתחום זה, החל הרב ליפש להרצות בכינוסים ובבתי חב"ד על שיטת ריפוי זו, והצליח לעזור דרך שיטה זו של אבני-חן לאנשים רבים, בטיפול טבעי לחלוטין, ללא לקיחת תרופות וכדורים.
פסק דין[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך כל השנים, הרב אורי ליפש סייע לאחיו הרב יצחק ליפש בניסוח הפסק דין ובהחתמת רבנים ומורי הוראה על הפסק דין שהרבי שליט"א הוא הוא המלך המשיח.
בשלהי שנת תשע"א, ניסח הרב ליפש פסק דין מחודש, ודאג שיקריאו אותו בעת מעמד התרת נדרים בחצר הרבי.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנין עדי עד - לקט מנהגי נישואין, תנש"א .
- מדריך לעולם מתוקן - לקט הלכות הנוגעות לבני נח, תשס"ד.
- דוד מלך ישראל חי וקיים - תרגום מדוייק מסרט ההקלטה של שיחת ב' אדר תשמ"ח (חשבונו של עולם) עם הערות וביאורים, תשע"א.
- הארמון למלך המשיח - ביאור תורני ומקורות על הצורך בבניית ארמון למלך המשיח, תשע"ה[1].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אביו, הרב אלעזר ליפש.
- רעייתו, מרת שרה שפרה בת הרב משה שמואל שמעלקא סגל.
- בנו, ר' מנחם מענדל ליפש - שליח הרבי בבית שמש.
- בנו, ר' יצחק ליפש שליח הרבי בשכונת רמות.
- בנו, ר' יהודה ליפש - מהנהלת ארגון צבאות ה' בארה"ק
- בנו, ר' שלום דובער ליפש.
- בתו, מלכה אסתר אשת ר' מ"מ ויינטרוב, בני ברק.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מענדל צפתמן, אבן מקיר תפעל, שבועון בית משיח, גיליון 636 עמוד 24-28 (תשס"ח)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אורי ליפש מוסר הרצאה על שיטת הריפוי באמצעות אבני החושן. -
- עיונים וביאורים על מפת המקדש של הרבי מאת הרב אורי ליפש. -