חסידות באבוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:58, 11 בדצמבר 2024

שלושה דורות של אדמו"רי באבוב: הסבא הקדושת ציון מבאבוב, הבן הדברי שלמה מבאבוב, והנכד המהרנ"צ מבאבוב

שושלת באבוב היא שושלת בת של חסידות צאנז, מיסודו של רבי חיים מצאנז.

השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן, בנו של הרה"ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי בן ציון הלברשטם מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה.

ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי בן ציון הלברשטאם, בנו רבי שלמה הלברשטאם שהוא וחסידיו התגוררו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת קראון הייטס, ובנו רבי נפתלי צבי הלברשטאם, ואחיו רבי בן ציון אריה ליבוש הלברשטאם.

שניים מלחניו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטם הי"ד הפכו לחלק בלתי נפרד מניגוני חב"ד ליובאוויטש, הניגון בך ה' חסיתי והניגון פרזות תשב ירושלים.

כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בראשות רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם, הנושאת את השם "באבוב", והשנייה בראשות רבי מרדכי דוד אונגר, הנושאת את השם "באבוב 45".

הדור הרביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פטירתו של רבי נפתלי צבי בשנת תשס"ד, מונו כממשיכי דרכו אחיו הגה"צ רבי בן ציון אריה לייביש הלברשטאם שליט"א וחתנו הגה"צ רבי מרדכי דוד אונגר. באלול תשס"ז התקיימו בחירות, בהם הצביעו רוב הציבור (כ-70%) לחצרו של רבי בן ציון ואילו כ-30% בחרו ברבי מרדכי דוד אונגר לאדמו"ר. מפתחות המוסדות ושליטתן הוא בידי חסידיו של רבי בן ציון, בתשע"ה לאחר דין תורה הגיעו להסכם בוררות בדבר השליטה במוסדות בין יתר תנאי ההסכם היה שפלג החסידות התומך ברב מרדכי דוד אונגר יציין את שם החסידות שלו :באבוב 45

רבי בן ציון אריה לייביש הלברשטאם[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהיג את עדתו בבית המדרש הישן והגדול של חסידי באבוב, במרכז שכונת בורו פארק.

הרב הלברשטאם נהג לבקר רבות בספריית אגודת חסידי חב"ד ולו קשרי ידידות עם הספרנים הרבנים שלום דובער לוין ויצחק וילהלם.

לאחר פטירת אביו רבי נפתלי צבי משלחת חב"דית שמנתה את הרבנים חיים יהודה קרינסקי, יהודה לייב גרונר, משה קוטלרסקי שלום דובער לוין, חנינא שפערלין, נחום גרוס ואליהו סלווין ניחמה אותו^[1].

בשנת תש"ע הנהיג תקנות מחמירות כנגד פאות נכריות ללא כיסוי, ובהן כל חתן נדרש להתנות לפני קשרי השידוכין כי באם תלך הכלה בפאה נכרית אזי תהיה הפאה מכוסה בדווקא.

בב' תמוז תש"ע תיקן כי יש לומר בנוסח התפילה לפני קריאת התורה בנוסח "ויחון עלינו לפליטת עולמים" ולא כנהוג "ויחון אותנו לפליטת עולמים". לדבריו, הוא חקר בכל הסידורים הישנים^[2], ומתברר כי בהם מופיע הנוסח "ויחון עלינו", אלא שהמשכילים - ובראשם וואלף היידנהיים - הם מתוך ההקפדה הידועה שלהם על הדקדוק הנכון, 'תיקנו' את הנוסח. וכמובן שמסיבה זו יש לומר בדווקא כפי הנוסח המקובל מדורי דורות. לדבריו, הוא אף התקשר אישית לגבאי ספריית חב"ד ליובאוויטש בשכונת קראון הייטס, וביקש מהם לבדוק מה הנוסח המופיע בסידור הבעל שם טוב, ואכן מתברר כי זה הוא הנוסח הנכון יותר.

יש לציין כי זה הוא גם הנוסח החבד"י, המופיע בסידור תהלת ה'.^[3]

באייר תשפ"ד קיבל מהרב יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי את הספר דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים, הוא העניק לרב עזגאווי סכום כסף של 40 דולרים והתבטא על הספר "כל זה יקרב ביאת המשיח", בהמשך התעניין על אדמור"ים נוספים אצלם ביקר הרב עזגאווי והעניק להם את הספר, והעניק להם את ברכתם שבכל מעשיהם תשרה סייעתא דשמיא^[4].

רבי מרדכי דוד אונגר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מרדכי דוד אונגר

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי בניחום אבלים אצל רבי שלמה אחרי פטירת בתו התינוקת יום ב' כ"א סיון תשי"ח קונטרס בהוצאת ועד הנחות בלה"ק
רבי שלמה בניחום אבלים אצל הרבי אחרי פטירת הרבנית חנה אזכור על הניחום בהוספות לשיחות קודש תשכ"ה

הערות שוליים

↑ חשיפה: האדמו"ר מבאבוב נשאר בארה"ב בהוראת הרבי - באתר כ"ה אדר ב' תשס"ה
↑ ראו לדוגמה בסידור כל בו.
↑ ראה כאן.
↑ ראו סרטון 'כל זה יקרב ביאת המשיח - אדמו"ר מבאבוב על דבר מלכות' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח.

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא

[1] חשיפה: האדמו"ר מבאבוב נשאר בארה"ב בהוראת הרבי - באתר כ"ה אדר ב' תשס"ה

[2] ראו לדוגמה בסידור כל בו.

[3] ראה כאן.

[4] ראו סרטון 'כל זה יקרב ביאת המשיח - אדמו"ר מבאבוב על דבר מלכות' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:באבובב.jpg|left|thumb|400px|רבי בן ציון מבאבוב, ונכדיו רנ"צ זצ"ל, רב"צ שליט"א]]
+[[קובץ:באבובב.jpg|שמאל|ממוזער|400px|שלושה דורות של אדמו"רי באבוב: הסבא הקדושת ציון מבאבוב, הבן הדברי שלמה מבאבוב, והנכד המהרנ"צ מבאבוב]]
-[[תמונה:באבוב 1.jpg|left|thumb|250px|רבי מרדכי דוד מבאבוב בבית חב"ד בלונג איילנד]]
 '''שושלת באבוב''' היא שושלת בת של חסידות [[צאנז]], מיסודו של רבי חיים מצאנז.
-השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן זצ"ל, בנו של הרה"ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי בן ציון הלברשטם מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה הי"ד.
+השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן, בנו של הרה"ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי [[בן ציון הלברשטם]] מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה.
-ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי [[בן ציון הלברשטאם]], בנו רבי [[שלמה הלברשטאם]] שהוא וחסידיו התגורוו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת [[קראון הייטס]], ובנו רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם]].
+ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי [[בן ציון הלברשטאם]], בנו רבי [[שלמה הלברשטאם]] שהוא וחסידיו התגוררו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת [[קראון הייטס]], ובנו רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם]], ואחיו רבי [[בן ציון אריה ליבוש הלברשטאם]].
+שניים מלחניו של האדמו"ר רבי [[בן ציון הלברשטם]] הי"ד הפכו לחלק בלתי נפרד מניגוני חב"ד ליובאוויטש, הניגון [[בך ה' חסיתי]] והניגון [[פרזות תשב ירושלים]].
+כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בראשות רבי [[בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם]], הנושאת את השם "באבוב", והשנייה בראשות רבי [[מרדכי דוד אונגר]], הנושאת את השם "באבוב 45".
 == הדור הרביעי ==
+לאחר פטירתו של רבי נפתלי צבי בשנת [[תשס"ד]], מונו כממשיכי דרכו אחיו הגה"צ רבי בן ציון אריה לייביש הלברשטאם שליט"א וחתנו הגה"צ רבי מרדכי דוד אונגר. ב[[אלול]] [[תשס"ז]] התקיימו בחירות, בהם הצביעו רוב הציבור (כ-70%) לחצרו של רבי בן ציון ואילו כ-30% בחרו ברבי מרדכי דוד אונגר לאדמו"ר. מפתחות המוסדות ושליטתן הוא בידי חסידיו של רבי בן ציון, בתשע"ה לאחר דין תורה הגיעו להסכם בוררות בדבר השליטה במוסדות בין יתר תנאי ההסכם היה שפלג החסידות התומך ברב מרדכי דוד אונגר יציין את שם החסידות שלו :באבוב 45
+[[קובץ:האדמ'ר מבאבוב עם משלחת חב''דית.png|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבאבוב רבי בן ציון הלברשטאם מקבל את פניהם של חברי משלחת חב"דית בשמחתו]]
+===רבי בן ציון אריה לייביש הלברשטאם===
+מנהיג את עדתו בבית המדרש הישן והגדול של חסידי באבוב, במרכז שכונת [[בורו פארק]].
-לאחר פטירתו של רבי נפתלי צבי בשנת [[תשס"ד]], מונו כממשיכי דרכו אחיו הגה"צ רבי בן ציון הלברשטאם שליט"א, וחתנו הגה"צ רבי [[מרדכי דוד אונגר]] שליט"א. הדיון על המוסדות נמשך מאז ההכתרה של שני האדמו"רים ועדיין לא נפסק. באלול תשס"ז התקיימו בחירות, בו הצביעו 34% כי הם בוחרים ברבי מרדכי דוד אונגר לאדמו"ר. מפתחות המוסדות ושליטתן הוא בידי חסידיו של רבי בן ציון, ואף אחד מהמוסדות לא בידי הצד השני, עד תום דין התורה.
+הרב הלברשטאם נהג לבקר רבות ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ולו קשרי ידידות עם הספרנים הרבנים [[שלום דובער לוין]] ו[[יצחק וילהלם]].
-רבי '''בן ציון הלברשטאם''' מנהיג את עדתו בבית המדרש הישן והגדול של חסידי באבוב, במרכז שכונת [[בורו פארק]].
+לאחר פטירת אביו רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם|נפתלי צבי]] משלחת חב"דית שמנתה את הרבנים [[חיים יהודה קרינסקי]], [[יהודה לייב גרונר]], [[משה קוטלרסקי]] [[שלום דובער לוין]], [[חנינא שפערלין]], [[נחום גרוס]] ו[[אליהו סלווין]] [[ניחום אבלים|ניחמה אותו]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|10887|חשיפה: האדמו"ר מבאבוב נשאר בארה"ב בהוראת הרבי||כ"ה אדר ב' תשס"ה}}}}.
-בשנת [[תש"ע]] הנהיג תקנות מחמירות כנגד [[פאות נכריות]] ללא כיסוי, ובהן כל חתן נדרש להתנות לפני קשרי השידוכין כי הכלה תלך עם פאה [[נכרית]] מכוסה בדווקא.
+בשנת [[תש"ע]] הנהיג תקנות מחמירות כנגד [[פאות נכריות]] ללא כיסוי, ובהן כל חתן נדרש להתנות לפני קשרי השידוכין כי באם תלך הכלה בפאה [[נכרית]] אזי תהיה הפאה מכוסה בדווקא.
-ב[[ב' תמוז]] תש"ע תיקן כי יש לומר בנוסח התפילה לפני [[קריאת התורה]] בנוסח "ויחון '''עלינו''' לפליטת עולמים" ולא כנהוג "ויחון '''אותנו''' לפליטת עולמים". לדבריו, הוא חקר בכל הסידורים הישנים{{הערת שוליים|1=ראה לדוגמא ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20298&hilite=7cf9cd6e-3e20-40f0-ba3a-1ea635b8a492&st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&pgnum=277 סידור כל בו].}}, ומתברר כי בהם מופיע הנוסח "ויחון עלינו", אלא שה[[משכילים]] - ובראשם וואלף היידנהיים -  הם מתוך ההקפדה הידועה שלהם על הדקדוק הנכון, 'תיקנו' את הנוסח,. וכמובן שמסיבה זו יש לומר בדווקא כפי הנוסח המקובל מדורי דורות. לדבריו, הוא אף התקשר אישית לגבאי [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] בשכונת [[קראון הייטס]], וביקש מהם לבדוק מה הנוסח המופיע ב[[סידור הבעל שם טוב]], ואכן מתברר כי זה הוא הנוסח הנכון יותר.
+ב[[ב' תמוז]] [[תש"ע]] תיקן כי יש לומר בנוסח התפילה לפני [[קריאת התורה]] בנוסח "ויחון '''עלינו''' לפליטת עולמים" ולא כנהוג "ויחון '''אותנו''' לפליטת עולמים". לדבריו, הוא חקר בכל הסידורים הישנים{{הערה|1=ראו לדוגמה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20298&hilite=7cf9cd6e-3e20-40f0-ba3a-1ea635b8a492&st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&pgnum=277 סידור כל בו].}}, ומתברר כי בהם מופיע הנוסח "ויחון עלינו", אלא שה[[משכילים]] - ובראשם וואלף היידנהיים - הם מתוך ההקפדה הידועה שלהם על הדקדוק הנכון, 'תיקנו' את הנוסח. וכמובן שמסיבה זו יש לומר בדווקא כפי הנוסח המקובל מדורי דורות. לדבריו, הוא אף התקשר אישית לגבאי [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] בשכונת [[קראון הייטס]], וביקש מהם לבדוק מה הנוסח המופיע ב[[סידור הבעל שם טוב]], ואכן מתברר כי זה הוא הנוסח הנכון יותר.
-יש לציין כי זה הוא גם הנוסח החבד"י, המופיע ב[[סידור תהלת ה']].{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16091&hilite=367076f6-69e1-4a6f-94e6-d6ca2111e8cd&st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&pgnum=138 ראה כאן].}}
+יש לציין כי זה הוא גם הנוסח החבד"י, המופיע ב[[סידור תהלת ה']].{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16091&hilite=367076f6-69e1-4a6f-94e6-d6ca2111e8cd&st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&pgnum=138 ראה כאן].}}
-רבי '''מרדכי אונגר''', הוא חתנו של האדמו"ר רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב, וידוע מקטנותו בגאונות ועבודת השם נפלאה. לאחר פטירת רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב, כאשר דודו רבי בן ציון (השני) התפטר מראשות הישיבה, הוא מונה לעמוד בראשה, וסחף אחריו קבל גדול מבני הישיבה ומעריצים. לאחר פטירת חותנו רבי שלמה מבאבוב, הם הכתירו אותו לאדמו"ר, והוא מנהיג את עדתו בבית המדרש שלו החדש, מכיון שבית המדרש הישן הועבר לידי דודו. בשבתות הוא מנהיג את העדה בבנין בית יעקב בשכונה, שהושכר לידו לשבתות ומועדים.
+ב[[אייר]] [[תשפ"ד]] קיבל מהרב [[יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי]] את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]], הוא העניק לרב עזגאווי סכום כסף של 40 דולרים והתבטא על הספר "כל זה יקרב ביאת המשיח", בהמשך התעניין על אדמור"ים נוספים אצלם ביקר הרב עזגאווי והעניק להם את הספר, והעניק להם את ברכתם שבכל מעשיהם תשרה סייעתא דשמיא{{הערה|ראו סרטון 'כל זה יקרב ביאת המשיח - אדמו"ר מבאבוב על דבר מלכות' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח.}}.
+===רבי מרדכי דוד אונגר===
+{{ערך מורחב|ערך=[[מרדכי דוד אונגר]]}}
 == קישורים חיצוניים ==
-*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=546 רבי שלמה בניחום אבלים אצל הרבי]
+*[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1172/xtTr11720022.pdf הרבי בניחום אבלים אצל רבי שלמה אחרי פטירת בתו התינוקת] יום ב' כ"א סיון תשי"ח קונטרס בהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]]
-*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48167 רבי מרדכי דוד מבאבוב בבית חב"ד בלונג איילנד]
+*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=546 רבי שלמה בניחום אבלים אצל הרבי אחרי פטירת הרבנית חנה] אזכור על הניחום בהוספות ל[[שיחות קודש]] תשכ"ה
-*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65246 האדמו"ר מבאבוב בחתונה חב"דית בקראון הייטס (כסלו תשע"ב)]{{וידאו}}
 {{הערות שוליים}}
 {{חצרות}}
-[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
+[[קטגוריה:חסידות צאנז]]
-{{ערך חסר}}