חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (146 גרסאות ביניים של 53 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]'''הרבנית חנה | [[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]] | ||
'''הרבנית חנה שניאורסאהן זצ"ל{{הערה|כך כותב הרבי לגבי אמו, אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קה. פענוח ראשי התיבות כאן הוא: זֵכֶר צַדֶקֶת לברכה.}}''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]), היא בת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] שהיה רבה של [[יקטרינוסלב]], ואימו של [[הרבי]]. | |||
לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון [[הקומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר [[מלחמת העולם השניה]], יצאה מ[[רוסיה]] והגיעה ל[[פוקינג]] ב[[גרמניה]], משם נדדה ל[[פריז]]. הרבי הגיע לפריז והביאה ל[[ניו יורק]] ומאז גרה ב[[קראון הייטס]]. | |||
חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]] | |||
הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] במושבה רומנובקה שב[[אוקראינה]], לאביה הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]]. | |||
סב אביה הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה. | |||
הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיר ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב"ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים. | |||
הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב"ד|ניגונים חב"דיים]] של [[דביקות]] הנפש. | |||
==נישואין== | ===נישואין=== | ||
[[קובץ: | בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד ל[[אדמו"ר הרש"ב]] בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]] (8 ביוני 1900). | ||
לאחר החתונה שיגר [[אדמו"ר הרש"ב]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו. | |||
הרב לוי יצחק והרבנית חנה גרו לאחר החתונה ב[[ניקולייב]]. | |||
לרב ולרבנית נולדו שלושה בנים: [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], דובער וישראל אריה לייב. | |||
===הרבנית של דנייפרופטרובסק=== | |||
[[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]] | |||
בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר המרכזית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז ב[[ברית המועצות]]){{הערה|תורת מנחם התועדויות תש"נ ח"א, עמ' 62.}}. | |||
הרב לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים. | |||
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה מהעומדים בראש ה"וועדים" שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו ל[[דנייפרופטרובסק]], ובהם [[שוחט]]ים, [[רב]]נים, [[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]], ועוד{{הערה|1=ע"פ עדות בנה [[הרבי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=146 התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 139 ואילך]}}. | |||
הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים | |||
והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי. | |||
הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל. | |||
בשנת [[תרפ"ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] ב[[וורשה]] שב[[פולין]]. על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות. | |||
===גלות=== | |||
בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות. | |||
לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שב[[קזחסטן]] הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&st=&pgnum=82&hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 ל[[הסתלקות]]ה] (סוף העמוד ואילך).}}. | |||
על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]]. | |||
לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (9 באוגוסט 1944) ושם נטמן. | |||
===מרוסיה לארצות הברית=== | |||
====יציאה מרוסיה==== | |||
[[קובץ:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|ממוזער|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארצות הברית]] | |||
בחורף [[תש"ו]] (1946) יצאה הרבנית מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארצות הברית]] ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'[[עשאלונים]]' באמצעות דרכון פולני מזוייף. | |||
לבסוף החליטה להבריח את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר, מי שזכה ללוותה היו הנערות הדסה (פרמן) ויוכבד (זלמנוב) לבית גורליק, את משפחתם ואביהם הכירה עוד מאלמא אטא, והסיכמה לצאת למסע עם בנות אלו. | |||
== | ====באירופה==== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקור הרבי בפריז]]}} | |||
מפולין הגיעה לגרמניה, שם השתכנה במחנה [[פוקינג]], וכמה מתוך משפחות החסידים שהכירוה, תמכו בה וסייעו לה בדרכים רבות. | |||
אל מחנה הפליטים שוב הגיעה במיוחד הנערה יוכבד זלמנוב ללוות הרבנית עד צרפת בכדי להפגש עם בנה הרבי, כשבדרך היו קשיים והצליחו לשרוד גם מטח יריות. בסיום המסע הרבנית הודתה לה על כך שהגנה עליה בגופה, ואמרה לה שהצילה את חייה. | |||
בצרפת, הגיעה הרבנית ל[[פריז]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]]. | |||
בסמיכות ל[[חג הפורים]] [[תש"ז]], הגיע הרבי ל[[פריז]] באמצעות מטוס, כשזו הייתה הפעם היחידה בה נסע הרבי במטוס{{הערה|על פי השמועה, הייתה זו הוראה מפורשת של אדמו"ר הריי"צ, שביקש כי הרבי יסע בדרכו חזרה לארצות הברית עם אמו הרבנית חנה באוניה דווקא.}}. | |||
[[ | |||
חסידי חב"ד בעיר רצו לחלוק כבוד לרבי ולהביאו משדה התעופה, אך תוך כדי ההמתנה לזמן המשוער בו הוא אמור לנחות, התקבל מברק מאדמו"ר הריי"צ בו נכתב "ברוך אתה בבואך" והחסידים הבינו כי הרבי כבר הגיע, ואכן כעבור מספר דקות הגיע הרבי אל הבית בו התאכסנה אמו באמצעות מונית. | |||
כאשר הגיע הרבי, יצאה הרבנית לקניות{{הערה|בשל שמועה מוטעית שהמטוס מתעכב בשלוש שעות, הרבנית החלה לחשוש לשלום בנה, וכדי להפיג את הלחץ לקחה אותה מרת שניאורסון לקנות כובע.}} והרבי נכנס לבית הכנסת בקומה העליונה בביתו של הרב זלמן שניאורסון והתפלל, ולאחר מכן ירד לחדר בו שהתה אמו בקומה השניה, ונפגש עמה לראשונה לאחר פרידה של עשרים שנה והם נכנסו יחד לחדר צדדי, וכעבור זמן יצא להתוועד עם החסידים ובמהלך ההתוועדות דיבר על כך שיוסף לא ראה את אביו עשרים ושתים שנה, ותוך כדי הדברים בכה בכי רב. | |||
על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי [[ארצות הברית]] ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947). | |||
הרבנית חיה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]). | |||
====בקראון הייטס==== | |||
3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל. | |||
[[קובץ:Pobrane (1).jpg|ממוזער]] | |||
הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים. | |||
הרבנית חנה, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב"ד בארצות הברית]]. | |||
==הסתלקותה== | ==הסתלקותה== | ||
[[ | [[קובץ:הרבי בהלויה הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מזיל דמעה ב[[הלוויה|הלווית]] אמו]] | ||
הרבנית | [[קובץ:ציון הרבנית חנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרבנית חנה]] | ||
הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.}}. | |||
ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב-770. | |||
ב[[יום הכיפורים]] שחל בתוך ימי ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]], ביקש הרבי מר' [[דובער יוניק]] שיארגן מניין לתפילת מנחה בדירתה{{הערה|עדות הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 45.}}. | |||
===הנצחתה=== | |||
החל מ[[שבת בראשית]] [[תשכ"ה]] החל הרבי לבאר את פירושי [[רש"י]] על [[פרשת השבוע]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] השבת, מידי שבוע בשבוע. כמו כן הדפיס הרבי חוברת עם [[אגרת התשובה]] עם הקדשה לזכרה. | |||
בשנת [[תשכ"ה]] הרבי התוועד מידי שבוע (בעוד שהרבי היה באותם שנים מתוועד רק ב[[שבת מברכים]]) ו[[מוגה|להגיה]] את ה[[הנחה]] המלאה מההתוועדות, ונוהג זה נפסק בשבת [[פרשת וישלח]]. אך בכל זאת בשנה זו התוועד הרבי בשבתות נוספות מהרגיל ואמר [[מאמר]]ים רבים. | |||
החל משנת [[תשכ"ו]] ועד שנת [[תשמ"ח]] ערך הרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ביום [[ו' תשרי]] - [[יום השנה]], ופעמים רבות סיפר על דמותה. גם בשנים [[תשמ"ט]] ו[[תש"נ]] אמר [[שיחה]]. פעמים רבות בהזדמנויות אלו מעורר הרבי על שלושת המצוות הקשורות לנשי ובנות ישראל הקשורים בשמה: [[הפרשת חלה|חלה]], [[נדה]], ו[[נש"ק|הדלקת הנר]]. | |||
בנות רבות נושאות את השם חנה, ונוסדו מוסדות רבים לזכרה. | |||
בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות{{הערה|נוסדו על ידי [[הרבי]] בשנת תשכ"ו (1966)}}, שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה{{הערה|נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ"ט (1969)}}, '[[מכון חנה]]' לבנות בעלות תשובה{{הערה|נוסד בשנת תשל"ב (1972)}}. | |||
בשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב [[שלמה עמאר]], במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע"ב}}}}. | |||
==זכרונות הרבנית== | |||
בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות ב[[תשכ"ד]], בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות). | |||
כ-15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר "[[אם בישראל]]" ותרגם זכרונות אלו ללשון הקודש, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר. | |||
בשנת [[תשנ"ג]] כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות האמור, ותקתקו את הכל והודפס כסדרו ב"[[צדי"ק למלך]]" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות){{הערה|בהוצאה זו חלו טעויות רבות}}. | |||
בשנת [[תשע"ב]] הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד.}}. | |||
המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. | |||
נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים. | |||
===זכרונות ר' יוסף נימוטין=== | |||
ר' [[חיים יוסף דוד נימוטין |יוסף נימוטין]] בן החסיד הרב [[שמואל נימוטין]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] ועסק בהצלת נפשות. וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי. | |||
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי. הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו{{הערה|[https://col.org.il/news/122872 כך תיקנו את המצבה של ר' לוי יצחק על פי הוראות מהרבי] {{חב"ד און ליין}}.}}. | |||
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו. | |||
זכרונותיו אודות הרב לוי יצחק והרבנית חנה ההורים של הרבי, פורסמו ב[https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_1431_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%94.pdf התמים גיליון נ"ד מוסף בית משיח סוכות תשפ"ה] | |||
==משפחתה== | ==משפחתה== | ||
*'''אחיה''': ישראל אריה לייב ינובסקי - נולד בשנת תרמ"ו ונפטר בגיל חמש עשרה מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]]. | |||
*'''אחותה''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]] אשת הרה"ג הרב שמואל שניאורסאהן. | |||
*'''אחותה''': מרת עטיל אשת ר' זלמן מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה. | |||
* '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]. | * '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]. | ||
*'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]]. | *'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]]. | ||
* '''נכדתה''': גב' [[דליה | * '''נכדתה''': גב' [[דליה רוטמן]]. | ||
* אחי בעלה, [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]], היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה. | |||
* אחי בעלה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]] היה נשוי לרבנית רחל בת הרב [[דוד צבי חן]], ובתם היא [[המשוררת זלדה|זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], '''אם בישראל''' הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]]. | |||
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', כרך ג', בהוצאת [[קה"ת]]. | |||
* '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[תשס"א]]. | |||
* [[מנחם הרמן]], הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, [[תשע"ד]] (2014) | |||
* ר' [[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]], שער שני: במחנה פוקינג, פרק הרבנית חנה | |||
{{בית|שניאור זלמן ברגר|[https://chabadpedia.co.il/images/4/42/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הרבנית חנה במחנה העקורים פוקינג]|1198|38 ואילך|תש"פ}} | |||
*'''שלום אמי מורתי''', 'כתבי יד קודש מבית המלכות' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1842 עמוד 14 | |||
*'''ביקורי בני שליט"א''', מוסף 'נשי' ל[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1877 עמוד 19 | |||
*זכרונות מהרבנית חנה, אסתר שטרנברג, [[שבועון בית משיח]] 1429 ע' 42-44 | |||
*זכרונות מאם המלכות, שרה כצמן, עטרת חיה מוסף [[שבועון בית משיח]] 1429 | |||
*אלי וולף, '''אם המלכות''', שבועון כפר חב"ד גליון 2079 עמוד 64 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx | * [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx '''זכרונות הרבנית חנה'''] באתר [[ועד הנחות בלה"ק]] | ||
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=64244 ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}. | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64244 ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}. | ||
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28440 ל"ג בעומר בפריז] - {{אינפו}}. | * [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/318990/jewish/Funeral-of-Rebbetzin-Chana.htm סרטון הלווית הרבנית]{{וידאו}} באתר [[jem]]. | ||
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה] - {{אינפו}}. | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28440 ל"ג בעומר בפריז] - {{אינפו}}. | ||
* [http://www.shturem.net/images/news/45158_news_15092010_7304.pdf קובץ '''אם המלכות'''], [[ועד תלמידי התמימים]], [[תשע"א]]. | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה] - {{אינפו}}. | ||
* [http://www.shturem.net/images/news/45158_news_15092010_7304.pdf קובץ '''אם המלכות'''], [[ועד תלמידי התמימים]], [[תשע"א]]. {{PDF}} | |||
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77907_he_1.pdf אמנו המלכה]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע"ג]] | |||
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84219_he_1.pdf אם המלך- 50 שנה להסתלקות הרבנית]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע"ה]] | |||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik%20-%20BM%20-%20Tishrei%2013%2C%205764.pdf הסתלקות הרבנית חנה]''' רשימה אודות הסתלקותה בתוך תשורה משמחת משפחת יוניק | |||
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/13-01-2021-17-23-34-תשורה-ליברוב-ברוין.pdf לקט התייחסויות מהרבי לכ"ח טבת, יום הולדת אמו הרבנית]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות ליברוב-ברוין, טבת תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/133657 הראיון הנדיר של הרבנית חנה, שנתיים קודם פטירתה • מיוחד]''' {{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/141188 לרגל ו' תשרי: גלריית תמונות מרגשות של הרבנית חנה]''' {{COL}} | |||
*[https://col.org.il/news/147816 בעקבות זיכרונות הרבנית על צ'יאלי - אלמא אטא | צפו{{וידאו}}{{col}}] | |||
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}} | {{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:שניאורסון, חנה}} | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:בנות בית רבי|חנה]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"מ]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | |||
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:45, 18 בנובמבר 2024
הרבנית חנה שניאורסאהן זצ"ל[1] (כ"ח בטבת תר"מ - ו' תשרי תשכ"ה), היא בת הרב מאיר שלמה ינובסקי, רעייתו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן שהיה רבה של יקטרינוסלב, ואימו של הרבי.
לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון הקומוניסטי נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר מלחמת העולם השניה, יצאה מרוסיה והגיעה לפוקינג בגרמניה, משם נדדה לפריז. הרבי הגיע לפריז והביאה לניו יורק ומאז גרה בקראון הייטס.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום כ"ח בטבת תר"מ במושבה רומנובקה שבאוקראינה, לאביה הרב מאיר שלמה ינובסקי, שהיה לימים רבה של ניקולייב ולאמה הרבנית רחל.
סב אביה הרב אברהם דוד לאוואוט היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב ישראל לייב ינובסקי החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה.
הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיר ניקולייב משכן לקהילה תוססת של חסידי חב"ד, כאשר היה מתקבל מאמר חסידות מליובאוויטש, הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים.
הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה ניגונים חב"דיים של דביקות הנפש.
נישואין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב לוי יצחק שניאורסאהן. את השידוך הציע אדמו"ר הרש"ב. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר חג השבועות, אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי י"א בסיוון תר"ס (8 ביוני 1900).
לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.
הרב לוי יצחק והרבנית חנה גרו לאחר החתונה בניקולייב.
לרב ולרבנית נולדו שלושה בנים: הרבי, דובער וישראל אריה לייב.
הרבנית של דנייפרופטרובסק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר המרכזית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז בברית המועצות)[2].
הרב לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.
בזמן מלחמת העולם הראשונה הייתה מהעומדים בראש ה"וועדים" שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו לדנייפרופטרובסק, ובהם שוחטים, רבנים, ראשי ישיבות, ועוד[3].
הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים
והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי.
הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.
בשנת תרפ"ט, נערכה חתונת בנם הבכור, הרבי בוורשה שבפולין. על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.
גלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ט (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.
לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שבקזחסטן הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו[4].
על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם ליקוטי לוי יצחק.
לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק לאלמא אטא (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר בכ' במנחם אב תש"ד (9 באוגוסט 1944) ושם נטמן.
מרוסיה לארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
יציאה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחורף תש"ו (1946) יצאה הרבנית מאלמא אטא, בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע למוסקבה. הרבנית שהתה בביתו של ר' דובער ריקמן, בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מרוסיה באופן רשמי בטענה כי יש לה בן בארצות הברית ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'עשאלונים' באמצעות דרכון פולני מזוייף.
לבסוף החליטה להבריח את הגבול לפולין, שם נדדה מעיר לעיר, מי שזכה ללוותה היו הנערות הדסה (פרמן) ויוכבד (זלמנוב) לבית גורליק, את משפחתם ואביהם הכירה עוד מאלמא אטא, והסיכמה לצאת למסע עם בנות אלו.
באירופה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ביקור הרבי בפריז |
מפולין הגיעה לגרמניה, שם השתכנה במחנה פוקינג, וכמה מתוך משפחות החסידים שהכירוה, תמכו בה וסייעו לה בדרכים רבות.
אל מחנה הפליטים שוב הגיעה במיוחד הנערה יוכבד זלמנוב ללוות הרבנית עד צרפת בכדי להפגש עם בנה הרבי, כשבדרך היו קשיים והצליחו לשרוד גם מטח יריות. בסיום המסע הרבנית הודתה לה על כך שהגנה עליה בגופה, ואמרה לה שהצילה את חייה.
בצרפת, הגיעה הרבנית לפריז, שם פגש אותה בנה, הרבי.
בסמיכות לחג הפורים תש"ז, הגיע הרבי לפריז באמצעות מטוס, כשזו הייתה הפעם היחידה בה נסע הרבי במטוס[5].
חסידי חב"ד בעיר רצו לחלוק כבוד לרבי ולהביאו משדה התעופה, אך תוך כדי ההמתנה לזמן המשוער בו הוא אמור לנחות, התקבל מברק מאדמו"ר הריי"צ בו נכתב "ברוך אתה בבואך" והחסידים הבינו כי הרבי כבר הגיע, ואכן כעבור מספר דקות הגיע הרבי אל הבית בו התאכסנה אמו באמצעות מונית.
כאשר הגיע הרבי, יצאה הרבנית לקניות[6] והרבי נכנס לבית הכנסת בקומה העליונה בביתו של הרב זלמן שניאורסון והתפלל, ולאחר מכן ירד לחדר בו שהתה אמו בקומה השניה, ונפגש עמה לראשונה לאחר פרידה של עשרים שנה והם נכנסו יחד לחדר צדדי, וכעבור זמן יצא להתוועד עם החסידים ובמהלך ההתוועדות דיבר על כך שיוסף לא ראה את אביו עשרים ושתים שנה, ותוך כדי הדברים בכה בכי רב.
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי ארצות הברית בכ"ח בסיוון תש"ז (1947).
הרבנית חיה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-770 (ברחוב פרזידנט, בבית מספר 1418 המחובר כיום עם פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית).
בקראון הייטס[עריכה | עריכת קוד מקור]
3 שנים לאחר שהגיעה לניו יורק הסתלק הרבי הריי"צ ובנה הבכור, הרבי, מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.
.jpg)
הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, רבי לוי יצחק. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-770 ואת שמחות החסידים.
הרבנית חנה, שימשה כחברת נשיאות נשי ובנות חב"ד בארצות הברית.
הסתלקותה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום השבת בו' בתשרי תשכ"ה (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה לאוהל הרבי הריי"צ ברובע קווינס שבניו יורק[7].
ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב-770.
ביום הכיפורים שחל בתוך ימי השבעה, ביקש הרבי מר' דובער יוניק שיארגן מניין לתפילת מנחה בדירתה[8].
הנצחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
החל משבת בראשית תשכ"ה החל הרבי לבאר את פירושי רש"י על פרשת השבוע בהתוועדויות השבת, מידי שבוע בשבוע. כמו כן הדפיס הרבי חוברת עם אגרת התשובה עם הקדשה לזכרה.
בשנת תשכ"ה הרבי התוועד מידי שבוע (בעוד שהרבי היה באותם שנים מתוועד רק בשבת מברכים) ולהגיה את ההנחה המלאה מההתוועדות, ונוהג זה נפסק בשבת פרשת וישלח. אך בכל זאת בשנה זו התוועד הרבי בשבתות נוספות מהרגיל ואמר מאמרים רבים.
החל משנת תשכ"ו ועד שנת תשמ"ח ערך הרבי התוועדות ביום ו' תשרי - יום השנה, ופעמים רבות סיפר על דמותה. גם בשנים תשמ"ט ותש"נ אמר שיחה. פעמים רבות בהזדמנויות אלו מעורר הרבי על שלושת המצוות הקשורות לנשי ובנות ישראל הקשורים בשמה: חלה, נדה, והדלקת הנר.
בנות רבות נושאות את השם חנה, ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.
בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות[9], שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה[10], 'מכון חנה' לבנות בעלות תשובה[11].
בשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות[12].
זכרונות הרבנית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי ניסן גורדון שידפיסם בדי אידישע היים, ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות בתשכ"ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך ניסן גורדון עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).
כ-15 שנה לאחר-מכן הרב אליהו אלתר פרידמאן מצפת ערך את הספר "אם בישראל" ותרגם זכרונות אלו ללשון הקודש, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר. בשנת תשנ"ג כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות האמור, ותקתקו את הכל והודפס כסדרו ב"צדי"ק למלך" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות)[13].
בשנת תשע"ב הגיע לידי מערכת ועד הנחות בלה"ק המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות[14].
המחברות הועברו לספריית אגודת חסידי חב"ד.
נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.
זכרונות ר' יוסף נימוטין[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' יוסף נימוטין בן החסיד הרב שמואל נימוטין בזמן מלחמת העולם השנייה התגורר באלמא אטא שבקזחסטן ועסק בהצלת נפשות. וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב לוי יצחק שניאורסון והרבנית מרת חנה שניאורסון הוריו של הרבי. בעת 'הבריחה הגדולה מרוסיה' בשנת תש"ו הפקיד בידיו של הרב שמחה גורודצקי את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו ירושה מאדמו"ר הצמח צדק, על מנת שיעביר אותו אל הרבי. הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת תשל"ט, ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו[15]. לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו בקראון הייטס וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו.
זכרונותיו אודות הרב לוי יצחק והרבנית חנה ההורים של הרבי, פורסמו בהתמים גיליון נ"ד מוסף בית משיח סוכות תשפ"ה
משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיה: ישראל אריה לייב ינובסקי - נולד בשנת תרמ"ו ונפטר בגיל חמש עשרה ממחלת הטיפוס.
- אחותה: הרבנית מרים גיטל שניאורסון אשת הרה"ג הרב שמואל שניאורסאהן.
- אחותה: מרת עטיל אשת ר' זלמן מאריאשין. בשנת תש"ב היא נמלטה לעיר אופה שברוסיה ושם נפטרה.
- בעלה: הרב לוי יצחק שניאורסון.
- בניה: הרבי, ר' דובער שניאורסון ור' ישראל אריה לייב שניאורסון.
- נכדתה: גב' דליה רוטמן.
- אחי בעלה, שמואל שניאורסון, היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה.
- אחי בעלה הרב שלום שלמה שניאורסון היה נשוי לרבנית רחל בת הרב דוד צבי חן, ובתם היא זלדה מישקובסקי (שניאורסון).
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אלתר אליהו פרידמן, אם בישראל הוצאת קה"ת, תשמ"ג.
- הרב נפתלי צבי גוטליב, תולדות לוי יצחק, כרך ג', בהוצאת קה"ת.
- אם המלכות בהוצאת הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשס"א.
- מנחם הרמן, הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, תשע"ד (2014)
- ר' אליהו מטוסוב, ר' שניאור זלמן ברגר, היציאה מרוסיה (ספר), שער שני: במחנה פוקינג, פרק הרבנית חנה
- שניאור זלמן ברגר, הרבנית חנה במחנה העקורים פוקינג, שבועון בית משיח, גיליון 1198 עמוד 38 ואילך (תש"פ)
- שלום אמי מורתי, 'כתבי יד קודש מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 14
- ביקורי בני שליט"א, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1877 עמוד 19
- זכרונות מהרבנית חנה, אסתר שטרנברג, שבועון בית משיח 1429 ע' 42-44
- זכרונות מאם המלכות, שרה כצמן, עטרת חיה מוסף שבועון בית משיח 1429
- אלי וולף, אם המלכות, שבועון כפר חב"ד גליון 2079 עמוד 64
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זכרונות הרבנית חנה באתר ועד הנחות בלה"ק
- ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה -
. - סרטון הלווית הרבנית
באתר jem. - ל"ג בעומר בפריז - .
- זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה - .
- קובץ אם המלכות, ועד תלמידי התמימים, תשע"א.
- אמנו המלכה ועד חיילי בית דוד חודש תשרי תשע"ג
- אם המלך- 50 שנה להסתלקות הרבנית ועד חיילי בית דוד חודש תשרי תשע"ה
- הסתלקות הרבנית חנה רשימה אודות הסתלקותה בתוך תשורה משמחת משפחת יוניק
- לקט התייחסויות מהרבי לכ"ח טבת, יום הולדת אמו הרבנית, בתוך תשורה מנישואי משפחות ליברוב-ברוין, טבת תשפ"א
- הראיון הנדיר של הרבנית חנה, שנתיים קודם פטירתה • מיוחד
- לרגל ו' תשרי: גלריית תמונות מרגשות של הרבנית חנה
- בעקבות זיכרונות הרבנית על צ'יאלי - אלמא אטא | צפו
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
הערות שוליים
- ↑ כך כותב הרבי לגבי אמו, אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קה. פענוח ראשי התיבות כאן הוא: זֵכֶר צַדֶקֶת לברכה.
- ↑ תורת מנחם התועדויות תש"נ ח"א, עמ' 62.
- ↑ ע"פ עדות בנה הרבי, התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 139 ואילך
- ↑ אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי בדברים שנשא ביום השנה ה-25 להסתלקותה (סוף העמוד ואילך).
- ↑ על פי השמועה, הייתה זו הוראה מפורשת של אדמו"ר הריי"צ, שביקש כי הרבי יסע בדרכו חזרה לארצות הברית עם אמו הרבנית חנה באוניה דווקא.
- ↑ בשל שמועה מוטעית שהמטוס מתעכב בשלוש שעות, הרבנית החלה לחשוש לשלום בנה, וכדי להפיג את הלחץ לקחה אותה מרת שניאורסון לקנות כובע.
- ↑ יומן הסתלקותה של הרבנית חנה
.
- ↑ עדות הרב יוסף יצחק חיטריק, כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 45.
- ↑ נוסדו על ידי הרבי בשנת תשכ"ו (1966)
- ↑ נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ"ט (1969)
- ↑ נוסד בשנת תשל"ב (1972)
- ↑ הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו - באתר כ' אב תשע"ב
- ↑ בהוצאה זו חלו טעויות רבות
- ↑ הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד.
- ↑ כך תיקנו את המצבה של ר' לוי יצחק על פי הוראות מהרבי .