חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
(מיותר) |
(←דמי חנוכה: צורת הקנים) |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה,<REF>רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ב.</REF> שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה <REF> שם ה"ג.</REF> גשמית. <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&st=&pgnum=33 שערי המועדים חנוכה עמ' מ' (עמ' 33)]</REF> | אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה,<REF>רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ב.</REF> שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה <REF> שם ה"ג.</REF> גשמית. <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&st=&pgnum=33 שערי המועדים חנוכה עמ' מ' (עמ' 33)]</REF> | ||
== צורת החנוכיה === | |||
בהתאם לדברי [[הרבי]] נהוג להשתמש בחנוכיה שקניה אלכסונים, בדוגמת [[קני המנורה]]. "ועפ"ז מקום לומר שגם החנוכיות (לימי חנוכה) כדאי לעשות קניהן באלכסון . . ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקני' היו ביושר ולא כחצי עיגול". | |||
== דמי חנוכה == | == דמי חנוכה == | ||
גרסה מ־05:09, 29 בנובמבר 2010
חג החנוכה, הוא חג בן שמונה ימים, החל בין הימים כ"ה בכסליו וג' בטבת.
נר חנוכה
בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל יהודי ויהודיה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.
במצווה זו ישנם שני חיובים:[1] א. חיוב ממוני - להדליק מממונו נר חנוכה.
ב. חיוב הודאה על הנס - אותו ממלאים בעת הברכה השניה "שעשה ניסים לאבותינו".
מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו", כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה.[2]
מהות החג
החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא שמן ליום אחד.[3]
ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג:
א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ"ד או ביום כ"ה.
ב. אם החג נקבע רק לימי הלל והודאה, - שמחה רוחנית, או גם לימי שמחה - שמחה גשמית וגופנית.[4]
הרבי מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ"ד,[5] אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס החנוכה שהיה ביום כ"ה בכסליו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית.
אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה,[6] שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה [7] גשמית. [8]
צורת החנוכיה =
בהתאם לדברי הרבי נהוג להשתמש בחנוכיה שקניה אלכסונים, בדוגמת קני המנורה. "ועפ"ז מקום לומר שגם החנוכיות (לימי חנוכה) כדאי לעשות קניהן באלכסון . . ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקני' היו ביושר ולא כחצי עיגול".
דמי חנוכה
בשנת תשל"ג עורר הרבי על קדושת המנהג של חנוכה געלט - דמי חנוכה, שמקורו בשולחן ערוך.
בשנת תשל"ד עורר הרבי לערוך כינוסי ילדים, לספר להם על קדושת החנוכה, ולהעניק להם חנוכה געלט.
כמו כן עורר הרבי באותה חנוכה שלכל חייל ינתן סידור, תהילים וקופת צדקה, ולהעניק לו חנוכה געלט שיתן חלקו לצדקה.[9]
ילדי ישראל
בשנת תשמ"ח עורר הרבי שכל ילד וילדה ידליקו נרות חנוכה בפתח חדרם (בית המדרש פרטי).
כמו כן אמר הרבי שכל אחד יתן חנוכה געלט, ובליל הרביעי או החמישי יתנו ב' או ג' פעמים ככה.
ראה עוד
קישורים חיצונים
הערות שוליים
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |