אתרוג – הבדלי גרסאות
פיצול |
מ הסרת קטגוריה:אתרוג; הוספת קטגוריה:ארבעת המינים באמצעות HotCat |
||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אתרוג קלבריה (יאנאווער).png|ממוזער|[[אתרוג קלבריה]]]] | [[קובץ:אתרוג קלבריה (יאנאווער).png|ממוזער|[[אתרוג קלבריה]]]] | ||
'''אתרוג''' הוא פרי הדר הראוי לאכילה, ואחד מ[[ארבעת המינים]] שמצווה מהתורה [[נטילת לולב|לנטלם]] ב[[חג הסוכות]]. | '''אתרוג''' הוא פרי הדר הראוי לאכילה, ואחד מ[[ארבעת המינים]] שמצווה מהתורה [[נטילת לולב|לנטלם]] ב[[חג הסוכות]]. ישנן הלכות רבות בנוגע לייחוס אתרוג ומראהו, ונהוג להדר במיוחד על מנת שהאתרוג יהיה מהודר. מנהג רבותינו נשיאי חב"ד והחסידים הוא לקחת [[אתרוג קלבריה|אתרוג מזן קלבריה]] דוקא. | ||
==דיני האתרוג== | ==דיני האתרוג== | ||
[[קובץ:אתרוג.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אתרוג.jpg|שמאל|ממוזער|עץ אתרוגים]] | ||
===ייחוס האתרוג=== | ===ייחוס האתרוג=== | ||
{{ערך מורחב|אתרוג מורכב}} | {{ערך מורחב|אתרוג מורכב}} | ||
אתרוג מורכב - כזה שצמח מהרכבת ענף אתרוג על אילן אחר, כמו לימון, או להיפך - ישנו נדון האם להכשירו. ב[[משנה]], ב[[גמרא]] ובדברי ה[[ראשונים]] לא מופיעה התייחסות לדינו של אתרוג מורכב. רק בתחילת תקופת ה[[אחרונים]] נזכר הדיון בשאלת כשרותו של אתרוג זה. רבי [[משה אלשיך]] הביא כי חכמי צפת מדורות קודמים הסכימו שאתרוג זה פסול{{הערה|שו"ת מהר"ם אלשיך, סימן קי.}}. כך קבע גם רבי [[שמואל יהודה קצנלבויגן]] בשם אביו, [[המהר"ם פדובה]], והוא אף הוסיף רשימת סימנים להבחין באתרוגים הנשלחים ממדינתו - [[איטליה]] אם הם מורכבים או לא{{הערה|שו"ת הרמ"א, סימן קכו.}}. אמנם [[הרמ"א]] ו[[הב"ח]] הביאו צדדים להכשיר, והיו רבים שנהגו כך למעשה; וכתבו שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק{{הערה|ראה [https://www.sefaria.org.il/Responsa_of_Remah.117?lang=he שו"ת הרמ"א, סימן קיז]. [https://www.sefaria.org.il/Teshuvot_Bayit_Chadash%2C_HaYeshanot.135.1?lang=he שו"ת הב"ח הישנות, סימן קלה]-קלו.}}. | אתרוג מורכב - כזה שצמח מהרכבת ענף אתרוג על אילן אחר, כמו לימון, או להיפך - ישנו נדון האם להכשירו. ב[[משנה]], ב[[גמרא]] ובדברי ה[[ראשונים]] לא מופיעה התייחסות לדינו של אתרוג מורכב. רק בתחילת תקופת ה[[אחרונים]] נזכר הדיון בשאלת כשרותו של אתרוג זה. רבי [[משה אלשיך]] הביא כי חכמי צפת מדורות קודמים הסכימו שאתרוג זה פסול{{הערה|שו"ת מהר"ם אלשיך, סימן קי.}}. כך קבע גם רבי [[שמואל יהודה קצנלבויגן]] בשם אביו, [[המהר"ם פדובה]], והוא אף הוסיף רשימת סימנים להבחין באתרוגים הנשלחים ממדינתו - [[איטליה]] אם הם מורכבים או לא{{הערה|שו"ת הרמ"א, סימן קכו.}}. אמנם [[הרמ"א]] ו[[הב"ח]] הביאו צדדים להכשיר, והיו רבים שנהגו כך למעשה; וכתבו שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק{{הערה|ראה [https://www.sefaria.org.il/Responsa_of_Remah.117?lang=he שו"ת הרמ"א, סימן קיז]. [https://www.sefaria.org.il/Teshuvot_Bayit_Chadash%2C_HaYeshanot.135.1?lang=he שו"ת הב"ח הישנות, סימן קלה]-קלו.}}. | ||
רבותינו נשיאנו הכריעו לאסור בתכלית את האתרוג המורכב{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תרמח, סעיף לא. [https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/1/65/1.htm שו"ת צמח צדק, אורח חיים סי' סד]. (בדברי הצמח צדק אין מסקנא מפורשת, אך כן למדו בכוונתו [[אדמו"ר הרש"ב]] ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=164&hilite= אגרות קודש שלו חלק א, ע' קיב]) ו[[הרבי | רבותינו נשיאנו הכריעו לאסור בתכלית את האתרוג המורכב{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תרמח, סעיף לא. [https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/1/65/1.htm שו"ת צמח צדק, אורח חיים סי' סד]. (בדברי הצמח צדק אין מסקנא מפורשת, אך כן למדו בכוונתו [[אדמו"ר הרש"ב]] ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=164&hilite= אגרות קודש שלו חלק א, ע' קיב]) ו[[הרבי שליט"א]] ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד]).}}. | ||
מסיבה זו, בין השאר, החמירו מאוד רבותינו נשיאנו לקחת דוקא [[אתרוג קלבריה|אתרוג מזן קלבריה]] ב[[איטליה]], שעליו ישנה חזקה ברורה שאינו מורכב{{הערה|שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן רז.}}. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' ל[[משה רבינו]] לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים ע' 65, הערה 5].}}. וכן כתב [[הרבי הרש"ב]]: {{ציטוטון|ידוע אשר כ"ק רבינו הגדול א"ז אדמו"ר זצוקללה"ה החמיר לברך על אתרוג גענאווע דוקא . . וכן החמירו אחריו רבותינו אבותינו אדמו"ר זצוקללה"ה, עד מה שראיתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה שהחמיר בזה עד מאד . . ועתה בחג הסוכות העבר לא קבלתי האתרוג בזמנו, ומה מאד העגמ"נ שהי' לי מזה ה"י, ורציתי לעיין בהדין אולי אמצא מדברים מנידון אתרוגי קארפע או א"י ולמצוא היתר לברך עליהם (ובאמת, אף מצאתי היתר בספרים אינני יודע אם הייתי סומך ע"ז, אחר שאבותינו רבותינו זצוקללה"ה החמירו בזה כ"כ)}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א ע' סב.}}. | מסיבה זו, בין השאר, החמירו מאוד רבותינו נשיאנו לקחת דוקא [[אתרוג קלבריה|אתרוג מזן קלבריה]] ב[[איטליה]], שעליו ישנה חזקה ברורה שאינו מורכב{{הערה|שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן רז.}}. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' ל[[משה רבינו]] לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים ע' 65, הערה 5].}}. וכן כתב [[הרבי הרש"ב]]: {{ציטוטון|ידוע אשר כ"ק רבינו הגדול א"ז אדמו"ר זצוקללה"ה החמיר לברך על אתרוג גענאווע דוקא . . וכן החמירו אחריו רבותינו אבותינו אדמו"ר זצוקללה"ה, עד מה שראיתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה שהחמיר בזה עד מאד . . ועתה בחג הסוכות העבר לא קבלתי האתרוג בזמנו, ומה מאד העגמ"נ שהי' לי מזה ה"י, ורציתי לעיין בהדין אולי אמצא מדברים מנידון אתרוגי קארפע או א"י ולמצוא היתר לברך עליהם (ובאמת, אף מצאתי היתר בספרים אינני יודע אם הייתי סומך ע"ז, אחר שאבותינו רבותינו זצוקללה"ה החמירו בזה כ"כ)}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א ע' סב.}}. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
===מראה האתרוג=== | ===מראה האתרוג=== | ||
צבע האתרוג צריך להיות צהוב. נחלקו ה[[תנאים]] באתרוג שצבעו ירוק "ככרתי", האם כשר או לא, וההלכה שפסול{{הערה|משנה סוכה לד, ב. רמב"ם הלכות לולב פרק ח הלכה ח. טור, שולחן ערוך (ושולחן ערוך אדה"ז) סימן תרמח סעיף כא (אדה"ז - סעיף ל).}}. | |||
נחלקו ראשונים מהו הצבע המוגדר "ככרתי" ופסול: יש אומרים שהוא נוטה לכחול, אבל האתרוגים הירוקים המוכרים לנו כשרים; ויש אומרים שהירוק המוכר לנו הוא ככרתי, והירוק הכשר הוא צהוב בלבד{{הערה|ראה תוספות סוכה לא, ב ד"ה הירוק. חולין מז, ב ד"ה אלא.}}. להלכה פוסק [[אדמו"ר הזקן]] כי הצבע הכשר הוא צהוב, ואתרוג ירוק פסול, אלא שאתרוג שצבעו ירוק כאשר נתלש מהעץ ועתיד להצהיב כעבור זמן כשר עוד לפני שהצהיב. אלא שכדי להיות בטוחים בכך, נהגו לקחת אתרוג שכבר החל להצהיב{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז שם.}}. | |||
למעשה, מנהג חב"ד לקחת אתרוג צהוב, כעין שעוה{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים ע' 65].}}. מנהג הרבי להקפיד שהאתרוג יהיה צהוב ביותר{{הערה|מעשה מלך פרק כה סעיף ח.}}. | |||
== מנהגים נוספים == | |||
[[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ארבעת המינים]]]] | [[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ארבעת המינים]]]] | ||
* בעת אמירת [[הלל]] אוחזים רק בלולב ולא באתרוג, ואת האתרוג נוטלים רק בעת הנענועים{{הערה|ספר המנהגים, ע' 67.}}. מקור המנהג בהנהגתו של [[הרבי הריי"צ]], שמצד זהירותו הגדולה שלא תהיה על האתרוג אף שריטה, ובפרט כאשר לא היה בקו הבריאות, השתדל שלא לאחזו אלא כפי המוכרח. החסידים שראו את זהירותו זו, הידרו גם הם כך. הנהגה זו השתנתה על ידי [[הרבי]] ב[[שנת הקהל]] [[תשמ"ח]], אז אחז גם את האתרוג כל משך ההלל, על מנת להדגיש את ענין האחדות שצריך להיות בשנה זו, כפי שביאר בשיחתו באותה השנה{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=240ליל ה' דחג הסוכות תשמ"ח].}}. מאז נוהגים החסידים כך בשנות הקהל. | * בעת אמירת [[הלל]] אוחזים רק בלולב ולא באתרוג, ואת האתרוג נוטלים רק בעת הנענועים{{הערה|ספר המנהגים, ע' 67.}}. מקור המנהג בהנהגתו של [[הרבי הריי"צ]], שמצד זהירותו הגדולה שלא תהיה על האתרוג אף שריטה, ובפרט כאשר לא היה בקו הבריאות, השתדל שלא לאחזו אלא כפי המוכרח. החסידים שראו את זהירותו זו, הידרו גם הם כך. הנהגה זו השתנתה על ידי [[הרבי]] ב[[שנת הקהל]] [[תשמ"ח]], אז אחז גם את האתרוג כל משך ההלל, על מנת להדגיש את ענין האחדות שצריך להיות בשנה זו, כפי שביאר בשיחתו באותה השנה{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=240ליל ה' דחג הסוכות תשמ"ח].}}. מאז נוהגים החסידים כך בשנות הקהל. | ||
* למרות הזהירות הגדולה לשמור על האתרוג מכל שריטה, הורה הרבי שיש הידור בשימוש בו ל[[מבצע ד' מינים]], על אף שהשימוש הרב יפגע ביפיו, והוסיף{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5816.htm אגרות קודש חלק טז, אגרת ה'תתטז].}}: {{ציטוטון|וכבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו, ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי ע"י משמוש נוגעים בהענין דהדר, ענה שאין לך הדר מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצות נעלית זו}}. | * למרות הזהירות הגדולה לשמור על האתרוג מכל שריטה, הורה הרבי שיש הידור בשימוש בו ל[[מבצע ד' מינים]], על אף שהשימוש הרב יפגע ביפיו, והוסיף{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5816.htm אגרות קודש חלק טז, אגרת ה'תתטז].}}: {{ציטוטון|וכבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו, ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי ע"י משמוש נוגעים בהענין דהדר, ענה שאין לך הדר מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצות נעלית זו}}. | ||
| שורה 24: | שורה 28: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
כל [[ארבעת המינים]] שבלולב מבטאים את ענין האחדות{{הערה|ראה בערך [[ארבעת המינים]].}}, אך במיוחד האתרוג, ולכן הוא הראשון שנזכר בפסוקים. האחדות שבאתרוג היא שהוא "דר באילנו משנה לשנה", כלומר, שהוא סובל את כל שינויי מזג האוויר, ולא זו בלבד, אלא שהוא גדל מהם (שהרי אם לא היה גדל, היה מתקלקל), כלומר, ששינויי מזג האוויר מן הקצה אל הקצה נכללים בו והוא גדל מהם{{הערה|ד"ה בסוכות תשבו | כל [[ארבעת המינים]] שבלולב מבטאים את ענין האחדות{{הערה|ראה בערך [[ארבעת המינים]].}}, אך במיוחד האתרוג, ולכן הוא הראשון שנזכר בפסוקים. האחדות שבאתרוג היא שהוא "דר באילנו משנה לשנה", כלומר, שהוא סובל את כל שינויי מזג האוויר, ולא זו בלבד, אלא שהוא גדל מהם (שהרי אם לא היה גדל, היה מתקלקל), כלומר, ששינויי מזג האוויר מן הקצה אל הקצה נכללים בו והוא גדל מהם{{הערה|ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח, סעיף יד. ד"ה וחג האסיף תשמ"ג, סעיף ב.}}. | ||
אתרוג [[ראשי תיבות]] "'''אַ'''ל | אתרוג [[ראשי תיבות]] "'''אַ'''ל{{הערה|תהלים לו, יב.}} '''תְּ'''בוֹאֵנִי [[רגל|'''רֶ'''גֶל]] [[גאווה|'''גַּ'''אֲוָה]]"{{הערה|סה"ל להאריז"ל עה"פ. מושב זקנים עה"פ בראשית ג, ג. פנים יפות פ' אמור. – ולפעמים מצינו בכוונת אתרוג מלא וא"ו (ראה מאו"א א, קעז), וי"ל שזהו ר"ת "אל תבואני רגל גאוה ויד" (או: "גאוה ויד רשעים אל תנדני").}}. | ||
== בני ישראל משולים לאתרוג == | == בני ישראל משולים לאתרוג == | ||
אומרת הגמרא | אומרת הגמרא{{הערה|שבת פח, סע"א ואילך.}} "מאי דכתיב{{הערה|שה"ש ב, ג.}} כתפוח בעצי היער וגו', למה נמשלו ישראל לתפוח, לומר לך, מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע"{{הערה|הדמיון של עם ישראל ל"תפוח" (אתרוג) הוא, בנוגע הפרט של '''סדר הקדימה ואיחור''', בדרך כלל הטבע באילנות, קודם עלין ואחר כך הפרי, וב"תפוח" הסדר הוא שלא על דרך הרגיל. וכמו כן עם ישראל היו שלא על דרך הרגיל "נעשה" לעשות מצד קבלת עול עוד קודם ההבנה והשגה. | ||
(ולא מדמין כאן את ה"נעשה" וה"נשמע" לה"עלה" וה"פרי". כי אם לסדר של קדימה ואיחור). | (ולא מדמין כאן את ה"נעשה" וה"נשמע" לה"עלה" וה"פרי". כי אם לסדר של קדימה ואיחור).}}. | ||
אף שעץ של אתרוג אנו רואים שגדל כשאר אילנות, הכוונה כאן של "תפוח" הוא - '''אתרוג''' | אף שעץ של אתרוג אנו רואים שגדל כשאר אילנות, הכוונה כאן של "תפוח" הוא - '''אתרוג'''{{הערה|וריח אפך כתפוחים מתרגמינן כריחא דאתרוגא.}}, ואתרוג פריו קודם לעליו, מכיון שדר באילן משנה לשנה, ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים, הרי פריו קודם לאותם עלים של השנה החדשה. | ||
וזה שאתרוג "פריו קודם לעליו", מורה על בני ישראל שהקדימו נעשה לנשמע | וזה שאתרוג "פריו קודם לעליו", מורה על בני ישראל שהקדימו נעשה לנשמע{{הערה|שיחת ש"פ בהעלותך ה'תשכ"ז, תו"מ ע' 81. | ||
וראה שם בתחילת ההתוועדות הסיפור של הבעש"ט אודות יהודי פשוט ועני בשם ר' דוד שלא התרגז כשאשתו שברה את הפיטום של האתרוג. | וראה שם בתחילת ההתוועדות הסיפור של הבעש"ט אודות יהודי פשוט ועני בשם ר' דוד שלא התרגז כשאשתו שברה את הפיטום של האתרוג. }}. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 43: | שורה 47: | ||
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_-_%D7%97%D7%92_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA.pdf 'ואנוהו']''', מוסף תורני לבטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב | *'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_-_%D7%97%D7%92_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA.pdf 'ואנוהו']''', מוסף תורני לבטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב | ||
*'''[https://anash.org/buying-a-shemita-esrog/ קניית אתרוג בשמיטה]''', הרב חיים הלל רסקין {{אנש}} (אנגלית) | *'''[https://anash.org/buying-a-shemita-esrog/ קניית אתרוג בשמיטה]''', הרב חיים הלל רסקין {{אנש}} (אנגלית) | ||
{{סוכות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:סוכות]] | [[קטגוריה:סוכות]] | ||
[[קטגוריה:ארבעת המינים|*]] | |||