דקדוק – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תיקון קישור |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ראשיתה של חכמת דקדוק [[לשון הקודש]] היא ה"מסורת" (או "מסורה") - דקדוקים בפסוקי ה[[תנ"ך]] שעברו במסורת במשך הדורות, חלקם כ[[הלכה למשה מסיני]]. בראשם דקדוקי הפיסוק על ידי [[טעמי המקרא]] וה[[ניקוד]], וכמו כן אותיות חסרות ויתרות, גדולות וקטנות וכדומה. המסורת עברה מאיש לאיש עד [[עזרא הסופר]] וממנו ל[[תנאים]] ול[[אמוראים]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14037&st=&pgnum=5&hilite= הקדמת מנחת שי]. וראה שם הגדולים מערכת ספרים, מערכת ט', אות ו'. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1104.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ד, אגרת א'קד].}}. ישנה מסורת לפיה כאשר חיברו [[רב אשי]] ו[[רבינא]] את ה[[תלמוד הבבלי]], חיברו יחד איתו עוד ספר בעניני דקדוק לשון הקודש{{הערה|שם=עח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22427&st=&pgnum=8&hilite= הקדמת עץ חיים] לרבי חיים בן בצלאל (אחי המהר"ל).}}. | ראשיתה של חכמת דקדוק [[לשון הקודש]] היא ה"מסורת" (או "מסורה") - דקדוקים בפסוקי ה[[תנ"ך]] שעברו במסורת במשך הדורות, חלקם כ[[הלכה למשה מסיני]]. בראשם דקדוקי הפיסוק על ידי [[טעמי המקרא]] וה[[ניקוד]], וכמו כן אותיות חסרות ויתרות, גדולות וקטנות וכדומה. המסורת עברה מאיש לאיש עד [[עזרא הסופר]] וממנו ל[[תנאים]] ול[[אמוראים]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14037&st=&pgnum=5&hilite= הקדמת מנחת שי]. וראה שם הגדולים מערכת ספרים, מערכת ט', אות ו'. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1104.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ד, אגרת א'קד].}}. ישנה מסורת לפיה כאשר חיברו [[רב אשי]] ו[[רבינא]] את ה[[תלמוד הבבלי]], חיברו יחד איתו עוד ספר בעניני דקדוק לשון הקודש{{הערה|שם=עח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22427&st=&pgnum=8&hilite= הקדמת עץ חיים] לרבי חיים בן בצלאל (אחי המהר"ל).}}. | ||
בתקופת ה[[סבוראים]], ובמיוחד בתקופת ה[[גאונים]], התפתח ב[[טבריה]] מרכז חשוב של בעלי מסורה, ששיטתם - המכונה "המסורה הטבריינית" - התקבלה בכל תפוצות ישראל עד ימינו. במיוחד ידוע המדקדק אהרן בן אשר (שמשפחתו, בן אשר, היו משפחה ידועה של בעלי מסורה), ששיטתו במסורת כתיבת התורה בדקדוק התקבלה להלכה ב[[רמב"ם]]{{הערה|רמב"ם הלכות ספר תורה פרק ח, הלכה ד.}}. ספר התורה שכתב ידוע בדיוקו, ויש המזהים אותו עם הספר | בתקופת ה[[סבוראים]], ובמיוחד בתקופת ה[[גאונים]], התפתח ב[[טבריה]] מרכז חשוב של בעלי מסורה, ששיטתם - המכונה "המסורה הטבריינית" - התקבלה בכל תפוצות ישראל עד ימינו. במיוחד ידוע המדקדק אהרן בן אשר (שמשפחתו, בן אשר, היו משפחה ידועה של בעלי מסורה), ששיטתו במסורת כתיבת התורה בדקדוק התקבלה להלכה ב[[רמב"ם]]{{הערה|רמב"ם הלכות ספר תורה פרק ח, הלכה ד.}}. ספר התורה שכתב ידוע בדיוקו, ויש המזהים אותו עם הספר [[כתר ארם צובא]], שרובו נשמר עד ימינו{{הערה|ראה בהרחבה בכתבתו של [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/57032/ "זאת התורה לא תהא מוחלפת"], [[שבועון בית משיח]] חג השבועות תשע"ה; שם הובא [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8785.htm מכתבו של הרבי למר שז"ר מימי הפורים תשכ"ד], בו שולל לחלוטין הדפסת תנ"ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא.}}. | ||
בסוף תקופת הגאונים התפתחה במיוחד חכמת הדקדוק בארצות ערב. בין המדקדקים המפורסמים היו [[רב סעדיה גאון]] ו[[רב האי גאון]], ברי-הפלוגתא רבי [[מנחם בן סרוק]] ורבי [[דונש בן לברט]], רבי [[יהודה חיוג']], רבי [[שמואל הנגיד]], רבי [[שלמה בן גבירול]], רבי [[יונה אבן ג'נאח]], רבי [[אברהם אבן עזרא]], רבי יוסף, רבי משה ורבי דוד קמחי (הרד"ק), ועוד רבים{{הערה|1=המדקדקים וחיבוריהם נמנים ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30634&st=&pgnum=4 הקדמת מאזני לשון הקודש לראב"ע], ובהקדמת מנחת שי.}}. מדקדקים אלו פיתחו מאוד את חכמת הדקדוק. הם גילו את השרשים, חידשו את המשקל בשירה וגילו עוד כללי דקדוק רבים נוספים. ר' משה בן עזרא טען שבני ספרד היו בקיאים בלשון העברית יותר משאר תפוצות ישראל, מפני שמוצאם מגולי [[ירושלים]] שהיו בקיאים בלשון, וגם מפני שהכירו את השפה הערבית, שהיא השפה המשובחת ביותר וקרובה ללשון הקודש, ומכללי הערבית היה נקל בידם להבין את כללי לשון הקודש{{הערה|שירת ישראל, התשובה לשאלה החמישית (ע' סב).}}. | בסוף תקופת הגאונים התפתחה במיוחד חכמת הדקדוק בארצות ערב. בין המדקדקים המפורסמים היו [[רב סעדיה גאון]] ו[[רב האי גאון]], ברי-הפלוגתא רבי [[מנחם בן סרוק]] ורבי [[דונש בן לברט]], רבי [[יהודה חיוג']], רבי [[שמואל הנגיד]], רבי [[שלמה בן גבירול]], רבי [[יונה אבן ג'נאח]], רבי [[אברהם אבן עזרא]], רבי יוסף, רבי משה ורבי דוד קמחי (הרד"ק), ועוד רבים{{הערה|1=המדקדקים וחיבוריהם נמנים ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30634&st=&pgnum=4 הקדמת מאזני לשון הקודש לראב"ע], ובהקדמת מנחת שי.}}. מדקדקים אלו פיתחו מאוד את חכמת הדקדוק. הם גילו את השרשים, חידשו את המשקל בשירה וגילו עוד כללי דקדוק רבים נוספים. ר' משה בן עזרא טען שבני ספרד היו בקיאים בלשון העברית יותר משאר תפוצות ישראל, מפני שמוצאם מגולי [[ירושלים]] שהיו בקיאים בלשון, וגם מפני שהכירו את השפה הערבית, שהיא השפה המשובחת ביותר וקרובה ללשון הקודש, ומכללי הערבית היה נקל בידם להבין את כללי לשון הקודש{{הערה|שירת ישראל, התשובה לשאלה החמישית (ע' סב).}}. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
עם זאת, הדגישו שאין לשקוע בלימוד זה יתר על המידה, אלא במידה הנצרכת להבנת התורה והדקדוק ב[[קריאת שמע]] וב[[תפילה]]. | עם זאת, הדגישו שאין לשקוע בלימוד זה יתר על המידה, אלא במידה הנצרכת להבנת התורה והדקדוק ב[[קריאת שמע]] וב[[תפילה]]. | ||
ה[[רד"ק]] כתב בהקדמת ספרו המכלול: {{ציטוטון|ואם יבוא איש ללמוד חכמת הדקדוק, ילאה ללמוד כל הספרים אשר חברו ממחברים, ויצטרך להתעסק בהם כל ימיו. ולא טוב היות האדם ערירי מחכמת הדקדוק, אבל צריך לו להתעסק בתורה ובמצות ובפירושים וצרכי ענינים בדברי רז"ל, ולהתעסק בדקדוק על דרך קצרה כדי שיספיק לו ללמוד התיבות כתיקונן, ולדעת יתרון האותיות וחסרונן}}. [[הרמב"ם]] הביא את לימוד הדקדוק | ה[[רד"ק]] כתב בהקדמת ספרו המכלול: {{ציטוטון|ואם יבוא איש ללמוד חכמת הדקדוק, ילאה ללמוד כל הספרים אשר חברו ממחברים, ויצטרך להתעסק בהם כל ימיו. ולא טוב היות האדם ערירי מחכמת הדקדוק, אבל צריך לו להתעסק בתורה ובמצות ובפירושים וצרכי ענינים בדברי רז"ל, ולהתעסק בדקדוק על דרך קצרה כדי שיספיק לו ללמוד התיבות כתיקונן, ולדעת יתרון האותיות וחסרונן}}. [[הרמב"ם]] הביא את לימוד הדקדוק כדוגמה ל"מצוה קלה": {{ציטוטון|אמר שצריך ליזהר במצוה שיחשב בה שהיא קלה, כשמחת הרגל ולמידת לשון הקדש}}{{הערה|פירוש המשניות אבות פרק ב, משנה א.}}. בדומה לזה כתבו גדולי ישראל נוספים{{הערה|רבי חיים אחי המהר"ל בהקדמת עץ חיים. [https://www.sefaria.org.il/Havot_Yair.124?lang=he שו"ת חוות יאיר, סימן קכד].}}. | ||
[[הרבי הריי"צ]] הגדיר זאת כך: | [[הרבי הריי"צ]] הגדיר זאת כך: | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
===אצל רבותינו נשיאנו=== | ===אצל רבותינו נשיאנו=== | ||
רבותינו נשיאנו היו לומדים ובקיאים בספרי דקדוק{{הערה|שם=צו}}. בילדותו, למד אדמו"ר הריי"צ אצל [[מלמד]] מיוחד את חכמת הדקדוק - | רבותינו נשיאנו היו לומדים ובקיאים בספרי דקדוק{{הערה|שם=צו}}. בילדותו, למד אדמו"ר הריי"צ אצל [[מלמד תינוקות|מלמד]] מיוחד את חכמת הדקדוק - החסיד ר' [[יצחק גרשון איטסון]]. הלימוד היה שעה ביום, שלוש פעמים בשבוע. לימים סיפר הרבי כי קליטת כללי הדקדוק היתה קשה עליו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך י, ע' תה ואילך. ושם באריכות הסברי הרבי הרש"ב על הדקדוק ע"פ חסידות.}}. | ||
===אצל חסידי חב"ד=== | ===אצל חסידי חב"ד=== | ||
בעקבות התפשטות [[תנועת ההשכלה]], ששמה את הדגש על ידיעת הדקדוק כערך בפני עצמו - בשונה מגדולי ישראל שידעו שהעיקר בחכמת הדקדוק הוא ביטוי נכון של התפילה, והבנת פסוקי התורה - אסרו צדיקי [[תנועת החסידות]] לפי שעה לחלוטין את לימוד חכמת הדקדוק. גם בעת [[ועידת הרבנים (תר"ג)|ועידת הרבנים בפטרבורג]] בשנת [[תר"ג]], בה נאבק [[אדמו"ר הצמח צדק]] נגד מזימות המשכילים לערוך שינויים בחינוך היהודי המסורתי, התנגד בין השאר להצעותיהם בענין לימוד הדקדוק. בקרב חוגי [[התנגדות לתורת החסידות|המתנגדים לחסידות]] לא נשמרה הקפדה כזו, ורבים אימצו בחום את לימוד הדקדוק שהפיצו המשכילים, וכך היה למשכילים קל יותר לבסס את אחיזתם בין חוגי המתנגדים ולעשות נפשות להשכלה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&st=&pgnum=177&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ז, ע' קמד] ואילך. ראה גם ספר השיחות תש"ד [המתורגם ללה"ק] ע' כג. [https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ (דברי ימי חיי רבינו הזקן)].}}. עם זאת, היו גם מגדולי ישראל בני הזמן שלא היו חסידים שהזהירו מהימשכות יתר אחרי לימוד תנ"ך ודקדוק, שעלולה להוביל להשכלה{{הערה|צל"ח ברכות כח, ב ברש"י ד"ה מההגיון.}}. | בעקבות התפשטות [[תנועת ההשכלה]], ששמה את הדגש על ידיעת הדקדוק כערך בפני עצמו - בשונה מגדולי ישראל שידעו שהעיקר בחכמת הדקדוק הוא ביטוי נכון של התפילה, והבנת פסוקי התורה - אסרו צדיקי [[תנועת החסידות]] לפי שעה לחלוטין את לימוד חכמת הדקדוק. גם בעת [[ועידת הרבנים (תר"ג)|ועידת הרבנים בפטרבורג]] בשנת [[תר"ג]], בה נאבק [[אדמו"ר הצמח צדק]] נגד מזימות המשכילים לערוך שינויים בחינוך היהודי המסורתי, התנגד בין השאר להצעותיהם בענין לימוד הדקדוק. בקרב חוגי [[התנגדות לתורת החסידות|המתנגדים לחסידות]] לא נשמרה הקפדה כזו, ורבים אימצו בחום את לימוד הדקדוק שהפיצו המשכילים, וכך היה למשכילים קל יותר לבסס את אחיזתם בין חוגי המתנגדים ולעשות נפשות להשכלה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&st=&pgnum=177&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ז, ע' קמד] ואילך. ראה גם ספר השיחות תש"ד [המתורגם ללה"ק] ע' כג. [https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ (דברי ימי חיי רבינו הזקן)].}}. עם זאת, היו גם מגדולי ישראל בני הזמן שלא היו חסידים שהזהירו מהימשכות יתר אחרי לימוד תנ"ך ודקדוק, שעלולה להוביל להשכלה{{הערה|צל"ח ברכות כח, ב ברש"י ד"ה מההגיון.}}. | ||
בתקופה מאוחרת יותר, פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] להנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בתביעה על חוסר הידע של התלמידים בלשון הקודש ובדקדוק, והורה לכלול לימוד זה בתכנית הלימודים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ו, ע' קנב. וראה גם כרך ז, ע' קיב. כרך יב, ע' קעו.}} | בתקופה מאוחרת יותר, פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] להנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בתביעה על חוסר הידע של התלמידים בלשון הקודש ובדקדוק, והורה לכלול לימוד זה בתכנית הלימודים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ו, ע' קנב. וראה גם כרך ז, ע' קיב. כרך יב, ע' קעו.}}, כמו כן המליץ על ספרי דקדוק מסויימים ללימוד עם ילדים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ז, ע' קכב.}}. באחד ממכתביו הדגיש אדמו"ר הריי"צ את החשיבות של הדקדוק בהגיית מילות התפילה באמצעות סיפור על אחד מגדולי ישראל ששפטו אותו בבית דין של מעלה על כך שלא הגה כראוי את מילות התפילה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ז' עמוד קמב (ראו [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/137304/jewish/Appendix-1.htm תרגום המכתב לאנגלית]).}}. | ||
[[הרבי]] כותב שדקדוק אינו בכלל [[לימודי חול]] ונלמד בתומכי תמימים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3638.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יא, אגרת ג'תרלח].}}. לרב [[מרדכי שוסטרמן]] הורה הרבי ללמד דקדוק עבור קריאת התורה לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/33.htm למען ידעו בנים יוולדו].}}. | [[הרבי]] כותב שדקדוק אינו בכלל [[לימודי חול]] ונלמד בתומכי תמימים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3638.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יא, אגרת ג'תרלח].}}. לרב [[מרדכי שוסטרמן]] הורה הרבי ללמד דקדוק עבור קריאת התורה לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/33.htm למען ידעו בנים יוולדו].}}. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==בתפילה== | ==בתפילה== | ||
[[קובץ:סידור רבי שבתי סופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער סידורו של רבי שבתי סופר מפרעמישלא, עליו העיד [[המהרי"ל מיאנוביטש]] שאדמו"ר הזקן "נטה אחריו ברוב המקומות"]] | [[קובץ:סידור רבי שבתי סופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער סידורו של רבי שבתי סופר מפרעמישלא, עליו העיד [[המהרי"ל מיאנוביטש]] שאדמו"ר הזקן "נטה אחריו ברוב המקומות"]] | ||
[[סידור אדמו"ר הזקן]] הוא מוגה לפי כללי הדקדוק. כך כתב אחיו, רבי [[יהודה לייב מינוביץ']]: {{ציטוטון|מלבד שבירר וליבן הנוסח עפ"י כונה הרצויה ל[[האר"י ז"ל]], עוד זאת דרש במשפט להעמיד עפ"י דקדוק אמת. כי אף שאינו שוה לכל נפש, ולמי שלא הורגל מנעוריו מבלבל כוונתו ב[[תפלה]], ובדיעבד יצא אפילו לא דקדק באותיות [[קריאת שמע]] כידוע, מכל מקום לכתחלה ודאי טוב להרגיל מנעוריו או שלא בשעת התפלה. כי מצוה גדולה היא גם בנגלה ומכל שכן בנסתר כידוע, שה[[אותיות]] וה[[נקודות]] שאדם מוציא מפיו עושין פרי למעלה}}{{הערה|1=הסכמתו לסידור בהוצאת תקפ"ב, נדפסה בסידור תורה אור. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4502.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יג, אגרת ד'תקב].}}. וכן כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]: {{ציטוטון|הוד כ"ק אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מסר נפשו הק' לסדר את הנוסח המדויק, להיות כי התפלה בנוסח ומבטא מכוון הוא דבר הנוגע מאד}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרעיי"צ כרך ו, ע' מה.}}. | [[סידור אדמו"ר הזקן]] הוא מוגה לפי כללי הדקדוק. כך כתב אחיו, רבי [[יהודה לייב מינוביץ']]: {{ציטוטון|מלבד שבירר וליבן הנוסח עפ"י כונה הרצויה ל[[האר"י ז"ל]], עוד זאת דרש במשפט להעמיד עפ"י דקדוק אמת. כי אף שאינו שוה לכל נפש, ולמי שלא הורגל מנעוריו מבלבל כוונתו ב[[תפלה]], ובדיעבד יצא אפילו לא דקדק באותיות [[קריאת שמע]] כידוע, מכל מקום לכתחלה ודאי טוב להרגיל מנעוריו או שלא בשעת התפלה. כי מצוה גדולה היא גם בנגלה ומכל שכן בנסתר כידוע, שה[[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] וה[[נקודות]] שאדם מוציא מפיו עושין פרי למעלה}}{{הערה|1=הסכמתו לסידור בהוצאת תקפ"ב, נדפסה בסידור תורה אור. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4502.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יג, אגרת ד'תקב].}}. וכן כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]: {{ציטוטון|הוד כ"ק אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מסר נפשו הק' לסדר את הנוסח המדויק, להיות כי התפלה בנוסח ומבטא מכוון הוא דבר הנוגע מאד}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרעיי"צ כרך ו, ע' מה.}}. | ||
===בקריאת התורה=== | ===בקריאת התורה=== | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[קמץ אלף אָ]] | *[[קמץ אלף אָ]] | ||
*[[אותיות האל"ף בי"ת#לימוד קריאת האותיות|לימוד קריאת האותיות]] | |||
*[[שורש ישע (ספר)|שורש ישע]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 61: | שורה 63: | ||
[[קטגוריה:חכמות]] | [[קטגוריה:חכמות]] | ||
[[קטגוריה:לשון הקודש]] | [[קטגוריה:לשון הקודש]] | ||
[[קטגוריה:דקדוק|*]] | |||