בית כנסת – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – " " ב־" "
מ. רובין (שיחה | תרומות)
בינוויקי
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|בית כנסת|מקום המיוחד ללימוד תורה|בית מדרש}}
{{מפנה|בית כנסת|מקום המיוחד ללימוד תורה|בית מדרש}}
[[קובץ:Katserin old synagoge.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חורבות בית הכנסת העתיק בקצרין]]
[[קובץ:Katserin old synagoge.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חורבות בית הכנסת העתיק בקצרין]]
'''בית כנסת''' הוא מקום כינוס והתאספות של [[מניין|מניני]] [[יהודי]]ם ל[[תפילה]] שלוש פעמים ביום ([[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]]). למקום זה ישנה חשיבות גדולה כיון שהוא נחשב "מקדש מעט". לכן מתנהגים בו בדרך ארץ מיוחדת. ישנם הלכות רבות בענין "כבוד בית הכנסת", לדוגמה, אסור להיכנס לבית הכנסת על מנת למצוא מחסה מפני גשמים או חום, אלא אם אומר כמה פסוקים או לומד משהו. [[הרבי]] נוהג בעצמו בכניסתו ויציאתו להרים מהרצפה כל לכלוך ואפילו בדל סיגריה הנמצא על הרצפה.
'''בֵּיתּ הֲכְּנֶסֶתּ'''{{הערה|מכונה ב7 כינויים נוספים; '''מִקְדַּשׁ מְעַט'''{{הערה|מקורו בהנביא [[יחזקאל]] בדבריו ב[[ספר יחזקאל]] (פרק 11 פסוק 16); לָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ כִּ֤י הִרְחַקְתִּים֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְכִ֥י הֲפִיצוֹתִ֖ים בָּאֲרָצ֑וֹת וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ לְ'''מִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט''' בָּאֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָֽׁם, ודרשו חכמינו זיכרונם לברכה ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] ב[[מסכת מגילה]] (דף כט, א); וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ לְ'''מִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט''' - אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְּרָשׁוֹת שְׁבְּבַּבֶל, הובא בספר [[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]] (שנה ראשונה לסדר ויקרא פיסקא א') כי בבל לאו דווקא והוא הדין לכל הארצות והמדינות כולם}} מפאת קדושתו והשוואתו ל[[בית המקדש]], ב[[גרמנית|גרמנית עתיקה]] וב[[יידיש|שפת היידיש]]; '''שֹׁוּל''' או '''שְׁטִּיבּלַאַךְ''' בספרות התורנית; [[בית תפילה|בֵּית־תְּפִילָּ֥ה]]{{הערה|מקורו מהנביא [[ישעיה]] ב[[תנ"ך]] ב[[ספר ישעיה]] (פרק 56 פסוק 7); וַהֲבִיאוֹתִ֞ים אֶל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֗י וְשִׂמַּחְתִּים֙ בְּבֵ֣ית תְּפִלָּתִ֔י עוֹלֹתֵיהֶ֧ם וְזִבְחֵיהֶ֛ם לְרָצ֖וֹן עַֽל־מִזְבְּחִ֑י כִּ֣י בֵיתִ֔י '''בֵּית־תְּפִלָּ֥ה''' יִקָּרֵ֖א לְכׇל־הָעַמִּֽים׃}} ובלשון [[ארמית]] וה[[תלמוד בבלי]]: '''בֵּי כְּנִישְׁתַּא'''{{הערה|ראה [[גמרא]] [[ברכות]] (דף ו עמוד ב); ההוא גברא דקא מצלי אחורי '''בֵּי כְּנִישְׁתַּא''' ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא וכו' תרגום; אותו בן אדם שהתפלל מאחורי בית הכנסת ולא החזיר פניו לכיוון בית הכנסת עבר שם [[אליהו (פירושונים)|אליהו הנביא זכור לטוב]] ונדמה לו כסוחר [[ערבי]] וכו'}}, ובלשון ה[[תנ"ך]]; '''בֵּית אֱלֹקִים'''{{הערה|בתי כנסת רבים בעולם יש שלט מעל בית הכנסת שבו מופיע הכיתוב; וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־'''בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים''' וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם, כי שמו המקורי של בית הכנסת הוא בית אלוקים מקורו מהפסוק ב[[ספר בראשית]] (פרק 28 פסוק 17) בו אמר כן [[יעקב אבינו]] כשישן ולן ב[[בית אל]]}} אצל ה[[יהדות]] שאינה [[אורתודוקס|יהדות אורטודקס]]ית כגון [[יהדות רפורמית]] מכונה; '''[[טמפל]]'''}} הוא מקום כינוס והתאספות של [[מניין|מניני]] [[יהודי]]ם ל[[תפילה]] שלוש פעמים ביום ([[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]]). למקום זה ישנה חשיבות גדולה כיון שהוא נחשב "מקדש מעט". לכן מתנהגים בו בדרך ארץ מיוחדת. ישנם הלכות רבות בענין "כבוד בית הכנסת", לדוגמה, אסור להיכנס לבית הכנסת על מנת למצוא מחסה מפני גשמים או חום, אלא אם אומר כמה פסוקים או לומד משהו. [[הרבי]] נוהג בעצמו בכניסתו ויציאתו להרים מהרצפה כל לכלוך ואפילו בדל סיגריה הנמצא על הרצפה.


בעבר היה חילוק בין בית כנסת שהיה מיועד רק לתפילה, ל[[בית המדרש]] שהיה מיועד רק ללימוד והיה אסור בקיום מניינים במקום (מלבד שלוש תפילות). כיום לא נהוג לחלק בין המקומות, ומרבית בתי הכנסת משמשים גם כבית מדרש, לרוב בחדרים צדדיים.
בעבר היה חילוק בין בית כנסת שהיה מיועד רק לתפילה, ל[[בית המדרש]] שהיה מיועד רק ללימוד והיה אסור בקיום מניינים במקום (מלבד שלוש תפילות). כיום לא נהוג לחלק בין המקומות, ומרבית בתי הכנסת משמשים גם כבית מדרש, לרוב בחדרים צדדיים.
שורה 52: שורה 52:
==בית כנסת חב"די==
==בית כנסת חב"די==
[[קובץ:הרבי - נקיון 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מסמן ל[[הרב חודקוב|רב חודוקוב]] להרים לכלוך מרצפת [[בית הכנסת 770|770]] ([[כ"ד אלול]] [[תשל"א]])]]
[[קובץ:הרבי - נקיון 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מסמן ל[[הרב חודקוב|רב חודוקוב]] להרים לכלוך מרצפת [[בית הכנסת 770|770]] ([[כ"ד אלול]] [[תשל"א]])]]
ברוב בתי הכנסת של חסידי חב"ד נהוגים מספר תקנות החלות על כל מי שניגש להתפלל כ[[שליח ציבור]] בפני העמוד, כשהעיקריות שבהם היא להתפלל בנוסח שסידר [[אדמו"ר הזקן]] הנקרא [[סידור תהילת השם]] (או [[סידור תורה אור]]), לומר את השיעור [[תהלים]] היומי אחרי התפילה, כפי תקנות של [[אדמו"ר הריי"צ]].
ברוב בתי הכנסת של חסידי חב"ד נהוגים מספר תקנות החלות על כל מי שניגש להתפלל כ[[שליח ציבור]] בפני העמוד, כשהעיקריות שבהם היא להתפלל בנוסח שסידר [[אדמו"ר הזקן]] המופיע כיום בסדור הנקרא [[סידור תהילת השם]] (או [[סידור תורה אור]]), לומר את השיעור [[תהלים]] היומי אחרי התפילה, כפי תקנות של [[אדמו"ר הריי"צ]].


===חדר שני===
===חדר שני===
אחד המאפיינים הבולטים לבית כנסת חב"ד הוא "חדר שני" (הנקרא גם חבדניצע{{הערה|ראה [[ספר השיחות]] תש"א ע' 42. שם ע' 114.}}) חדר שני הינו עזרת גברים נוסף קטן צמוד להיכל הגדול ובו יש מקום למתפללים באריכות או לחפצים להאריך בהכנה לתפילה בלימוד מעמיק במאמר חסידות למצוא את השקט והמקום לעשות זאת.
אחד המאפיינים הבולטים לבית כנסת חב"ד הוא "חדר שני" (הנקרא גם חבדניצע{{הערה|ראה [[ספר השיחות]] תש"א ע' 42. שם ע' 114.}}) חדר שני הינו חדר נוסף בעזרת גברים צמוד להיכל הגדול ובו יש מקום למתפללים באריכות או לחפצים להאריך בהכנה לתפילה בלימוד מעמיק במאמר חסידות למצוא את השקט והמקום לעשות זאת.


הימצאותו של חדר שני, החלה כבר בזמן חבורות הנסתרים, וכך מסופר על [[אדמו"ר הזקן]] שבהיותו בן עשר היה "יושב בחדר שני דבית הכנסת בליאזנא ולומד".
הימצאותו של חדר שני, החלה כבר בזמן חבורות הנסתרים, וכך מסופר על [[אדמו"ר הזקן]] שבהיותו בן עשר היה "יושב בחדר שני דבית הכנסת בליאזנא ולומד".
שורה 88: שורה 88:
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:בתי כנסת]]
[[קטגוריה:בתי כנסת]]
[[en:Synagogue]]