מנחם מענדל גולדברג: הבדלים בין גרסאות בדף
קונטרס החלצו (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
משה זוך מיך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[אסרו חג]] ה[[פסח]] [[תשל"ו]] (יו"ט [[אחרון של פסח]] בחוץ לארץ), לאביו הרב [[יצחק גולדברג|יצחק]] | נולד ב[[אסרו חג]] ה[[פסח]] [[תשל"ו]] (יו"ט [[אחרון של פסח]] בחוץ לארץ), לאביו הרב [[יצחק גולדברג|יצחק]] ול שרה בת הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]]. | ||
בשנת [[תשל"ח]] בהוראת [[הרבי]] עברה משפחתו לעיר [[מגדל העמק]], על מנת שאביו ישמש כראש [[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|הישיבה]] בעיר. | בשנת [[תשל"ח]] בהוראת [[הרבי]] עברה משפחתו לעיר [[מגדל העמק]], על מנת שאביו ישמש כראש [[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|הישיבה]] בעיר. | ||
שורה 30: | שורה 30: | ||
בקיץ שנת תשס"ד השתתף במעמד ה[[ירחי כלה]] שבמחנה [[גן ישראל]] בהרי הקטסקילס ונשא דברים בחסידות. | בקיץ שנת תשס"ד השתתף במעמד ה[[ירחי כלה]] שבמחנה [[גן ישראל]] בהרי הקטסקילס ונשא דברים בחסידות. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב יוסף | *בנו, הרב יוסף גאלדבערג, משלוחי הרבי לברלין, [[גרמניה]]. | ||
* | *בנו, הרב זלמן גאלדבערג. | ||
*בנו, התמים שלום בער גאלדבערג - שליח בישיבת [[תות"ל מוסקבה (קטנה)]] | |||
* | |||
{{מיון רגיל:גולדברג, מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:גולדברג, מנחם מענדל}} |
גרסה אחרונה מ־21:09, 15 בפברואר 2025

הרב מנחם מענדל גולדברג (יליד שנת תשל"ו) הוא ראש ישיבת תומכי תמימים מוסקבה לבעלי תשובה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד באסרו חג הפסח תשל"ו (יו"ט אחרון של פסח בחוץ לארץ), לאביו הרב יצחק ול שרה בת הרב ישראל יצחק זלמנוב.
בשנת תשל"ח בהוראת הרבי עברה משפחתו לעיר מגדל העמק, על מנת שאביו ישמש כראש הישיבה בעיר.
בשנת תשמ"ט נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד.
בשנת תש"נ עבר ללמוד בישיבת אחי תמימים ראשון לציון שבכפר חב"ד.
בשנת תשנ"ב למד בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
בשנת תשנ"ג כתב לרבי על רצונו ללמוד על יד בית חיינו, וקיבל מענה לאישור בקשתו, הגיע בחודש כסליו ולמד עד סוף השנה בישיבת תומכי תמימים מוריסטאון.
בשנת תשנ"ד נכנס ללמוד באוהלי תורה.
בשנת תשנ"ו היה אחראי יחד עם חבריו, בן ציון ראובן פייפ, ושלום היידינגספלד, על הוצאת הגליון דעם רבי'נס קינדער ובו לקט שיחות והוראות לתלמידי התמימים, מלוקטים מתורתו של הרבי, ומפי השמועה, אשר יצא בתור ספר בשנת תשס"א.
בשנת תשנ"ז נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, יחד עם עוד קבוצת בחורים מאהלי תורה, ביניהם הת' לוי דייטש בן הרב זלמן יודא דייטש, ור' שלום דובער שפירא, בן הרב נחמן שפירא.
בשנת תשנ"ח החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים טורונטו, בתור מגיד שיעור בחסידות.
נישא בט"ו באב תש"ס לרעייתו מרת הינדא בת הרב יקותיאל פרקש.
אחר החתונה שימש כמשפיע בישיבה גדולה תומכי תמימים בני ברק (תחת ניהולו של הרב חנניה יוסף אייזנבך).
לקראת שנת הלימודים תשס"ד יצא לשליחות במוסקבה על מנת לשמש בראשות ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועדת בעיקרה לבעלי תשובה.
בקיץ שנת תשס"ד השתתף במעמד הירחי כלה שבמחנה גן ישראל בהרי הקטסקילס ונשא דברים בחסידות.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יוסף גאלדבערג, משלוחי הרבי לברלין, גרמניה.
- בנו, הרב זלמן גאלדבערג.
- בנו, התמים שלום בער גאלדבערג - שליח בישיבת תות"ל מוסקבה (קטנה)