השלוחים לארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
{{גודל|4|'''הקבוצה של שנת תשל"ו'''}} | {{גודל|4|'''הקבוצה של שנת תשל"ו'''}} | ||
קבוצת השלוחים הראשונה מנתה עשרים ושניים שלוחים, אחד עשר נשלחו ל[[ירושלים]] ואחד עשר ל[[צפת]]. על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים: | קבוצת השלוחים הראשונה מנתה עשרים ושניים שלוחים, אחד עשר נשלחו ל[[ירושלים]] ואחד עשר ל[[צפת]]. על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:{{טורים | ||
{{טורים|תוכן= | | תוכן = *[[לוי ביסטריצקי]] - [[צפת]] | ||
*[[לוי ביסטריצקי | |||
*[[יוסף קרמר]] - [[טבריה]] | *[[יוסף קרמר]] - [[טבריה]] | ||
*[[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - [[צפת]] | *[[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - [[צפת]] | ||
| שורה 68: | שורה 66: | ||
}} | }} | ||
{{גודל|4|'''הקבוצה של שנת תשל"ח'''}} | {{גודל|4|'''הקבוצה של שנת תשל"ח'''{{הערה|[https://live.col.org.il/news/3938 חלק מהשלוחים בתמונה משותפת{{col}}]}}}} | ||
חברי קבוצה זו זכו לקבל את [[קונטרס אהבת ישראל]] בחתימת ידו הקדושה של הרבי. | חברי קבוצה זו זכו לקבל את [[קונטרס אהבת ישראל]] בחתימת ידו הקדושה של הרבי. | ||
גרסה אחרונה מ־22:47, 29 באוקטובר 2024
בשנים תשל"ו, תשל"ז ותשל"ח - שלח הרבי קבוצות מיוחדות של שלוחים לארץ הקודש. קבוצות השלוחים הגיעו לירושלים ולצפת, ובהמשך הם התפרסו על פני כל ארץ הקודש בהעניקם תנופה אדירה לפעילות החב"דית בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד, בתי חב"ד בערים גדולות ובחיזוק ההתקשרות של אנ"ש בארץ הקודש לרבי. חלק מהשלוחים פנו לתפקידי רבנות רשמיים בהוראתו של הרבי.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ו החליט הרבי לשלוח קבוצה של 22 שלוחים לארץ הקודש - 11 לירושלים ו-11 לצפת.
התנאי לשילוח לארה"ק היה להיות או בחור מבוגר או אברך צעיר, הרבי הודיע שבחור או אברך שרוצה להשתתף בשליחות - ירשם במזכירות הרבי, ומתוך הבחורים והאברכים שירשמו יבחרו 22.
לאחר תקופה הודיעה המזכירות לשלוחים הנבחרים על בחירתם, והם התארגנו ליציאה לשליחות.
השלוחים יצאו בי"א בשבט תשל"ו, לאחר התוועדות "צאתכם לשלום" שערך הרבי בי' שבט, יום קודם היציאה.
לשלוחים אלו חילק הרבי את כרך הלקוטי שיחות החדש שהיה אז באמצע הדפוס[1] - כרך י"א[2]. וכן סידור תהלת ה' לנשות וילדי השלוחים.[3].
בהתוועדות מיוחדת, בשנת תשל"ז אמר הרבי כי לאור ההצלחה הגדולה של קבוצת תשל"ו, תישלח לארץ הקודש קבוצה נוספת, שמנתה ששה שלוחים והפעם לצפת בלבד.
הקבוצה יצאה ביום כ"ח שבט תשל"ז מ-770 לארץ הקודש.
בשנת תשל"ח שלח הרבי עוד 15 שלוחים, שלוחים אלו זכו לקבל את קונטרס אהבת ישראל בו חתם הרבי מידו הקדושה.
בסה"כ נשלחו לארץ הקודש 43 שלוחים, השלוחים הקימו משפחות והתפרסו בכל הארץ.
חברי הקבוצות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקבוצה של שנת תשל"ו
קבוצת השלוחים הראשונה מנתה עשרים ושניים שלוחים, אחד עשר נשלחו לירושלים ואחד עשר לצפת. על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:
- לוי ביסטריצקי - צפת
- יוסף קרמר - טבריה
- יוסף רוזנפלד - צפת
- אלתר אליהו פרידמן - צפת
- אהרן אליעזר צייטלין - צפת
- יצחק גולדברג - מגדל העמק
- יוסף יצחק גורביץ' - מגדל העמק
- שלום דוכמן - כולל חב"ד
- ישראל יוסף הנדל - מגדל העמק
- שלום דובער לבקובסקי - כפר חב"ד
- יוסף יצחק וילשנסקי - צפת
- שמואל גרייזמן - ירושלים
- אליהו יוחנן גוראריה - חולון
- יעקב רייצס - יסוד המעלה
- צמח מנחם מענדל ליברמן - אשקלון
- אברהם ברוך פבזנר - צרפת
- שלום דובער שור - ירושלים
- חיים נחום יונתן לוריא - כפר חב"ד
- שניאור זלמן גודמן - אשדוד
- יצחק יעקב רוזנשיין - ירושלים
- יהודה לייב איידלקופ - נחלת הר חב"ד
- זאב אברהם סלווין - כפר חב"ד
הקבוצה של שנת תשל"ז
בקבוצה זו נשלחו רק 6 שלוחים וכולם לצפת.
על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:
הקבוצה של שנת תשל"ח[4]
חברי קבוצה זו זכו לקבל את קונטרס אהבת ישראל בחתימת ידו הקדושה של הרבי.
על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:
- משולם זושא אלפרוביץ' - קריית גת
- אברהם שמואל בוקיעט - כפר חב"ד
- יוסף יצחק גנזבורג - נחלת הר חב"ד
- יעקב שלמה ליברמן - כפר חב"ד
- יוסף יצחק ליברוב - כפר חב"ד ב'
- מנחם מענדל גלוכובסקי - רחובות
- מנחם מענדל גרונר - קריית גת
- יהושע שלמה צירקינד - ירושלים
- יוסף שמואל גרליצקי - תל אביב
- יהודה לייב פופאק - צפת
- מרדכי צבי דובראווסקי - ראשון לציון
- אברהם מרדכי קסטל - רחובות
- גבריאל מרזל - צפת
- יוסף יצחק ריבקין - כרמיאל
- יוסף יצחק דערען - פיטסבורג
קירובים מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר יצאו השלוחים בשנים תשל"ו תשל"ז ותשל"ח חילק להם הרבי את כרך לקוטי שיחות י"א (תשל"ו) את כרך לקוטי שיחות י"ב (תשל"ז) ואת קונטרס אהבת ישראל (תשל"ח)[5].
השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים מהרבי שבאו לידי ביטוי במישורים שונים. הרבי הדריך את השלוחים במפורט בכל עניניהם, ודאג באמצעות באי כוחו בארץ הקודש להתעניין במצבם.
הרבי היה שולח מכתבים לשלוחים ולבני משפחותיהם ובהם היה מעודדם להכנס למשרות תורניות, ומברכם בהצלחה בשליחות[6].
הרבי אף שיגר מכתבי ברכה קבועים להתכנסויות של השלוחים, והחל מחג הפסח תשמ"ה, שיגר תמיכה כספית לכל אחד מהשלוחים עבור צרכי החג פעמיים בשנה, בסמיכות לחג הפסח ובסמיכות לחודש תשרי.
איגוד השלוחים לארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
איגוד השלוחים לארץ הקודש הוקם על ידי הרב אברהם שמואל בוקיעט, מהשלוחים לארץ הקודש, והוא עמד בראשו עד לפטירתו, יחד עם יבלט"א הרב שמואל גרייזמן.
איגוד השלוחים מארגן את הכינוס השנתי של שלוחי הרבי לארץ הקודש, ולאורך השנים זכה שהרבי ישלח מכתבים מיוחדים בהם ביאר את ההוראה שניתן להפיק מהמיקום שנבחר לערוך בו את הכינוס.
הארגון גם מפעיל מכון הוצאה לאור של ספרים וחוברות, בראשו עמד הרב בוקיעט. במשך השנים עבדו לצידו רבנים נוספים ביניהם הרב מרדכי מנשה לאופר.
ספרים וחוברות בהוצאת הארגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סיפורה של שליחות - כינוס השלוחים העשירי, כפר חב"ד תש"נ
- צפת עיר הקודש, כפר חב"ד תשנ"ז
- חברון עיר הקודש - י"ט כסלו תשנ"ט
- תפארת השליחות - כפר חב"ד תש"ס
- מדברי הרבי לילדי ישראל, כפר חב"ד תש"ס
- השליחות לארץ הקודש, כפר חב"ד תש"ס (מהדורה אחרונה)
- נזר המגיד ממעזריטש, כפר חב"ד תשס"א (הוצאה שניה)
- הלכות והליכות - ההנהגה בחיי היום יום, כפר חב"ד תשס"ב
- טבריה עיר הקודש, כפר חב"ד תשס"ב (מהדורה שניה)
- הנהגות חסידיות בחיי היום יום, כפר חב"ד תשס"ג
- המחנך והחינוך, כפר חב"ד תשס"ד
- פועלי דיממא אנן - כפר חב"ד תשס"ד
- נזר התניא - לימוד התניא בעל פה, כפר חב"ד תשס"ז
- נזר התניא - אמרות ופתגמים, כפר חב"ד תשס"ח
- נזר התניא - תאריכים שונים, כפר חב"ד תשס"ח
- נזר התניא - מאמרי הערכה, כפר חב"ד תשס"ט
- מצדיקי הרבים ככוכבים, כפר חב"ד תש"ע
- מצדיקי הרבים ככוכבים - נתיבים בשדה החינוך, כפר חב"ד תשע"ד
- פסח חסידי - כפר חב"ד תשע"ד (מהדורה 13)
השלוחים כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם סיום שליחתם של שלושת הקבוצות, שלח הרבי בשנת תשל"ט מכתב מיוחד לשלוחים בו הורה שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות[7] וכן הוראות נוספות בקשר לתפקידם.
בהתאם להוראה זו, רבים מהם השלימו באופן פורמלי את הסמיכה לרבנות שלהם על מנת שיתאימו לסטנדרטים של הרבנות הראשית והחלו לאייש משרות רבניות שונות[8].
רובם של השלוחים נכנסו לתפקידי ניהול מוסדות, חלקם במוסדות שייסדו בעצמם[9], וחלקם במוסדות קיימים, וחלק לא מבוטל מהשלוחים החל לשמש בתפקידים חינוכיים[10], וחלקם יצא לשליחות בערים שונות[11].
למצער, חלק מהשלוחים נפטרו[12], או עזבו את מקום שליחותם בשל סיבות שונות[13], וחלקם התיישבו בקהילות חב"דיות והחלו לעסוק בעיסוקים פרטיים[14].
כינוס השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש |
מאז שנת תשמ"א מקיימים השלוחים מידי שנה כינוס שנתי בו מתאספים כל בני משפחות השלוחים. כינוס זה היה הראשון מסוגו, וזכה ליחס מיוחד וחביבות מיוחדת מהרבי ששיגר מידי שנה מכתב מיוחד לכינוס, ואף הזכיר אותו מספר פעמים בשיחות.
בעקבות כינוס זה ביקש הרבי לארגן כינוסים במתכונת דומה, ובהמשך לכך נוסדו כינוס השלוחים העולמי, כינוס השלוחות, כינוס השלוחים בארץ הקודש, וכן כינוסים אזוריים נוספים.
כיום מאורגן הכינוס על ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש בראשות הרב יהודה לייב איידלקופ.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השליחות לארץ הקודש - הרב אברהם שמואל בוקיעט, בהוצאת איגוד השלוחים לארץ הקודש, כפר חב"ד תש"ס.
- קבוצת השלוחים הראשונה, מדור 'והבט פני משיחך', שבועון בית משיח י"ב שבט תש"פ
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ישראל יצחק זלמנוב, אחד עשר לירושלים, אחד עשר לצפת - סקירה על קבוצת השלוחים הראשונה בשנת תשל"ו, בתוך גליון התמים (בית משיח) לט, אדר ראשון תשע"ו • טוב לשמים וטוב לבריות, בתוך מוסף 'התמים' ניסן תשע"ו
הערות שוליים
- ↑ כרך זה היה באמצע הדפסה, וכרכו אותו במהירות במיוחד לשלוחים אלו ע"פ הוראת הרבי.
- ↑ כפר חב"ד י' שבט תש"פ - מדור 'חיי רבי' של הרב ישראל אלפנביין.
- ↑ מזכרת נצח תשע"א חלק ב'. - ועד תלמידי התמימים העולמי.
- ↑ חלק מהשלוחים בתמונה משותפת
- ↑ ראה לעיל בסעיפים של השלוחים הללו.
- ↑ ראה בכ"ז בספר 'השלוחים לארץ הקודש' (- הרב אברהם שמואל בוקיעט, כפר חב"ד תש"ס) בשער ה'עידודים מהרבי' בהרחבה.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391.
- ↑ הרב יוסף הכט באילת, הרב יוסף יצחק וולוסוב ברמת ישי, הרב יעקב רייצס ביסוד המעלה, הרב אליהו יוחנן גוראריה בחולון, והרב לוי ביסטריצקי בצפת.
- ↑ הרב יוסף רוזנפלד מנהל מכון אלטע לחוזרות בתשובה, הרב ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט בחיפה, ועוד
- ↑ הרב יוסף יצחק וילשאנסקי כראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, הרב יצחק גולדברג, ישראל יוסף הנדל, ויוסף יצחק גורביץ' בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, הרב משולם זושא אלפרוביץ' ומנחם מענדל גרונר בישיבת תומכי תמימים קריית גת, הרב יצחק יעקב רוזנשיין בישיבת תורת אמת ירושלים, ועוד
- ↑ הרב שניאור זלמן גודמן באשדוד, הרב יוסף קרמר בטבריה הרב אברהם מרדכי קסטל ברחובות הרב יוסף יצחק פיקרסקי בכיכר המדינה צפון תל אביב והרב יוסף יצחק ריבקין בכרמיאל
- ↑ הרב שלום דובער שור מירושלים, הרב לוי ביסטריצקי, הרב יהושע שלמה צירקינד מירושלים, והרב אהרן אליעזר צייטלין מצפת, והרב אברהם שמואל בוקיעט.
- ↑ הרב אברהם ברוך פבזנר הממלא את מקום אביו במשרת רבנות בצרפת, הרב שלום דובער ברוד שחזר לקראון הייטס ומנהל כיום את בנין הפנימייה של ישיבת תומכי תמימים המרכזית, והרב שלום דוכמן מנהל משרד כולל חב"ד בניו יורק.
- ↑ הרב נחום לוריא מנהל פרדס האתרוגים שהיה של חותנו והרב יוסף יצחק פיקרסקי מנהל עסק יהלומים, במקביל לעיסוקו כמנהל בית חב"ד בכיכר המדינה בתל אביב וכרב בית הכנסת חב"ד שם