אתרוג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(פתיח)
 
(42 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:אתרוג.jpg|left|thumb|250px|עץ אתרוגים]]
[[קובץ:אתרוג קלבריה (יאנאווער).png|ממוזער|[[אתרוג קלבריה]]]]
'''אתרוג,''' הוא אחד מ[[ארבעת המינים]] שמצווה מהתורה לנענעם בחג הסוכות.
'''אתרוג''' הוא פרי הדר הראוי לאכילה, ואחד מ[[ארבעת המינים]] שמצווה מהתורה [[נטילת לולב|לנטלם]] ב[[חג הסוכות]]. ישנן הלכות רבות בנוגע לייחוס אתרוג ומראהו, ונהוג להדר במיוחד על מנת שהאתרוג יהיה מהודר. מנהג רבותינו נשיאי חב"ד והחסידים הוא לקחת [[אתרוג קלבריה|אתרוג מזן קלבריה]] דוקא.


== מנהג חב"ד ==
==דיני האתרוג==
{{ערך מורחב|ערך=[[קלבריה]]}}
[[קובץ:אתרוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עץ אתרוגים]]
מנהג חב"ד הוא לקחת אתרוג מ[[קלבריה]], שם גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.{{הערת שוליים|גם בשו"ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן".}}
===ייחוס האתרוג===
{{ערך מורחב|אתרוג מורכב}}
אתרוג מורכב - כזה שצמח מהרכבת ענף אתרוג על אילן אחר, כמו לימון, או להיפך - ישנו נדון האם להכשירו. ב[[משנה]], ב[[גמרא]] ובדברי ה[[ראשונים]] לא מופיעה התייחסות לדינו של אתרוג מורכב. רק בתחילת תקופת ה[[אחרונים]] נזכר הדיון בשאלת כשרותו של אתרוג זה. רבי [[משה אלשיך]] הביא כי חכמי צפת מדורות קודמים הסכימו שאתרוג זה פסול{{הערה|שו"ת מהר"ם אלשיך, סימן קי.}}. כך קבע גם רבי [[שמואל יהודה קצנלבויגן]] בשם אביו, [[המהר"ם פדובה]], והוא אף הוסיף רשימת סימנים להבחין באתרוגים הנשלחים ממדינתו - [[איטליה]] אם הם מורכבים או לא{{הערה|שו"ת הרמ"א, סימן קכו.}}. אמנם [[הרמ"א]] ו[[הב"ח]] הביאו צדדים להכשיר, והיו רבים שנהגו כך למעשה; וכתבו שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק{{הערה|ראה [https://www.sefaria.org.il/Responsa_of_Remah.117?lang=he שו"ת הרמ"א, סימן קיז]. [https://www.sefaria.org.il/Teshuvot_Bayit_Chadash%2C_HaYeshanot.135.1?lang=he שו"ת הב"ח הישנות, סימן קלה]-קלו.}}.
 
רבותינו נשיאנו הכריעו לאסור בתכלית את האתרוג המורכב{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תרמח, סעיף לא. [https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/1/65/1.htm שו"ת צמח צדק, אורח חיים סי' סד]. (בדברי הצמח צדק אין מסקנא מפורשת, אך כן למדו בכוונתו [[אדמו"ר הרש"ב]] ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=164&hilite= אגרות קודש שלו חלק א, ע' קיב]) ו[[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד]).}}.
 
מסיבה זו, בין השאר, החמירו מאוד רבותינו נשיאנו לקחת דוקא [[אתרוג קלבריה|אתרוג מזן קלבריה]] ב[[איטליה]], שעליו ישנה חזקה ברורה שאינו מורכב{{הערה|שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן רז.}}. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' ל[[משה רבינו]] לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים ע' 65, הערה 5].}}. וכן כתב [[הרבי הרש"ב]]: {{ציטוטון|ידוע אשר כ"ק רבינו הגדול א"ז אדמו"ר זצוקללה"ה החמיר לברך על אתרוג גענאווע דוקא . . וכן החמירו אחריו רבותינו אבותינו אדמו"ר זצוקללה"ה, עד מה שראיתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה שהחמיר בזה עד מאד . . ועתה בחג הסוכות העבר לא קבלתי האתרוג בזמנו, ומה מאד העגמ"נ שהי' לי מזה ה"י, ורציתי לעיין בהדין אולי אמצא מדברים מנידון אתרוגי קארפע או א"י ולמצוא היתר לברך עליהם (ובאמת, אף מצאתי היתר בספרים אינני יודע אם הייתי סומך ע"ז, אחר שאבותינו רבותינו זצוקללה"ה החמירו בזה כ"כ)}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א ע' סב.}}.
 
בהוראת [[הרבי]], ניטעו ב[[כפר חב"ד]] אתרוגים מזן קלבריה, ואתרוגי כפר חב"ד הם מזן זה{{הערה|ראה בערך [[אתרוג קלבריה]].}}. ברבות השנים זכו בעלי הפרדסים לקבל את האתרוגים שעליהם בירך הרבי, וכיום כל האתרוגים בכפר חב"ד הם צאצאי אתרוגי הרבי. הרבי ציין שמעלת אתרוגים אלו פחותה ממעלת אתרוגי קלבריה מאיטליה, אך גם להם המסורת שאינם מורכבים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1200870111 אגרות קודש חלק יג, אגרת ד'שפא].}}.
 
===מראה האתרוג===
צבע האתרוג צריך להיות צהוב. נחלקו ה[[תנאים]] באתרוג שצבעו ירוק "ככרתי", האם כשר או לא, וההלכה שפסול{{הערה|משנה סוכה לד, ב. רמב"ם הלכות לולב פרק ח הלכה ח. טור, שולחן ערוך (ושו"ע אדה"ז) סימן תרמח סעיף כא (אדה"ז - סעיף ל).}}.
 
נחלקו ראשונים מהו הצבע המוגדר "ככרתי" ופסול: יש אומרים שהוא נוטה לכחול, אבל האתרוגים הירוקים המוכרים לנו כשרים; ויש אומרים שהירוק המוכר לנו הוא ככרתי, והירוק הכשר הוא צהוב בלבד{{הערה|ראה תוספות סוכה לא, ב ד"ה הירוק. חולין מז, ב ד"ה אלא.}}. להלכה פוסק [[אדמו"ר הזקן]] כי הצבע הכשר הוא צהוב, ואתרוג ירוק פסול, אלא שאתרוג שצבעו ירוק כאשר נתלש מהעץ ועתיד להצהיב כעבור זמן כשר עוד לפני שהצהיב. אלא שכדי להיות בטוחים בכך, נהגו לקחת אתרוג שכבר החל להצהיב{{הערה|שו"ע אדה"ז שם.}}.
 
למעשה, מנהג חב"ד לקחת אתרוג צהוב, כעין שעוה{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים ע' 65].}}. מנהג הרבי להקפיד שהאתרוג יהיה צהוב ביותר{{הערה|מעשה מלך פרק כה סעיף ח.}}.
 
== מנהגים נוספים ==
[[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ארבעת המינים]]]]
* בעת אמירת [[הלל]] אוחזים רק בלולב ולא באתרוג, ואת האתרוג נוטלים רק בעת הנענועים{{הערה|ספר המנהגים, ע' 67.}}. מקור המנהג בהנהגתו של [[הרבי הריי"צ]], שמצד זהירותו הגדולה שלא תהיה על האתרוג אף שריטה, ובפרט כאשר לא היה בקו הבריאות, השתדל שלא לאחזו אלא כפי המוכרח. החסידים שראו את זהירותו זו, הידרו גם הם כך. הנהגה זו השתנתה על ידי [[הרבי]] ב[[שנת הקהל]] [[תשמ"ח]], אז אחז גם את האתרוג כל משך ההלל, על מנת להדגיש את ענין האחדות שצריך להיות בשנה זו, כפי שביאר בשיחתו באותה השנה{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=240ליל ה' דחג הסוכות תשמ"ח].}}. מאז נוהגים החסידים כך בשנות הקהל.
* למרות הזהירות הגדולה לשמור על האתרוג מכל שריטה, הורה הרבי שיש הידור בשימוש בו ל[[מבצע ד' מינים]], על אף שהשימוש הרב יפגע ביפיו, והוסיף{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5816.htm אגרות קודש חלק טז, אגרת ה'תתטז].}}: {{ציטוטון|וכבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו, ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי ע"י משמוש נוגעים בהענין דהדר, ענה שאין לך הדר מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצות נעלית זו}}.
==בחסידות==
==בחסידות==
האתרוג הוא משל לספירת המלכות של [[זעיר אנפין]] (הנקראת לעיתים עטרת היסוד) ולכן אין להפרידו משאר שלשת המינים המורים על שאר הספירות.
{{להשלים}}
כל [[ארבעת המינים]] שבלולב מבטאים את ענין האחדות{{הערה|ראה בערך [[ארבעת המינים]].}}, אך במיוחד האתרוג, ולכן הוא הראשון שנזכר בפסוקים. האחדות שבאתרוג היא שהוא "דר באילנו משנה לשנה", כלומר, שהוא סובל את כל שינויי מזג האוויר, ולא זו בלבד, אלא שהוא גדל מהם (שהרי אם לא היה גדל, היה מתקלקל), כלומר, ששינויי מזג האוויר מן הקצה אל הקצה נכללים בו והוא גדל מהם{{הערה|ד"ה בסוכות תשבו  תשל"ח, סעיף יד. ד"ה וחג האסיף תשמ"ג, סעיף ב.}}.
 
אתרוג [[ראשי תיבות]] "'''אַ'''ל<ref>תהילים לו, יב.</ref> '''תְּ'''בוֹאֵנִי [[רגל|'''רֶ'''גֶל]] [[גאווה|'''גַּ'''אֲוָה]]"<ref>סה"ל להאריז"ל עה"פ. מושב זקנים עה"פ בראשית ג, ג. פנים יפות פ' אמור. – ולפעמים מצינו בכוונת אתרוג מלא וא"ו (ראה מאו"א א, קעז), וי"ל שזהו ר"ת "אל תבואני רגל גאוה ויד" (או: "גאוה ויד רשעים אל תנדני").</ref>.
 
== בני ישראל משולים לאתרוג ==
אומרת הגמרא<ref>שבת פח, סע"א ואילך.</ref> "מאי דכתיב<ref>שה"ש ב, ג.</ref> כתפוח בעצי היער וגו', למה נמשלו ישראל לתפוח, לומר לך, מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע"<ref>הדמיון של עם ישראל ל"תפוח" (אתרוג) הוא, בנוגע הפרט של '''סדר הקדימה ואיחור''', בדרך כלל הטבע באילנות, קודם עלין ואחר כך הפרי, וב"תפוח" הסדר הוא שלא על דרך הרגיל. וכמו כן עם ישראל היו שלא על דרך הרגיל "נעשה" לעשות מצד קבלת עול עוד קודם ההבנה והשגה.
 
(ולא מדמין כאן את ה"נעשה" וה"נשמע" לה"עלה" וה"פרי". כי אם לסדר של קדימה ואיחור).</ref>.
 
אף שעץ של אתרוג אנו רואים שגדל כשאר אילנות, הכוונה כאן של "תפוח" הוא - '''אתרוג'''<ref>וריח אפך כתפוחים מתרגמינן כריחא דאתרוגא.</ref>, ואתרוג פריו קודם לעליו, מכיון שדר באילן משנה לשנה, ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים, הרי פריו קודם לאותם עלים של השנה החדשה.


ב[[ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ד'|קונטרס אחרון]] מובא: [[מעשה]] המצות [[מעשה]] אלקים המה הנה בדרך השתלשלות מכלים ד[[אצילות]] ל[[בי"ע]] ממהותן ועצמותן דחיצוניותן, כמו על דרך משל [[אתרוג]] ומיניו הלביש בהן הקב"ה ממהותן ועצמותן דחסדים [פנימית] [פנימים] ד[[זעיר אנפין]] והיינו מבחינת חיצוניותן, כנודע בכל [[מצות]] מעשיות, מה שאין כן האדם אפילו יש לו נשמה דאצילות מאחר שמלובשת בגוף לא יוכל למצוא בנפשו ולהשיג מהותן ועצמותן של פנימית החסדים דזעיר אנפין דאצילות (כי האצילות היא בחינת [[חיה]] בכללות העולמות [[אבי"ע]] שהיא בחינת [[מקיף]] מלמעלה ואינה מתלבשת בכלי כלל) כי אם מציאותן על ידי דחילו ורחימו שכליים. ומ"ש וראית את אחורי הוא בדרך נבואה דוקא. (שהוא התפשטות הגשמיות כמו שאיתא בר"מ פ' משפטים). והיינו הטעם לפי שאי אפשר לנברא להשיג כלום במהות האלקות שהוא הבורא ובלי השגה אין זו הלבשה ותפיסא ודביקות אמיתית.  
וזה שאתרוג "פריו קודם לעליו", מורה על בני ישראל שהקדימו נעשה לנשמע<ref>שיחת ש"פ בהעלותך ה'תשכ"ז, תו"מ ע' 81.  


מה שאין כן האתרוג על דרך משל חיותו נמשכה ונשתלשלה ממהות [[כלים|חיצונית דכלים]] [[מלכות|דנוקבא]] ד[[זעיר אנפין]] ד[[אצילות]] שהוא בחינת אלקות, כמו שנאמר בעץ חיים שכל הפירות הן ב[[אצילות]] כי למ"ד כלים דאצילות ירדו ל[[בי"ע]] (והן יו"ד מאמרות שבהן נברא העולם) על ידי התלבשות בנוקבא דעשיה מהות במהות, כי הכלים דאצילות נעשו נשמה בעשיה שהיא בחינת אלקות ממש לפי שבאצילות [[איהו וחיוהי וגרמוהי חד|איהו וגרמוהי חד]] המאציל והנאצל ועל ידי התלבשות מהות הנשמה במהות הכלים דנוקבא דעשיה נתהוה האתרוג נמצא כשתופס האתרוג ומנענעו כהלכתו הרי זה תופס ממש חיותו המלובש בו מנוקבא דאצילות המיוחדת באור אין סוף המאציל ברוך הוא. מה שאין כן בכוונתו אינו משיג ותופס אף היודע הסוד אלא מציאותה ולא מהותה, אך בלימוד הלכות אתרוג משיג ותופס האתרוג ממש ומצותו כהלכה בבחינת דבור ומחשבה וכל שכן הלומד הסוד, אבל דוקא סודות המצוה דלא גרע מלימוד הלכותיה ואדרבה כו' אף שאינו משיג המהות, מה שאין כן בסדר ההשתלשלות אף אם משיג המציאות לא עדיף מצד עצמו כלימוד המצות שמשיג ותופס המהות ומעלה עליו כאילו קיים בפועל ממש כמו שנאמר זאת התורה כו'.
וראה שם בתחילת ההתוועדות הסיפור של הבעש"ט אודות יהודי פשוט ועני בשם ר' דוד שלא התרגז כשאשתו שברה את הפיטום של האתרוג. </ref>.


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32103 כתבה בחב"ד אינפו]
*[https://col.org.il/news/113538 איך נבחר אתרוג כשר? • המדריך המלא] - מאת הרב שמואל גדסי, מו"צ ב'[[בית מדרש להוראה ומשפט]]' ב[[רחובות]]. {{חב"ד און ליין}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50199 חב"ד אינפו]
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_-_%D7%97%D7%92_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA.pdf 'ואנוהו']''', מוסף תורני לבטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב
{{ערך חסר}}
*'''[https://anash.org/buying-a-shemita-esrog/ קניית אתרוג בשמיטה]''', הרב חיים הלל רסקין {{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{סוכות}}
{{סוכות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:סוכות]]

גרסה אחרונה מ־13:44, 22 באוקטובר 2024

אתרוג קלבריה

אתרוג הוא פרי הדר הראוי לאכילה, ואחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנטלם בחג הסוכות. ישנן הלכות רבות בנוגע לייחוס אתרוג ומראהו, ונהוג להדר במיוחד על מנת שהאתרוג יהיה מהודר. מנהג רבותינו נשיאי חב"ד והחסידים הוא לקחת אתרוג מזן קלבריה דוקא.

דיני האתרוג[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ אתרוגים

ייחוס האתרוג[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אתרוג מורכב

אתרוג מורכב - כזה שצמח מהרכבת ענף אתרוג על אילן אחר, כמו לימון, או להיפך - ישנו נדון האם להכשירו. במשנה, בגמרא ובדברי הראשונים לא מופיעה התייחסות לדינו של אתרוג מורכב. רק בתחילת תקופת האחרונים נזכר הדיון בשאלת כשרותו של אתרוג זה. רבי משה אלשיך הביא כי חכמי צפת מדורות קודמים הסכימו שאתרוג זה פסול[1]. כך קבע גם רבי שמואל יהודה קצנלבויגן בשם אביו, המהר"ם פדובה, והוא אף הוסיף רשימת סימנים להבחין באתרוגים הנשלחים ממדינתו - איטליה אם הם מורכבים או לא[2]. אמנם הרמ"א והב"ח הביאו צדדים להכשיר, והיו רבים שנהגו כך למעשה; וכתבו שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק[3].

רבותינו נשיאנו הכריעו לאסור בתכלית את האתרוג המורכב[4].

מסיבה זו, בין השאר, החמירו מאוד רבותינו נשיאנו לקחת דוקא אתרוג מזן קלבריה באיטליה, שעליו ישנה חזקה ברורה שאינו מורכב[5]. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' למשה רבינו לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים[6]. וכן כתב הרבי הרש"ב: "ידוע אשר כ"ק רבינו הגדול א"ז אדמו"ר זצוקללה"ה החמיר לברך על אתרוג גענאווע דוקא . . וכן החמירו אחריו רבותינו אבותינו אדמו"ר זצוקללה"ה, עד מה שראיתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה שהחמיר בזה עד מאד . . ועתה בחג הסוכות העבר לא קבלתי האתרוג בזמנו, ומה מאד העגמ"נ שהי' לי מזה ה"י, ורציתי לעיין בהדין אולי אמצא מדברים מנידון אתרוגי קארפע או א"י ולמצוא היתר לברך עליהם (ובאמת, אף מצאתי היתר בספרים אינני יודע אם הייתי סומך ע"ז, אחר שאבותינו רבותינו זצוקללה"ה החמירו בזה כ"כ)"[7].

בהוראת הרבי, ניטעו בכפר חב"ד אתרוגים מזן קלבריה, ואתרוגי כפר חב"ד הם מזן זה[8]. ברבות השנים זכו בעלי הפרדסים לקבל את האתרוגים שעליהם בירך הרבי, וכיום כל האתרוגים בכפר חב"ד הם צאצאי אתרוגי הרבי. הרבי ציין שמעלת אתרוגים אלו פחותה ממעלת אתרוגי קלבריה מאיטליה, אך גם להם המסורת שאינם מורכבים[9].

מראה האתרוג[עריכה | עריכת קוד מקור]

צבע האתרוג צריך להיות צהוב. נחלקו התנאים באתרוג שצבעו ירוק "ככרתי", האם כשר או לא, וההלכה שפסול[10].

נחלקו ראשונים מהו הצבע המוגדר "ככרתי" ופסול: יש אומרים שהוא נוטה לכחול, אבל האתרוגים הירוקים המוכרים לנו כשרים; ויש אומרים שהירוק המוכר לנו הוא ככרתי, והירוק הכשר הוא צהוב בלבד[11]. להלכה פוסק אדמו"ר הזקן כי הצבע הכשר הוא צהוב, ואתרוג ירוק פסול, אלא שאתרוג שצבעו ירוק כאשר נתלש מהעץ ועתיד להצהיב כעבור זמן כשר עוד לפני שהצהיב. אלא שכדי להיות בטוחים בכך, נהגו לקחת אתרוג שכבר החל להצהיב[12].

למעשה, מנהג חב"ד לקחת אתרוג צהוב, כעין שעוה[13]. מנהג הרבי להקפיד שהאתרוג יהיה צהוב ביותר[14].

מנהגים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי עם ארבעת המינים
  • בעת אמירת הלל אוחזים רק בלולב ולא באתרוג, ואת האתרוג נוטלים רק בעת הנענועים[15]. מקור המנהג בהנהגתו של הרבי הריי"צ, שמצד זהירותו הגדולה שלא תהיה על האתרוג אף שריטה, ובפרט כאשר לא היה בקו הבריאות, השתדל שלא לאחזו אלא כפי המוכרח. החסידים שראו את זהירותו זו, הידרו גם הם כך. הנהגה זו השתנתה על ידי הרבי בשנת הקהל תשמ"ח, אז אחז גם את האתרוג כל משך ההלל, על מנת להדגיש את ענין האחדות שצריך להיות בשנה זו, כפי שביאר בשיחתו באותה השנה[16]. מאז נוהגים החסידים כך בשנות הקהל.
  • למרות הזהירות הגדולה לשמור על האתרוג מכל שריטה, הורה הרבי שיש הידור בשימוש בו למבצע ד' מינים, על אף שהשימוש הרב יפגע ביפיו, והוסיף[17]: "וכבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו, ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי ע"י משמוש נוגעים בהענין דהדר, ענה שאין לך הדר מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצות נעלית זו".

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כל ארבעת המינים שבלולב מבטאים את ענין האחדות[18], אך במיוחד האתרוג, ולכן הוא הראשון שנזכר בפסוקים. האחדות שבאתרוג היא שהוא "דר באילנו משנה לשנה", כלומר, שהוא סובל את כל שינויי מזג האוויר, ולא זו בלבד, אלא שהוא גדל מהם (שהרי אם לא היה גדל, היה מתקלקל), כלומר, ששינויי מזג האוויר מן הקצה אל הקצה נכללים בו והוא גדל מהם[19].

אתרוג ראשי תיבות "אַל[20] תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה"[21].

בני ישראל משולים לאתרוג[עריכה | עריכת קוד מקור]

אומרת הגמרא[22] "מאי דכתיב[23] כתפוח בעצי היער וגו', למה נמשלו ישראל לתפוח, לומר לך, מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע"[24].

אף שעץ של אתרוג אנו רואים שגדל כשאר אילנות, הכוונה כאן של "תפוח" הוא - אתרוג[25], ואתרוג פריו קודם לעליו, מכיון שדר באילן משנה לשנה, ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים, הרי פריו קודם לאותם עלים של השנה החדשה.

וזה שאתרוג "פריו קודם לעליו", מורה על בני ישראל שהקדימו נעשה לנשמע[26].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ שו"ת מהר"ם אלשיך, סימן קי.
  2. ↑ שו"ת הרמ"א, סימן קכו.
  3. ↑ ראה שו"ת הרמ"א, סימן קיז. שו"ת הב"ח הישנות, סימן קלה-קלו.
  4. ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תרמח, סעיף לא. שו"ת צמח צדק, אורח חיים סי' סד. (בדברי הצמח צדק אין מסקנא מפורשת, אך כן למדו בכוונתו אדמו"ר הרש"ב (אגרות קודש שלו חלק א, ע' קיב) והרבי מלך המשיח שליט"א (אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד).
  5. ↑ שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן רז.
  6. ↑ ספר המנהגים ע' 65, הערה 5.
  7. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א ע' סב.
  8. ↑ ראה בערך אתרוג קלבריה.
  9. ↑ אגרות קודש חלק יג, אגרת ד'שפא.
  10. ↑ משנה סוכה לד, ב. רמב"ם הלכות לולב פרק ח הלכה ח. טור, שולחן ערוך (ושו"ע אדה"ז) סימן תרמח סעיף כא (אדה"ז - סעיף ל).
  11. ↑ ראה תוספות סוכה לא, ב ד"ה הירוק. חולין מז, ב ד"ה אלא.
  12. ↑ שו"ע אדה"ז שם.
  13. ↑ ספר המנהגים ע' 65.
  14. ↑ מעשה מלך פרק כה סעיף ח.
  15. ↑ ספר המנהגים, ע' 67.
  16. ↑ ה' דחג הסוכות תשמ"ח.
  17. ↑ אגרות קודש חלק טז, אגרת ה'תתטז.
  18. ↑ ראה בערך ארבעת המינים.
  19. ↑ ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח, סעיף יד. ד"ה וחג האסיף תשמ"ג, סעיף ב.
  20. ↑ תהילים לו, יב.
  21. ↑ סה"ל להאריז"ל עה"פ. מושב זקנים עה"פ בראשית ג, ג. פנים יפות פ' אמור. – ולפעמים מצינו בכוונת אתרוג מלא וא"ו (ראה מאו"א א, קעז), וי"ל שזהו ר"ת "אל תבואני רגל גאוה ויד" (או: "גאוה ויד רשעים אל תנדני").
  22. ↑ שבת פח, סע"א ואילך.
  23. ↑ שה"ש ב, ג.
  24. ↑ הדמיון של עם ישראל ל"תפוח" (אתרוג) הוא, בנוגע הפרט של סדר הקדימה ואיחור, בדרך כלל הטבע באילנות, קודם עלין ואחר כך הפרי, וב"תפוח" הסדר הוא שלא על דרך הרגיל. וכמו כן עם ישראל היו שלא על דרך הרגיל "נעשה" לעשות מצד קבלת עול עוד קודם ההבנה והשגה. (ולא מדמין כאן את ה"נעשה" וה"נשמע" לה"עלה" וה"פרי". כי אם לסדר של קדימה ואיחור).
  25. ↑ וריח אפך כתפוחים מתרגמינן כריחא דאתרוגא.
  26. ↑ שיחת ש"פ בהעלותך ה'תשכ"ז, תו"מ ע' 81. וראה שם בתחילת ההתוועדות הסיפור של הבעש"ט אודות יהודי פשוט ועני בשם ר' דוד שלא התרגז כשאשתו שברה את הפיטום של האתרוג.
זמן שמחתנו
זמנים ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו
סוכה דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה
ארבעת המינים לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב
חג הסוכות בבית המקדש ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל
תפילות ומנהגים הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות
שמיני עצרת ושמחת תורה • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות
ניגוני החג אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אתרוג&oldid=717158"