יהושע מונדשיין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏משפחתו: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (לא רושמים)
תגית: שחזור
 
(4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 64: שורה 64:


==משפחתו==
==משפחתו==
אביו, הרב מרדכי שמואל מונדשיין - נפטר י"ט ניסן תש"ס.
אמו, מרת חיה מונדשיין - נפטרה כ"ט מנחם אב תשכ"ג. 
רעייתו, מרת רחל לאה מונדשיין - נפטרה כ"א מנחם אב תשס"ה.
רעייתו, מרת רחל לאה מונדשיין - נפטרה כ"א מנחם אב תשס"ה.
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]

גרסה אחרונה מ־18:32, 16 בספטמבר 2024

הרב יהושע מונדשיין

הרב יהושע מונדשיין (ט' שבט תש"זב' טבת תשע"ה), חוקר והיסטוריון חב"די. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים לרבותינו נשיאינו וחסידים מתקופת אדמו"ר הזקן ועד לתקופת אדמו"ר הרש"ב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יהושע מונדשיין נולד בתל אביב בט' שבט תש"ז לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין למשפחה דתית לאומית. לקראת הבר מצווה שלו, הוא שלח לראשונה מכתב לרבי, בו ביקש ממנו ברכה[1]. הרבי השיב לו בנוסח הברכה הרגיל שהיה משיב לנערי הבר מצווה. לאחר הבר מצווה החל להתפלל בסידור תהילת ה', ולאחר שהבחין בשינויי הנוסחאות בין סידור זה לשאר הסידורים, הוא שלח על כך לרבי, שהפנה אותו למקורות העוסקים בכך[2].

בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב. באותה תקופה החל להתקרב לחסידות חב"ד, והיה מגיע לשיעורים והתוועדויות של ר' שלמה חיים קסלמן. בשנת תשכ"ד לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הישוב החדש, התלבט בין מספר ישיבות, ולבסוף החליט לעבור לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד[3].

בשנת תשכ"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 במסגרת שנת הקבוצה. באותו חורף עזר לר' יהושע קארף עזר בעריכת הספר "ביאורי התניא".

לאחר נישואיו בשנת תשכ"ט עם רחל לאה (בת הרב דוד ברוומן, מנהל סניף קה"ת באירופה, ויושב ראש ועד כפר חב"ד), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו בקראון הייטס ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך הדבר לא יצא לפועל. בשנת תשל"ז התקבל כספרן בספריה הלאומית בירושלים.

ר’ יהושע עמד בקשר מיוחד עם הספרן ר' חיים ליברמן ממנו שאב את ידיעותיו הרבות ופעל לרוחו ושיטתו, ואף פרסם מאמר לדמותו ועזר לו בהדפסת ספריו.

לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילות אחרות. במאמרים אלו הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. את פועלו החל בפרסום מאמרים בבטאון חב"ד, ולאחר שהרבי הורה לסגור את הבטאון לאחר שנמצא בו סיפור שגוי (ולהמשיך להוציאו לאור רק באם יצורף למערכת עורך אחראי), הציע לו הרב ישראל לייבוב לשמש כמבקר הבטאון (לדברי הרב מונדשיין ייתכן שהצעה זו הגיעה מהמזכירות), אך ר’ יהושע סירב בטענה שהוא אינו מתאים לכך, מכיוון שהוא עצמו לא היה מוצא פסול בפרסום הסיפור הנ"ל לו היה הוא העורך, וממילא אינו מתאים כלל לתפקיד[4].

בשנת תשנ"ג פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום זהות משיח. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' יחזקאל סופר.

בין השנים תשס"ה - תשע"ג פרסם באתר שטורעם סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.

ביום ב' טבת "זאת חנוכה" תשע"ה נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים שבירושלים.

לאחר פטירתו הוקם על ידי משפחתו ועל ידי החוקר הרב מנחם מענדל קסטל מכון "כרמים" הדואג להוצאת ספריו וכתביו לאור.

בקשר עם יום השנה השמיני לפטירתו של הרה"ת ר' יהושע מונדשיין ע"ה, מכון "כרמים" העלה לרשת את פרסומיו הרבים לאורך השנים, באתר: Kramim

חשיפות ומאמרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביקורת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפאת נטייתו לתור רק לאור מקורות ברורים, נהג גם בבואו לדון בסיפורי חסידים כאשר לא הייתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. את פרכותיו בנוגע לסיפורים, כתב במדור "סיפורים וגילגוליהם" באתר שטורעם, שבו הציג את טענותיו בנוגע לסיפורים חסידיים שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של סיפורי חסידים. לטענתו של הרב אהרון דב הלפרין ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי רבותינו נשיאנו, במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת[9]. בשנת תשע"ג פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך שבועון כפר חב"ד אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי האינטרנט החב"דיים. כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף ר' יהושע חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת[10].

באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר שטורעם, ולפני כן שלח מאמר זה למערכת כפר חב"ד על מנת להגיב. כשעברה תקופה והם לא פרסמוהו בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.

ספריו ופרסומיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער הספר 'המאסר הראשון'

בטאון כרם חב"ד - ד' חלקים, תשמ"ז-תשנ"ב.

ספרים שערך וההדיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת רחל לאה מונדשיין - נפטרה כ"א מנחם אב תשס"ה.

בניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חתניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מנחם מענדל קסטל, ספר סופר וסיפור, תולדות חייו, סקירת שיטתו המחקרים וכתביו וליקוט מאמרים פרי עטו משנת תשכ"ח ואילך, 1100 עמודים, אדר תשפ"א[11]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתביו
שונות
טורי פרידה

הערות שוליים

  1. תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 7.
  2. תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 10 - 11.
  3. תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 15.
  4. תשורה מונדשיין, י"ד מנחם אב תשע"ג, עמ' 51.
  5. שפתי צדיקים, גיליון ז', עמ' ע"ב - ק'.
  6. פורסם בבטאון חב"ד בשנת תשל"א.
  7. פורסם בכרם חב"ד גיליון א' וב'.
  8. סיפורים וגילגוליהם, פרק כ"ז.
  9. לאן מתגלגל "בעל הגלגולים"?, באתר , מאת הרב יוסף יצחק קמינצקי
  10. ראו תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין ובקישורים המופיעים שם (הקישור אינו פעיל, 03/08/22).
  11. דיווח באתר אנ"ש (אנגלית) קישור לאתר אנ"ש.