יהושע מונדשיין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (לא רושמים)
תגית: שחזור
 
(42 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרה”ח יהושע מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין למשפחה דתית לאומית. לקראת הבר מצווה שלו, הוא שלח לראשונה מכתב לרבי, בו ביקש ממנו ברכה{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 7.}}. הרבי השיב לו בנוסח הברכה הרגיל שהיה משיב לנערי הבר מצווה. לאחר הבר מצווה החל להתפלל ב[[סידור תהילת ה']], ולאחר שהבחין בשינויי הנוסחאות בין סידור זה לשאר הסידורים, הוא שלח על כך לרבי, שהפנה אותו לרשימת מקומות העוסקים בכך{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 10 - 11.}}.
הרב יהושע מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין למשפחה דתית לאומית. לקראת הבר מצווה שלו, הוא שלח לראשונה מכתב לרבי, בו ביקש ממנו ברכה{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 7.}}. הרבי השיב לו בנוסח הברכה הרגיל שהיה משיב לנערי הבר מצווה. לאחר הבר מצווה החל להתפלל ב[[סידור תהילת ה']], ולאחר שהבחין בשינויי הנוסחאות בין סידור זה לשאר הסידורים, הוא שלח על כך לרבי, שהפנה אותו למקורות העוסקים בכך{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 10 - 11.}}.


בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]]. באותה תקופה החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], והיה מגיע לשיעורים והתוועדויות של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בשנת [[תשכ"ד]] לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הישוב החדש, התלבט בין מספר ישיבות, ולבסוף החליט לעבור לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 15.}}.  
בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]]. באותה תקופה החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], והיה מגיע לשיעורים והתוועדויות של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בשנת [[תשכ"ד]] לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הישוב החדש, התלבט בין מספר ישיבות, ולבסוף החליט לעבור לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 15.}}.


בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. באותו חורף עזר לר' [[יהושע קארף]] עזר בעריכת הספר "ביאורי התניא".
בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. באותו חורף עזר לר' [[יהושע קארף]] עזר בעריכת הספר "ביאורי התניא".
שורה 11: שורה 11:
לאחר נישואיו בשנת [[תשכ"ט]] עם רחל לאה (בת הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן ב[[ספריית ליובאוויטש]], וכחבר צוות ה[[הוצאה לאור]] של ספרי רבותינו נשיאינו, אך הדבר לא יצא לפועל. בשנת [[תשל"ז]] התקבל כספרן בספריה הלאומית בירושלים.
לאחר נישואיו בשנת [[תשכ"ט]] עם רחל לאה (בת הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן ב[[ספריית ליובאוויטש]], וכחבר צוות ה[[הוצאה לאור]] של ספרי רבותינו נשיאינו, אך הדבר לא יצא לפועל. בשנת [[תשל"ז]] התקבל כספרן בספריה הלאומית בירושלים.


ר’ יהושע עמד בקשר מיוחד עם הספרן ר' [[חיים ליברמן]] ממנו שאב את ידיעותיו הרבים ופעל לרוחו ושיטתו, ואף פרסם מאמר לדמותו ועזר לו בהדפסת ספריו.
ר’ יהושע עמד בקשר מיוחד עם הספרן ר' [[חיים ליברמן]] ממנו שאב את ידיעותיו הרבות ופעל לרוחו ושיטתו, ואף פרסם מאמר לדמותו ועזר לו בהדפסת ספריו.


לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילות אחרות. במאמרים אלו הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. את פועלו החל בפרסום מאמרים ב[[בטאון חב"ד]], ולאחר שהרבי הורה לסגור את הבטאון לאחר שנמצא בו סיפור שגוי (ולהמשיך להוציאו לאור רק באם יצורף למערכת עורך אחראי), הציע לו הרב ישראל לייבוב לשמש כמבקר הבטאון (לדברי הרב מונדשיין ייתכן שהצעה זו הגיעה מהמזכירות), אך ר’ יהושע סירב בטענה שהוא אינו מתאים לכך, מכיוון שהוא עצמו לא היה מוצא פסול בפרסום הסיפור הנ"ל לו היה הוא העורך, וממילא אינו מתאים כלל לתפקיד. {{הערה|תשורה מונדשיין, י"ד מנחם אב תשע"ג, עמ' 51.}}
לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילות אחרות. במאמרים אלו הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. את פועלו החל בפרסום מאמרים ב[[בטאון חב"ד]], ולאחר שהרבי הורה לסגור את הבטאון לאחר שנמצא בו סיפור שגוי (ולהמשיך להוציאו לאור רק באם יצורף למערכת עורך אחראי), הציע לו הרב ישראל לייבוב לשמש כמבקר הבטאון (לדברי הרב מונדשיין ייתכן שהצעה זו הגיעה מהמזכירות), אך ר’ יהושע סירב בטענה שהוא אינו מתאים לכך, מכיוון שהוא עצמו לא היה מוצא פסול בפרסום הסיפור הנ"ל לו היה הוא העורך, וממילא אינו מתאים כלל לתפקיד{{הערה|תשורה מונדשיין, י"ד מנחם אב תשע"ג, עמ' 51.}}.


בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]. לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו".
בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]].


בין השנים [[תשס"ה]] - [[תשע"ג]] פרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.
בין השנים [[תשס"ה]] - [[תשע"ג]] פרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.
שורה 34: שורה 34:
*עסק בפולמוס סביב אמינות דברי של ר' [[ברוך אפשטיין]] בתיאור ביקור אביו [[הערוך שולחן]] אצל הצמח צדק, בו טען כי דבריו מושללים מיסוד{{הערה|סיפורים וגילגוליהם, פרק כ"ז.}}.
*עסק בפולמוס סביב אמינות דברי של ר' [[ברוך אפשטיין]] בתיאור ביקור אביו [[הערוך שולחן]] אצל הצמח צדק, בו טען כי דבריו מושללים מיסוד{{הערה|סיפורים וגילגוליהם, פרק כ"ז.}}.
==ביקורת==
==ביקורת==
מפאת נטייתו לתור אחר האמת הברורה עם מקורות ברורים, כך נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא הייתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של [[סיפורי חסידים]]. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשיאנו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת.
מפאת נטייתו לתור רק לאור מקורות ברורים, נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא הייתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. את פרכותיו בנוגע לסיפורים, כתב במדור "סיפורים וגילגוליהם" באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], שבו הציג את טענותיו בנוגע לסיפורים חסידיים שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של סיפורי חסידים. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשיאנו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת{{הערה|[https://col.org.il/news/28910 לאן מתגלגל "בעל הגלגולים"?], באתר {{col}}, מאת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]]}}.
בשנת [[תשע"ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים. כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף ר' יהושע חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם {{קישור שבור|03/08/22}}.}}.


בשנת [[תשע"ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים. כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף הרב מונדשיין חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם {{קישור שבור|03/08/22}}.}}.
באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר שטורעם, ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] על מנת להגיב. כשעברה תקופה והם לא פרסמוהו בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.
 
באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] על מנת להגיב. כשעברה תקופה והם לא פרסמוהו בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.


==ספריו ופרסומיו==
==ספריו ופרסומיו==
*לקוטי רשימות ומעשיות (ליקוט סיפורים חסידיים מתוך כתבי יד), תשכ"ט, 56 עמ'.
*לקוטי רשימות ומעשיות (ליקוט סיפורים חסידיים מתוך כתבי יד), תשכ"ט, 56 עמ'.
*מפתחות ל'לקוטי לוי יצחק' (מפתח ענינים, מפתח פסוקים ומאמרי רז"ל וכו' ל'לקוטי לוי יצחק'), תשל"ג (נדפס גם בסוף הספר "[[ליקוטי לוי יצחק|לקוטי לוי יצחק - א) ליקוטים על פסוקי תנ"ך ומחז"ל ב) אגרות קודש]]" - [[קה"ת]], [[תשפ"ב]]), 125 עמ'.
*מפתחות ל'[[ליקוטי לוי יצחק|לקוטי לוי יצחק]]' (מפתח ענינים, מפתח פסוקים ומאמרי רז"ל וכו' ל'לקוטי לוי יצחק'), תשל"ג (נדפס גם בסוף הספר "[[ליקוטי לוי יצחק|לקוטי לוי יצחק - א) ליקוטים על פסוקי תנ"ך ומחז"ל ב) אגרות קודש]]" - [[קה"ת]], [[תשפ"ב]]), 125 עמ'.
*מגדל עז (מאמרי תורה וחסידות מאת רבותינו נשיאנו מתוך כתבי יד ומקורות נאמנים), 643 עמ', תש"מ.
*שבחי הבעש"ט (צילום מכתב יד היחיד שנודע לנו ושינויי נוסחיו לעומת נוסח הדפוס), 280 עמ', תשמ"ב.
*שבחי הבעש"ט (פקסימל מכתב יד היחידי הנודע לנו ושינויי נוסחיו לעומת נוסח הדפוס), 280 עמ', תשמ"ב.


[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]
[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].
*בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס"א]].
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס"א]].
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]], כרך א' - [[תשנ"ה]], כרך ב' - [[תשס"ה]].
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]],''' כרך א' -אלול-תשרי  '''-[[תשנ"ה]],''' כרך ב' -ניסן אייר סיוון '''- [[תשס"ה]].'''
*'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש"מ]].
*'''[[מגדל עז]] -''' לזכרו של הרב '''[[עזריאל זעליג סלונים]],''' (תולדות חייו וסיפורי חסידים, וכתבים בנגלה וחסידות של רבותינו נשיאינו), 643 עמ'''', [[תש"מ]].'''
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ"ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]] ([[תשמ"ד]]).
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]]''' כרך א' - התניא ומהדורתיו '''([[תשמ"ב]]),''' כרך ב' - ספרי ההלכה של '''[[אדמו"ר הזקן]] ([[תשמ"ד]]).'''
*מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]]. הוצאה שני' - תשע״ז.
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]]. מסע ברדיטשוב - תשע״ז
*'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.
*'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.
*'''[[הצופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].
*'''[[הצופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י"ז כסלו]] [[תשס"ח]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י"ז כסלו]] [[תשס"ח]].
*'''[[המאסר הראשון]]''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[וילנא]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
*'''[[המאסר הראשון]]''' - מאסרו הראשון של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[ווילנה]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
*'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, [[תשע"ב]].
*'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, תשע"ב.
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע"ב]].
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע"ב]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע"ג]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע"ג]].
שורה 68: שורה 64:


==משפחתו==
==משפחתו==
רעייתו, מרת רחל לאה מונדשיין - נפטרה כ"א מנחם אב תשס"ה.
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]
* גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]
* גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]
* גיסו הרב [[דב אלרואי]]
* גיסו הרב [[דב אלראי]]- נפטר ה' ניסן תשס"ג.
*גיסו הרב יצחק מאיר סוסובר
*גיסו הרב [[יצחק מאיר הכהן סוסובר]].
===בניו===
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - [[מוסקבה]], מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב [[דוד מונדשיין]] - [[מוסקבה]], מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
שורה 90: שורה 87:
*'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו
*'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]] {{קישור שבור|}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]] {{קישור שבור|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/770.html מכתב נוסטלגי שכתב הרב יהושע מונדשיין למשפיעו ר' שלמה חיים קסלמן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
;שונות
;שונות
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a9d4270dce1_1672074279.pdf זה ספר תולדות אדם].
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a9d4270dce1_1672074279.pdf זה ספר תולדות אדם].
שורה 98: שורה 96:
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}
;כתביו:
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/אגרות-מונדשיין.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע"ה
*'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו


;טורי פרידה
;טורי פרידה
שורה 125: שורה 118:
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:משפחת מונדשיין]]
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]
[[קטגוריה:משפחת ברוומן]]

גרסה אחרונה מ־18:32, 16 בספטמבר 2024

הרב יהושע מונדשיין

הרב יהושע מונדשיין (ט' שבט תש"ז – ב' טבת תשע"ה), חוקר והיסטוריון חב"די. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים לרבותינו נשיאינו וחסידים מתקופת אדמו"ר הזקן ועד לתקופת אדמו"ר הרש"ב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יהושע מונדשיין נולד בתל אביב בט' שבט תש"ז לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין למשפחה דתית לאומית. לקראת הבר מצווה שלו, הוא שלח לראשונה מכתב לרבי, בו ביקש ממנו ברכה[1]. הרבי השיב לו בנוסח הברכה הרגיל שהיה משיב לנערי הבר מצווה. לאחר הבר מצווה החל להתפלל בסידור תהילת ה', ולאחר שהבחין בשינויי הנוסחאות בין סידור זה לשאר הסידורים, הוא שלח על כך לרבי, שהפנה אותו למקורות העוסקים בכך[2].

בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב. באותה תקופה החל להתקרב לחסידות חב"ד, והיה מגיע לשיעורים והתוועדויות של ר' שלמה חיים קסלמן. בשנת תשכ"ד לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הישוב החדש, התלבט בין מספר ישיבות, ולבסוף החליט לעבור לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד[3].

בשנת תשכ"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 במסגרת שנת הקבוצה. באותו חורף עזר לר' יהושע קארף עזר בעריכת הספר "ביאורי התניא".

לאחר נישואיו בשנת תשכ"ט עם רחל לאה (בת הרב דוד ברוומן, מנהל סניף קה"ת באירופה, ויושב ראש ועד כפר חב"ד), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו בקראון הייטס ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך הדבר לא יצא לפועל. בשנת תשל"ז התקבל כספרן בספריה הלאומית בירושלים.

ר’ יהושע עמד בקשר מיוחד עם הספרן ר' חיים ליברמן ממנו שאב את ידיעותיו הרבות ופעל לרוחו ושיטתו, ואף פרסם מאמר לדמותו ועזר לו בהדפסת ספריו.

לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילות אחרות. במאמרים אלו הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. את פועלו החל בפרסום מאמרים בבטאון חב"ד, ולאחר שהרבי הורה לסגור את הבטאון לאחר שנמצא בו סיפור שגוי (ולהמשיך להוציאו לאור רק באם יצורף למערכת עורך אחראי), הציע לו הרב ישראל לייבוב לשמש כמבקר הבטאון (לדברי הרב מונדשיין ייתכן שהצעה זו הגיעה מהמזכירות), אך ר’ יהושע סירב בטענה שהוא אינו מתאים לכך, מכיוון שהוא עצמו לא היה מוצא פסול בפרסום הסיפור הנ"ל לו היה הוא העורך, וממילא אינו מתאים כלל לתפקיד[4].

בשנת תשנ"ג פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום זהות משיח. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' יחזקאל סופר.

בין השנים תשס"ה - תשע"ג פרסם באתר שטורעם סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.

ביום ב' טבת "זאת חנוכה" תשע"ה נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים שבירושלים.

לאחר פטירתו הוקם על ידי משפחתו ועל ידי החוקר הרב מנחם מענדל קסטל מכון "כרמים" הדואג להוצאת ספריו וכתביו לאור.

בקשר עם יום השנה השמיני לפטירתו של הרה"ת ר' יהושע מונדשיין ע"ה, מכון "כרמים" העלה לרשת את פרסומיו הרבים לאורך השנים, באתר: Kramim

חשיפות ומאמרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביקורת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפאת נטייתו לתור רק לאור מקורות ברורים, נהג גם בבואו לדון בסיפורי חסידים כאשר לא הייתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. את פרכותיו בנוגע לסיפורים, כתב במדור "סיפורים וגילגוליהם" באתר שטורעם, שבו הציג את טענותיו בנוגע לסיפורים חסידיים שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של סיפורי חסידים. לטענתו של הרב אהרון דב הלפרין ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי רבותינו נשיאנו, במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת[9]. בשנת תשע"ג פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך שבועון כפר חב"ד אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי האינטרנט החב"דיים. כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף ר' יהושע חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת[10].

באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר שטורעם, ולפני כן שלח מאמר זה למערכת כפר חב"ד על מנת להגיב. כשעברה תקופה והם לא פרסמוהו בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.

ספריו ופרסומיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער הספר 'המאסר הראשון'

בטאון כרם חב"ד - ד' חלקים, תשמ"ז-תשנ"ב.

ספרים שערך וההדיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת רחל לאה מונדשיין - נפטרה כ"א מנחם אב תשס"ה.

בניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חתניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מנחם מענדל קסטל, ספר סופר וסיפור, תולדות חייו, סקירת שיטתו המחקרים וכתביו וליקוט מאמרים פרי עטו משנת תשכ"ח ואילך, 1100 עמודים, אדר תשפ"א[11]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתביו
שונות
טורי פרידה

הערות שוליים

  1. ↑ תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 7.
  2. ↑ תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 10 - 11.
  3. ↑ תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 15.
  4. ↑ תשורה מונדשיין, י"ד מנחם אב תשע"ג, עמ' 51.
  5. ↑ שפתי צדיקים, גיליון ז', עמ' ע"ב - ק'.
  6. ↑ פורסם בבטאון חב"ד בשנת תשל"א.
  7. ↑ פורסם בכרם חב"ד גיליון א' וב'.
  8. ↑ סיפורים וגילגוליהם, פרק כ"ז.
  9. ↑ לאן מתגלגל "בעל הגלגולים"?, באתר , מאת הרב יוסף יצחק קמינצקי
  10. ↑ ראו תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין ובקישורים המופיעים שם (הקישור אינו פעיל, 03/08/22).
  11. ↑ דיווח באתר אנ"ש (אנגלית) קישור לאתר אנ"ש.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=יהושע_מונדשיין&oldid=713309"