ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
ב'''ניגון דבקות לראש השנה''' נוהגים כל [[נשיאי חב"ד]] בכל דור ודור לנגן בדביקות והתלהבות ובבכיות מחרידות [[לב]], כאדם הבוכה על אוהבו הנאמן שהלך - בתוך תפילות [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]] ובמיוחד בתפילות; ערבית של ליל א' דראש השנה וקודם ה[[תקיעת שופר|תקיעות]] בשתי הימים של ראש השנה.  
ב'''ניגון דבקות לראש השנה''' נוהגים כל [[נשיאי חב"ד]] בכל דור ודור לנגן בדביקות והתלהבות ובבכיות מחרידות [[לב]], כאדם הבוכה על אוהבו הנאמן שהלך - בתוך תפילות [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]] ובמיוחד בתפילות; ערבית של ליל א' דראש השנה וקודם ה[[תקיעת שופר|תקיעות]] בשתי הימים של ראש השנה.  
==מקור הניגון==
==מקור הניגון==
על מקורו של [[ניגון]] זה מספר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "ר' קהת - [[תלמיד]] מובהק של [[הבעל שם טוב]] וחבר בחבורת הצדיקים הנסתרים - הלך פעם בדרך ושמע שיחת שני בעלי עגלה. האחד אומר לחבירו "ב[[תהלים]] כתוב, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג וגו'. [[חמור]] חושב שנותנים לו את המתג בפה בשביל שלא ישכח את מלאכת הליעוס, אבל אתה אל תהיה כך ושכן תבין". כששמע [[הבעש"ט]] סיפור זה מתלמידו, התלהב בדביקות עצומה והשתטח בפישוט ידים ורגלים בקול ניגון דבקותי וזהו מקור הניגון.
על מקורו של [[ניגון]] זה מספר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "[[רבי קהת]] - [[תלמיד]] מובהק של [[הבעל שם טוב]] וחבר בחבורת הצדיקים הנסתרים - הלך פעם בדרך ושמע שיחת שני בעלי עגלה. האחד אומר לחבירו "ב[[תהלים]] כתוב, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג וגו'. [[חמור]] חושב שנותנים לו את המתג בפה בשביל שלא ישכח את מלאכת הליעוס, אבל אתה אל תהיה כך ושכן תבין". כששמע [[הבעש"ט]] סיפור זה מתלמידו, התלהב בדביקות עצומה והשתטח בפישוט ידים ורגלים בקול ניגון דבקותי וזהו מקור הניגון.


ניגון זה הוא בוודאות מ[[עשרת הניגונים]] אותם היה [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו מנגן.
ניגון זה הוא בוודאות מ[[עשרת הניגונים]] אותם היה [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו מנגן.
==הניגון כהכנה לתקיעות==
==הניגון כהכנה לתקיעות==
בסידור [[אדמו"ר הזקן]] כתוב: {{ציטוטון|אחר [[קריאת התורה]] יכין עצמו לתקוע ב[[שופר]], ויאמר קאפיטיל למנצח לבני קורח מזמור שבע פעמים.}}, ופירש ב[[שער הכולל]]{{הערה|מג, א.}}: "ההכנה היא שיאמר זה המזמור שבע פעמים".
בסידור [[אדמו"ר הזקן]] כתוב: {{ציטוטון|אחר [[קריאת התורה]] יכין עצמו לתקוע ב[[שופר]], ויאמר קאפיטיל [[תהילים מ"ז|למנצח]] לבני קורח מזמור שבע פעמים.}}, ופירש ב[[שער הכולל]]{{הערה|מג, א.}}: "ההכנה היא שיאמר זה המזמור שבע פעמים".


אך בשיחת שבת שובה [[תשל"א]] שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת [[אדמו"ר הזקן]] היא להכנה נפשית, ולא פירש [[אדמו"ר הזקן]] שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו ל[[תקיעת שופר]] בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר [[כתר שם טוב]], או ב[[שולחן ערוך של האריז"ל]], בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל"ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה' מעומק הנפש{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ל[[ר"ה]], וילך [[תשנ"ב]].}}.
אך בשיחת שבת שובה [[תשל"א]] שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת [[אדמו"ר הזקן]] היא להכנה נפשית, ולא פירש [[אדמו"ר הזקן]] שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו ל[[תקיעת שופר]] בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר [[כתר שם טוב]], או ב[[שולחן ערוך האריז"ל|שולחן ערוך של האריז"ל]], בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל"ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה' מעומק הנפש{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ל[[ר"ה]], וילך [[תשנ"ב]].}}.


יש שמספרים ששמעו את הרבי מנגן חרשית את הניגון כהכנה קודם התקיעות.
יש שמספרים ששמעו את הרבי מנגן חרישית את הניגון כהכנה קודם התקיעות.


ב[[סעודות ראש השנה|סעודת ליל ב' דראש השנה]] [[תשל"א]] קישר [[הרבי]] את ההכנה הזו, לניגון דבקות זה של אדמו"ר הזקן.
ב[[סעודות ראש השנה|סעודת ליל ב' דראש השנה]] [[תשל"א]] קישר [[הרבי]] את ההכנה הזו, לניגון דבקות זה של אדמו"ר הזקן.
שורה 17: שורה 17:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*לב לייבמן, '''[https://nichoach.blogspot.com/2016/09/blog-post_28.html ניגון נשיאי חב"ד לתפילות ראש השנה]''', באתר קיר הניגונים
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-09-Niggun-D-veikus-Rosh-Hashanah-from-The-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-09-Niggun-D-veikus-Rosh-Hashanah-from-The-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQbFdRRzF6WmZ5TUE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/91/%28%D7%98%29_%D7%93%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%27%27%D7%93_%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מפי הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=428 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=428 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ראש השנה}}
{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני רבו"נ}}
 
{{ניגוני חב"ד}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]
[[קטגוריה:ראש השנה]]
[[קטגוריה:ראש השנה]]
[[קטגוריה:ניגוני תנועה]]

גרסה אחרונה מ־00:13, 5 בספטמבר 2024

תווי הניגון

בניגון דבקות לראש השנה נוהגים כל נשיאי חב"ד בכל דור ודור לנגן בדביקות והתלהבות ובבכיות מחרידות לב, כאדם הבוכה על אוהבו הנאמן שהלך - בתוך תפילות ראש השנה ויום כיפור ובמיוחד בתפילות; ערבית של ליל א' דראש השנה וקודם התקיעות בשתי הימים של ראש השנה.

מקור הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

על מקורו של ניגון זה מספר אדמו"ר הריי"צ: "רבי קהת - תלמיד מובהק של הבעל שם טוב וחבר בחבורת הצדיקים הנסתרים - הלך פעם בדרך ושמע שיחת שני בעלי עגלה. האחד אומר לחבירו "בתהלים כתוב, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג וגו'. חמור חושב שנותנים לו את המתג בפה בשביל שלא ישכח את מלאכת הליעוס, אבל אתה אל תהיה כך ושכן תבין". כששמע הבעש"ט סיפור זה מתלמידו, התלהב בדביקות עצומה והשתטח בפישוט ידים ורגלים בקול ניגון דבקותי וזהו מקור הניגון.

ניגון זה הוא בוודאות מעשרת הניגונים אותם היה אדמו"ר הזקן בעצמו מנגן.

הניגון כהכנה לתקיעות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסידור אדמו"ר הזקן כתוב: "אחר קריאת התורה יכין עצמו לתקוע בשופר, ויאמר קאפיטיל למנצח לבני קורח מזמור שבע פעמים.", ופירש בשער הכולל[1]: "ההכנה היא שיאמר זה המזמור שבע פעמים".

אך בשיחת שבת שובה תשל"א שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת אדמו"ר הזקן היא להכנה נפשית, ולא פירש אדמו"ר הזקן שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו לתקיעת שופר בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר כתר שם טוב, או בשולחן ערוך של האריז"ל, בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל"ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה' מעומק הנפש[2].

יש שמספרים ששמעו את הרבי מנגן חרישית את הניגון כהכנה קודם התקיעות.

בסעודת ליל ב' דראש השנה תשל"א קישר הרבי את ההכנה הזו, לניגון דבקות זה של אדמו"ר הזקן.

ניגון זה הוא ניגון ט' בספר הניגונים.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מג, א.
  2. לקוטי שיחות לר"ה, וילך תשנ"ב.
ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגוני תנועה · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים · מסורת הנגינה

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון