רמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(26 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי משה בן מימון|אחר=חיבורו ההלכתי|ראו=[[משנה תורה לרמב"ם]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=רמב"ם|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[רמב"ם (פירושונים)]]}}
{{לעריכה|מועתק מויקי}}
{{לעריכה|מועתק מויקי}}
[[קובץ:קבר הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרמב"ם ב[[טבריה]]]]
[[קובץ:קבר הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרמב"ם ב[[טבריה]]]]
[[קובץ:ציון הרמב''ם.jpg|250px|שמאל|ממוזער|המבנה שעל ציונו של הרמב"ם]]
[[קובץ:הרמבם_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ וככל הנראה מוטעה של הרמב"ם]]
[[קובץ:הרמבם_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ וככל הנראה מוטעה של הרמב"ם]]
 
רבי '''משה בן מימון''' (המכונה '''הרמב"ם''') ([[י"ד בניסן]] שנת ד'תתצ"ה{{הערה|ראה בפסקה תאריך לידתו}} - [[כ' בטבת]] שנת ד'תתקס"ה) הוא מגדולי פוסקי ההלכה, מחבר הספר [[משנה תורה]]. גדולי הדורות התבטאו עליו באומרם: "[[ממשה ועד משה|ממשה עד משה לא קם כמשה]]".
'''הרמב"ם''', הוא רבי '''משה בן מימון''', נולד ב[[י"ד בניסן]] שנת ד'תתצ"ה{{הערה|ראה בפסקה תאריך לידתו}} ונפטר ב[[כ' בטבת]] שנת ד'תתקס"ה.
 
גדולי הדורות התבטאו עליו באומרם: "ממשה עד משה לא קם כמשה".


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרמב"ם נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום בספרד לאביו רבי [[מיימון הדיין]].
הרמב"ם נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום [[ספרד]], לאביו רבי [[מיימון הדיין]]. משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה', על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב"ם עד רבי [[יהודה הנשיא]] המיוחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}.
 
=== שמו ומוצאו ===
משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב"ם עד רבי [[יהודה הנשיא]], חותם ה[[משנה]], המתייחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}.
בין הרמב"ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות:
 
::::::::# ר' עובדיה הדיין
::::::::# ר' שלמה
::::::::# ר' עובדיה הדיין
::::::::# ר' יוסף הדיין
::::::::# ר' יצחק הדיין
::::::::# ר' יוסף החכם
::::::::# ר' [[מיימון הדיין]]
::::::::# הרמב"ם
 
בערבית]] הוא מוכר כמוסא בן מימון ('''موسى بن ميمون'''), או בשמו הערבי המלא: '''ابو عمران موسى بن ميمون بن عبد الله القرطبي الإسرائيلي''', אבו עמראן{{הערה|אבו עמראן (עמרם) הוא כינוי ערבי ל"[[משה]]".}} מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא'ילי (בתרגום לעברית:איש קורדובה הישראלי). בלשונות אירופה מקובל לכנות את הרמב"ם '''Maimonides''' (מיימונידס), על שם האופן בו נכתב שמו ב[[יוונית]]: '''Μωησής Μαϊμονίδης''' (מואיסיס מאימונידיס).


=== בצעירותו ===
[[קובץ:רבנים חבדיים בקהיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מורה הוראה|רבנים]] חב"דיים בחנוכת [[בית הכנסת]] "הרמב"ם" בקהיר]]
[[קובץ:רבנים חבדיים בקהיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבנים]] חב"דיים בחנוכת [[בית הכנסת]] "הרמב"ם" בקהיר]]
התחנך אצל אביו רבי מיימון הדיין, שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה, והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף.
את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו רבי מיימון הדיין, שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.}} של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף.


בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן שלוש עשרה, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.
בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן שלוש עשרה, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.


לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב הקנאות המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.
לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פאס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את [[איגרת השמד]], העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב ה[[קנאה|קנאות]] המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.


=== העלייה לארץ ישראל ===
=== העלייה לארץ ישראל ===
{{להשלים}}
בשנת ד'תתקכ"ו הפליגו הרמב"ם ומשפחתו מסבתה, אל [[עכו]] שב[[ארץ ישראל]], בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת אלכסנדריה, שהייתה תחת מרותו של הרמב"ם כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב"ם, אביו ורבי יפת בירושלים והתפללו ב[[כותל המערבי]]. משם הם נסעו לחברון, והתפללו במערת המכפלה.
בשנת 1165 הפליגו הרמב"ם ומשפחתו מסבתה {{הערה|(מרוקו הספרדית של היום)}}, אל עכו שבארץ ישראל, בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת אלכסנדריה, שהייתה תחת מרותו של הרמב"ם כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב"ם, אביו ורבי יפת בירושלים, שהו שם שלושה ימים והתפללו בהר הבית. משם הם נסעו לחברון, והתפללו במערת המכפלה.
את ביקורו בארץ מתאר הרמב"ם כך:
Cquote2.svg
"בליל אחד ב[[שבת]] בארבעה ימים ל[[חודש אייר]] נכנסתי לים, וביום שבת, עשירי לאייר שנת תתקכ"ה עמד עלינו נחשול שבים לטבענו והיה זעף גדול בים, ונדרתי עלי: שני ימים אלו אצום בהם ואתענה בהם.. ואצווה על בני לעשות כן עד סוף כל הדורות, ויתנו [[צדקה]] כפי כוחם... בליל אחד בשבת, ג' ימים לירח סיוון, יצאתי מן הים בשלום ובאתי לעכו ונצלתי מן השמד והגענו לארץ ישראל. יום זה נדרתי שיהיה יום ששון ושמחה... וביום שלישי בשבת, ד' חשוון, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו. ובאחד בשבת, ט' בחודש חשוון יצאתי מירושלים לחברון, לנשק קברי אבותי במערה... ושני ימים אלו... נדרתי שיהיו יום טוב ותפילה ושמחה לה' לאכילה ולשתייה... וכשם שזכיתי וראיתי בחורבנה כך אזכה אני וכל ישראל לראות בנחמתה, אמן."
Cquote3.svg
– ספר חרדים, מצוות התשובה, פרק ג'
 
==חייו במצרים==


===חייו במצרים===
כעבור חמישה חודשים, ולאחר פטירת אביו הרב מיימון ירדה המשפחה והשתקעה במצרים. תחילה התגוררה המשפחה באלכסנדריה, וכעבור שנים ספורות עקרה לפוסטאט, קהיר העתיקה. במגיפה שהשתוללה בעיר עקב תנאי נקיון ירודים, נפטרו אשתו ובתו של הרמב"ם, לאחר מכן נשא הרמב"ם את בתו של ר' מישאל הלוי (תלמידו של הרמב"ם) בן ר' ישעיהו החסיד הלוי אלתקא, חתנו של רבי דוסא בן יעקב, ושם גם נולד בנו אברהם. כתבי יד רבים של הרמב"ם נתגלו בגניזה הקהירית שבפוסטאט. במצרים הוא אף הוכתר פעמיים במשרה "ראיס אל-יהוד" (=ראש היהודים) של יהודי מצרים, הפעם הראשונה עם הגעתו, והפעם השנייה בערוב ימיו.
כעבור חמישה חודשים, ולאחר פטירת אביו הרב מיימון ירדה המשפחה והשתקעה במצרים. תחילה התגוררה המשפחה באלכסנדריה, וכעבור שנים ספורות עקרה לפוסטאט, קהיר העתיקה. במגיפה שהשתוללה בעיר עקב תנאי נקיון ירודים, נפטרו אשתו ובתו של הרמב"ם, לאחר מכן נשא הרמב"ם את בתו של ר' מישאל הלוי (תלמידו של הרמב"ם) בן ר' ישעיהו החסיד הלוי אלתקא, חתנו של רבי דוסא בן יעקב, ושם גם נולד בנו אברהם. כתבי יד רבים של הרמב"ם נתגלו בגניזה הקהירית שבפוסטאט. במצרים הוא אף הוכתר פעמיים במשרה "ראיס אל-יהוד" (=ראש היהודים) של יהודי מצרים, הפעם הראשונה עם הגעתו, והפעם השנייה בערוב ימיו.


הרמב"ם שימש כמנהיג הדתי של קהילת קהיר, ובמשך שנים רבות התפרנס מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות; אך לאחר שנספה האח בטביעת ספינתו בשנת 1177 לערך, דבר שגרם לרמב"ם לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב"ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר. את ידיעותיו הרפואיות שאב הרמב"ם מהספרות היוונית הקדומה, בעיקר מכתבי גלנוס, אך גם מספריהם של חכמי מצרים העתיקה שהראו ידע רפואי רב.
הרמב"ם שימש כמנהיג קהילת קהיר, ובמשך שנים רבות התפרנס מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות; אך לאחר שנספה האח בטביעת ספינתו בשנת ד'תתקל"ח לערך, דבר שגרם לרמב"ם לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב"ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר. את ידיעותיו הרפואיות שאב הרמב"ם מהספרות היוונית הקדומה, בעיקר מכתבי גלנוס, אך גם מספריהם של חכמי מצרים העתיקה שהראו ידע רפואי רב.


בשל מומחיותו הרבה ב[[רפואה]], החל הרמב"ם בשנת 1185 לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ'ל, המשנה למלך, ומאוחר יותר אף של אלפאצ'ל בנו של המלך צלאח א-דין. כתוצאה מכך בילה חלק ניכר מזמנו בארמון המלוכה. סיפורים עממיים רבים עוסקים בתקופה זו בחיי הרמב"ם, וברקעם נמצאים תככי החצר וקנאת השרים המוסלמים ברופא היהודי המצליח. על פי ההיסטוריון הערבי אל קיתי, סירב הרמב"ם לקבל תפקיד דומה שהוצע לו על ידי "מלך הפרנקים באשקלון", ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה.
בשל מומחיותו הרבה ב[[רפואה]], החל הרמב"ם בשנת ד'תתקמ"ו לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ'ל, המשנה למלך, ומאוחר יותר אף של אלפאצ'ל בנו של המלך צלאח א-דין. כתוצאה מכך בילה חלק ניכר מזמנו בארמון המלוכה. סיפורים עממיים רבים עוסקים בתקופה זו בחיי הרמב"ם, וברקעם נמצאים תככי החצר וקנאת השרים המוסלמים ברופא היהודי המצליח.  


מלבד עבודתו בחצר המלך, העניק הרמב"ם מזור להמונים שצבאו על דלתותיו, יהודים ונכרים כאחד. המשורר הערבי אל-סעיד אבן סינא אלמולך כתב עליו:
מלבד עבודתו בחצר המלך, העניק הרמב"ם מזור להמונים שצבאו על דלתותיו, יהודים ונכרים כאחד.  
"גלנוס ריפא את הגוף/ והרמב"ם גוף ונפש./
ידיעותיו קנו לו שם כרופא הדור/ הוא ידע לשכך את כאב הבערות/
לוּ באה הלבנה לידיו/ היה מרפא את כתמי פניה..."


השיטה שאומצה על ידי הרמב"ם בטיפוליו המקצועיים הייתה להתחיל עם טיפול פשוט, תוך שהוא משתדל לרפא על ידי תוכנית תזונה שנקבעה עוד לפני מתן תרופות. במכתב שמיען לתלמידו החביב יוסף אבן שמעון, שלמענו חיבר את מורה נבוכים, כותב הרמב"ם: "הנך יודע כמה קשה המקצוע הזה עבור מי שפועל במדויק ולפי המצפון, ועבור מי שקובע רק את אשר הוא יכול לתמוך בטיעון או בסמכות". במכתב נוסף, שהופנה אל שמואל אבן תיבון, הוא מתאר את תפקידו המקצועי המפרך, שמעסיק אותו כל היום ולעיתים קרובות בחלק גדול של הלילה.
השיטה שאומצה על ידי הרמב"ם בטיפוליו המקצועיים הייתה להתחיל עם טיפול פשוט, תוך שהוא משתדל לרפא על ידי תוכנית תזונה שנקבעה עוד לפני מתן תרופות. במכתב שמיען לתלמידו החביב יוסף אבן שמעון, שלמענו חיבר את מורה נבוכים, כותב הרמב"ם: "הנך יודע כמה קשה המקצוע הזה עבור מי שפועל במדויק ולפי המצפון, ועבור מי שקובע רק את אשר הוא יכול לתמוך בטיעון או בסמכות". במכתב נוסף, שהופנה אל שמואל אבן תיבון, הוא מתאר את תפקידו המקצועי המפרך, שמעסיק אותו כל היום ולעיתים קרובות בחלק גדול של הלילה.
שורה 60: שורה 32:
עם זאת, במקביל לעבודתו הרפואית, אפשרה לו שקידתו להפיק יצירות מונומטליות, וכן לשמש כפוסק ומנהיג לקהילה היהודית. שמו יצא למרחוק ונשלחו אליו שאלות רבות בהלכה ובאמונה מכלל יהדות התפוצות. אחת הקהילות שעמדה עמו בקשר רציף הייתה יהדות תימן, שקיבלה על עצמה את הרמב"ם כפוסק וכמנהיג. בעקבות כמה מאורעות שאירעו בתימן{{הערה|ביניהם, לחצו של הסולטן על היהודים להמיר את דתם, הטפותיו של יהודי מומר על כך שכביכול "נבואת מוחמד" רמוזה בתורה, והופעתו של שבתאי צבי בתימן.}}, כתב הרמב"ם את איגרתו המפורסמת אגרת תימן, בה הוא מדריך אותם בעקרונות האמונה. חלקם של יהודי תימן העריצו את הרמב"ם הערצה עזה ואף תרמו לישיבתו במצרים תרומות משמעותיות ועל פי עדותו של ה[[רמב"ן]] אף הוסיפו לנוסח ה[[קדיש]] את שמו של הרמב"ם: "בחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה בן מימון".
עם זאת, במקביל לעבודתו הרפואית, אפשרה לו שקידתו להפיק יצירות מונומטליות, וכן לשמש כפוסק ומנהיג לקהילה היהודית. שמו יצא למרחוק ונשלחו אליו שאלות רבות בהלכה ובאמונה מכלל יהדות התפוצות. אחת הקהילות שעמדה עמו בקשר רציף הייתה יהדות תימן, שקיבלה על עצמה את הרמב"ם כפוסק וכמנהיג. בעקבות כמה מאורעות שאירעו בתימן{{הערה|ביניהם, לחצו של הסולטן על היהודים להמיר את דתם, הטפותיו של יהודי מומר על כך שכביכול "נבואת מוחמד" רמוזה בתורה, והופעתו של שבתאי צבי בתימן.}}, כתב הרמב"ם את איגרתו המפורסמת אגרת תימן, בה הוא מדריך אותם בעקרונות האמונה. חלקם של יהודי תימן העריצו את הרמב"ם הערצה עזה ואף תרמו לישיבתו במצרים תרומות משמעותיות ועל פי עדותו של ה[[רמב"ן]] אף הוסיפו לנוסח ה[[קדיש]] את שמו של הרמב"ם: "בחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה בן מימון".


==פטירתו ולאחריה==
===פטירתו ולאחריה===


הרמב"ם נפטר בפוּסטאט (קהיר העתיקה) שבמצרים בכ' בטבת ד'תתקס"ה (13 בדצמבר 1204) בגיל 69. בנו רבי אברהם מילא את מקומו בהנהגת יהודי מצרים. הוא וצאצאיו כיהנו כנגידים ועמדו בראש זרם דתי-חסידי, המוכר במחקר בשם חסידי מצרים. המסורת אומרת שלפי דרישתו המפורשת של הרמב"ם "אל נא תקברוני במצרים", הועברה גופתו ממצרים לטבריה ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו. בחלקה זו קבורים אף השל"ה הקדוש ורבן יוחנן בן זכאי. רבים הם הבאים לעלות על קברי גדולי היהדות הטמונים שם, אף שהדבר מנוגד לקריאתו "לא יפנה אדם לבקר הקברות" (וראה לעיל בכותרת "העלייה לארץ ישראל" את עדות הרמב"ם על עצמו כפי שמובאת בספר חרדים).
הרמב"ם נפטר {{בפוּסטאט|מונחון=קהיר העתיקה}} שבמצרים ב[[כ' בטבת]] ד'תתקס"ה בגיל 69. בנו רבי אברהם מילא את מקומו בהנהגת יהודי מצרים. הוא וצאצאיו כיהנו כנגידים ועמדו בראש זרם דתי-חסידי{{הבהרה}}, המוכר במחקר בשם חסידי מצרים. המסורת אומרת שלפי דרישתו המפורשת של הרמב"ם "אל נא תקברוני במצרים", הועברה גופתו ממצרים לטבריה ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו. בחלקה זו קבורים אף [[השל"ה הקדוש]] ו[[רבן יוחנן בן זכאי]]. רבים הם הבאים לעלות על קברי גדולי היהדות הטמונים שם.  


בשנת 2009 נחנך בסמוך לקברו של הרמב"ם מרכז מבקרים חדש, מרכז מורשת הרמב"ם, המציג את פועלו.'''''
בשנת [[תשס"ט]] נחנך בסמוך לקברו של הרמב"ם מרכז מבקרים חדש, מרכז מורשת הרמב"ם, המציג את פועלו.


== התנגדות לחיבוריו ==
=== התנגדות לחיבוריו ===
על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל ה[[תורה שבעל פה]] בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עליו מושתת הספר.
על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל ה[[תורה שבעל פה]] בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עלי' מושתת הספר.


אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה.
אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה.


== חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" ==
=== חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" ===


חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי שמחה מאיר מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה".
חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי [[מאיר שמחה הכהן]] מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב|יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה".


רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם.
רבים מאוד משיחותיו של הרבי נסובות על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם.


כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=המהר%22ל&pgnum=23 אוס"ח בשם ספר השיחות ה' ש"ת, עמודים 41–42] (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)}}.
כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] את הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש, ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=המהר%22ל&pgnum=23 אוס"ח בשם ספר השיחות ה' ש"ת, עמודים 41–42] (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)}}.


== בקיאותו בחכמה [[הקבלה]] ==
==יחסם של רבותינו נשיאנו לרמב"ם==
[[הרבי]] התייחס בצורה בולטת ביותר לדמותו והגותו של הרמב"ם, כך לדוגמא הפשיט את הפתגם "ממשה עד משה לא קם כמשה" וכך אמר: "מזמנו של משה רבינו, משה בן עמרם, עד לזמנו של רבינו משה בן מימון הספרדי 'לא קם כמשה'... מזמנו של משה רבינו עד לזמנו של הרמב"ם עברו לערך חמישים דורות... כל גדולי ישראל שהיו במשך דורות אלו – החל מיהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת הגדולה התנאים והאמוראים שמנה הרמב"ם בארבעים הדורות דמקבלי התורה – לא היה אף אחד מהם שידמה למשה רבינו, עד שבא רבינו משה בן מיימון"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ה, חלק ג', עמ' 1697.}}, כמו כן כינהו הרבי "מורה נבוכים – הן בדורו והן לכל הדורות"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ג, חלק ב', עמ' 942.}}.
=== בקיאותו בחכמה [[הקבלה]] ===


[[אדמו"ר האמצעי]] אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של [[עולם הבריאה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&st=&pgnum=22 ספר השיחות תש"ג ע' 41].}}.
[[אדמו"ר האמצעי]] אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של [[עולם הבריאה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&st=&pgnum=22 ספר השיחות תש"ג ע' 41].}}.
שורה 86: שורה 60:
ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]], הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה]] אפילו ברמז{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.}}. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז}} כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר{{הערה|מה שאין כן לפי מה שאומר [[האר"י]] הקדוש שהרמב"ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב"ן כן זכה}} הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בוודאי".
ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]], הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה]] אפילו ברמז{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.}}. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז}} כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר{{הערה|מה שאין כן לפי מה שאומר [[האר"י]] הקדוש שהרמב"ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב"ן כן זכה}} הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בוודאי".


עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=נחמן&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת הרמב"ן זכה אך בסוף ימיו.
עם זאת ב[[שער הגלגולים]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=נחמן&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת [[הרמב"ן]] זכה אך בסוף ימיו.


[[הרבי]] מציין במספר מקומות שמקורם של דברי הרמב"ם הוא מספר הזהר. דוגמא בולטת לכך הינה בדברי הרבי{{ציטוטון| במקור דברי הרמב"ם בהתחלת הספר "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון . . דיש לומר שהמקור הוא בדברי הזהר פ' וארא . . "פקודא דא קדמאה דכל פקודין . . למנדע לי' לקב"ה . . דאית שליטא עלאה דאיהו רבון עלמין וברא עלין כלהו שמיא וארבע וכל חיליהון". והרי, לשון הרמב"ם הוא העתקה – בלשון הקודש – מלשון הזוהר{{הערה|'הדרן על הרמב"ם' תשמ"ח, אות ד.}}.}}.
[[הרבי]] מציין במספר מקומות שמקורם של דברי הרמב"ם הוא מספר הזהר. דוגמא בולטת לכך הינה בדברי הרבי{{ציטוטון| במקור דברי הרמב"ם בהתחלת הספר "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון . . דיש לומר שהמקור הוא בדברי הזהר פ' וארא . . "פקודא דא קדמאה דכל פקודין . . למנדע לי' לקב"ה . . דאית שליטא עלאה דאיהו רבון עלמין וברא עלין כלהו שמיא וארבע וכל חיליהון". והרי, לשון הרמב"ם הוא העתקה – בלשון הקודש – מלשון הזוהר{{הערה|'הדרן על הרמב"ם' תשמ"ח, אות ד.}}.}}.
ומוסיף: {{ציטוטון|ולהעיר מהידוע שכמה וכמה הלכות ברמב"ם – מקורם בדברי הזהר (ראה הרמב"ם והזהר (סיני, כרכים לב-לד) להר"ר מרגליות. וש"נ){{הערה|בהערה 36 שם.}}.}}
ומוסיף: {{ציטוטון|ולהעיר מהידוע שכמה וכמה הלכות ברמב"ם – מקורם בדברי הזהר (ראה הרמב"ם והזהר (סיני, כרכים לב-לד) להר"ר מרגליות. וש"נ){{הערה|בהערה 36 שם.}}.}}


== תאריך לידתו של הרמב"ם ==
=== תאריך לידתו של הרמב"ם ===
הרמב"ם נולד בי"ד ניסן בשנת ד'תתצ"ה.
הרמב"ם נולד ב[[י"ד ניסן]] בשנת ד'תתצ"ה.


בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד ב[[ניסן]] ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי שבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה{{הערה|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט}}.
בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד ב[[ניסן]] ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי כשבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה{{הערה|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט}}.


בשנת [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול".
בשנת [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול".
שורה 104: שורה 78:
[[קובץ:סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם על קברו שבטבריה]]
[[קובץ:סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם על קברו שבטבריה]]


== יום ההילולא של הרמב"ם ==
=== יום ההילולא של הרמב"ם ===
{{להשלים}}
{{להשלים}}
'''כ' טבת''' הוא יום פטירתו של הרמב"ם.
[[כ' טבת]] הוא יום פטירתו של הרמב"ם.


בשנת [[תשמ"ה]] אחרי שחזר מה"[[אוהל]]" ערך [[הרבי]] התוועדות פתאומית לרגל יום היארצייט של הרמב"ם, בהתוועדות דיבר הרבי ע"כ שעניינו של הרמב"ם זה סדר וצריך ללמוד ממנו להכניס סדר בתוך האי סדר{{הערה|(ולכן הרבי יצא להתוועדות באופן פתאומי)}}.
בשנת [[תשמ"ה]] אחרי שחזר מה"[[אוהל]]" ערך [[הרבי]] התוועדות פתאומית לרגל יום היארצייט של הרמב"ם, בהתוועדות דיבר הרבי ע"כ שעניינו של הרמב"ם זה סדר וצריך ללמוד ממנו להכניס סדר בתוך האי סדר{{הערה|(ולכן הרבי יצא להתוועדות באופן פתאומי)}}.
שורה 130: שורה 104:
::*הרמב"ם לבוש בציורים המקוריים בבגדי גויים – אותם אסר בעצמו{{הערה|1='''"לא ילבש במלבוש המיוחד להן"''', הלכה [[עבודה זרה|עבודת כוכבים ומזלות]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=11&halocha=1&hilite= פרק י"א הלכה א'].}}
::*הרמב"ם לבוש בציורים המקוריים בבגדי גויים – אותם אסר בעצמו{{הערה|1='''"לא ילבש במלבוש המיוחד להן"''', הלכה [[עבודה זרה|עבודת כוכבים ומזלות]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=11&halocha=1&hilite= פרק י"א הלכה א'].}}
::*בציור נראות [[פיאות הראש|פאותיו]] גלוחות בתער – דבר שנאסר על ידו בספרו{{הערה|1='''"אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם"''' הלכה עבודה זרה, [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=12&hilite= פרק י"ב, הלכה א']}}
::*בציור נראות [[פיאות הראש|פאותיו]] גלוחות בתער – דבר שנאסר על ידו בספרו{{הערה|1='''"אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם"''' הלכה עבודה זרה, [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=12&hilite= פרק י"ב, הלכה א']}}
כמו כן הוכח כי סגנון הלבוש שבתמונה מתאים לסגנון המזרחי, הנהוג בארצות ערב, בעוד הרמב"ם חי בעיקר בארצות המגרב, שם סגנון הלבוש שם היה שונה.
כמו כן הוכח כי סגנון הלבוש שבתמונה מתאים לסגנון המזרחי, הנהוג בארצות ערב, בעוד הרמב"ם חי בעיקר בארצות המערב{{הבהרה}}, שם סגנון הלבוש היה שונה.


===שיחת הרבי על תמונת הרמב"ם===
===שיחת הרבי על תמונת הרמב"ם===
ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] [[תשמ"ה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&st=&pgnum=330 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ג, עמ' 1716], באתר היברו בוקס}} נשא [[הרבי]] [[שיחה]] בהקשר לשנת ה-850 ללידת הרמב"ם, הרבי דיבר על כך שיש להפיץ את דמותו של הרמב"ם ואת פועלו ותרומתו להלכה היהודית ולאנושות כולה באמצעות כינוסים והדפסת בולים עליהם תמונתו של הרמב"ם{{הערה|ואכן מדינות שונות אכן הנפיקו בולים עליהם הופיע דמותו של הרמב"ם, וביניהם ישראל, אורוגוואי, אנטיגואה וברבודה. כך גם הונפקו שטרות ישראליים בסך של כ1000 שקלים וכן בסך של שקל בודד, ומטבע של שקל בודד.}} וציטוט מדבריו. בהמשך לכך ציין הרבי, כי אכן ישנו ספק באמיתיות תמונת הרמב"ם, אך מכיוון שהתמונה מביאה לידי זיכרון הרמב"ם והליכה בדרכיו הרי שהדבר מביא תועלת רצויה, ויש לנהוג בכך.
ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] [[תשמ"ה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&st=&pgnum=330 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ג, עמ' 1716], באתר היברו בוקס}} נשא [[הרבי]] [[שיחה]] בהקשר לשנת ה-850 ללידת הרמב"ם, הרבי דיבר על כך שיש להפיץ את דמותו של הרמב"ם ואת פועלו ותרומתו להלכה היהודית ולאנושות כולה באמצעות כינוסים והדפסת בולים עליהם תמונתו של הרמב"ם{{הערה|ואכן מדינות שונות אכן הנפיקו בולים עליהם הופיע דמותו של הרמב"ם, וביניהם ישראל, אורוגוואי, אנטיגואה וברבודה. כך גם הונפקו שטרות ישראליים בסך של כ1000 שקלים וכן בסך של שקל בודד, ומטבע של שקל בודד [להעיר כי ניתן לראות בכך הוכחה לכך שהרבי לא קיבל את התמונה כאמיתית, שהרי באג"ק חח"י ע' רכו הרבי מסביר שמופרך לעשות בול עם תמונת אדמוה"ז כי בול הוא דבר שמתגלגל ברחובות וכך תתבזה ח"ו תמונת אדמוה"ז. ובנוגע לתמונת הרמב"ם ע"ג בול לא הזכיר זאת הרבי ואדרבה עודד את הענין].}} וציטוט מדבריו. בהמשך לכך ציין הרבי, כי אכן ישנו ספק באמיתיות תמונת הרמב"ם, אך מכיוון שהתמונה מביאה לידי זיכרון הרמב"ם והליכה בדרכיו הרי שהדבר מביא תועלת רצויה, ויש לנהוג בכך.
בפועל, מחשש לסתירות ההלכתיות הקיימות בתמונת הרמב"ם, נהגו חסידי חב"ד בפרסום מחזורי לימוד הרמב"ם וסיומו לעשות שימוש דווקא בתמונה מיוחדת שתוקנה לשם כך{{הערה|אם כי גם בה לבוש הרמב"ם בבגדים שאסר בספרו}}.
בפועל, מחשש לסתירות ההלכתיות הקיימות בתמונת הרמב"ם, נהגו חסידי חב"ד בפרסום מחזורי לימוד הרמב"ם וסיומו לעשות שימוש דווקא בתמונה מיוחדת שתוקנה לשם כך{{הערה|אם כי גם בה לבוש הרמב"ם בבגדים שאסר בספרו}}.


שורה 161: שורה 135:
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/31-07-2020-19-09-28-Basrah-Drav-5-Rambam.pdf לדרכו של הרמב"ם במשנה תורה]''' {{PDF}} מתוך דברים שנשא במעמדי סיום הרמב"ם העולמי בשנים תשע"ה-תשע"ט {{אינפו}}
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/31-07-2020-19-09-28-Basrah-Drav-5-Rambam.pdf לדרכו של הרמב"ם במשנה תורה]''' {{PDF}} מתוך דברים שנשא במעמדי סיום הרמב"ם העולמי בשנים תשע"ה-תשע"ט {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/706111/ סיפור חייו של הרמב"ם] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/706111/ סיפור חייו של הרמב"ם] {{אינפו}}
 
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://col.org.il/news/143331 מורי הנבוכים: מאמר השוואתי בין תורת הרמב"ם לתורת הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://anash.org/the-rambams-menorah-is-just-45-away-from-770/ תערוכת כתבי הרמב"ם, במנהטן]''' {{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ראשונים}}
{{ראשונים}}
[[קטגוריה:רמב"ם]][[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:רמב"ם]]
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:מוני המצוות]]

גרסה אחרונה מ־05:14, 19 באוגוסט 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק ברמב"ם. אם התכוונתם לפירושים נוספים, ראו רמב"ם (פירושונים).
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מועתק מויקי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עריכה
ציון הרמב"ם בטבריה
המבנה שעל ציונו של הרמב"ם
ציור נפוץ וככל הנראה מוטעה של הרמב"ם

רבי משה בן מימון (המכונה הרמב"ם) (י"ד בניסן שנת ד'תתצ"ה[1] - כ' בטבת שנת ד'תתקס"ה) הוא מגדולי פוסקי ההלכה, מחבר הספר משנה תורה. גדולי הדורות התבטאו עליו באומרם: "ממשה עד משה לא קם כמשה".

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמב"ם נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום ספרד, לאביו רבי מיימון הדיין. משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה', על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב"ם עד רבי יהודה הנשיא המיוחס לזרעו של דוד המלך[2].

רבנים חב"דיים בחנוכת בית הכנסת "הרמב"ם" בקהיר

התחנך אצל אביו רבי מיימון הדיין, שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק של רבי מימון - רבי יוסף אבן מיגאש, אשר שימש כדיין בקורדובה, והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - רבי יצחק אלפסי, הרי"ף.

בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן שלוש עשרה, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.

לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר פאס שבמרוקו, בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב הקנאות המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.

העלייה לארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ד'תתקכ"ו הפליגו הרמב"ם ומשפחתו מסבתה, אל עכו שבארץ ישראל, בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת אלכסנדריה, שהייתה תחת מרותו של הרמב"ם כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב"ם, אביו ורבי יפת בירושלים והתפללו בכותל המערבי. משם הם נסעו לחברון, והתפללו במערת המכפלה.

חייו במצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כעבור חמישה חודשים, ולאחר פטירת אביו הרב מיימון ירדה המשפחה והשתקעה במצרים. תחילה התגוררה המשפחה באלכסנדריה, וכעבור שנים ספורות עקרה לפוסטאט, קהיר העתיקה. במגיפה שהשתוללה בעיר עקב תנאי נקיון ירודים, נפטרו אשתו ובתו של הרמב"ם, לאחר מכן נשא הרמב"ם את בתו של ר' מישאל הלוי (תלמידו של הרמב"ם) בן ר' ישעיהו החסיד הלוי אלתקא, חתנו של רבי דוסא בן יעקב, ושם גם נולד בנו אברהם. כתבי יד רבים של הרמב"ם נתגלו בגניזה הקהירית שבפוסטאט. במצרים הוא אף הוכתר פעמיים במשרה "ראיס אל-יהוד" (=ראש היהודים) של יהודי מצרים, הפעם הראשונה עם הגעתו, והפעם השנייה בערוב ימיו.

הרמב"ם שימש כמנהיג קהילת קהיר, ובמשך שנים רבות התפרנס מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות; אך לאחר שנספה האח בטביעת ספינתו בשנת ד'תתקל"ח לערך, דבר שגרם לרמב"ם לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב"ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר. את ידיעותיו הרפואיות שאב הרמב"ם מהספרות היוונית הקדומה, בעיקר מכתבי גלנוס, אך גם מספריהם של חכמי מצרים העתיקה שהראו ידע רפואי רב.

בשל מומחיותו הרבה ברפואה, החל הרמב"ם בשנת ד'תתקמ"ו לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ'ל, המשנה למלך, ומאוחר יותר אף של אלפאצ'ל בנו של המלך צלאח א-דין. כתוצאה מכך בילה חלק ניכר מזמנו בארמון המלוכה. סיפורים עממיים רבים עוסקים בתקופה זו בחיי הרמב"ם, וברקעם נמצאים תככי החצר וקנאת השרים המוסלמים ברופא היהודי המצליח.

מלבד עבודתו בחצר המלך, העניק הרמב"ם מזור להמונים שצבאו על דלתותיו, יהודים ונכרים כאחד.

השיטה שאומצה על ידי הרמב"ם בטיפוליו המקצועיים הייתה להתחיל עם טיפול פשוט, תוך שהוא משתדל לרפא על ידי תוכנית תזונה שנקבעה עוד לפני מתן תרופות. במכתב שמיען לתלמידו החביב יוסף אבן שמעון, שלמענו חיבר את מורה נבוכים, כותב הרמב"ם: "הנך יודע כמה קשה המקצוע הזה עבור מי שפועל במדויק ולפי המצפון, ועבור מי שקובע רק את אשר הוא יכול לתמוך בטיעון או בסמכות". במכתב נוסף, שהופנה אל שמואל אבן תיבון, הוא מתאר את תפקידו המקצועי המפרך, שמעסיק אותו כל היום ולעיתים קרובות בחלק גדול של הלילה.

עם זאת, במקביל לעבודתו הרפואית, אפשרה לו שקידתו להפיק יצירות מונומטליות, וכן לשמש כפוסק ומנהיג לקהילה היהודית. שמו יצא למרחוק ונשלחו אליו שאלות רבות בהלכה ובאמונה מכלל יהדות התפוצות. אחת הקהילות שעמדה עמו בקשר רציף הייתה יהדות תימן, שקיבלה על עצמה את הרמב"ם כפוסק וכמנהיג. בעקבות כמה מאורעות שאירעו בתימן[3], כתב הרמב"ם את איגרתו המפורסמת אגרת תימן, בה הוא מדריך אותם בעקרונות האמונה. חלקם של יהודי תימן העריצו את הרמב"ם הערצה עזה ואף תרמו לישיבתו במצרים תרומות משמעותיות ועל פי עדותו של הרמב"ן אף הוסיפו לנוסח הקדיש את שמו של הרמב"ם: "בחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה בן מימון".

פטירתו ולאחריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמב"ם נפטר תבנית:בפוּסטאט שבמצרים בכ' בטבת ד'תתקס"ה בגיל 69. בנו רבי אברהם מילא את מקומו בהנהגת יהודי מצרים. הוא וצאצאיו כיהנו כנגידים ועמדו בראש זרם דתי-חסידי[דרושה הבהרה], המוכר במחקר בשם חסידי מצרים. המסורת אומרת שלפי דרישתו המפורשת של הרמב"ם "אל נא תקברוני במצרים", הועברה גופתו ממצרים לטבריה ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו. בחלקה זו קבורים אף השל"ה הקדוש ורבן יוחנן בן זכאי. רבים הם הבאים לעלות על קברי גדולי היהדות הטמונים שם.

בשנת תשס"ט נחנך בסמוך לקברו של הרמב"ם מרכז מבקרים חדש, מרכז מורשת הרמב"ם, המציג את פועלו.

התנגדות לחיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

על אף גדלותו העצומה בכל חלקי התורה, הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל התורה שבעל פה בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עלי' מושתת הספר.

אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה.

חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי יוסף רוזין - הגאון מרוגוצ'וב, רבי חיים מבריסק, רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (האור שמח), רבי יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה".

רבים מאוד משיחותיו של הרבי נסובות על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם.

כשהסביר אדמו"ר הרש"ב את הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש, ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא[4].

יחסם של רבותינו נשיאנו לרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי התייחס בצורה בולטת ביותר לדמותו והגותו של הרמב"ם, כך לדוגמא הפשיט את הפתגם "ממשה עד משה לא קם כמשה" וכך אמר: "מזמנו של משה רבינו, משה בן עמרם, עד לזמנו של רבינו משה בן מימון הספרדי 'לא קם כמשה'... מזמנו של משה רבינו עד לזמנו של הרמב"ם עברו לערך חמישים דורות... כל גדולי ישראל שהיו במשך דורות אלו – החל מיהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת הגדולה התנאים והאמוראים שמנה הרמב"ם בארבעים הדורות דמקבלי התורה – לא היה אף אחד מהם שידמה למשה רבינו, עד שבא רבינו משה בן מיימון"[5], כמו כן כינהו הרבי "מורה נבוכים – הן בדורו והן לכל הדורות"[6].

בקיאותו בחכמה הקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר האמצעי אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של עולם הבריאה[7].

אדמו"ר מהר"ש אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב באחד מהשיעורים שלמד עמו במורה נבוכים, שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו הבעל שם טוב, שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו רש"י, הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה]] אפילו ברמז[8]. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"[9] כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר[10] הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בוודאי".

עם זאת בשער הגלגולים[11] כותב האריז"ל כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת הרמב"ן זכה אך בסוף ימיו.

הרבי מציין במספר מקומות שמקורם של דברי הרמב"ם הוא מספר הזהר. דוגמא בולטת לכך הינה בדברי הרבי" במקור דברי הרמב"ם בהתחלת הספר "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון . . דיש לומר שהמקור הוא בדברי הזהר פ' וארא . . "פקודא דא קדמאה דכל פקודין . . למנדע לי' לקב"ה . . דאית שליטא עלאה דאיהו רבון עלמין וברא עלין כלהו שמיא וארבע וכל חיליהון". והרי, לשון הרמב"ם הוא העתקה – בלשון הקודש – מלשון הזוהר[12].". ומוסיף: "ולהעיר מהידוע שכמה וכמה הלכות ברמב"ם – מקורם בדברי הזהר (ראה הרמב"ם והזהר (סיני, כרכים לב-לד) להר"ר מרגליות. וש"נ)[13]."

תאריך לידתו של הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמב"ם נולד בי"ד ניסן בשנת ד'תתצ"ה.

בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט למניין השטרות, המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד בניסן ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי כשבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה[14].

בשנת תשמ"ו דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול".

הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ונשיא אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה רב הקהילות שבמקומו.

הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו לנשא את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת הגזל שזה אחד משבע מצוות בני נח, על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם[15].

סיום הרמב"ם על קברו שבטבריה

יום ההילולא של הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כ' טבת הוא יום פטירתו של הרמב"ם.

בשנת תשמ"ה אחרי שחזר מה"אוהל" ערך הרבי התוועדות פתאומית לרגל יום היארצייט של הרמב"ם, בהתוועדות דיבר הרבי ע"כ שעניינו של הרמב"ם זה סדר וצריך ללמוד ממנו להכניס סדר בתוך האי סדר[16].

בשנת תנש"א הרבי עורר לערוך ביום זה התוועדויות חסידיות בכל מקום[17].

הרבי התבטא[18] בסמיכות ליום ההילולא של הרמב"ם לגבי כך שהקב"ה משלים וממלא את ימיהם של צדיקים מיום אל יום: "ולהעיר שהרמב"ם חי ע' שנה פחות פ"ג יום (סה"ד שם, ממאור עינים ספכ"ה) - פ"ג יום בין הסתלקותו בכ"ף טבת ליום הולדתו בערב פסח. ואולי יש לומר, שפ"ג יום אלו נשלמו על ידי הפ"ג הלכות שבספר משנה תורה (כמ"ש הרמב"ם בסוף מנין המצוות ע"ס ההלכות שבהקדמת ספרו)"

תקנת לימוד הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תקנת לימוד הרמב"ם

באחרון של פסח תשד"מ תיקן הרבי שלושה מסלולים ללימוד וסיום הרמב"ם: מסלול של שלושה פרקים ליום (במסלול זה מסיימים את הרמב"ם בכל אחד עשר חודשים), של פרק אחד ליום (במסלול זה מסיימים את הרמב"ם בכל שנתיים ועשרה חודשים), ואת מסלול ספר המצוות (המיועד בעיקר לנשים וילדים), שהנושאים הנלמדים בו מקבלים לנושא בו מדובר במסלול שלושת הפרקים. אחת ממעלותיו של לימוד הרמב"ם, הוא משום שבלימוד הרמב"ם עד לסיומו מקיימים את שני החלקים של מצוות לימוד התורה: ידיעת התורה ולימוד התורה, משום שהרמב"ם מקיף את כל מצוות וחלקי התורה.

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול


ערך מורחב – סיום הרמב"ם

באותה שיחה[19] הורה הרבי שלאחר סיום לימוד הרמב"ם יעשו סיום הרמב"ם בהשתתפות רבים מבני ישראל, לפני סיום הרמב"ם הראשון הורה הרבי לקיים סיומים בכל מקום, "ברב עם הדרת מלך", והוסיף שהסיום אינו שייך לחוג מסויים אלא שייך לכלל ישראל, ועל כן מוטל כל אחד ואחד להגיע אליו, בנוסף לכך דיבר הרבי על כמה מעלות שיש בקיום הסיום. סיום הרמב"ם העולמי נערך מאז בכל שנה בשכונת קראון הייטס, וסיום הרמב"ם בארץ ישראל נערך בטבריה על ציון הרמב"ם.

תמונת הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הציור המתוקן חלקית של הרמב"ם, בו נפוץ לעשות שימוש בעניינים הקשורים ללימוד הרמב"ם וסיומו

הפקפוק באמיתיות התמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

במשך השנים הצטברו טענות ושאלות רבות בנוגע לציור המקובל לרמב"ם – שנפוץ ראשונה בשנת
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין תק"ד בשם תחריט עתיק, וביניהם כמה פרטים הנוגדים את ההלכה:

  • הרמב"ם לבוש בציורים המקוריים בבגדי גויים – אותם אסר בעצמו[20]
  • בציור נראות פאותיו גלוחות בתער – דבר שנאסר על ידו בספרו[21]

כמו כן הוכח כי סגנון הלבוש שבתמונה מתאים לסגנון המזרחי, הנהוג בארצות ערב, בעוד הרמב"ם חי בעיקר בארצות המערב[דרושה הבהרה], שם סגנון הלבוש היה שונה.

שיחת הרבי על תמונת הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ה[22] נשא הרבי שיחה בהקשר לשנת ה-850 ללידת הרמב"ם, הרבי דיבר על כך שיש להפיץ את דמותו של הרמב"ם ואת פועלו ותרומתו להלכה היהודית ולאנושות כולה באמצעות כינוסים והדפסת בולים עליהם תמונתו של הרמב"ם[23] וציטוט מדבריו. בהמשך לכך ציין הרבי, כי אכן ישנו ספק באמיתיות תמונת הרמב"ם, אך מכיוון שהתמונה מביאה לידי זיכרון הרמב"ם והליכה בדרכיו הרי שהדבר מביא תועלת רצויה, ויש לנהוג בכך. בפועל, מחשש לסתירות ההלכתיות הקיימות בתמונת הרמב"ם, נהגו חסידי חב"ד בפרסום מחזורי לימוד הרמב"ם וסיומו לעשות שימוש דווקא בתמונה מיוחדת שתוקנה לשם כך[24].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ ראה בפסקה תאריך לידתו
  2. ↑ על פי עדותו של בנו מובא בסדר הדורות
  3. ↑ ביניהם, לחצו של הסולטן על היהודים להמיר את דתם, הטפותיו של יהודי מומר על כך שכביכול "נבואת מוחמד" רמוזה בתורה, והופעתו של שבתאי צבי בתימן.
  4. ↑ אוס"ח בשם ספר השיחות ה' ש"ת, עמודים 41–42 (מהדורת לה"ק עמוד מח)
  5. ↑ תורת מנחם תשמ"ה, חלק ג', עמ' 1697.
  6. ↑ תורת מנחם תשמ"ג, חלק ב', עמ' 942.
  7. ↑ ספר השיחות תש"ג ע' 41.
  8. ↑ ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.
  9. ↑ נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז
  10. ↑ מה שאין כן לפי מה שאומר האר"י הקדוש שהרמב"ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב"ן כן זכה
  11. ↑ הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב
  12. ↑ 'הדרן על הרמב"ם' תשמ"ח, אות ד.
  13. ↑ בהערה 36 שם.
  14. ↑ לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט
  15. ↑ שיחת הרבי י"א ניסן תשמ"ה על 850 ללידת הרמב"ם חב"ד אינפו
  16. ↑ (ולכן הרבי יצא להתוועדות באופן פתאומי)
  17. ↑ שלשלת היחס עמ' 35.
  18. ↑ הערה 83 בשיחת ש"פ שמות - כ"א טבת תשנ"ב
  19. ↑ אחרון של פסח תשד"מ
  20. ↑ "לא ילבש במלבוש המיוחד להן", הלכה עבודת כוכבים ומזלות, פרק י"א הלכה א'.
  21. ↑ "אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם" הלכה עבודה זרה, פרק י"ב, הלכה א'
  22. ↑ תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ג, עמ' 1716, באתר היברו בוקס
  23. ↑ ואכן מדינות שונות אכן הנפיקו בולים עליהם הופיע דמותו של הרמב"ם, וביניהם ישראל, אורוגוואי, אנטיגואה וברבודה. כך גם הונפקו שטרות ישראליים בסך של כ1000 שקלים וכן בסך של שקל בודד, ומטבע של שקל בודד [להעיר כי ניתן לראות בכך הוכחה לכך שהרבי לא קיבל את התמונה כאמיתית, שהרי באג"ק חח"י ע' רכו הרבי מסביר שמופרך לעשות בול עם תמונת אדמוה"ז כי בול הוא דבר שמתגלגל ברחובות וכך תתבזה ח"ו תמונת אדמוה"ז. ובנוגע לתמונת הרמב"ם ע"ג בול לא הזכיר זאת הרבי ואדרבה עודד את הענין].
  24. ↑ אם כי גם בה לבוש הרמב"ם בבגדים שאסר בספרו
ראשונים
אשכנז רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן
צרפת רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז
פרובנס המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה
ספרד ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי
איטליה רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=רמב%22ם&oldid=708619"