מנחם בן ציון וילהלם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←משפחתו) |
||
| (45 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מנחם בן ציון וילהלם''' ([[כ"ט תמוז]] [[תרצ"ה]]-[[כ"ד טבת]] [[ | [[קובץ:מנחם בן ציון וילהלם.jpg|ממוזער|הרב מנחם בן ציון וילהלם]] | ||
הרב '''מנחם בן ציון וילהלם''' ([[כ"ט תמוז]] [[תרצ"ה]] - [[כ"ד טבת]] [[תנש"א]]) היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] זעהוויל ב[[ירושלים]], מראשי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים|צעירי אגודת חב"ד]] בעיר, ואיש הקשר של [[הרבי]] עם רבני ירושלים. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ט תמוז]] [[תרצ"ה]], להוריו חיים דוד וילהלם וחיה ביילא וילהלם. אחיו הוא הרב [[משה אהרן וילהלם]]. | |||
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] ובישיבת 'עץ חיים' הירושלמיים. אביו ר' חיים דוד, בעקבות אימו שהייתה בתו של ר' [[ישראל שמעון שיין]], נמנה אף הוא על חסידי חב"ד ולמד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], דבר שגרם גם לבנו ר' אשר להתקרב ל[[דרכי החסידות]] ו[[התקשרות|להתקשר]] ל[[הרבי|רבי]]. | |||
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] ובישיבת 'עץ חיים' הירושלמיים. | |||
בשנת [[תשי"ג]] כתב את מכתבו הראשון אל הרבי בו דיווח לרבי כי הוא החל ללמוד [[חסידות]], וברצונו להתקרב לחסידות חב"ד ולהתקשר אל הרבי. מאותו מכתב ואילך התפתחה התכתבות ארוכה בינו ובין הרבי, במהלכה זכה לעשרות הוראות והדרכות ב[[עבודת ה']]. | בשנת [[תשי"ג]] כתב את מכתבו הראשון אל הרבי בו דיווח לרבי כי הוא החל ללמוד [[חסידות]], וברצונו להתקרב לחסידות חב"ד ולהתקשר אל הרבי. מאותו מכתב ואילך התפתחה התכתבות ארוכה בינו ובין הרבי, במהלכה זכה לעשרות הוראות והדרכות ב[[עבודת ה']]. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בעידוד הרבי, החל בשנת [[תשט"ז]] לעסוק בהפצת מאמרי חסידות בירושלים, בארגון ישיבת ערב חב"דית בשכונת 'בית ישראל', ובארגון [[התוועדות|התוועדויות]] עונתיות, שמשכו צעירים רבים לחסידות. | בעידוד הרבי, החל בשנת [[תשט"ז]] לעסוק בהפצת מאמרי חסידות בירושלים, בארגון ישיבת ערב חב"דית בשכונת 'בית ישראל', ובארגון [[התוועדות|התוועדויות]] עונתיות, שמשכו צעירים רבים לחסידות. | ||
בשנת [[תש"כ]] | בשנת [[תש"כ]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל, בתו של המקובל הרב בנימין זאב חשין, ועל פי הוראת הרבי קבע את מגוריו ב[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]] ב[[ירושלים]]. | ||
בשנת [[תשכ"ב]] המתנה כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ועסק בהקמת תלמוד תורה חב"ד בעיר. | בשנת [[תשכ"ב]] המתנה כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ועסק בהקמת תלמוד תורה חב"ד בעיר. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
כאשר הרבי פתח ב[[מבצע מזוזה]] בשנת [[תשל"ד]], החל לצאת לביקורי בית שבועיים בשכונת תלפיות בירושלים, על מנת לבדוק את המזוזות לתושבי השכונה. ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ירושלים)|צעירי אגודת חב"ד בירושלים]]. | כאשר הרבי פתח ב[[מבצע מזוזה]] בשנת [[תשל"ד]], החל לצאת לביקורי בית שבועיים בשכונת תלפיות בירושלים, על מנת לבדוק את המזוזות לתושבי השכונה. ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ירושלים)|צעירי אגודת חב"ד בירושלים]]. | ||
מיד לאחר ההוראה של הרבי בנושא [[לוחות הברית|הלוחות המרובעות]], ראה הרב וילהלם שליחות קודש לדאוג להחליף את הלוחות הרקומות בפרוכותיהם של כמה שיותר בתי כנסת. הרב וילהלם היה פונה לגבאי בתי הכנסת ומשכנע אותם בדרכי נועם ובדרכי שלום, כדרכו בקודש, על נחיצות העניין. לאחר שאלו הביעו את הסכמתם, היה מגיע בלילה להוריד את הפרוכת, והיה מריץ את הפרוכת לאמן רוקם פרוכות כדי שהלה יבצע מיידית את התיקונים, ולדאוג שכבר בבוקר שלמחרת, הפרוכת המתוקנת תתנוסס לתפארה מעל גבי ארון הקודש. הרב וילהלם סיכם עם רוקם פרוכות כי עליו לבצע את העבודה באופן מיידי, כאשר כל ההוצאות היו על כתפיו. הרב וילהלם זכה להחליף את לוחות הברית למרובעות בעשרות בתי כנסת בעיר, ביניהם גם בבית הכנסת המפורסם בשכונת הר צבי ב[[ירושלים]]. | |||
פעל רבות לתיקון הטעות בציור [[קני המנורה]] כפי שעורר הרבי שיהיו בצורה אלכסונית. כחלק בפעילות זו החליף עשרות פרוכות בבתי כנסת עליהם צוירה המנורה עם קנים עגולים לפרוכות עם מנורה כשקניה אלכסוניים. | |||
במשך שנים רבות עסק בשמירת קשר הדוק עם רבני ירושלים, כשהוא מקפיד לספק להם את שיחותיו ומאמריו של הרבי שיצאו לאור, והיה איש הקשר להזמין אותם להשתתף בכנסים חב"דיים ובהתוועדויות, ולבקש מהם להשתתף בכתיבת חידושי תורה לקבצים תורניים שיצאו לאור לכבוד הרבי. | במשך שנים רבות עסק בשמירת קשר הדוק עם רבני ירושלים, כשהוא מקפיד לספק להם את שיחותיו ומאמריו של הרבי שיצאו לאור, והיה איש הקשר להזמין אותם להשתתף בכנסים חב"דיים ובהתוועדויות, ולבקש מהם להשתתף בכתיבת חידושי תורה לקבצים תורניים שיצאו לאור לכבוד הרבי. | ||
בהיותו בגיל חמישים | בהיותו בגיל חמישים וחמש בלבד, ב[[כ"ד טבת]] [[תנש"א]] נפטר ממחלה, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] בירושלים. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*[[אליהו וילהלם]] - מנהל מכון חזק הוצאה לאור | |||
* | *[[נחמיה וילהלם]] - שליח הרבי בבנגקוק, תאילנד | ||
* | *[[ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)|ברוך וילהלם]] - נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי | ||
* | *נחמה לרר - זוגתו של הרב [[בנימין לרר]] רב חב"ד בשכונת הדקל בביתר עלית | ||
* | *חיה ביילא אלטהויז - זוגתו של הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז (חולון)|פנחס טודרוס אלטהויז]], שליח הרבי בחולון | ||
* | *אחיו, הרב [[משה אהרן וילהלם]] - מגדולי חסידי חב"ד בירושלים | ||
*אחיו, הרב [[אשר וילהלם]] - מגדולי חסידי חב"ד בירושלים | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
'''אגלי נוחם''' | *{{אוצר החכמה||'''אגלי נוחם'''|27610|ספר זכרון שיצא לאור על ידי בני המשפחה במלאת שנתיים לפטירתו{{הערה|בשנת [[תשנ"ד]] יצא לאור קובץ נוסף בשם 'אגלי נוחם' בו מופיע מאמר זכרון של אחד מתלמידיו בישיבת זעווהיל.}}}} | ||
*'''מפנקסו של משפיע''', בתוך בטאון 'החייל' גליון 38 עמוד 24 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:וילהלם מנחם בן ציון}} | {{מיון רגיל:וילהלם מנחם בן ציון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:14, 16 באוגוסט 2024
הרב מנחם בן ציון וילהלם (כ"ט תמוז תרצ"ה - כ"ד טבת תנש"א) היה ראש ישיבת זעהוויל בירושלים, מראשי ישיבת תורת אמת וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בעיר, ואיש הקשר של הרבי עם רבני ירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בירושלים בכ"ט תמוז תרצ"ה, להוריו חיים דוד וילהלם וחיה ביילא וילהלם. אחיו הוא הרב משה אהרן וילהלם.
בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבת 'עץ חיים' הירושלמיים. אביו ר' חיים דוד, בעקבות אימו שהייתה בתו של ר' ישראל שמעון שיין, נמנה אף הוא על חסידי חב"ד ולמד בצעירותו בישיבת תורת אמת, דבר שגרם גם לבנו ר' אשר להתקרב לדרכי החסידות ולהתקשר לרבי.
בשנת תשי"ג כתב את מכתבו הראשון אל הרבי בו דיווח לרבי כי הוא החל ללמוד חסידות, וברצונו להתקרב לחסידות חב"ד ולהתקשר אל הרבי. מאותו מכתב ואילך התפתחה התכתבות ארוכה בינו ובין הרבי, במהלכה זכה לעשרות הוראות והדרכות בעבודת ה'.
בעידוד הרבי, החל בשנת תשט"ז לעסוק בהפצת מאמרי חסידות בירושלים, בארגון ישיבת ערב חב"דית בשכונת 'בית ישראל', ובארגון התוועדויות עונתיות, שמשכו צעירים רבים לחסידות.
בשנת תש"כ נשא את רעייתו רחל, בתו של המקובל הרב בנימין זאב חשין, ועל פי הוראת הרבי קבע את מגוריו בשיכון חב"ד בירושלים.
בשנת תשכ"ב המתנה כר"מ ומשפיע בישיבת תורת אמת, ועסק בהקמת תלמוד תורה חב"ד בעיר.
הפעם הראשונה בה נסע לרבי היה לקראת חודש תשרי של שנת תשכ"ז, כשהוא מנצל את הנסיעה לאיסוף כספים עבור מוסדות 'תורת אמת', ונשאר בארצות הברית לתקופה של שנה וחצי.
כשחזר ממסע איסוף הכספים, המשיך לעסוק בחינוך בישיבת תורת אמת, והמשיך לכהן בתפקיד זה עד שנותיו האחרונות, כשבמהלך השנים הוא התמנה לחבר ההנהלה, וכיהן כאחד מראשי הישיבה.
היה ירא שמים גדול, ובשנת תשל"ג עסק בהשגת מקורות מימון להתקנת גנרטור חשמלי לשיכון חב"ד, על מנת למנוע ספקות הקשורות עם חילול שבת הנגרם על ידי עובדי חברת החשמל.
כאשר הרבי פתח במבצע מזוזה בשנת תשל"ד, החל לצאת לביקורי בית שבועיים בשכונת תלפיות בירושלים, על מנת לבדוק את המזוזות לתושבי השכונה. ובשנת תשמ"ו התמנה לחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים.
מיד לאחר ההוראה של הרבי בנושא הלוחות המרובעות, ראה הרב וילהלם שליחות קודש לדאוג להחליף את הלוחות הרקומות בפרוכותיהם של כמה שיותר בתי כנסת. הרב וילהלם היה פונה לגבאי בתי הכנסת ומשכנע אותם בדרכי נועם ובדרכי שלום, כדרכו בקודש, על נחיצות העניין. לאחר שאלו הביעו את הסכמתם, היה מגיע בלילה להוריד את הפרוכת, והיה מריץ את הפרוכת לאמן רוקם פרוכות כדי שהלה יבצע מיידית את התיקונים, ולדאוג שכבר בבוקר שלמחרת, הפרוכת המתוקנת תתנוסס לתפארה מעל גבי ארון הקודש. הרב וילהלם סיכם עם רוקם פרוכות כי עליו לבצע את העבודה באופן מיידי, כאשר כל ההוצאות היו על כתפיו. הרב וילהלם זכה להחליף את לוחות הברית למרובעות בעשרות בתי כנסת בעיר, ביניהם גם בבית הכנסת המפורסם בשכונת הר צבי בירושלים.
פעל רבות לתיקון הטעות בציור קני המנורה כפי שעורר הרבי שיהיו בצורה אלכסונית. כחלק בפעילות זו החליף עשרות פרוכות בבתי כנסת עליהם צוירה המנורה עם קנים עגולים לפרוכות עם מנורה כשקניה אלכסוניים.
במשך שנים רבות עסק בשמירת קשר הדוק עם רבני ירושלים, כשהוא מקפיד לספק להם את שיחותיו ומאמריו של הרבי שיצאו לאור, והיה איש הקשר להזמין אותם להשתתף בכנסים חב"דיים ובהתוועדויות, ולבקש מהם להשתתף בכתיבת חידושי תורה לקבצים תורניים שיצאו לאור לכבוד הרבי.
בהיותו בגיל חמישים וחמש בלבד, בכ"ד טבת תנש"א נפטר ממחלה, ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אליהו וילהלם - מנהל מכון חזק הוצאה לאור
- נחמיה וילהלם - שליח הרבי בבנגקוק, תאילנד
- ברוך וילהלם - נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי
- נחמה לרר - זוגתו של הרב בנימין לרר רב חב"ד בשכונת הדקל בביתר עלית
- חיה ביילא אלטהויז - זוגתו של הרב פנחס טודרוס אלטהויז, שליח הרבי בחולון
- אחיו, הרב משה אהרן וילהלם - מגדולי חסידי חב"ד בירושלים
- אחיו, הרב אשר וילהלם - מגדולי חסידי חב"ד בירושלים
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אגלי נוחם, ספר זכרון שיצא לאור על ידי בני המשפחה במלאת שנתיים לפטירתו[1], באתר אוצר החכמה
- מפנקסו של משפיע, בתוך בטאון 'החייל' גליון 38 עמוד 24