דוד קאהן: הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־00:45, 15 ביולי 2024

רבי דוד הכהן קאהן (יליד שנת תש"ז) האדמו"ר מתולדות אהרן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תש"ז לאביו רבי אברהם יצחק קאהן ולאמו, בתו של האדמו"ר משומרי אמונים רבי אהרן ראטה.

התגורר תקופה בלונדון ואחר כך בארצות הברית לצד חמיו האדמו"ר מזידיטשוב ארצות הברית.

לאחר פטירת אביו בחרו בו רוב חסידי אביו לאדמו"ר והוא מונה להנהיג את חסידות תולדות אהרן המונה כיום אלפי חסידים.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנות מגוריו בארצות הברית היה משתתף באופן קבוע בהתוועדויות של הרבי, בכל עת. באותה עת התקרב ביותר לשיטת חב"ד. בהמשך דרכו קבע לימוד עם כמה ממשפיעי חב"ד, ביניהם עם החוזר הרב יואל כהן, אתו למד תקופה ארוכה, ואצל הרב משה וובר. גם נגלה למד יחד עם אחיו האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק אצל הרב אברהם צבי כהן בהיותו ראש ישיבת תולדות אהרן.

תורותיו מיוסדים על פי שיטת חב"ד. הוא התבטא אף, שהיות ששמע מאביו שלכל אחד צריך להיות גם רבי בעולם האמת, הרי רבו שלו עצמו הוא הרבי הרש"ב, ובשמחת תורה לפני ההקפה השישית החשובה ביותר בחסידות הוא נכנס לחדרו ללמוד במאמרי הרבי הרש"ב.

עמד בקשר עם המשפיע החב"די ר' משה וובר ואף זכה ללמוד עמו לימוד משותף בחברותא, בנוסף נוהג להשתתף בארועי יארצייט הנערכים לזכרו^[1].

בשנת תש"ע השתתף בהתוועדות חסידית ביישוב מגדל. האדמו"ר נשא משא מאלף על מעלת לימוד ספר התניא וחסידות בכלל, על מעלת עבודת ה' על-פי דרך החסידות, והתוועד שעה ארוכה על ההבדל העצום של מי שעובד את ה' מתוך לימוד החסידות כשהוא מסביר איך הלימוד המעמיק חודר ומשפיע על חיי היום יום^[2].

במהלך ביקוריו בצפת מקפיד להתפלל דוקא בבית הכנסת היכל לוי יצחק ובישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, מספר פעמים ארע שהרב יצחק ליפש ורבנים נוספים פנו אליו בבקשה שיחתום על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח, באחת הפעמים הגיב (הרב קאהן אמר זאת בנוכחות משב"קיו ששהו באותה עת בסמוך אליו) : ""עצם זה שחסידי יודעים באלו בתי כנסת אני בוחר להתפלל בביקורי בצפת, איזו הכרזה מתנוססת על חזיתו של בית הכנסת, איזו הכרזה כתובה בתוך בית הכנסת, ואיזו הכרזה מכריזים לאחר התפילה - עובדות אלו מספיקות כדי להבהיר לחסידי את דעותיי""^[3].

בביקור נוסף התבטא שלאחר שעיין בשיחותיו של הרבי מהשנים תנש"א ותשנ"ב הגיע למסקנה החלטית שהדרך היחידה בהבנת שיחות אלו הינה ההבנה שדורנו הוא דור הגאולה והרבי בעצמו הוא מלך המשיח.

בשנת תשפ"א כתב אות בספר תורה המיועד לזכותו של הרבי, לשלמות העם והארץ ולאחדות ישראל, במעמד הכתיבה הוא תיאר את השתתפותו בהתוועדויותיו של הרבי בימי נעוריו^[4].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

משה מרינובסקי, ריאיון עם האדמו"ר מתולדות אהרן בשבועון כפר חב"ד גליון 1955 עמוד 26.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן

אדמו"רי תולדות אהרן
החל מתשנ"ז

הבא:
-

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא

הערות שוליים

↑ ידיעה באתר כיכר השבת, ידיעה ב[www.kolhazman.co.il/195535 אתר כל הזמן] וידיעה בבלוג בעולמם של חרדים
↑ חב"ד אינפו.
↑ עדותו של הרב יצחק ליפש במהלך פרק 18 של תוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע דקה 35:35 (דקה 40:42 מהסוף)
↑ הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' שמעון אלקיים, זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.

[1] ידיעה באתר כיכר השבת, ידיעה ב[www.kolhazman.co.il/195535 אתר כל הזמן] וידיעה בבלוג בעולמם של חרדים

[2] חב"ד אינפו.

[3] עדותו של הרב יצחק ליפש במהלך פרק 18 של תוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע דקה 35:35 (דקה 40:42 מהסוף)

[4] הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' שמעון אלקיים, זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 תורותיו מיוסדים על פי שיטת חב"ד. הוא התבטא אף, שהיות ששמע מאביו שלכל אחד צריך להיות גם רבי בעולם האמת, הרי רבו שלו עצמו הוא [[הרבי הרש"ב]], וב[[שמחת תורה]] לפני ההקפה השישית החשובה ביותר בחסידות הוא נכנס לחדרו ללמוד במאמרי הרבי הרש"ב.
-בשנת [[תש"ע]] השתתף ב[[התוועדות]] חסידית ביישוב מגדל. האדמו"ר נשא משא מאלף על מעלת לימוד ספר ה[[תניא]] וחסידות בכלל, על מעלת [[עבודת ה']] על-פי דרך החסידות, והתוועד שעה ארוכה על ההבדל העצום של מי שעובד את ה' מתוך לימוד החסידות כשהוא מסביר איך הלימוד המעמיק חודר ומשפיע על חיי היום יום.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52286 חב"ד אינפו.]}}
+עמד בקשר עם ה[[משפיע]] החב"די ר' [[משה וובר]] ואף זכה ללמוד עמו לימוד משותף ב[[חברותא]], בנוסף נוהג להשתתף בארועי [[יארצייט]] הנערכים לזכרו{{הערה|[https://www.kikar.co.il/hasidism/412853 ידיעה באתר כיכר השבת], ידיעה ב[www.kolhazman.co.il/195535 אתר כל הזמן] וידיעה ב[https://bshch.blogspot.com/2019/02/blog-post_5407.html בלוג בעולמם של חרדים]}}.
+בשנת [[תש"ע]] השתתף ב[[התוועדות]] חסידית ביישוב מגדל. האדמו"ר נשא משא מאלף על מעלת לימוד ספר ה[[תניא]] וחסידות בכלל, על מעלת [[עבודת ה']] על-פי דרך החסידות, והתוועד שעה ארוכה על ההבדל העצום של מי שעובד את ה' מתוך לימוד החסידות כשהוא מסביר איך הלימוד המעמיק חודר ומשפיע על חיי היום יום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52286 חב"ד אינפו.]}}.
+במהלך ביקוריו בצפת מקפיד להתפלל דוקא ב[[בית הכנסת היכל לוי יצחק]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], מספר פעמים ארע שהרב [[יצחק ליפש]] ורבנים נוספים פנו אליו בבקשה שיחתום על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], באחת הפעמים הגיב (הרב קאהן אמר זאת בנוכחות משב"קיו ששהו באותה עת בסמוך אליו) : {{ציטוטון|"עצם זה שחסידי יודעים באלו בתי כנסת אני בוחר להתפלל בביקורי בצפת, איזו הכרזה מתנוססת על חזיתו של בית הכנסת, איזו הכרזה כתובה בתוך בית הכנסת, ואיזו הכרזה מכריזים לאחר התפילה - עובדות אלו מספיקות כדי להבהיר לחסידי את דעותיי"}}{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1053873/ עדותו של הרב יצחק ליפש במהלך פרק 18 של תוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע] דקה 35:35 (דקה 40:42 מהסוף) {{שמע}} {{אינפו}}}}.
+בביקור נוסף התבטא שלאחר שעיין ב[[דבר מלכות|שיחותיו של הרבי מהשנים תנש"א ותשנ"ב]] הגיע למסקנה החלטית שהדרך היחידה בהבנת שיחות אלו הינה ההבנה שדורנו הוא [[דור הגאולה]] ו[[הרבי כמלך המשיח|הרבי בעצמו הוא מלך המשיח]].
+בשנת [[תשפ"א]] כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, לשלמות העם והארץ ולאחדות ישראל, במעמד הכתיבה הוא תיאר את השתתפותו  בהתוועדויותיו של הרבי בימי נעוריו{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' שמעון אלקיים, זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}.
 ==לקריאה נוספת==