חיים יצחק אייזיק לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 53: שורה 53:
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
שורה 60: שורה 59:
[[קטגוריה:רבנים נותני כשרות]]
[[קטגוריה:רבנים נותני כשרות]]
[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אור ישראל]]

גרסה אחרונה מ־11:32, 12 ביולי 2024

הרב חיים יצחק אייזיק לנדא
רבה של בני ברק
לידה ו' באדר תשכ"א
מקום פעילות בני ברק

הרב חיים יצחק אייזיק לנדא (יליד שנת תשכ"א, 1961) הוא רב העיר ואב"ד בני ברק (יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט) וראש מערכת הכשרות "הרב לנדא". בעבר כיהן כמורה-צדק בקהילת חב"ד בצפת, נמנה על ראשי קהילת חב"ד המקומית, ושימש עשרות שנים כר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ולפני כן כראש הישיבה-קטנה 'תומכי תמימים צפת'.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב"ד

הרב לנדא נולד בו' אדר תשכ"א לרב משה יהודה לייב לנדא, רב העיר בני ברק ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בבחרותו למד בישיבה קטנה ליטאית "אור ישראל" בפתח תקווה, ובישיבה גדולה החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב יעקב כץ לנסוע לשליחות לישיבת ישיבה במגדל העמק שהוקמה כשנה וחצי קודם על ידי מוסדות "מגדל אור" של הרב גרוסמן. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה.

בשנת תשמ"א נסע לשנת ה'קבוצה' בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את הרבי ולעזור למזכירות באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו המזכיר הרב גרונר וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום בו נמצא היום מוזיאון צבאות השם) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של דמי מעמד או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.

לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, עם פתיחת ישיבת תומכי תמימים צפת, החל לשמש בה כראש ישיבה ובאותה שנה נשא את רעייתו מרת נחמה רבקה, בת ר' משה בצלאל וקסלשטיין מירושלים, וקבע את מגוריו בקריית חב"ד בצפת. בתוך השנה הראשונה לחתונתו, בו' תמוז תשמ"ט עבר בחלוקת דולרים והרבי שאלו אם הוא זה שנהיה חתן, והוא השיב כי אחיו (הרב שלמה זלמן לנדא) הוא החתן אך גם הוא בתוך השנה הראשונה לחתונתו. הרבי נתן לו דולר נוסף ואמר לו שהיות והוא האח של החתן יש לו את הזכות של החתן.

בקהילת חב"ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו"צ ופוסק הלכה. ידיעותיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.

בתפקידו כראש ישיבת תומכי תמימים צפת, שימש עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של ישיבה גדולה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת עד שנת הלימודים תשע"ד, אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.

בין השנים תשס"ה ותשס"ט היה חבר הנהלה בישיבת תומכי תמימים אור יהודה ומסר שיעורים בנגלה.

רב מערכת הכשרות "הרב לנדא"[עריכה | עריכת קוד מקור]

חותמת הכשרות של הרב לנדא

הרב לנדא הוא מנהל מערכת הכשרות "הרב לנדא" שייסדו סביו הרב יעקב לנדא ואביו הרב משה יהודה לייב לנדא, תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנותיו האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו, לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי "בר סמכא", ובפטירת אביו, באדר תשע"ט, מונה באופן רשמי.

הרב לנדא עם הרב ישראל מאיר לאו בחתונת בנו מנחם מענדל

ברבנות העיר ואב"ד בני ברק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהלוויית אביו הוכרז כממלא מקום אביו על פי בקשתו והוראת גדולי התורה והחסידות, יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט בתור נציג רבני הציבור הליטאי.

ביום שלישי ג' ניסן תשע"ט יצא ה'קול קורא' הראשון של הרבנים על בלנק רשמי כאשר מצד ימין חתום הרב לנדא עם התואר "רב אב"ד דבני ברק", ובו קריאה לחתום על היתר עיסקא בעת מכירת חמץ.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]