ישראל נח בליניצקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (19 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ישראל נח בלינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל נח בעליניצקי]] | [[קובץ:ישראל נח בלינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל נח בעליניצקי]] | ||
הרב '''ישראל נח בליניצקי''' (מכונה '''ישראל נח הגדול''', [[ניסן]] [[תרמ"ג]] - [[י' חשוון]] [[תשמ"ג]]) היה מחשובי ה[[משפיע|משפיעים]] בדור האחרון, | הרב '''ישראל נח בליניצקי''' (מכונה '''ישראל נח הגדול''', [[ניסן]] [[תרמ"ג]] - [[י' חשוון]] [[תשמ"ג]]) היה מחשובי ה[[משפיע|משפיעים]] בדור האחרון, זכה לאריכות ימים מופלגה ונחשב דמות של חסיד קשיש אשר כל כולו נתון ללימוד ועבודת ה'. ממנהלי ישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים סמרקנד]] ו[[תומכי תמימים ברינואה]], ואת כל פעלו למען '[[תומכי תמימים]]' עשה בהתנדבות גמורה ולפרנסתו עבד כמנהל חשבונות. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בחודש [[ניסן]] [[תרמ"ג]]. נקרא על שם [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|כ"ק הרה"צ ר' ישראל נח שניאורסון - מהרי"נ - מניעז'ין]] בנו של הצמח צדק שנפטר זמן קצר קודם שנולד{{הערה|שניאור זלמן ברגר, תשס"ו, '''ישראל נח הגדול''', פרק א', עמוד 13}}, בצעירותו זכה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בצילם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. | נולד בחודש [[ניסן]] [[תרמ"ג]]. נקרא על שם [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|כ"ק הרה"צ ר' ישראל נח שניאורסון - מהרי"נ - מניעז'ין]] בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שנפטר זמן קצר קודם שנולד{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ו]], '''ישראל נח הגדול''', פרק א', עמוד 13}}, בצעירותו זכה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בצילם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
בשנים הקשות של הקומוניזם, ניהל ב[[מסירות נפש]] את הישיבה [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|המחתרתית בקרעמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]] - אחד הסניפים המרכזיים של הישיבה באותם ימים. | בשנים הקשות של הקומוניזם, ניהל ב[[מסירות נפש]] את הישיבה [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|המחתרתית בקרעמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]] - אחד הסניפים המרכזיים של הישיבה באותם ימים. | ||
ב[[קרעמנצ'וג]] היה ראש המדברים בהתוועדויות, ולמעשה היה מנהיג קהילת ליובאוויטש בעיר בשנות הצ'. | |||
===[[משפיע]] ב[[סמרקנד]]=== | ===[[משפיע]] ב[[סמרקנד]]=== | ||
במהלך ה[[שואה]] נמלט יחד עם בני משפחתו ל[[סמרקנד]] שם היוה דמות של [[משפיע]]. בימי ה[[שואה]] הטרופים פתח את ביתו לרווחה ואירח פליטים יהודיים. | במהלך ה[[שואה]] נמלט יחד עם בני משפחתו ל[[סמרקנד]] שם היה מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] וגם היוה דמות של [[משפיע]]. בימי ה[[שואה]] הטרופים פתח את ביתו לרווחה ואירח פליטים יהודיים וגם מניין לתפילה. | ||
===בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]=== | ===בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]=== | ||
עם תום ה[[שואה]] הבריח את הגבול יחד עם בני משפחתו דרך לבוב במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], ולאחר נידודים שנמשכו מספר חודשים הגיע ל[[צרפת]], שם מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לעבוד במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. בתפקידו זה עסק במשך שלושים וחמש שנים במסירות רבה תוך שהוא מהוה | עם תום ה[[שואה]] הבריח את הגבול יחד עם בני משפחתו דרך [[לבוב]] במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], ולאחר נידודים שנמשכו מספר חודשים הגיע ל[[צרפת]], שם מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לעבוד במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. בתפקידו זה עסק במשך שלושים וחמש שנים במסירות רבה תוך שהוא מהוה משפיע ודמות חסידית למופת לתלמידי הישיבה. | ||
הוא היה בברינואה כ"אבא של כולם", [[אנ"ש]] ו[[תמים|התמימים]] היו מתייעצים איתו בבעיותיהם, ידעו שאין לו שום נטיות חיצוניות. הוא היה שותף לכל החלטות הישיבה, ובאסיפות ההנהלה היה ראש המדברים - וכולם מאוד העריכו את דעתו בכל דבר מכיון שידעו שהוא איש אמת. | ר' ישראל נח היה משפיע חסידי אשר נקט בקו החסד. הוא היה בברינואה כ"אבא של כולם", [[אנ"ש]] ו[[תמים|התמימים]] היו מתייעצים איתו בבעיותיהם, ידעו שאין לו שום נטיות חיצוניות. הוא היה שותף לכל החלטות הישיבה, ובאסיפות ההנהלה היה ראש המדברים - וכולם מאוד העריכו את דעתו בכל דבר מכיון שידעו שהוא איש אמת. | ||
מאז הקמתה של ישיבת תומכי תמימים בברינואה, היה ר' ישראל נח חלק בלתי נפרד ממנה. בשלהי שנת [[תש"ז]] הוקמה הישיבה ובנוסף לצוות שניהל בפועל את הישיבה מינה אדמו"ר הריי"צ ועד רוחני וגשמי לישיבה, כשבמינויים מקבל ר' ישראל נח שני תפקידים חשובים. | מאז הקמתה של ישיבת תומכי תמימים בברינואה, היה ר' ישראל נח חלק בלתי נפרד ממנה. בשלהי שנת [[תש"ז]] הוקמה הישיבה ובנוסף לצוות שניהל בפועל את הישיבה מינה אדמו"ר הריי"צ ועד רוחני וגשמי לישיבה, כשבמינויים מקבל ר' ישראל נח שני תפקידים חשובים. כאמור בפועל הייתה הנהלה לישיבה והועדים היו אמורים לסייע להנהלת הישיבה. כסגן יו"ר הועד הרוחני היה ר' ישראל נח מגיע מ[[פריז]] - שם היה גר בתחילה - לישיבה בברינואה בכדי לבחון את התלמידים. ואילו כיו"ר הועד הגשמי היה מנהל את חשבונות הישיבה, שכן שנים רבות עבד בתחום זה במפעל לטבק בקרעמנצ'וג. גם כשהגיע לגיל מופלג עוד היה מתעסק עם החשבונות. | ||
כאמור בפועל הייתה הנהלה לישיבה והועדים היו אמורים לסייע להנהלת הישיבה. כסגן יו"ר הועד הרוחני היה ר' ישראל נח מגיע | |||
רבים מתלמידי הישיבה זוכרים בוודאי כיצד מידי יום היה ה[[משפיע]] ומנהל הישיבה הרב החסיד [[ניסן נמנוב]] נכנס לביתו של ר' ישראל נח (בבניין הישיבה בברינואה) ומדבר איתו כשעה, לא רבים יודעים שעל אף שכבר הגיע לגבורות היה מחשב בזמן זה יחד עם ר' ניסן את כל ההוצאות וההכנסות של הישיבה. | רבים מתלמידי הישיבה זוכרים בוודאי כיצד מידי יום היה ה[[משפיע]] ומנהל הישיבה הרב החסיד [[ניסן נמנוב]] נכנס לביתו של ר' ישראל נח (בבניין הישיבה בברינואה) ומדבר איתו כשעה, לא רבים יודעים שעל אף שכבר הגיע לגבורות היה מחשב בזמן זה יחד עם ר' ניסן את כל ההוצאות וההכנסות של הישיבה. | ||
| שורה 28: | שורה 26: | ||
בשנים הראשונות לתפקידו התגורר ר' ישראל נח בפריז, ומידי חודש היה מגיע למספר ימים לישיבה על מנת לסדר את החשבונות. בבואו היה משתתף בדיוני הנהלת הישיבה, מעיר ומציע וכו' | בשנים הראשונות לתפקידו התגורר ר' ישראל נח בפריז, ומידי חודש היה מגיע למספר ימים לישיבה על מנת לסדר את החשבונות. בבואו היה משתתף בדיוני הנהלת הישיבה, מעיר ומציע וכו' | ||
בשנת תש"ז אדמו"ר הריי"צ הורה לו שלא לנסוע ל[[ארצות הברית]] אלא שישתדל להגיע ל[[ארץ הקודש]], וזאת עוד טרם מונה לתפקידו בישיבה: "אין כדאי שיתעניין בדבר נסיעתו ל[[ארצות הברית]] אבל טוב שישתדל לעלות לארץ ישראל, ואין לו לחוש מהחום דהתם כי בריא הוא"{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט' עמוד רמה.}}. | ====הוראות להישאר בברינואה==== | ||
בשנת [[תש"ז]] אדמו"ר הריי"צ הורה לו שלא לנסוע ל[[ארצות הברית]] אלא שישתדל להגיע ל[[ארץ הקודש]], וזאת עוד טרם מונה לתפקידו בישיבה: "אין כדאי שיתעניין בדבר נסיעתו ל[[ארצות הברית]] אבל טוב שישתדל לעלות לארץ ישראל, ואין לו לחוש מהחום דהתם כי בריא הוא"{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט' עמוד רמה.}}. | |||
אולם, לאחרי שבשלהי שנת תש"ז מינה אדמו"ר הריי"צ את ר' ישראל נח לחבר בועד הרוחני והגשמי בישיבה כאמור, בוטלה הנסיעה. | אולם, לאחרי שבשלהי שנת תש"ז מינה אדמו"ר הריי"צ את ר' ישראל נח לחבר בועד הרוחני והגשמי בישיבה כאמור, בוטלה הנסיעה. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
במשך הזמן ביקש מספר פעמים רשות לעלות לארץ הקודש שם גרו בניו ופעם אף קנה דירה ב[[כפר חב"ד]]. אלא שהרבי העדיף כי יישאר בישיבה. | במשך הזמן ביקש מספר פעמים רשות לעלות לארץ הקודש שם גרו בניו ופעם אף קנה דירה ב[[כפר חב"ד]]. אלא שהרבי העדיף כי יישאר בישיבה. | ||
בשנת [[תשכ"ג]] שוב עלה רעיון הנסיעה, וכשנסע בנו בכורו | בשנת [[תשכ"ג]] שוב עלה רעיון הנסיעה, וכשנסע בנו בכורו ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]] לרבי ונכנס ל[[יחידות]], ביקש בשם אביו רשות לנסיעה לארץ הקודש. הרבי ענה (תוכן הדברים): וכי מה איכפת לו להישאר בישיבה והרי הוא מוסיף יראת שמיים במקום (בישיבה). | ||
== אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו == | == אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו == | ||
ר' ישראל נח היה בעל התפעלות, | ר' ישראל נח היה בעל התפעלות, והיו קטעים בתפילה בהם ההתרגשות וההתפעלות היו מיוחדות: | ||
מסופר כי מי ששמע אותו אומר את ה'אמן יהא שמיה רבא', יודע שכל פעם זה היה משהו מיוחד. בכל פעם מחדש היו רואים על פניו ושומעים בקולו התרגשות מיוחדת. הוא היה אומר זאת בנעימה עריבה, בקול גבוה וכל מילה בהטעמה מיוחדת. מפורסם הדבר כי [[אדמו"ר הרש"ב]] נ'ע אמר, שה'אמן יהא שמי' רבא' של ר' ישראל נח בוקע את כל הרקיעים. | |||
כך גם ב[[ספירת העומר]] היה מתפעל בכל פעם מחדש. | כך גם ב[[ספירת העומר]] היה מתפעל בכל פעם מחדש. | ||
| שורה 56: | שורה 58: | ||
== מקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו == | == מקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו == | ||
חסיד ומקושר היה ר' ישראל נח ל[[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]. בשעה שהגיעה הידיעה על שחרורו של אדמו"ר הריי"צ לקח בקבוק [[משקה]] ורץ ברחוב. | חסיד ומקושר היה ר' ישראל נח ל[[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]. בשעה שהגיעה הידיעה על שחרורו של אדמו"ר הריי"צ בי"ב תמוז תרפ"ז לקח בקבוק [[משקה]] ורץ ברחוב. | ||
כבר לפני הנשיאות זכה לקבל מ[[הרבי]] מכתב ארוך אותו למדו התמימים בעיון. במכתבו שהיה ממוען לרבי הריי | כבר לפני הנשיאות זכה לקבל מ[[הרבי]] מכתב ארוך אותו למדו התמימים בעיון. במכתבו שהיה ממוען לרבי הריי"צ, הפנה ר' ישראל נח לרבי שאלות עמוקות בעניין גבול ובלי גבול ו[[השגחה פרטית]], וזה המענה שקיבל{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ד' עמוד תה.}}: | ||
{{ציטוטון|את מכתב שאלותיו בענייני [[דא"ח]] מסרתי לחתני הרה"ג הר' מנחם מענדל שליט"א אשר יעיין בשאלותיו ויסדר המענות כפי אשר ימצא לנכון. וזה איזה זמן אשר הראני את מכתב תשובתו המפורט בכל ענייני שאלותיו ולא אפונה אשר ילמדו את מכתב תשובתו בעומק הראוי לו}}. | {{ציטוטון|את מכתב שאלותיו בענייני [[דא"ח]] מסרתי לחתני הרה"ג הר' מנחם מענדל שליט"א אשר יעיין בשאלותיו ויסדר המענות כפי אשר ימצא לנכון. וזה איזה זמן אשר הראני את מכתב תשובתו המפורט בכל ענייני שאלותיו ולא אפונה אשר ילמדו את מכתב תשובתו בעומק הראוי לו}}. | ||
| שורה 64: | שורה 66: | ||
ואכן למכתבו של אדמו"ר הריי"צ צורף מכתב של הרבי ובו ביאורים על שאלותיו{{הערה|ביאורים אלו מודפסים כיום ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ב' עמוד שצב, ומתפרסים על ששה עמודים. ביאור זה היה ממוען אמנם אל ר' ישראל נח אך התפרסם בין תלמידי הישיבה.}}. | ואכן למכתבו של אדמו"ר הריי"צ צורף מכתב של הרבי ובו ביאורים על שאלותיו{{הערה|ביאורים אלו מודפסים כיום ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ב' עמוד שצב, ומתפרסים על ששה עמודים. ביאור זה היה ממוען אמנם אל ר' ישראל נח אך התפרסם בין תלמידי הישיבה.}}. | ||
====קבלת הנשיאות==== | |||
אחרי [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הריי"צ, כשעוד לא חלפו שלושה חודשים, היה כבר ר' ישראל נח מ[[התקשרות|המקושרים]] לרבי מלך המשיח. | אחרי [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הריי"צ, כשעוד לא חלפו שלושה חודשים, היה כבר ר' ישראל נח מ[[התקשרות|המקושרים]] לרבי מלך המשיח. | ||
| שורה 76: | שורה 79: | ||
אחד מהענינים שדוברו, מהדהדים היטב אצל תלמידי הישיבה דאז: מדוע כשהרבי מזכיר בשיחותיו את אדמו"ר הריי"צ אומר 'הרבי מו"ח' ('דער רבי'ן דער שווער'), הרי הרבי הוא הרבי שלנו וממילא אין צורך לומר "הרבי מו"ח". והביא שהייתה הנהגה כזו גם אצל אדמו"ר הריי"צ בקשר לאביו אבל אחר כך זה פסק, וממילא גם אצל הרבי אחרי שעברו עשרים שנות נשיאות ודאי שצריך להיות כן. | אחד מהענינים שדוברו, מהדהדים היטב אצל תלמידי הישיבה דאז: מדוע כשהרבי מזכיר בשיחותיו את אדמו"ר הריי"צ אומר 'הרבי מו"ח' ('דער רבי'ן דער שווער'), הרי הרבי הוא הרבי שלנו וממילא אין צורך לומר "הרבי מו"ח". והביא שהייתה הנהגה כזו גם אצל אדמו"ר הריי"צ בקשר לאביו אבל אחר כך זה פסק, וממילא גם אצל הרבי אחרי שעברו עשרים שנות נשיאות ודאי שצריך להיות כן. | ||
לנסוע לרבי בגשמיות לא זכה ר' ישראל נח, יש התולים זאת בזקנתו וחולשתו. אולם כמיהתו והתקשרותו הגדולה לרבי בלטה לעין כל. | לנסוע לרבי בגשמיות לא זכה ר' ישראל נח, יש התולים זאת בזקנתו וחולשתו. אולם כמיהתו והתקשרותו הגדולה לרבי בלטה לעין כל. ואילו רבים מהחסידים שגרו בזמנו בפאריז מספרים, כי בכל פעם שנסעו לרבי היה ר' ישראל נח מלוום בהתרגשות רבה, וכששבו מחצרות קדשינו חקר אותם ודרש לדעת איך היה אצל הרבי והתעניין בפרטי פרטים על השיחות ומאמרים ואף בקשר לבריאותו של הרבי. "הוא שאל לא רק באופן כללי, היה איכפת לו מאוד וירד לפרטי פרטים". | ||
רבים מהחסידים שגרו בזמנו בפאריז מספרים, כי בכל פעם שנסעו לרבי היה ר' ישראל נח מלוום בהתרגשות רבה, וכששבו מחצרות קדשינו חקר אותם ודרש לדעת איך היה אצל הרבי והתעניין בפרטי פרטים על השיחות ומאמרים ואף בקשר לבריאותו של הרבי. "הוא שאל לא רק באופן כללי, היה איכפת לו מאוד וירד לפרטי פרטים". | |||
== ברכת הרבי לאריכות ימים == | == ברכת הרבי לאריכות ימים == | ||
| שורה 83: | שורה 85: | ||
ר' ישראל נח קיבל את ברכת הרבי לאריכות ימים. היה זה בשנת [[תשי"ב]] כשעוד לא מלאו לו שבעים. הרבי כתב אליו באגרת: {{ציטוטון|בברכה לאריכות ימים ושנים טובות עם כל הפירושים}}. ובכתב יד הוסיף הרבי "לו ולזוגתו שיחיו". ואכן ברכה זו התגשמה גם ברעייתו שהאריכה ימים. | ר' ישראל נח קיבל את ברכת הרבי לאריכות ימים. היה זה בשנת [[תשי"ב]] כשעוד לא מלאו לו שבעים. הרבי כתב אליו באגרת: {{ציטוטון|בברכה לאריכות ימים ושנים טובות עם כל הפירושים}}. ובכתב יד הוסיף הרבי "לו ולזוגתו שיחיו". ואכן ברכה זו התגשמה גם ברעייתו שהאריכה ימים. | ||
ר' ישראל נח נפטר ב[[י' חשוון]] [[תשמ"ג]] והוא קרוב לגיל מאה שנה. נטמן | ר' ישראל נח נפטר ב[[י' חשוון]] [[תשמ"ג]] והוא קרוב לגיל מאה שנה. נטמן במרכז [[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]] בסמיכות ל[[שניאור זלמן פרדקין|בעל ה"תורת חסד"]]. | ||
== ישראל נח הגדול (ספר) == | |||
הספר 'ישראל נח הגדול' מספר את תולדות חייו ופועלו של החסיד הרב ישראל-נח בליניצקי ע"ה. | |||
הסופר החסידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]] מתאר ב-337 עמודים את מסכת חייו המרתקת של החסיד שהיווה דוגמא לאנ"ש ותמימים. | |||
אל תולדות חייו של ר' ישראל נח צורפו לספר: | |||
* סיפורים שסיפר | |||
*אגרות-קודש שזכה לקבל מרבותינו נשיאינו | |||
*פרקים מיוחדים הוקדשו לתיאור דמותם החסידית של בניו ובנותיו שהמשיכו בדרכי אביהם הגדול | |||
הספר יצא לאור ביוזמת נכדיו לבית גנזבורג: הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] מ[[נחלת הר חב"ד]], הרב [[אברהם שלמה גנזבורג]] מ[[כפר חב"ד]] והרב [[נח גנזבורג]] מברזיל{{הערה|[https://col.org.il/news/19816 ישראל נח הגדול ירד לדפוס]}}. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
;אשתו: שטערנא | |||
;הוריו: | ;הוריו: | ||
*ר' אפרים דובער וחנה בלניצקי | *ר' אפרים דובער וחנה בלניצקי | ||
;הורי אשתו: | ;הורי אשתו: | ||
*ר' איצ'ה דיסנער | *ר' איצ'ה דיסנער | ||
;בניו: | ;בניו: | ||
*ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]] | *ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]] | ||
| שורה 105: | שורה 115: | ||
;נכדיו: | ;נכדיו: | ||
*הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]], מנהל [[מכון חנה]] בשכונת [[קראון הייטס]] | *הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]], מנהל [[מכון חנה]] בשכונת [[קראון הייטס]] | ||
*הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] משלוחי הרבי לארץ הקודש, [[משפיע]] ב[[נחלת הר חב"ד]] וב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]. | |||
*הרב [[אברהם שלמה גנזבורג]] מ[[כפר חב"ד]] -מזכיר לשעבר של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] יו"ר צעירי חב"ד. | |||
*הרב [[נח גנזבורג]] שליח בברזיל | |||
*הרב [[חיים אברהם בליניצקי]] - [[כפר חב"ד]] | |||
*מרת מאשה, רעיית הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - [[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]], [[קראון הייטס]] | |||
*הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - שו"ב ב[[מילנו]]. | |||
*מרת חנה ליבא רעיית הרב [[שמעון רייטשיק]] - רב קהילת חב"ד ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]]. | |||
*הרב [[צבי יוסף רביסקי]] - [[טורונטו]] | |||
*מרת שרה, רעיית הרב [[שלום אהרון בלאנק]] - [[שליח]] הרבי ב[[מיאמי]], פלורידה. | |||
;ניניו: | |||
*הרב [[שרגא קרומבי]] - [[שליח]] הרבי ב[[ניו ג'רזי]], מנהל ועורך ראשי של אתר [[חב"ד אינפו]] בעברית ובאנגלית, מקים האנציקלופדיה החב"דית [[חב"דפדיה]], חבר [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] והעורך האחראי של המהדורה האנגלית מגזין [[שבועון בית משיח|בית משיח]]. | |||
*הרב [[מנחם מענדל בליניצקי]] -מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], חבר ב[[ועד כינוס השלוחים העולמי]] ועורך [[קונטרס יחי המלך]]. | |||
*הרב [[ישראל נח ליפסקר]], משפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]]. | |||
*מנוחה אשת הרב [[ברוך מישולובין]], מזכיר [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] ו[[שבועון בית משיח]]. | |||
*הרב [[ישראל נח רייטשיק]], רב קהילת חב"ד ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]] | |||
*הרב [[לוי יצחק רביסקי]], חתן ר' [[שלום יעקב חזן]] - שליח ומרבני קהילת מעון נועם ב[[טורונטו]]. | |||
*הרב [[ישראל אליהו פרידמן]] - שליח ורב קהילת "מעון נועם קחן סנטר" [[טורונטו]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' - ספר המתעד את קורות חייו של הרב ישראל נח בליניצקי, [[תשס"ו]]. | *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' - ספר המתעד את קורות חייו של הרב ישראל נח בליניצקי, [[תשס"ו]]. | ||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד | * ר' [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד | ||
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 223-230. | *ר' [[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 223-230. | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
גרסה אחרונה מ־05:50, 14 ביוני 2024
הרב ישראל נח בליניצקי (מכונה ישראל נח הגדול, ניסן תרמ"ג - י' חשוון תשמ"ג) היה מחשובי המשפיעים בדור האחרון, זכה לאריכות ימים מופלגה ונחשב דמות של חסיד קשיש אשר כל כולו נתון ללימוד ועבודת ה'. ממנהלי ישיבות תומכי תמימים קרמנצ'וג, תומכי תמימים סמרקנד ותומכי תמימים ברינואה, ואת כל פעלו למען 'תומכי תמימים' עשה בהתנדבות גמורה ולפרנסתו עבד כמנהל חשבונות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בחודש ניסן תרמ"ג. נקרא על שם כ"ק הרה"צ ר' ישראל נח שניאורסון - מהרי"נ - מניעז'ין בנו של אדמו"ר הצמח צדק שנפטר זמן קצר קודם שנולד[1], בצעירותו זכה ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בצילם של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.
בשנים הקשות של הקומוניזם, ניהל במסירות נפש את הישיבה המחתרתית בקרעמנצ'וג שבאוקראינה - אחד הסניפים המרכזיים של הישיבה באותם ימים.
בקרעמנצ'וג היה ראש המדברים בהתוועדויות, ולמעשה היה מנהיג קהילת ליובאוויטש בעיר בשנות הצ'.
משפיע בסמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך השואה נמלט יחד עם בני משפחתו לסמרקנד שם היה מגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים סמרקנד וגם היוה דמות של משפיע. בימי השואה הטרופים פתח את ביתו לרווחה ואירח פליטים יהודיים וגם מניין לתפילה.
בישיבת תומכי תמימים ברינואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם תום השואה הבריח את הגבול יחד עם בני משפחתו דרך לבוב במסגרת הבריחה הידועה, ולאחר נידודים שנמשכו מספר חודשים הגיע לצרפת, שם מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לעבוד במסגרת ישיבת תומכי תמימים ברינואה. בתפקידו זה עסק במשך שלושים וחמש שנים במסירות רבה תוך שהוא מהוה משפיע ודמות חסידית למופת לתלמידי הישיבה.
ר' ישראל נח היה משפיע חסידי אשר נקט בקו החסד. הוא היה בברינואה כ"אבא של כולם", אנ"ש והתמימים היו מתייעצים איתו בבעיותיהם, ידעו שאין לו שום נטיות חיצוניות. הוא היה שותף לכל החלטות הישיבה, ובאסיפות ההנהלה היה ראש המדברים - וכולם מאוד העריכו את דעתו בכל דבר מכיון שידעו שהוא איש אמת.
מאז הקמתה של ישיבת תומכי תמימים בברינואה, היה ר' ישראל נח חלק בלתי נפרד ממנה. בשלהי שנת תש"ז הוקמה הישיבה ובנוסף לצוות שניהל בפועל את הישיבה מינה אדמו"ר הריי"צ ועד רוחני וגשמי לישיבה, כשבמינויים מקבל ר' ישראל נח שני תפקידים חשובים. כאמור בפועל הייתה הנהלה לישיבה והועדים היו אמורים לסייע להנהלת הישיבה. כסגן יו"ר הועד הרוחני היה ר' ישראל נח מגיע מפריז - שם היה גר בתחילה - לישיבה בברינואה בכדי לבחון את התלמידים. ואילו כיו"ר הועד הגשמי היה מנהל את חשבונות הישיבה, שכן שנים רבות עבד בתחום זה במפעל לטבק בקרעמנצ'וג. גם כשהגיע לגיל מופלג עוד היה מתעסק עם החשבונות.
רבים מתלמידי הישיבה זוכרים בוודאי כיצד מידי יום היה המשפיע ומנהל הישיבה הרב החסיד ניסן נמנוב נכנס לביתו של ר' ישראל נח (בבניין הישיבה בברינואה) ומדבר איתו כשעה, לא רבים יודעים שעל אף שכבר הגיע לגבורות היה מחשב בזמן זה יחד עם ר' ניסן את כל ההוצאות וההכנסות של הישיבה.
חשוב להדגיש כי את תפקיד מנהל החשבונות, (בו שימש עד שנותיו האחרונות), מילא ר' ישראל נח ללא כל תמורה.
בשנים הראשונות לתפקידו התגורר ר' ישראל נח בפריז, ומידי חודש היה מגיע למספר ימים לישיבה על מנת לסדר את החשבונות. בבואו היה משתתף בדיוני הנהלת הישיבה, מעיר ומציע וכו'
הוראות להישאר בברינואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ז אדמו"ר הריי"צ הורה לו שלא לנסוע לארצות הברית אלא שישתדל להגיע לארץ הקודש, וזאת עוד טרם מונה לתפקידו בישיבה: "אין כדאי שיתעניין בדבר נסיעתו לארצות הברית אבל טוב שישתדל לעלות לארץ ישראל, ואין לו לחוש מהחום דהתם כי בריא הוא"[2].
אולם, לאחרי שבשלהי שנת תש"ז מינה אדמו"ר הריי"צ את ר' ישראל נח לחבר בועד הרוחני והגשמי בישיבה כאמור, בוטלה הנסיעה.
לאחר י' שבט תש"י המשיך ר' ישראל נח בתפקידו בישיבה לפי בקשתו של הרבי.
במשך הזמן ביקש מספר פעמים רשות לעלות לארץ הקודש שם גרו בניו ופעם אף קנה דירה בכפר חב"ד. אלא שהרבי העדיף כי יישאר בישיבה.
בשנת תשכ"ג שוב עלה רעיון הנסיעה, וכשנסע בנו בכורו ר' אהרון יוסף בליניצקי לרבי ונכנס ליחידות, ביקש בשם אביו רשות לנסיעה לארץ הקודש. הרבי ענה (תוכן הדברים): וכי מה איכפת לו להישאר בישיבה והרי הוא מוסיף יראת שמיים במקום (בישיבה).
אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' ישראל נח היה בעל התפעלות, והיו קטעים בתפילה בהם ההתרגשות וההתפעלות היו מיוחדות:
מסופר כי מי ששמע אותו אומר את ה'אמן יהא שמיה רבא', יודע שכל פעם זה היה משהו מיוחד. בכל פעם מחדש היו רואים על פניו ושומעים בקולו התרגשות מיוחדת. הוא היה אומר זאת בנעימה עריבה, בקול גבוה וכל מילה בהטעמה מיוחדת. מפורסם הדבר כי אדמו"ר הרש"ב נ'ע אמר, שה'אמן יהא שמי' רבא' של ר' ישראל נח בוקע את כל הרקיעים.
כך גם בספירת העומר היה מתפעל בכל פעם מחדש.
כך גם בעת שהיה קורא את ההפטרה, קראה במנגינה של דביקות והתרגשות ובכל פעם היה בוכה תוך כדי קריאתה.
לב חסידי חם[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' ישראל נח היה בעל לב רחב ורגש נעלה. בשמחתו של השני היה שמח באמת כבשמחתו שלו, וגם כאשר אירעו מקרים מצערים, היה משתתף במוחש בצער הזולת.
על טוב ליבו מעיד אדמו"ר הריי"צ במכתב ששיגר לחסיד שטען כי ר' ישראל נח פגע בו[3]: "ולא אפונה אף רגע אחת כי ידידי יודע היטב אשר ר' ישראל נח שי' הוא אוהב ודורש טובתו הגשמי באמת לאמיתו, ואשר אינו שייך כלל לחפוץ לנגוע באיש יהיה מי שיהיה".
מקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
חסיד ומקושר היה ר' ישראל נח לרבותינו נשיאינו. בשעה שהגיעה הידיעה על שחרורו של אדמו"ר הריי"צ בי"ב תמוז תרפ"ז לקח בקבוק משקה ורץ ברחוב.
כבר לפני הנשיאות זכה לקבל מהרבי מכתב ארוך אותו למדו התמימים בעיון. במכתבו שהיה ממוען לרבי הריי"צ, הפנה ר' ישראל נח לרבי שאלות עמוקות בעניין גבול ובלי גבול והשגחה פרטית, וזה המענה שקיבל[4]:
"את מכתב שאלותיו בענייני דא"ח מסרתי לחתני הרה"ג הר' מנחם מענדל שליט"א אשר יעיין בשאלותיו ויסדר המענות כפי אשר ימצא לנכון. וזה איזה זמן אשר הראני את מכתב תשובתו המפורט בכל ענייני שאלותיו ולא אפונה אשר ילמדו את מכתב תשובתו בעומק הראוי לו".
ואכן למכתבו של אדמו"ר הריי"צ צורף מכתב של הרבי ובו ביאורים על שאלותיו[5].
קבלת הנשיאות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחרי הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, כשעוד לא חלפו שלושה חודשים, היה כבר ר' ישראל נח מהמקושרים לרבי מלך המשיח.
פעל רבות בענין קבלת הנשיאות של הרבי, ואף כתב על כך לרבי. על בקשתו מהרבי ליטול את עול הנשיאות השיב לו הרבי במכתב מערב ראש חודש סיוון - בשלילה:
"ומה שכותב בנוגע אלי, קימחא טחינא טחין. איני יודע מה סיפרו לו, ואיני אחראי בעד זה... איך שרייב ניט עס פעלט מיר רבי, ווארום איך וויל זיין זיכער, רז דער רבי וועט מיר וייטער פירען. ווארום אויב חס ושלום כו' איז ווי קען מען זיין אזוי" [= אינני כותב כי חסר לי רבי כי רצוני להיות בטוח שהרבי ינהיג אותי גם הלאה, שכן אם חס ושלום כו'-איך אפשר ככה]. "אלא ווי וועט זיין מיט חסידים - דארף דאס דער רבי באזארגען דאס איז זיינע אחריות" [= אלא איך יהיה עם החסידים - צריך הרבי לדאוג זו אחריות שלו].
ברור כי הרבי הוא המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקראת י' שבט תש"ל נסע הרב ניסן נמנוב לרבי, ובברינואה ישב והתוועד עם התמימים ר' ישראל נח. בדרך כלל בהתוועדויות בישיבה היה ר' ניסן מתוועד ור' ישראל נח לא הסכים לדבר אלא היה מקשיב. הפעם הסכים לומר כמה אימרות להם האזינו כולם בשקיקה.
אחד מהענינים שדוברו, מהדהדים היטב אצל תלמידי הישיבה דאז: מדוע כשהרבי מזכיר בשיחותיו את אדמו"ר הריי"צ אומר 'הרבי מו"ח' ('דער רבי'ן דער שווער'), הרי הרבי הוא הרבי שלנו וממילא אין צורך לומר "הרבי מו"ח". והביא שהייתה הנהגה כזו גם אצל אדמו"ר הריי"צ בקשר לאביו אבל אחר כך זה פסק, וממילא גם אצל הרבי אחרי שעברו עשרים שנות נשיאות ודאי שצריך להיות כן.
לנסוע לרבי בגשמיות לא זכה ר' ישראל נח, יש התולים זאת בזקנתו וחולשתו. אולם כמיהתו והתקשרותו הגדולה לרבי בלטה לעין כל. ואילו רבים מהחסידים שגרו בזמנו בפאריז מספרים, כי בכל פעם שנסעו לרבי היה ר' ישראל נח מלוום בהתרגשות רבה, וכששבו מחצרות קדשינו חקר אותם ודרש לדעת איך היה אצל הרבי והתעניין בפרטי פרטים על השיחות ומאמרים ואף בקשר לבריאותו של הרבי. "הוא שאל לא רק באופן כללי, היה איכפת לו מאוד וירד לפרטי פרטים".
ברכת הרבי לאריכות ימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' ישראל נח קיבל את ברכת הרבי לאריכות ימים. היה זה בשנת תשי"ב כשעוד לא מלאו לו שבעים. הרבי כתב אליו באגרת: "בברכה לאריכות ימים ושנים טובות עם כל הפירושים". ובכתב יד הוסיף הרבי "לו ולזוגתו שיחיו". ואכן ברכה זו התגשמה גם ברעייתו שהאריכה ימים.
ר' ישראל נח נפטר בי' חשוון תשמ"ג והוא קרוב לגיל מאה שנה. נטמן במרכז חלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים בסמיכות לבעל ה"תורת חסד".
ישראל נח הגדול (ספר)[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר 'ישראל נח הגדול' מספר את תולדות חייו ופועלו של החסיד הרב ישראל-נח בליניצקי ע"ה.
הסופר החסידי ר' שניאור זלמן ברגר מתאר ב-337 עמודים את מסכת חייו המרתקת של החסיד שהיווה דוגמא לאנ"ש ותמימים.
אל תולדות חייו של ר' ישראל נח צורפו לספר:
- סיפורים שסיפר
- אגרות-קודש שזכה לקבל מרבותינו נשיאינו
- פרקים מיוחדים הוקדשו לתיאור דמותם החסידית של בניו ובנותיו שהמשיכו בדרכי אביהם הגדול
הספר יצא לאור ביוזמת נכדיו לבית גנזבורג: הרב יוסף יצחק גנזבורג מנחלת הר חב"ד, הרב אברהם שלמה גנזבורג מכפר חב"ד והרב נח גנזבורג מברזיל[6].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשתו
- שטערנא
- הוריו
- ר' אפרים דובער וחנה בלניצקי
- הורי אשתו
- ר' איצ'ה דיסנער
- בניו
- בנותיו
- מרת רבקה, אשת הרב יעקב גנזבורג, שליח אדמו"ר הריי"צ במילאנו, איטליה.
- מרת חיה, אשת הרב יעקב יהודה מיאעסקי, מנהל רוחני במוסדות "בית רבקה" בקראון הייטס.
- נכדיו
- הרב שלמה זלמן מאייעסקי, מנהל מכון חנה בשכונת קראון הייטס
- הרב יוסף יצחק גנזבורג משלוחי הרבי לארץ הקודש, משפיע בנחלת הר חב"ד ובתומכי תמימים קריית גת.
- הרב אברהם שלמה גנזבורג מכפר חב"ד -מזכיר לשעבר של הרב יוסף יצחק אהרונוב יו"ר צעירי חב"ד.
- הרב נח גנזבורג שליח בברזיל
- הרב חיים אברהם בליניצקי - כפר חב"ד
- מרת מאשה, רעיית הרב מנחם מענדל הלל גנזבורג - משמש בקודש בבית הרבי, קראון הייטס
- הרב מנחם מענדל הלל גנזבורג - שו"ב במילנו.
- מרת חנה ליבא רעיית הרב שמעון רייטשיק - רב קהילת חב"ד בלוס אנג'לס, קליפורניה.
- הרב צבי יוסף רביסקי - טורונטו
- מרת שרה, רעיית הרב שלום אהרון בלאנק - שליח הרבי במיאמי, פלורידה.
- ניניו
- הרב שרגא קרומבי - שליח הרבי בניו ג'רזי, מנהל ועורך ראשי של אתר חב"ד אינפו בעברית ובאנגלית, מקים האנציקלופדיה החב"דית חב"דפדיה, חבר ועד כינוס השלוחים העולמי והעורך האחראי של המהדורה האנגלית מגזין בית משיח.
- הרב מנחם מענדל בליניצקי -מנהל הפרוייקטים של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, חבר בועד כינוס השלוחים העולמי ועורך קונטרס יחי המלך.
- הרב ישראל נח ליפסקר, משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים קווינס.
- מנוחה אשת הרב ברוך מישולובין, מזכיר מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח ושבועון בית משיח.
- הרב ישראל נח רייטשיק, רב קהילת חב"ד בלוס אנג'לס, קליפורניה
- הרב לוי יצחק רביסקי, חתן ר' שלום יעקב חזן - שליח ומרבני קהילת מעון נועם בטורונטו.
- הרב ישראל אליהו פרידמן - שליח ורב קהילת "מעון נועם קחן סנטר" טורונטו
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' שניאור זלמן ברגר, ישראל נח הגדול - ספר המתעד את קורות חייו של הרב ישראל נח בליניצקי, תשס"ו.
- ר' יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד
- ר' זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 223-230.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- Dabbag.info, תערוכה בצרפת: חיים חסידיים ● גלריה - באתר
, כ"ב באדר ה'תש"ע
- נדיר: 'עבודת התפילה' של ר' ישראל נח בליניצקי • להאזנה, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- שניאור חביב, בית משיח, טובה גוררת טובה ● אחרון חביב - באתר , ה' בכסלו ה'תשע"ה
הערות שוליים
- ↑ ר' שניאור זלמן ברגר, תשס"ו, ישראל נח הגדול, פרק א', עמוד 13
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד רמה.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ו עמוד שי.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד' עמוד תה.
- ↑ ביאורים אלו מודפסים כיום באגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב' עמוד שצב, ומתפרסים על ששה עמודים. ביאור זה היה ממוען אמנם אל ר' ישראל נח אך התפרסם בין תלמידי הישיבה.
- ↑ ישראל נח הגדול ירד לדפוס
- חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב
- חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- משפיעים בקהילות חב"ד
- אישים בסמרקנד
- אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים
- משפחת בליניצקי
- בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש
- חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה
- צוות תומכי תמימים ברינואה
- אישים שנולדו בשנת תרמ"ג
- אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג
- אישים בדיסנא