מלחמת המפרץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(126 גרסאות ביניים של 43 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה}}
[[קובץ:1963.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיל מיורט במהלך המלחמה, בשמי [[רמת גן]]]]
[[תמונה:1963.jpg|left|thumb|250px|מלחמת המפרץ]]
'''מלחמת המפרץ''' הייתה מלחמה שהתרחשה בשנת [[ה'תנש"א]] בה לחמה ארצות הברית יחד עם עוד כ־34 מדינות נגד עיראק, בעקבות פלישתה לכווית בהחלטת מנהיג עיראק באותה תקופה סאדם חוסיין. ממשלת עיראק איימה בתגובה כי במקרה של התקפה עליה היא תתקיף את מדינת ישראל בנשק כימי.
== תהא שנת אראנו נפלאות ==


בי"א מנחם אב, העולם כולו הוכה בתדהמה רבתי. ההיטלר המודרני פלש במפתיע לכווית הסמוכה בחומדו את אוצרות הנפט של המדינה הערבית השקטה והעשירה.
לפני המלחמה עודד [[הרבי]] את תושבי הארץ, באומרו כי ראשי התיבות של השנה היא "תהא שנת אראנו נפלאות", וכי ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם.
ארצות הברית הצהירה מיד כי היא לא תאפשר למצב הזה להמשיך. הקהילייה הבינלאומית התנגדה למהלך הזה והתגבשה קואליציה צבאית בראשות ארצות הברית לשחרור כוויית. עם הכיבוש פרסה עיראק כ-‏11 יחידות מצבאה לאורך הגבול עם סעודיה, תוך איום של כיבוש סעודיה. מקורות מודיעיניים דאז העריכו כי ביכולתה של עיראק לכבוש גם את סעודיה. המלך הסעודי, פאהד, ראה בצעדיו של סדאם איום חמור וביקש סיוע של ארצות הברית. נשיא ארצות הברית דאז, ג’ורג’ בוש שלח כוחות של צבא ארצות הברית למפרץ הפרסי כדי להגן על סעודיה ולשחרר את כוויית.  


ארה”ב נחרדת ובארץ הקודש מתמלאים בחרדה עצומה לנוכח המשך מעשי הטירוף של הקצב מבגדד, בעיקר מפני הנשק הכימי העצום הנמצא ברשותו.
==המלחמה==
בתוך ימים קצרים הוטלו תושבי ישראל אל תוך תקופה מסעירה, כאשר הלקסיקון שעלה על הפרק היה זכור מימים אפלים יותר באירופה: גז, הרג המוני, מסכות אב”כ וכו’.  
===הרקע למלחמה===
בשלהי חודש [[תמוז]] [[תש"נ]] הציב סדאם חוסיין נשיא עיראק את צבאו בגבול עיראק - כווית, כמוכן לפלישה מידית.  


הדיבורים על מיגון ומסכות הפכו לנושאים מרכזים בשיח הציבורי הישראלי. גז חרדל או כימי אלו היו נושאים השגורים על שפתותיהם של ילדי גן. לא היו קולעים יותר מדברי המדרש “ישראל מתרעשים ומתבהלים”. העם ציפה בחרדה גדולה לשגיונותיו של השליט העיראקי שהבטיח להבעיר את ישראל כולה, זאת כנקמה על פיצוץ הכור האטומי עשר שנים קודם לכן.  
לאחר מלחמתם של מדינות איראן ועיראק, נקלעה עיראק לשפל כלכלי עצום, כשהנושים המרכזיים היו ערב הסעודית וכווית. כפתרון למצב הגה סאדאם תכנית לכבוש את כווית ולהשתלט על מרבצי הנפט השוכנים בתוך שטחה ובכך יפטר מחובו.  
העולם רועד וגועש. מלכויות מתגרות זו בזו. דם ואש עם עשן המלחמה היתמרו, ומאות אלפי חיילים של הקואליציה העולמית, התרכזו בחולות המפרץ.  
ובנוסף, יוכל לפתח את כלכלת מדינתו הכושלת{{הערה|בנוסף לסכסוכים קודמים ביניהם}}.
רק קול אחד צלול ובוטח נשמע ברמה מקצה עולם ועד קצהו. הקול הזה יצא מ[[בית רבינו שבבבל]] [[770]]: הרבי רואה את הדברים אחרת לגמרי.
 
לאחר כשבועיים, ב[[י"ב מנחם אב]] פלש צבא עיראק לכווית, ותפס את חייליה לא מוכנים. הפלישה הייתה מהירה ומוצלחת, וכעבור יומיים השתלט צבא עיראק על כווית, וסאדאם מינה את בן דודו למושל המדינה.
ההתייחסות הראשונית של הרבי לקראת המלחמה, היה לשר המשטרה דאז מר רוני מילוא שהגיע לרבי בכ”ח מנחם אב [[תש”נ]].אנו נמצאים בימים קשים, אמר לרבי.  
 
הרבי באופן נדיר, קטע את דבריו: “אין אלו ימים קשים... כבר אמרתי שכתוב מפורש ‘עיני ה’ אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה’”.
===המלחמה===
מהלך זה גרר תגובה חריפה ביותר מאת המדינות החברות בארגון [[האומות המאוחדות]], שמרבצי הנפט בכווית והסביבה היו חשובים להם ושליטתם ביד סדאם הייתה יוצרת 'מונופול' על עולם הנפט, ובהחלטה משותפת שקיבל האו"ם הועבר לסדאם אולטימאטום, שיבצע נסיגה עד [[כ"ט טבת]] [[ה'תנש"א]] (15 בינואר 1991 [[מניין אומות העולם|למינינם]]), או שתיגרר תגובה בינלאומית.
כבר מספר חודשים קודם לכן, הכריז הרבי על היעד של שנת [[תנש”א]]. היה זה ביום [[ב’ בסיוון]], כאשר הרבי הכריז כי ראשי התיבות של השנה הבאה הם “[[תהא שנת אראנו נפלאות]]”. הרבי אף הסביר כי באופן מיוחד הוא מקדים לתת את ראשי התיבות של השנה הבאה, כדי שיוכלו להדפיס זאת בלוחות השנה. הרבי בענוותנותו מסתיר את רוח הקודש הגלויה, שהרי בכל שנה שפרסם ראשי תיבות, הדפיסו גם לוח שנה...
 
חסידים ואנשי מעשה לא הבינו למה בדיוק ירמזון דברי הרבי - שנת אראנו נפלאות. איש לא ציפה לשנה כה סוערת...  
סדאם לא התייחס, ואף הודיע שלוקח את [[ארץ ישראל]] כ'בת ערובה', ובאם יצאו נגדו למלחמה, הוא יפגיז את ישראל עם טילי הסקאד הקטלניים ועם ראשי הנפץ הכימיים שברשותו.
 
בעקבות הודעה זו, השתרר בארץ ישראל פחד איום ונורא. וכמיגון מפני הטילים נושאי הראש הכימי, בוצעו חלוקות של ערכות מגן, שכללו מסכות אב"כ ומזרקי אטרופין, למיגון מפני הנשק הכימי. כל משפחה התבקשה להכין בביתה חדר אטום, שבו תשהה בעת מתקפת טילים. כשהתקשורת טורחת ללבות את אש הפחדים.
 
בזמן זה, ארצות הברית הקימה קואליציה בינלאומית שכללה 34 מדינות שהתכוננה למלחמה.  
 
לאחר פוג האולטימטום, בתאריך [[ב' בשבט]] (17 לינואר), פרצה הקואליציה הבינלאומית במבצע 'סופה במדבר', המכונה ב[[ארץ ישראל]] כ'מלחמת המפרץ'. המבצע כלל תקיפות אוויריות על מטרות בעיראק ובכווית, וכן תקיפה ימית.
 
פחות מיממה לאחר מכן, החלו מטחי סקאדים בעלי ראש נפץ רגיל (קונבנציונלי) לנחות ב[[ארץ ישראל]] באזור [[תל אביב]], גוש דן, בגליל ובנגב. הפצצות אלו נמשכו במהלך כל המלחמה.


ב[[י' אדר]] (24 לפברואר למינינם) פלשו כוחות הקואליציה רגלית לכווית לאחר יומיים. ב[[י"ב אדר]], החלה הנסיגה העיראקית מכוויית, וב[[י"ד אדר]] (28 לפברואר למינינם) הודיע נשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג' בוש על שחרור כווית והפסקת אש. בסופו של דבר, שוגרו 39 טילי סקאד על ארץ ישראל, ובנס לא היה אף הרוג אחד מטילים אלה.


== דברי המדרש ==
== דברי המדרש ==
[[קובץ:ידיעות אחרונות מלחמת המפרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דברי [[הרבי]] ב[[עיתון 'ידיעות אחרונות']]]]
הפעם הראשונה שהרבי הזכיר קבל עם ועולם את דברי המדרש ב'ילקוט שמעוני' ש"בשנה שמלך המשיח בא מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב"ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...", הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת ראה ה'תש"נ. היה זה בשעה שהעולם עמד ותהה אם תפתח המלחמה, ובאיזה אזור וזמן.


מאז אותה התוועדות היו דברי המדרש שגורים בפי הרבי כמעט בכל [[שיחה]] או התוועדות. כך גם בכינוס של [[נשי ובנות חב"ד]] שהתקיים ב[[יום רביעי]] [[כ"ב באלול]] ה'תש"נ.


הפעם הראשונה שהרבי הזכיר קבל עם ועולם את דברי המדרש ב’[[ילקוט שמעוני]]’, היתה בהתוועדות שבת פרשת ראה תש”נ. היה זה בשעה שהעולם עמד ותהה, לא יודע אם תפתח המלחמה ואם כן איפה ומתי. רק אחד ויחיד נעמד בשער וקרא בקול נבואי כי אין מה לפחד.
בעקבות איומי סדאם חוסיין לפגוע ב[[ארצות הברית]] ובישראל במה שהוא הכריז כ"אם כל המלחמות", ישראל הכינה את עצמה לעימות מול העיראקים. ממשלת ישראל החלה להכין את העם לקראת מצב של מלחמה ומתקפה.
מאז אותה התוועדות היו דברי המדרש  “שנה שמלך המשיח בא... שמלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם הקב”ה כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...”.
שגורים בפי הרבי כמעט בכל שיחה או התוועדות. כך גם בכינוס של נשי ובנות חב”ד שהתקיים ביום רביעי כ”ב באלול תש”נ.  


בעקבות איומי סדאם חוסיין לפגוע בארצות הברית ובישראל במה שהוא הכריז כ”אם כל המלחמות” - ישראל הכינה את עצמה לעימות מול העיראקים. בישראל חולקו לראשונה ערכות מגן לאוכלוסייה האזרחית והציבור הודרך באופן ההתגוננות כגון שימוש בערכות והכנת “חדר אטום” לשהייה בזמן התקפה. הוכנו צוותים לטיפול בנשק בלתי-קונבנציונלי ומערך החירום הוכן. במקביל ארצות הברית ומדינות אחרות שלחו לישראל טילי פטריוט במטרה לפגוע בטילים ארוכי טווח במקרה שישוגרו מעיראק אל עבר ישראל.
הרב [[יוסף רלב"ג]], רבה של [[קריית יובל]], היה הראשון שזכה לקבל התייחסות מפורשת למצב של התקופה, לאחר שהכניס שאלה לרבי בקשר למצב החדש המתהווה. תשובת הרבי הייתה שישאל [[בן חמש למקרא]] על דבר מה שנאמר מפורש על דרך הפשט: תמיד עיני ה' אלוקיך בה וגו', ושלגבי אגירת [[מזון]] , הרי זה הפקעת מחירים ב[[ארץ הקודש]].  
ממשלת ישראל החלה להכין את העם לקראת מצב של מלחמה ומתקפה. לאיש לא היה מושג מה יקרה, ואנשי הביטחון בעצה אחת עם המדינאים, לקחו את האפשרויות המסוכנות ביותר.  
העם החל להתכונן: מאגרי מים בתוך הבתים, ניילונים, סרטי איטום, סמרטוטים ואקונומיקה. קבלת מסכות, הכנת מזרקים וחדרים אטומים.  


הרב [[יהוסף רלב”ג]] ע”ה, רבה של [[קרית יובל]], היה הראשון שזכה לקבל התייחסות מפורשת למצב העכשווי-מעשי, לאחר שהכניס שאלה לרבי בקשר למצב החדש המתהווה שכמותו לא ידעה ישראל. התשובה של הרבי לא אחרה להגיע:
תשובתו של הרבי החדה והנחרצת, גרמה להדים רחבים ופורסמה בכלי התקשורת. עיתון 'דבר' ידע לספר כי הרבי הבטיח שלא יאונה רע, וכי לא תהיה מתקפת גזים על ארץ הקודש. העיתון ציטט את דבריו של הרב רלב"ג האומר "מבחינתי זו הייתה ההודעה המרגיעה ביותר עד כה. אחרי הכל, כל מידע מודיעיני ומדיני חשוב ומדוייק ככל שיהיה, מחוויר נוכח הערכותיו של הרבי מלובביץ'. מי שעדיין מפקפק - שיבדוק כיצד דייקו מקורותיו של הרבי לפני "[[מלחמת ששת הימים]]".
א. ישאל [[בן חמש למקרא]] על דבר מה שנאמר מפורש על דרך הפשט: תמיד עיני ה’ אלוקיך בה וגו’
ב. לגבי אגירת מזון - הרי זה הפקעת מחירים באה”ק!!
תשובתו של הרבי היתה חדה, ברורה ובוטחת. היא גרמה להדים רחבים ופורסמה בכלי התקשורת. עיתון ‘דבר’ ידע לספר כי הרבי הבטיח שלא יאונה רע, וכי לא תהיה מתקפת גזים על ארץ הקודש. העיתון ציטט את דבריו של הרב רלב”ג האומר “מבחינתי זו הייתה ההודעה המרגיעה ביותר עד כה. אחרי הכל, כל מידע מודיעיני ומדיני חשוב ומדוייק ככל שיהיה, מחוויר נוכח הערכותיו של הרבי מלובביץ. מי שעדיין מפקפק - שיבדוק כיצד דייקו מקורותיו של הרבי לפני [[מלחמת ששת הימים]]”. סוף ציטוט. הדברים של הרבי נסכו עידוד ותקווה.  


מאז, בכל הזדמנות ולכל שאלה של יהודים, בעיקר במעמד חלוקת הדולרים, וגם בשיחות הקודש ומענות ותשובות, חזר הרבי והבטיח כי אין לפחד ואין להפחיד. הרבי שלל בתוקף רב את עניין העזיבה מארץ הקודש. כך ענה הרבי לאחד המרצים שהוזמן לצאת לחו”ל למסע הרצאות, כי אין הזמן מתאים לצאת מאה”ק.  
מאז, בכל הזדמנות ולכל שאלה של יהודים, בעיקר במעמד [[חלוקת דולרים]], וגם בשיחות הקודש ומענות ותשובות, חזר הרבי והבטיח כי אין לפחד ואין להפחיד. הרבי שלל בתוקף רב את העזיבה-בריחה מארץ הקודש. לאחד המרצים שהוזמן לצאת לחו"ל למסע הרצאות, אמר הרבי כי אין הזמן מתאים לצאת מארץ הקודש.


== קטרוג על עם ישראל ==
== קטרוג על עם ישראל ==


בחודש [[טבת]] קיבל הכל משמעות אחרת. שונה לחלוטין.
בחודש [[טבת]] ראש ישיבת פונוביז' החל לדבר ולקטרג על עם ישראל{{ הערה|הולכת להיות שואה נוספת וזה מגיע להם כי אוכלים נבלות, ועוד}}
יום אחד קם לו אדם בבני ברק, והחל לדבר במושגים של [[שואה]], רחמנא ליצלן. דבריו היו כמו נפט לתוך מדורה. גם כך היה העם נתון בחרדה ופחד איום. כמו בסיפורי [[הבעל שם טוב]], דומה כי האיש הלזה גרם להתעוררות קטרוג בשמי רום. לא היה צריך להיות איש שמים כדי להבין זאת, לנוכח תגובתו של הרבי.
היה זה בשיחת קודש שנאמרה בצום [[עשרה בטבת תנש”א]]. הרבי דיבר בכאב עצום על הקטרוג שכוון כנגד בני ישראל, ועל כך שמנסים להפחידם בשואה ר”ל. ‘איך גוי יכול לפגוע בעיר הבירה של הקב”ה?’ זעק הרבי בכאב עצום.
נראה היה כאילו הרבי עומד מול השטן המקטרג, לנוכח בית דין של מעלה, ומלמד זכות וטובה על עם ישראל בכל האפשרויות.
דברי הזכות והסנגוריה של הרבי על עם ישראל, לא מוצו בדברי הכיבושין בעשרה בטבת, ובמשך ארבעה שבתות רצופות דיבר הרבי שוב ושוב ב[[מעלתם של בני ישראל]]. הוא הבטיח כי “[[לא תקום פעמיים צרה]]”. הרבי חזר פעמים רבות על כך שארץ הקודש היא המקום הבטוח ביותר. מול גלי השנאה והחרדה שבקעו מבני ברק, הרעיף הרבי טללי אהבה על צאן מרעיתו, ופעל למנוע קטרוגים נוראיים על עמו בית ישראל. מי שהיה נוכח אז, זוכר בבירור כיצד נראו פניו הק’ של הרבי כשדיבר שיחות אלו...


דבריו של הרבי נסכו עידוד רב. הרבי לא רק קרא שלא לעזוב את ארץ הקודש, אלא שקרא לתושבי חו”ל לנסוע לארץ הקודש. לאם ששאלה האם לדחות את נסיעתה של בתה הלומדת באה”ק, נתן הרבי דולר לברכה על מנת שתתנו לצדקה בארץ הקודש... אחת שאמרה כי רוצה להקדים את נסיעתה לארץ הקודש כי יש לה בן בצבא ולא יודעת כעת מה לעשות. הרבי השיב: “תעשי כפי שתכננת מראש, כי אין יסוד כלל לפחד”. לאחת ששאלה אם לחזור לארץ או להשאר לנוכח המצב, הרבי השיב: “לחכות? למה לחכות? לחזור לארץ הקודש שעיני ה’ אלוקיך בה תמיד כל הימים”.
בשיחת קודש שנאמרה בצום [[עשרה בטבת]] [[ה'תנש"א]], הרבי דיבר בכאב עצום על הקטרוג שכוון כנגד בני ישראל, ועל כך שמנסים להפחידם בשואה.  
יהודי ששאל האם לנסוע לגור בארץ, לאחר ששאל בעבר ולא קיבל תשובה, הרבי השיב: “זה יהיה דבר טוב לנסוע כעת לארץ הקודש”. ליהודי שאמר כי זוגתו מודאגת מאד, השיב הרבי “הקב”ה נמצא בארץ הקודש במיוחד ומשגיח על כל העניינים שם”.
   
   
התשובות לא פסקו מלהגיע, כל אחת מוסיפה ביטחון יותר מקודמתה. בכל מעמד של חלוקת דולרים, היו עשרות התייחסויות לנוכח המצב.
דברי הזכות והסנגוריה של הרבי על עם ישראל, לא מוצו בדברי הכיבושין בעשרה בטבת, ובמשך ארבעה [[שבת|שבתות]] רצופות דיבר הרבי שוב ושוב במעלתם של בני ישראל. הוא הבטיח כי "לא תקום פעמיים צרה". הרבי חזר פעמים רבות על כך שארץ הקודש היא המקום הבטוח ביותר.
מועד המלחמה נקבע אז (לפי התאריך הלועזי) ל-‏15 בינואר. ככל שהזמן הלך ואז, כן גברו ההפחדות והאיומים מצד הצורר הבגדדי. היה אולטימטום יחד עם נסיונות תיווך שונים. מד החרדה בקרב העם, עלה וירד בהתאם לחדשות המדיניות שהגיעו מהבית הלבן ומארמון הצורר בבגדד.
בכל המצבים הללו, דעתו של הרבי לא השתנתה בכהוא זה, והמסר המרגיע שהחל מתחילת הידיעות על האמור להתרחש, המשיך לאורך כל הדרך, באותו סגנון ובאותו קו ברור וצלול.  
 
כשעבר נציג משרד התיירות הישראלי בארה”ב בחלוקת הדולרים, הרבי אמר לו: “אני מפרסם בכל האפשרויות שצריך לנסוע. ואדרבה זה המקום הכי בטוח, כיון שהר הבית שם ומקום המקדש שם. והעיקר - שם נמצאים שני מליון או שלוש מליון, כן ירבו של בני ישראל”.  


לאשה אחת שעברה בחלוקת הדולרים, אמר הרבי, ובכך התייחס להפחדות הקשות: “עלייך לפרסם שאת נוסעת לארץ ישראל ישנם יהודים שמפחידים אחרים בנוגע לארץ ישראל בנוגע לנסיעה לשם, עלייך לפרסם שאת נוסעת ואין מה להסתכן בזה. זהו המקום הבטוח ביותר כיון שזהו המקום של [[בית המקדש]]”. לאחד שכתב לרבי ש”כולם מלאים דאגה” נוכח המצב, ענה הרבי תשובה בכתב יד קודשו: “א. חושד בכמה וכמה כשרים המלאים ביטחון בהוי’ שומר ישראל. ב. ואולי צריך להיות בדיקת התפילין והמזוזות שלו...”.
דבריו של הרבי נסכו עידוד רב. הרבי לא רק קרא שלא לעזוב את ארץ הקודש, אלא שקרא לתושבי חו"ל לנסוע לארץ הקודש. לאם ששאלה האם לדחות את נסיעתה של בתה הלומדת בארץ הקודש, נתן הרבי דולר לברכה על מנת שיתנו ל[[צדקה]] בארץ הקודש.
מכאן אפשר היה לראות את החומרה בה התייחס הרבי לנוכח הפחדות של גורמים שונים.
 
בנוסף לההבטחות הברורות הללו, הרבי גם נתן רמזים על המצב גם ב’ליקוט’ השבועי שיצא לאור מדי שבת בשבתו. ה’ליקוט’ של פרשת שמות תנש”א עסק כולו בנושא גדר הביטחון בקב”ה, על פי מאמר רבותינו נשיאנו “‘[[חשוב טוב יהיה טוב]]’, שהביטחון בה’ זה שיהיה טוב בטוב הנראה והנגלה”. הליקוט הופץ במהירות בהיכלי הישיבות ובבתי הכנסת [[בבני ברק]] וב[[ירושלים]], והפך לנושא המדובר ביותר.  


== נבואת הרבי ==
== נבואת הרבי ==
   
   
באותה תקופה החלו שיחותיו של הרבי להיות מופצים בקנה מידה נרחב ביותר, בזכות פועלו של הרה”ח ר’ [[טוביה פלס]]. הוא החל להפיץ ברבבות עותקים את קונטרס שיחת שבת פרשת ויחי, בה התייחס הרבי למצב, ושלל לחלוטין את ההפחדות.  
באותה תקופה החלו [[שיחה|שיחותיו]] של הרבי להיות מופצים בקנה מידה נרחב ביותר, בזכות פועלו של הרב [[טוביה פלס]]. הוא החל להפיץ ברבבות עותקים את [[קונטרס]] שיחת שבת פרשת ויחי, בה התייחס הרבי למצב, ושלל לחלוטין את ההפחדות.
הקונטרס הזה החל לצאת תחת התואר וההדר המלכותי בשם “[[דבר מלכות]]”. כך רבבות נוספים של יהודים קיבלו את המסר של הרבי בצורה הברורה ביותר.
 
הקונטרס הזה החל לצאת תחת התואר "[[דבר מלכות]]".  
אם לא די בכך, הרי שרמזים שמימיים מופלאים על אותה מלחמה, כתב הרבי בליקוט השבועי שיצא לאור לפרשת וארא, כשבועיים לפני פרוץ המלחמה. נושא הליקוט נסב אודות נבואת הקב”ה ליחזקאל על החורבן שה’ יביא על מצרים. הרבי האריך בנבואת יחזקאל על אודות המלחמה שה’ יעשה במצרים כי “בני ישראל יראו שנתקיימה נבואתו ויאמינו בדבריו.. וכל זה בשביל ש’לך אתן פתחון פה’, שיבוא מזה תועלת לישראל, ולא רק לכלל ישראל אלא אף למתי מספר דבני ישראל שלא האמינו ביחזקאל...”.
 
הרבי ממשיך ואומר כי “בני ישראל צריכים לדעת שכל מה שנעשה בעולם, הכל נעשה בשביל ישראל, כדאיתא בילקוט “שהקב”ה אומר לבני ישראל בני אל תתייראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, ולכן אין לבני ישראל לירא אלא להתחזק בבטחונם בה’”.  


דבריו של הרבי היו יותר מברורים - הם היו בגדר [[נבואה]] ברורה וגלוייה, כי לא יאונה כל רע לבני ישראל.  
כמו כן, כתב הרבי בליקוט השבועי שיצא לאור לפרשת וארא, רמזים שמימיים מופלאים על אותה מלחמה, כשבועיים לפני פרוץ המלחמה. נושא הליקוט נסב אודות נבואת [[הקב"ה]] ליחזקאל על החורבן שה' יביא על מצרים. הרבי האריך בנבואת יחזקאל על אודות המלחמה שה' יעשה במצרים.
ככל שהמצב התחמם והחששות גברו העמדה של הרבי מלך המשיח נהפכה לנחרצת יותר ויותר. היו מי שהביטו בתימהון על דבריו של הרבי ואפילו חיכו לראות היאמנו דברי הנביא אם לאו.  


== הנפלאות בארץ הקודש ==
בכל מעמד של חלוקת דולרים, היו עשרות התייחסויות לנוכח המצב. בנוסף לההבטחות הברורות, הרבי גם נתן רמזים על המצב גם ב'[[ליקוט]]' השבועי שיצא לאור מדי שבת בשבתו. ה'ליקוט' של פרשת שמות [[ה'תנש"א]] עסק כולו בנושא גדר הביטחון בקב"ה, על פי מאמר [[רבותינו נשיאנו]] '[[חשוב טוב יהיה טוב]]', שהביטחון בה' זה שיהיה טוב בטוב הנראה והנגלה. הליקוט הופץ במהירות בהיכלי הישיבות ובבתי הכנסת ב[[בני ברק]] וב[[ירושלים]], והפך לנושא המדובר ביותר.


ביום רביעי [[כ”ג טבת]] כאשר התברר שכל נסיונות התיווך נכשלו בז’נווה, וכי המלחמה בפתח, הרבי נשאל שוב והשיב: “מה שאמרתי הוא מתוקף העניין ‘דתמיד עיני ה’ אלוקיך בה...ומצד העניין דמקום המקדש שנמצא שם, והרי בזה אין שום שינוי”.  
ביום רביעי, [[כ"ג טבת]], כאשר התברר שכל נסיונות התיווך נכשלו בז'נווה, וכי המלחמה בפתח, הרבי נשאל שוב והשיב: "מה שאמרתי הוא מתוקף העניין 'דתמיד עיני ה' אלוקיך בה...' ומצד העניין דמקום המקדש שנמצא שם, והרי בזה אין שום שינוי".  


גם למחרת היום ביום חמישי [[כ”ד בטבת]], יום ההילולא של [[אדמו”ר הזקן]], הרבי חזר שוב כי אין שום שינוי בעמדתו. במענה נוסף מאותו יום אמר הרבי: “אין מה לדאוג ובקרוב יראו את הנפלאות בארץ הקודש ולמסור זאת לתושבי ארץ הקודש”. לגבי לקיחת המסכות הרבי השיב כי אם אנשי הג”א מבקשים יש לקחת שהרי לא מפסידים דבר מזה שלוקחים, והוסיף שאין בזה סתירה לעמדתו בנוגע למצב שם. לרבה של אילת, הרב [[יוסף העכט]], שהעביר בקשת ברכה מתושבי עירו, היתה התשובה: אין להבהל כלל וכלל.  
גם למחרת היום, ביום חמישי [[כ"ד טבת]], הרבי חזר שוב כי אין שום שינוי בעמדתו.  
הרבי דרש לא לשנות שום תוכנית וחלילה לא להראות פחד אלא ביטחון ברור באלוקי ישראל.  
הרבי דרש לא לשנות שום תוכנית וחלילה לא להראות פחד אלא ביטחון ברור באלוקי ישראל.  


תשובה לא שגרתית קיבלו באותם ימים נשות חב”ד, שחלקם חששו לנסוע לכינוס שהתקיים במיניסוטה בארה”ב בגלל המצב בעולם. הרבי העביר מסר דרך המזכיר הרב לייבל גרונר: “אם גוי משם עושה מה שעושה כיון שהוא מאמין באלילות שלו כל שכן וקל וחומר שיהודים אשר מאמינים בה’ צריכים לעשות הכל להראות את בטחונם, ולא לעשות חס ושלום דברים שמראים על העדר הביטחון. במילא צריכים לדאוג שכל אלו שהיו צריכים לנסוע - יסעו ושידאגו שיבואו עוד”. הרבי הודיע שישלח דולרים לכל מי שתגיע לכינוס.
בבוקר של [[ב' בשבט]] 17 בינואר 1991 החל מבצע "סופה במדבר" - "מלחמת המפרץ", כפי שכונתה בישראל. כוחות הקואליציה פתחו בהתקפה אווירית אדירה על מטרות עיראקיות. עוד באותו הלילה, [[ליל שישי]], שיגרה עיראק אל עבר ישראל טילי סקאד.  
   
   
לגבי ביטול חתונות או העברתם ממקום למקום הרבי שלל בתוקף. כמו למשל הסיפור הידוע שאף פורסם בכלי התקשורת על משפחה שביקשה להעביר את החתונה מבני ברק לבאר שבע בגלל שבאר שבע היא מקום בטוח יותר והרבי שלל זאת.
באותו חודש היה מדינת ישראל במצב של מלחמה, כמעט מדי לילה נחתו טילי סקאד על ישראל, ופגעו בעיקר באזורי [[תל אביב]] ו[[חיפה]]. חלק מהמסתגרים בחדרים קיבלו על ראשם את הטילים הלא-קרואים. בתים חרבו עד היסוד, רחובות שלמים הזדעזעו מעוצמות ההדף.
בבוקר של ה-‏17 בינואר 1991 החל מבצע “סופה במדבר” - או “מלחמת המפרץ”,- כפי שכונתה בישראל. כוחות הקואליציה פתחו בהתקפה אווירית אדירה על מטרות עיראקיות.
 
עוד באותו הלילה, ליל שישי, שיגרה עיראק אל עבר ישראל טילי סקאד. יותר מעשרה טילים נחתו באזור תל אביב רבתי.
זה היה תחילתו של חודש, שעבור חלקים נרחבים מהעם היה רווי סיוטים ופחדים. באותו חודש היה העם הישראלי במצב של מלחמה, ושהה שעות רבות בחדרים האטומים כשמסכות גזים מכסות את הפנים מחשש להתקפה של נשק בלתי-קונבנציונלי. מדי ערב, עם רדת החשיכה, היו רחובות הערים מתרוקנות במהירות, ואנשים היו ממהרים להסתגר בבתים בפחד ואימה.
כמעט מדי לילה נחתו טילי סקאד על ישראל, ופגעו בעיקר באזורי [[תל אביב]] ו[[חיפה]]. נוהל החירום הפך לשיגרה: אזעקה, הסתגרות בחדרים, פחד מורט עצבים בחשש מי יספוג כעת טיל מטווח. דיווחים משותפים של כל רשתות התקשורת.
חלק מהמסתגרים בחדרים קיבלו על ראשם את הטילים הלא-קרואים. בתים חרבו עד היסוד, רחובות שלמים הזדעזעו מעוצמות ההדף, מליונים המתינו בחרדה, חסרי אונים, זרועי פחד ואימה.


אולם למרות זאת, הרבי הודיע כי עדיין הוא דבק בדבריו כי ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר, ואין מה לפחד וכי יש להמשיך בשגרה. כאשר נכנס המזכיר להודיע לרבי [[מלך המשיח]] על מטח הטילים הראשון שנפל בישראל, דקות ספורות בלבד לאחר הנפילה, הרבי אמר כי הוא כבר יודע... לפי דברי הרב גרונר הרבי ביקש ממנו להודיע לו על כל טיל שנופל בכל שעה ובכל זמן, עם מירב הדיווחים מהמקום. הרבי הוסיף שגם אם זה יהיה בשעת לילה מאוחרת.  
אולם למרות זאת, הרבי הודיע כי עדיין הוא דבק בדבריו כי ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר, ואין מה לפחד וכי יש להמשיך בשגרה. כאשר נכנס ה[[מזכיר]] להודיע לרבי מלך המשיח על מטח הטילים הראשון שנפל בישראל, דקות ספורות בלבד לאחר הנפילה, הרבי אמר כי הוא כבר יודע. לפי דברי הרב גרונר הרבי ביקש ממנו להודיע לו על כל טיל שנופל בכל שעה ובכל זמן, עם מירב הדיווחים מהמקום. הרבי הוסיף שגם אם זה יהיה בשעת לילה מאוחרת.


כבר ביום שישי הראשון, מיד כשנחת צרור הטילים הראשון, שיגר הרבי מסר מרגיע ומעודד לכל תושבי ארץ הקודש. המסר הגיע באמצעות מברק מיוחד: "שבת שלום ומבורך וכפסק דין תורתנו הקדושה תורה אור: וביום שמחתכם אלה השבתות וכבכל הלכה - לשון ברורה: שמחה נראית ונגלית". המסר היה ברור - להוסיף בשמחה.


== מסר מרגיע ==
לאור מברק זה, חסידי חב"ד יצאו בריקודים ברחובות הערים. כמו כן, [[טנקי המצוות]] של [[ניידות חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[דוד נחשון]], הגיעו לאזורים רבים ושימחו את התושבים ועודדו את ביטחונם.


כבר ביום שישי הראשון, מיד כשנחת מטר הטילים הראשון, שיגר הרבי מסר מרגיע ומעודד לכל לתושבי ארץ הקודש. המסר הגיע באמצעות מברק מיוחד: “שבת שלום ומבורך וכפסק דין תורתנו הקדושה תורה אור: וביום שמחתכם אלה השבתות וכבכל הלכה - לשון ברורה: שמחה נראית ונגלית”. המסר היה ברור. להוסיף בשמחה!
===עוצמת הניסים===
[[חסידי חב”ד]] לא לקחו פסק זמן מול מטח הטילים, והם יצאו לרקוד ברחובה של עיר. מצווים ורוקדים... [[ניידות חב”ד באה”ק]] בראשות הרב [[דוד נחשון]], הגיעו לכל מקום, והביאו שמחה ואור.
וכפי נבואת הרבי, אכן החלו להגיע הדיווחים על ניסים ונפלאות שהתרחשו. בנינים התמוטטו אך אנשים יצאו משם חיים ללא פגע. 39 טילים נפלו על ישראל, ובניסי שמים איש לא נהרג מהם באופן ישיר.
   
   
עד מהרה החלו להגיע הדיווחים על ניסים ונפלאות. הם הגיעו בשרשרת ארוכה... בנינים התמוטטו ואנשים יצאו משם חיים ללא פגע. כותרות העיתונים זעקו “יש אלוקים”. 39 טילים נפלו על ישראל, ואיש לא נהרג מהם באופן ישיר!
רק לאחר המלחמה, וכעבור שנים, הגיעו גילויים מרעישים מפי גורמי הביטחון, על הניסים המופלאים שהיו באותם ימים. לאחר יותר מעשר שנים מהמלחמה, שיחררה סוכנויות הביטחון של ארצות הברית הודעה, כי רק פסע היה בין סדאם לבין זריקת טילים כימיים על ישראל, וסדאם חוסיין שלח שלשה מטוסים עמוסים בחומרים כימיים לעבר ישראל, ובדעתו היה לפוצצם בישראל. הקלטות שנמצאו במשרדי סדם חוסיין, ופורסמו בשנת [[תשע"ד]] (2014 למינינם), הוכיחו שסאדם פרס ראשי קרב כימיים ואף נתן הנחייה להשתמש בהם נגד ישראל אם משטרו יעמוד על סף קריסה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80030 הקלטות חושפות: ניסים ונפלאות במלחמת המפרץ] {{וידאו}}}}.
   
   
הכותרות המשיכו לזעוק ניסים: “‘כל הכבוד’, אמר הפצוע שחולץ מההריסות והתעלף”. “נס שהבית לא הפך לעיי חרבות”. ילדה קטנה וערימת בלוקים לצידה. “ביקרתי בבית ההרוס ואני לא מבינה איך ניצלנו”. אלה רק חלק מהכותרות שזעקו מעל העמודים הראשונים בעיתונות הישראלית במשך כחודש וחצי, עד סיום הקרבות.  
ב[[שבת קודש]] [[פרשת בא]], השבת הראשונה לאחר נפילת הטילים, הרבי חזר על דבריו שאין לפחד וארץ הקודש הוא המקום הבטוח ביותר. הרבי החל לדבר כי "אין בעל הנס מכיר בניסו" וכינה זאת כ[[נס|ניסים]] שלמעלה מדרך הטבע. הרבי הוסיף שאין צורך להגיע להכרת הניסים על ידי כך שקוראים בעיתונים שגוי אחד ירה טיל למעלה כדי לפגוע בבני ישראל ואחר כך בא גוי מחסידי אומות העולם ומפילו למטה.  
 
במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] דיבר הרבי דיבורים על כל מהלך מלחמת המפרץ, כאשר על חלק מהשיחות הורה הרבי לא לפרסמם. פעם אחת דיבר הרבי על מפלתו של הצורר בבצרה, על יסוד הפסוק "זבח לה' בבצרה", אולם הרבי הורה לא לפרסם חלק זה של השיחה.
 
כמו כן שוגר טיל סקאד בודד של סאדאם חוסיין, ונפל במחנה צבאי בדהראן שבסעודיה. תוצאת פגיעתו של הטיל הייתה כעשרים ושמונה הרוגים. ירי טיל זה היה הטיל האחרון שבגדד זרקה קודם שהודיעה על כניעתה.


אולם אלו היו הניסים “הקטנים”. רק לאחר המלחמה, וכעבור שנים, הגיעו גילויים מרעישים מפי גורמי הביטחון, על הניסים המופלאים שהיו באותם ימים. רק לפני מספר חודשים, שיחררו סוכנויות הביטחון של ארה”ב הודעה, כי רק פסע היה בין סדאם לבין זריקת טילים כימיים על ישראל. אחד הגילויים האחרונים שפורסמו לפני שבועות ספורים, מדבר על כך כי סדאם חוסיין שלח שלשה מטוסים עמוסים בחומרים כימיים לעבר ישראל, ובדעתו היה לפוצצם בישראל.הקהל לא ידע. אבל גם על הנגלית לנו ולבנינו זעקנו אראנו נפלאות.
== סיום המלחמה בפורים ==
בשבת קודש פרשת בא, השבת הראשונה לאחר נפילת הטילים כאשר החרדה הייתה גדולה ולא ידעו מה עוד זומם הקצב מבגדד, הרבי חזר על דבריו שאין לפחד וארץ הקודש הוא המקום הבטוח ביותר. הרבי החל לדבר כי “אין בעל הנס מכיר בניסו” וכינה זאת כניסים שלמעלה מדרך הטבע. “אין צורך להגיע להכרת הניסים על ידי כך שקוראים בעיתונים שגוי אחד ירה טיל למעלה כדי לפגוע בבני ישראל ואחר כך בא גוי מחסידי אומות העולם ומפילו למטה”, אמר הרבי.


במהלך ההתוועדויות דיבר הרבי דיבורים על כל מהלך מלחמת המפרץ, כאשר על חלק מהשיחות הורה הרבי לא לפרסמם. פעם אחת דיבר הרבי על מפלתו של הצורר בבצרה, על יסוד הפסוק “זבח לה’ בבצרה”, אולם הרבי הורה לא לפרסם חלק זה של השיחה.
המלחמה הסתיימה ב[[חג הפורים]]. עוד קודם סיום המלחמה, כבר דווח שהרבי צופה את סיום המלחמה.
הארץ כולה דיברה אז במונחים של ניסים ונפלאות שהפכו לחלק מהשגרה. במהלך הזמן כבר התרגלו לסיטואציה שהטיל נופל על הבית ודייריו יוצאים ללא פגע. לדאבון כולם, אלו שנפגעו היו כתוצאה מהפחד והפאניקה, כמו אותם שהזריקו לעצמם חומרים נגד פגיעה כימית, וזאת משום הבהלה שהחדירה הממשלה בקרב הציבור. הנתונים דיברו אז על ארבעה אזרחים שקיבלו התקפת לב מחרדה, ושבעה מתו משימוש שגוי במסכות הגז!...  


מי שעדיין לא הבין את גודל הניסים לאחר ט”ל טילים שנחתו בארץ, הגיע טיל סקאד בודד של סאדאם חוסיין, ונפל במחנה צבאי בדהראן שבסעודיה. פגיעתו של הטיל היתה איומה - 28 הרוגים. זה היה הטיל האחרון שבגדד זרקה קודם שהודיעה על כניעתה. בעינים של אמונה אי אפשר שלא להבין, כי גם מי שלא רצה להבין שיד ה’ היתה כאן, והקב”ה מגן על ארץ הקודש, כעת יכל להיווכח את העניין בבירור, כי טילי הסקאד אכן פגיעתם רעה גם רעה...  
פחות משבועיים לאחר סיום הקרבות במפרץ הפרסי, הורה הרבי להגביר את פרסום הניסים הגדולים שהיו במלחמה, ורמז מפורשות כי הניסים האמיתיים עדיין לא פורסמו. רק בפרספקטיבה לאחור, אנו יכולים להבין את מה שכתב הרבי ב[[מכתב כללי]] כשבועיים לאחר סיום המלחמה:
{{ציטוט|תוכן=על פי התנאים הטבעיים של העולם היה צפוי, שתהיה זו לא רק הכרזת מלחמה וכיוצא בזה אלא שהמלחמה תגרור לתוכה עמים רבים ותתלהט עד לכדי מלחמת עולם ר"ל. אך בפועל למעלה מדרך הטבע לא זו בלבד שנמנעה מלחמת עולם אלא שגם המלחמה שפרצה שככה...|מרכאות=כן}}


ואכן, לאחר תקופה החלו להתגלות הניסים העצומים שהתרחשו במהלך המלחמה.


== סיום המלחמה בפורים ==
== הציפייה לגאולה ==


ב[[כ"ו ניסן]] [[תנש"א]] ב[[יחידות לאורחים]], הרבי נשא [[שיחה]] במהלכה אמר כי צריך לצאת לרקוד ברחובות על הניסים שארעו, והשווה זאת לנס של "למכה מצרים בבכוריהם". באותה שיחה הזכיר הרבי את שמו של הצורר מבאגדד "סדאם חוסיין".


המלחמה הסתיימה ב[[חג הפורים]]. לחלק זו היתה הפתעה, אולם מי שעקב אחר נבואותיו של הרבי, ידע על כך קודם לכן, והדברים פורסמו בכלי התקשורת ש”הרבי מלובאביץ’ צופה את שעת סיום הקרבות”. העיתונאי מיכאל טוכפלד חזר על דבריו ב’קול ישראל’ על דבריו של הרבי כי אין לפחד ו”אלה ימים של נפלאות המציינים את סוף זמן הגלות ותחילת הגאולה”. הכתב ידע עוד לספר כי הרבי צופה את שעת סיום הקרבות. היה זה כאשר אחד הקצינים בא ליטול ממנו את ברכת הדרך, וסיפר שהוא לוקח עמו מגילה אסתר. הרבי השיב כי עד פורים הוא יהיה בבית. פורים להזכירכם - אמר הכתב בשמץ של לעג - חל בעוד פחות מחודש וחצי...  
הרבי ניתב את כל נבואותיו לכיוון פירסום דברי ה'ילקוט שמעוני', אשר מתהליך זה של "מתרעשים ומתבהלים" מגיעים לזמן של "[[הגיע זמן גאולתכם]]". זה היה המוטיב המרכזי שעבר בכל שיחות הקודש.  


הסיפור היה עם הרב [[יעקב גולדשטיין]], הצ’פליין של גדוד הפטריוט שהגיע לישראל. הרב גולדשטיין אמר לרבי בחלוקת הדולרים כי הוא אמור לנסוע לסעודיה, כך הייתה התוכנית המקורית והתכונן לקחת עמו מגילת אסתר. הרבי שאל בתמיהה “אתה בטוח שאתה נוסע לשם”? הרב גולדשטיין השיב בחיוב, והרבי חייך ואמר “משיח יבוא עוד לפני שתסע לשם”. בסופו של דבר הרב גולדשטיין נשלח לישראל. עם סיום הקרבות בפורים, הובנו דבריו של הרבי כי לא יצטרך את המגילה עד אז.  
זמן קצר לאחר מכן, הגביה הרבי את רף הציפייה לגאולה עוד יותר, בשיחתו הידועה שנאמרה ב[[כ"ח ניסן תנש"א]], בעקבותיה החלה הפעילות הנמרצת להביא לימות המשיח.


[[תמונה:הרב יעקב גולדשטיין89810-1-.jpg|left|thumb|250px|הרב יעקב גולדשטיין]]
== פעולות שמימיות ==


כאשר הודיעו לרבי כי מתפרסם בשמו כי הקרבות יסתיימו עד פורים, הגיב הרבי בתנועת יד של ביטול כאומר ‘נו, גם זה עוד יהיה’...
בעיצומה של מלחמת המפרץ, יצא לאור עולם [[מאמר דא"ח]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] ד"ה '[[קונטרס ברוך שעשה ניסים תרס"ד|ברוך שעשה ניסים תרס"ד]]'. ב'[[פתח דבר]]' ציין הרבי את התאריך ר"ח שבט, היום בו החלה המלחמה במפרץ הפרסי.
במשך חמישה וחצי שבועות ביצעו כוחות הקואליציה כ100.000 משימות התקפה אוויריות נגד עיראק. מטרת ההתקפות הייתה הכוחות הצבאיים, תשתיות, מרכזי תקשורת, תחנות כוח וגשרים. כחודש מאוחר יותר, החלה עיראק בקיום מגעים דיפלומטיים עם רוסיה ופתחה במשא ומתן ראשוני על נסיגה מכוויית. הקואליציה נותרה איתנה והבהירה שהאש תיפסק רק אם תהיה נסיגה ללא-תנאים מכוויית.
   
   
ב-‏24 בפברואר החלו הכוחות האמריקניים בהתקפה היבשתית. ההתקפה התרכזה בדרום-מערב עיראק וכוחות הקואליציה התקדמו צפונה ומערבה, הקיפו את כוויית ואת הכוחות העיראקיים שבתוכה. כוחות הקואליציה שיחררו את בירת כוויית - כוויית סיטי. תגובת העיראקים הייתה מעטה. כמה יחידות התנגדו בכוח, רוב חיילי עיראק נכנעו ללא מאבק ואחרים ברחו משדה הקרב. עיראק ריכזה את כוחותיה בהסגת כוחות העילית שלה, פגיעה בתשתיות הכווייתיות ושריפת שדות הנפט. לאחר יומיים הודיעה עיראק על נסיגה מכוויית. כוחות הקואליציה הכריזו על הפסקת אש.  
המאמר השני שהוציא הרבי מלך המשיח, יצא לאור לקראת חג הפורים ודיבור המתחיל שלו היה "על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור" - המאמר שאמר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[פורים תשי"ג]]. המאמר יצא לאור כ"קונטרס פורים תנש"א".


פחות משבועיים לאחר סיום הקרבות במפרץ הפרסי, הורה הרבי מלך המשיח להגביר את פרסום הניסים הגדולים שהיו במלחמה, ורמז מפורשות כי הניסים האמיתיים עדיין לא פורסמו. רק בפרספקטיבה לאחור, אנו יכולים להבין את מה שכתב הרבי במכתב כללי כשבועיים לאחר סיום המלחמה: “על פי התנאים הטבעיים של העולם היה צפוי, שתהיה זו לא רק הכרזת מלחמה וכיוצא בזה אלא שהמלחמה תגרור לתוכה עמים רבים ותתלהט עד לכדי מלחמת עולם ר”ל. אך בפועל למעלה מדרך הטבע לא זו בלבד שנמנעה מלחמת עולם אלא שגם המלחמה שפרצה שככה...”
==ראו גם==
*[[מלחמת ההתשה]]
הרבי האריך בסכנות הנוראות שהיו בדרך הטבע, והוסיף בהמשך: “יש לנו ציווי והוראה בתורתנו: “אל תפתח פה” - להשמר מדיבורים של “מרה שחורה” - ושמכאן ולהבא יהיו רק בשורות טובות, בטוב הנראה והנגלה”. כאן מגיע משפט המפתח, ורק לימים התברר כיצד הרבי במילים ספורות אלו גילה לנו מעט ממה שהתרחש מאחורי הקלעים - דברים שמתפרסמים רק בימים אלו: “יתירה מזו: אלה היודעים את המתרחש “מאחורי הקלעים” - המודעים לפרטים חסויים רבים שאינם מגיעים לידי פרסום - משיגים עוד יותר ויותר את פלאי הניסים והנפלאות בזמן הזה בימים אלו”.
*[[מלחמת ששת הימים]]
מתקופה לתקופה הדברים הולכים ומתבררים, כאשר במשך השנים האחרונות הודלפו שורה של ניסים. כזכור, לאחר המלחמה פרסמה ישראל כי טיל נפל על מצבור הגז הראשי של גוש דן, ורק בנס, בשל תקלה, נסגר הצינור יומיים קודם לכן. אם לא די בכך, הרי כאמור, רק לפני שבועות ספורים חשף הסי.איי איי. על שלשה מטוסים שארה”ב יירטה עם חומרים כימיים לעבר ישראל. לא מעט מזרועות המודיעין הביעו פליאה מדוע סאדם חוסיין לא שלח טילים עם ראש נפץ כימי או ביולוגי, לאחר שבידו היו הכלים לכך, ולפי כל הסימנים זה מה שהיה אמור להיות.
*[[מלחמת יום הכיפורים]]
*[[מלחמת חרבות ברזל]]


== הציפייה לגאולה ==
==לקריאה נוספת==
*'''ניסים מאחורי הקלעים''', שבועון בית משיח י"ז אדר תש"פ עמוד 30
*'''נפלאות במלחמה''', כפר חב"ד גליון 1896 עמוד 47


ב[[כ”ו ניסן תנש”א]] ב[[יחידות לאורחים]], הרבי נשא שיחה מאלפת במהלכה אמר כי צריך לצאת לרקוד ברחובות על הניסים שארעו, והשווה זאת לנס של “למכה מצריים בבכוריהם”. באותה שיחה הזכיר הרבי את שמו של הצורר מבאגדד “סדאם חוסיין”...  
==קישורים חיצונים==
כאמור, הרבי ניתב את כל נבואותיו לכיוון פירסום דברי ה’ילקוט שמעוני’, אשר מתהליך זה של “מתרעשים ומתבהלים” מגיעים לזמן של “[[הגיע זמן גאולתכם]]. זה היה המוטיב המרכזי שעבר בכל שיחות הקודש.  
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52349 מענה הרבי לשאלה: האם לחבוש מסכות אב"כ] צילום כתב יד קודשו{{תמונה}} {{אינפו}}
זמן קצר לאחר מכן, הגביה הרבי את רף הציפייה לגאולה עוד יותר, בשיחתו הידועה שנאמרה [[בכ”ח ניסן]], “ומה עוד ביכולתי לעשות”. בעקבותיה החלה הפעילות הנמרצת [[להביא לימות המשיח]].  
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60378 נס פורים 5751 - החוברת המרתקת "נפלאות במפרץ"]''' - חוברת על ניסי מלחמת המפרץ - {{אינפו|}}
מול המפחידים רואי השחורות, מבטיחי ומכחישי השואה, הרבי דיבר על ביטחון בה’, ועל מלחמה שתראה לכל העולם את יד ה’ באופן שלמעלה מדרך הטבע.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22048 הרבי: זוהי טיפשות גדולה לפחד בארץ ישראל]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1301 גילויים נוספים על ניסי מלחמת המפרץ] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=908 נבואת הרבי במלחמת המפרץ בראי העיתונות]{{תמונה}} {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/file/d/1YnILGLS_zr1cMltZP2hZRsnuS1QS5A9c/view בשעה שמלך המשיח בא], מגזין 'ובאותו הזמן' עמוד 6, בהוצאת ארגון [[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו]] {{PDF}}
*'''[https://hageula.com/vid/malkeinu/20635.htm הרב נפתלי רוט בדברי ההודאה על נפלאות מלחמת המפרץ]''', י"א ניסן ה'תנש"א, כפר חב"ד ארץ הקודש {{וידאו}}{{הגאולה}}
*[https://www.hageula.com/news/miracles/25815.htm תקיפת הכור בעיראק ערב חג השבועות תשמ"א] {{הגאולה}}
*[https://chabad.info/news/war/1095051/ "האיום האיראני": הניסים של הרבי בהפצצת הכור העיראקי] {{אינפו}}


== פעולות שמימיות ==


בעיצומה של מלחמת המפרץ, יצא לאור עולם מאמר דא”ח של כ”ק [[אדמו”ר מוהרש”ב]] ד”ה ‘ברוך שעשה ניסים - [[תרס”ד]]’. ב’פתח דבר’ נתן הרבי את התאריך [[ר”ח שבט]], היום בו החלה המלחמה במפרץ הפרסי.
{{מלחמות ישראל|}}
{{הערות שוליים}}
המאמר השני שהוציא הרבי מלך המשיח, יצא לאור לקראת חג הפורים ודיבור המתחיל שלו היה “על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור”. מאמר זה אמר הרבי בהתוועדות [[פורים תשי”ג]]. למי שזוכר, היה זה מאמר שמיימי ומופלא, שנאמר בנסיבות מיוחדות.
[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]
באותה התוועדות פורימית אמר הרבי מאמר דא”ח, ולאחר מכן המשיך בשיחות קודשו כהרגלו. אולם בשעה 2 לפנות בוקר, הורה הרבי על מאמר נוסף, כאשר לפני המאמר הקדים את הסיפור הידוע על הבחירות שהתקיימו לאחר נפילת הצאר ברוסיה, כאשר הרבי הרש”ב הורה ללכת לבחור. אחד החסידים שלא ידע מהוויות העולם הלך לבחור כפי שצווה. כשהגיע למקום אסיפת הבחירות, שמע את כולם צועקים הו-רה וגם הוא צעק בכל כוחו, כשהוא מתכוון “הוא-רע”.
מיד לאחר הסיפור, החל הרבי באמירת המאמר. לאחר מכן התברר כי באותו יום מת הצורר סטאלין ימ”ש מיתה חטופה.
לקראת [[פורים תנש”א]], הוציא הרבי את המאמר, והוא יצא לאור כ”קונטרס פורים תנש”א”...
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]

גרסה אחרונה מ־11:42, 11 ביוני 2024

טיל מיורט במהלך המלחמה, בשמי רמת גן

מלחמת המפרץ הייתה מלחמה שהתרחשה בשנת ה'תנש"א בה לחמה ארצות הברית יחד עם עוד כ־34 מדינות נגד עיראק, בעקבות פלישתה לכווית בהחלטת מנהיג עיראק באותה תקופה סאדם חוסיין. ממשלת עיראק איימה בתגובה כי במקרה של התקפה עליה היא תתקיף את מדינת ישראל בנשק כימי.

לפני המלחמה עודד הרבי את תושבי הארץ, באומרו כי ראשי התיבות של השנה היא "תהא שנת אראנו נפלאות", וכי ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם.

המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרקע למלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלהי חודש תמוז תש"נ הציב סדאם חוסיין נשיא עיראק את צבאו בגבול עיראק - כווית, כמוכן לפלישה מידית.

לאחר מלחמתם של מדינות איראן ועיראק, נקלעה עיראק לשפל כלכלי עצום, כשהנושים המרכזיים היו ערב הסעודית וכווית. כפתרון למצב הגה סאדאם תכנית לכבוש את כווית ולהשתלט על מרבצי הנפט השוכנים בתוך שטחה ובכך יפטר מחובו. ובנוסף, יוכל לפתח את כלכלת מדינתו הכושלת[1].

לאחר כשבועיים, בי"ב מנחם אב פלש צבא עיראק לכווית, ותפס את חייליה לא מוכנים. הפלישה הייתה מהירה ומוצלחת, וכעבור יומיים השתלט צבא עיראק על כווית, וסאדאם מינה את בן דודו למושל המדינה.

המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מהלך זה גרר תגובה חריפה ביותר מאת המדינות החברות בארגון האומות המאוחדות, שמרבצי הנפט בכווית והסביבה היו חשובים להם ושליטתם ביד סדאם הייתה יוצרת 'מונופול' על עולם הנפט, ובהחלטה משותפת שקיבל האו"ם הועבר לסדאם אולטימאטום, שיבצע נסיגה עד כ"ט טבת ה'תנש"א (15 בינואר 1991 למינינם), או שתיגרר תגובה בינלאומית.

סדאם לא התייחס, ואף הודיע שלוקח את ארץ ישראל כ'בת ערובה', ובאם יצאו נגדו למלחמה, הוא יפגיז את ישראל עם טילי הסקאד הקטלניים ועם ראשי הנפץ הכימיים שברשותו.

בעקבות הודעה זו, השתרר בארץ ישראל פחד איום ונורא. וכמיגון מפני הטילים נושאי הראש הכימי, בוצעו חלוקות של ערכות מגן, שכללו מסכות אב"כ ומזרקי אטרופין, למיגון מפני הנשק הכימי. כל משפחה התבקשה להכין בביתה חדר אטום, שבו תשהה בעת מתקפת טילים. כשהתקשורת טורחת ללבות את אש הפחדים.

בזמן זה, ארצות הברית הקימה קואליציה בינלאומית שכללה 34 מדינות שהתכוננה למלחמה.

לאחר פוג האולטימטום, בתאריך ב' בשבט (17 לינואר), פרצה הקואליציה הבינלאומית במבצע 'סופה במדבר', המכונה בארץ ישראל כ'מלחמת המפרץ'. המבצע כלל תקיפות אוויריות על מטרות בעיראק ובכווית, וכן תקיפה ימית.

פחות מיממה לאחר מכן, החלו מטחי סקאדים בעלי ראש נפץ רגיל (קונבנציונלי) לנחות בארץ ישראל באזור תל אביב, גוש דן, בגליל ובנגב. הפצצות אלו נמשכו במהלך כל המלחמה.

בי' אדר (24 לפברואר למינינם) פלשו כוחות הקואליציה רגלית לכווית לאחר יומיים. בי"ב אדר, החלה הנסיגה העיראקית מכוויית, ובי"ד אדר (28 לפברואר למינינם) הודיע נשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג' בוש על שחרור כווית והפסקת אש. בסופו של דבר, שוגרו 39 טילי סקאד על ארץ ישראל, ובנס לא היה אף הרוג אחד מטילים אלה.

דברי המדרש[עריכה | עריכת קוד מקור]

דברי הרבי בעיתון 'ידיעות אחרונות'

הפעם הראשונה שהרבי הזכיר קבל עם ועולם את דברי המדרש ב'ילקוט שמעוני' ש"בשנה שמלך המשיח בא מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם הקב"ה כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...", הייתה בהתוועדות שבת פרשת ראה ה'תש"נ. היה זה בשעה שהעולם עמד ותהה אם תפתח המלחמה, ובאיזה אזור וזמן.

מאז אותה התוועדות היו דברי המדרש שגורים בפי הרבי כמעט בכל שיחה או התוועדות. כך גם בכינוס של נשי ובנות חב"ד שהתקיים ביום רביעי כ"ב באלול ה'תש"נ.

בעקבות איומי סדאם חוסיין לפגוע בארצות הברית ובישראל במה שהוא הכריז כ"אם כל המלחמות", ישראל הכינה את עצמה לעימות מול העיראקים. ממשלת ישראל החלה להכין את העם לקראת מצב של מלחמה ומתקפה.

הרב יוסף רלב"ג, רבה של קריית יובל, היה הראשון שזכה לקבל התייחסות מפורשת למצב של התקופה, לאחר שהכניס שאלה לרבי בקשר למצב החדש המתהווה. תשובת הרבי הייתה שישאל בן חמש למקרא על דבר מה שנאמר מפורש על דרך הפשט: תמיד עיני ה' אלוקיך בה וגו', ושלגבי אגירת מזון , הרי זה הפקעת מחירים בארץ הקודש.

תשובתו של הרבי החדה והנחרצת, גרמה להדים רחבים ופורסמה בכלי התקשורת. עיתון 'דבר' ידע לספר כי הרבי הבטיח שלא יאונה רע, וכי לא תהיה מתקפת גזים על ארץ הקודש. העיתון ציטט את דבריו של הרב רלב"ג האומר "מבחינתי זו הייתה ההודעה המרגיעה ביותר עד כה. אחרי הכל, כל מידע מודיעיני ומדיני חשוב ומדוייק ככל שיהיה, מחוויר נוכח הערכותיו של הרבי מלובביץ'. מי שעדיין מפקפק - שיבדוק כיצד דייקו מקורותיו של הרבי לפני "מלחמת ששת הימים".

מאז, בכל הזדמנות ולכל שאלה של יהודים, בעיקר במעמד חלוקת דולרים, וגם בשיחות הקודש ומענות ותשובות, חזר הרבי והבטיח כי אין לפחד ואין להפחיד. הרבי שלל בתוקף רב את העזיבה-בריחה מארץ הקודש. לאחד המרצים שהוזמן לצאת לחו"ל למסע הרצאות, אמר הרבי כי אין הזמן מתאים לצאת מארץ הקודש.

קטרוג על עם ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש טבת ראש ישיבת פונוביז' החל לדבר ולקטרג על עם ישראל[2]

בשיחת קודש שנאמרה בצום עשרה בטבת ה'תנש"א, הרבי דיבר בכאב עצום על הקטרוג שכוון כנגד בני ישראל, ועל כך שמנסים להפחידם בשואה.

דברי הזכות והסנגוריה של הרבי על עם ישראל, לא מוצו בדברי הכיבושין בעשרה בטבת, ובמשך ארבעה שבתות רצופות דיבר הרבי שוב ושוב במעלתם של בני ישראל. הוא הבטיח כי "לא תקום פעמיים צרה". הרבי חזר פעמים רבות על כך שארץ הקודש היא המקום הבטוח ביותר.

דבריו של הרבי נסכו עידוד רב. הרבי לא רק קרא שלא לעזוב את ארץ הקודש, אלא שקרא לתושבי חו"ל לנסוע לארץ הקודש. לאם ששאלה האם לדחות את נסיעתה של בתה הלומדת בארץ הקודש, נתן הרבי דולר לברכה על מנת שיתנו לצדקה בארץ הקודש.

נבואת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

באותה תקופה החלו שיחותיו של הרבי להיות מופצים בקנה מידה נרחב ביותר, בזכות פועלו של הרב טוביה פלס. הוא החל להפיץ ברבבות עותקים את קונטרס שיחת שבת פרשת ויחי, בה התייחס הרבי למצב, ושלל לחלוטין את ההפחדות.

הקונטרס הזה החל לצאת תחת התואר "דבר מלכות".

כמו כן, כתב הרבי בליקוט השבועי שיצא לאור לפרשת וארא, רמזים שמימיים מופלאים על אותה מלחמה, כשבועיים לפני פרוץ המלחמה. נושא הליקוט נסב אודות נבואת הקב"ה ליחזקאל על החורבן שה' יביא על מצרים. הרבי האריך בנבואת יחזקאל על אודות המלחמה שה' יעשה במצרים.

בכל מעמד של חלוקת דולרים, היו עשרות התייחסויות לנוכח המצב. בנוסף לההבטחות הברורות, הרבי גם נתן רמזים על המצב גם ב'ליקוט' השבועי שיצא לאור מדי שבת בשבתו. ה'ליקוט' של פרשת שמות ה'תנש"א עסק כולו בנושא גדר הביטחון בקב"ה, על פי מאמר רבותינו נשיאנו 'חשוב טוב יהיה טוב', שהביטחון בה' זה שיהיה טוב בטוב הנראה והנגלה. הליקוט הופץ במהירות בהיכלי הישיבות ובבתי הכנסת בבני ברק ובירושלים, והפך לנושא המדובר ביותר.

ביום רביעי, כ"ג טבת, כאשר התברר שכל נסיונות התיווך נכשלו בז'נווה, וכי המלחמה בפתח, הרבי נשאל שוב והשיב: "מה שאמרתי הוא מתוקף העניין 'דתמיד עיני ה' אלוקיך בה...' ומצד העניין דמקום המקדש שנמצא שם, והרי בזה אין שום שינוי".

גם למחרת היום, ביום חמישי כ"ד טבת, הרבי חזר שוב כי אין שום שינוי בעמדתו. הרבי דרש לא לשנות שום תוכנית וחלילה לא להראות פחד אלא ביטחון ברור באלוקי ישראל.

בבוקר של ב' בשבט 17 בינואר 1991 החל מבצע "סופה במדבר" - "מלחמת המפרץ", כפי שכונתה בישראל. כוחות הקואליציה פתחו בהתקפה אווירית אדירה על מטרות עיראקיות. עוד באותו הלילה, ליל שישי, שיגרה עיראק אל עבר ישראל טילי סקאד.

באותו חודש היה מדינת ישראל במצב של מלחמה, כמעט מדי לילה נחתו טילי סקאד על ישראל, ופגעו בעיקר באזורי תל אביב וחיפה. חלק מהמסתגרים בחדרים קיבלו על ראשם את הטילים הלא-קרואים. בתים חרבו עד היסוד, רחובות שלמים הזדעזעו מעוצמות ההדף.

אולם למרות זאת, הרבי הודיע כי עדיין הוא דבק בדבריו כי ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר, ואין מה לפחד וכי יש להמשיך בשגרה. כאשר נכנס המזכיר להודיע לרבי מלך המשיח על מטח הטילים הראשון שנפל בישראל, דקות ספורות בלבד לאחר הנפילה, הרבי אמר כי הוא כבר יודע. לפי דברי הרב גרונר הרבי ביקש ממנו להודיע לו על כל טיל שנופל בכל שעה ובכל זמן, עם מירב הדיווחים מהמקום. הרבי הוסיף שגם אם זה יהיה בשעת לילה מאוחרת.

כבר ביום שישי הראשון, מיד כשנחת צרור הטילים הראשון, שיגר הרבי מסר מרגיע ומעודד לכל תושבי ארץ הקודש. המסר הגיע באמצעות מברק מיוחד: "שבת שלום ומבורך וכפסק דין תורתנו הקדושה תורה אור: וביום שמחתכם אלה השבתות וכבכל הלכה - לשון ברורה: שמחה נראית ונגלית". המסר היה ברור - להוסיף בשמחה.

לאור מברק זה, חסידי חב"ד יצאו בריקודים ברחובות הערים. כמו כן, טנקי המצוות של ניידות חב"ד באה"ק בראשות הרב דוד נחשון, הגיעו לאזורים רבים ושימחו את התושבים ועודדו את ביטחונם.

עוצמת הניסים[עריכה | עריכת קוד מקור]

וכפי נבואת הרבי, אכן החלו להגיע הדיווחים על ניסים ונפלאות שהתרחשו. בנינים התמוטטו אך אנשים יצאו משם חיים ללא פגע. 39 טילים נפלו על ישראל, ובניסי שמים איש לא נהרג מהם באופן ישיר.

רק לאחר המלחמה, וכעבור שנים, הגיעו גילויים מרעישים מפי גורמי הביטחון, על הניסים המופלאים שהיו באותם ימים. לאחר יותר מעשר שנים מהמלחמה, שיחררה סוכנויות הביטחון של ארצות הברית הודעה, כי רק פסע היה בין סדאם לבין זריקת טילים כימיים על ישראל, וסדאם חוסיין שלח שלשה מטוסים עמוסים בחומרים כימיים לעבר ישראל, ובדעתו היה לפוצצם בישראל. הקלטות שנמצאו במשרדי סדם חוסיין, ופורסמו בשנת תשע"ד (2014 למינינם), הוכיחו שסאדם פרס ראשי קרב כימיים ואף נתן הנחייה להשתמש בהם נגד ישראל אם משטרו יעמוד על סף קריסה[3].

בשבת קודש פרשת בא, השבת הראשונה לאחר נפילת הטילים, הרבי חזר על דבריו שאין לפחד וארץ הקודש הוא המקום הבטוח ביותר. הרבי החל לדבר כי "אין בעל הנס מכיר בניסו" וכינה זאת כניסים שלמעלה מדרך הטבע. הרבי הוסיף שאין צורך להגיע להכרת הניסים על ידי כך שקוראים בעיתונים שגוי אחד ירה טיל למעלה כדי לפגוע בבני ישראל ואחר כך בא גוי מחסידי אומות העולם ומפילו למטה.

במהלך ההתוועדויות דיבר הרבי דיבורים על כל מהלך מלחמת המפרץ, כאשר על חלק מהשיחות הורה הרבי לא לפרסמם. פעם אחת דיבר הרבי על מפלתו של הצורר בבצרה, על יסוד הפסוק "זבח לה' בבצרה", אולם הרבי הורה לא לפרסם חלק זה של השיחה.

כמו כן שוגר טיל סקאד בודד של סאדאם חוסיין, ונפל במחנה צבאי בדהראן שבסעודיה. תוצאת פגיעתו של הטיל הייתה כעשרים ושמונה הרוגים. ירי טיל זה היה הטיל האחרון שבגדד זרקה קודם שהודיעה על כניעתה.

סיום המלחמה בפורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המלחמה הסתיימה בחג הפורים. עוד קודם סיום המלחמה, כבר דווח שהרבי צופה את סיום המלחמה.

פחות משבועיים לאחר סיום הקרבות במפרץ הפרסי, הורה הרבי להגביר את פרסום הניסים הגדולים שהיו במלחמה, ורמז מפורשות כי הניסים האמיתיים עדיין לא פורסמו. רק בפרספקטיבה לאחור, אנו יכולים להבין את מה שכתב הרבי במכתב כללי כשבועיים לאחר סיום המלחמה:

על פי התנאים הטבעיים של העולם היה צפוי, שתהיה זו לא רק הכרזת מלחמה וכיוצא בזה אלא שהמלחמה תגרור לתוכה עמים רבים ותתלהט עד לכדי מלחמת עולם ר"ל. אך בפועל למעלה מדרך הטבע לא זו בלבד שנמנעה מלחמת עולם אלא שגם המלחמה שפרצה שככה...

ואכן, לאחר תקופה החלו להתגלות הניסים העצומים שהתרחשו במהלך המלחמה.

הציפייה לגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ו ניסן תנש"א ביחידות לאורחים, הרבי נשא שיחה במהלכה אמר כי צריך לצאת לרקוד ברחובות על הניסים שארעו, והשווה זאת לנס של "למכה מצרים בבכוריהם". באותה שיחה הזכיר הרבי את שמו של הצורר מבאגדד "סדאם חוסיין".

הרבי ניתב את כל נבואותיו לכיוון פירסום דברי ה'ילקוט שמעוני', אשר מתהליך זה של "מתרעשים ומתבהלים" מגיעים לזמן של "הגיע זמן גאולתכם". זה היה המוטיב המרכזי שעבר בכל שיחות הקודש.

זמן קצר לאחר מכן, הגביה הרבי את רף הציפייה לגאולה עוד יותר, בשיחתו הידועה שנאמרה בכ"ח ניסן תנש"א, בעקבותיה החלה הפעילות הנמרצת להביא לימות המשיח.

פעולות שמימיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעיצומה של מלחמת המפרץ, יצא לאור עולם מאמר דא"ח של אדמו"ר הרש"ב ד"ה 'ברוך שעשה ניסים תרס"ד'. ב'פתח דבר' ציין הרבי את התאריך ר"ח שבט, היום בו החלה המלחמה במפרץ הפרסי.

המאמר השני שהוציא הרבי מלך המשיח, יצא לאור לקראת חג הפורים ודיבור המתחיל שלו היה "על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור" - המאמר שאמר הרבי בהתוועדות פורים תשי"ג. המאמר יצא לאור כ"קונטרס פורים תנש"א".

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ניסים מאחורי הקלעים, שבועון בית משיח י"ז אדר תש"פ עמוד 30
  • נפלאות במלחמה, כפר חב"ד גליון 1896 עמוד 47

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. בנוסף לסכסוכים קודמים ביניהם
  2. הולכת להיות שואה נוספת וזה מגיע להם כי אוכלים נבלות, ועוד
  3. הקלטות חושפות: ניסים ונפלאות במלחמת המפרץ קובץ וידאו