מקווה חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
| (96 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== | [[קובץ:בור על גבי בור.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[שליח]] [[הרבי]] ב[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] בבדיקת [[מקווה]] שנבנה בשיטת בור על גבי בור]] | ||
'''מקוה חב"ד''' ("'''בור על גבי בור'''") בנויה בשיטה שחידש [[הרבי הרש"ב]]. מקוה כזה נבנה לראשונה בבניין בו שכנה ישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]]. במקווה זה קיימים מעלות רבות, ומקווה זה מהווה מענה לכל החששות שקיימות במקוואות המושקים באופנים אחרים למי-גשם. "בור על גבי בור" הכוונה היא בניית [[מקוה]] על גבי מקוה. | |||
== טבילה במקווה == | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[מקוה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מקוה]]}} | ||
טבילה מטומאה לטהרה חייבת להיות במקוה או מעיין המחזיק 40 סאה (לערך כ250/300 ליטר) מים שלא נשאבו. במשך כל הדורות, הצריכים טבילה טבלו במעיינות, עם הזמן התחלפו המעיינות במקוואות שנבנו על גבי מי-המעיין, מקוואות אלו היו יותר נוחות לשימוש. עם התפתחות הטכנלוגיה, האפשרות להולכת מים לרחבי העיר על ידי צינורות והאפשרות לחמם מים, החלו בנית מקוואות חמים. כבר [[אדמו"ר הזקן]] יסד [[ | טבילה מטומאה לטהרה חייבת להיות במקוה או מעיין המחזיק 40 סאה (לערך כ250/300 ליטר) מים שלא נשאבו. במשך כל הדורות, הצריכים טבילה טבלו במעיינות, עם הזמן התחלפו המעיינות במקוואות שנבנו על גבי מי-המעיין, מקוואות אלו היו יותר נוחות לשימוש. עם התפתחות הטכנלוגיה, האפשרות להולכת מים לרחבי העיר על ידי צינורות והאפשרות לחמם מים, החלו בנית מקוואות חמים. כבר [[אדמו"ר הזקן]] יסד [[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנה לבנין מקוה]] על גבי מעין באופן שיוכלו לחמם (באופן חלקי) את המים. | ||
==כוונת המקווה== | |||
כוונת המקווה היא לטהר את המקיפים דטומאה הנדבקים באדם בשעת נגיעתו בדבר טמא. טהרה זו היא ע"י טבילה במים הרומזים לפנימיות הכתר. | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[כוונת המקווה]]}} | |||
== המקוה ברוסטוב == | == המקוה ברוסטוב == | ||
במשך זמן מגורי [[רבותינו נשיאנו]], | במשך זמן מגורי [[רבותינו נשיאנו]], ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בנו מקוה עם חיבור למי התהום, וכפי התקנה של אדמו"ר הזקן. | ||
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עבר אדמו"ר הרש"ב, לגור בעיר [[רוסטוב]], שם לא היה אפשרות לגור בסמיכות לנהר, ולהגיע למי התהום, אי לכך התחיל הדיון על בנית מקוה, (מקוה עם בסיס של מים שאובים הוכשר לראשונה על ידי החתם סופר, אך אדמו"ר הרש"ב שלל מאד הקמת מקוה באופן כמו שבנה החתם סופר). | בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עבר אדמו"ר הרש"ב, לגור בעיר [[רוסטוב]], שם לא היה אפשרות לגור בסמיכות לנהר, ולהגיע למי התהום, אי לכך התחיל הדיון על בנית מקוה, (מקוה עם בסיס של מים שאובים הוכשר לראשונה על ידי החתם סופר, אך [[אדמו"ר הרש"ב]] שלל מאד הקמת מקוה באופן כמו שבנה החתם סופר). | ||
אדמו"ר הרש"ב התייעץ עם מספר רבנים שהיו בקיאים בענין, והורה לרב [[יעקב לנדא]] לפקח על בנין המקוה. בנין המקוה נעשתה תוך זמן קצר. | [[אדמו"ר הרש"ב]] התייעץ עם מספר רבנים שהיו בקיאים בענין, והורה לרב [[יעקב לנדא]] לפקח על בנין המקוה. בנין המקוה נעשתה תוך זמן קצר. | ||
לאחר עזיבת [[אדמו"ר הריי"צ]] את רוסטוב ננטש המקוה, לאחר נפילת הקומניסטים, חזרו לשם חסידי חב"ד וגילו את המקוה, עדין עומד על תילו. | לאחר עזיבת [[אדמו"ר הריי"צ]] את רוסטוב ננטש המקוה, לאחר נפילת הקומניסטים, חזרו לשם חסידי חב"ד וגילו את המקוה, עדין עומד על תילו. | ||
| שורה 16: | שורה 23: | ||
אופן בנית המקוה, נמסר לחסידים על ידי הרב [[יעקב לנדא]], כפי ששמע זאת מפי אדמו"ר הרש"ב. | אופן בנית המקוה, נמסר לחסידים על ידי הרב [[יעקב לנדא]], כפי ששמע זאת מפי אדמו"ר הרש"ב. | ||
חופרים בור עמוק, מחציתו התחתונה היא אוצר למי הגשמים, ועל גביו עושים רצפה, מעל הרצפה ישנה מקוה נוספת (זאת אומרת שתקרת המקוה התחתונה היא רצפת העליונה). ברצפה שבין שתי המקוואות ישנם שני נקבים כשיעור טפח על טפח כל אחד לחבר את המים שבמקוה העליון לתחתון. הסיבה לכך, היא שאם יסתם אחד מהם מבלי משים, | חופרים בור עמוק, מחציתו התחתונה היא אוצר למי הגשמים, ועל גביו עושים רצפה, מעל הרצפה ישנה מקוה נוספת (זאת אומרת שתקרת המקוה התחתונה היא רצפת העליונה). ברצפה שבין שתי המקוואות ישנם שני נקבים כשיעור טפח על טפח כל אחד לחבר את המים שבמקוה העליון לתחתון. הסיבה לכך, היא שאם יסתם אחד מהם מבלי משים, ולא ירגישו בזה{{הערה|בלשון הרב לנדא: ובטעמו של דבר נאמר לי מפי קדשו שעכשיו (היינו בזמן שהיה הדבור אלי על זה) אינו זוכר. אבל היה לו טעם בזה כו' וזה פשוט מחשש אולי יקרה פעם שיסתם אחד מהם ולא ירגישו בזה.}} | ||
לאחר מילוי הבור התחתון במים הכשרים (מים שאינם שאובים), מוסיפים מים שאובים לבור העליון. | לאחר מילוי הבור התחתון במים הכשרים (מים שאינם שאובים), מוסיפים מים שאובים לבור העליון. | ||
הדרך לבניית מקווה כזו, כיום, היא כך: חופרים בור אחד עמוק, אותו חוצים לשניים על ידי מפריד ממלט באמצע גובהו לרוחב. כך נוצרים שני בורות | הדרך לבניית מקווה כזו, כיום, היא כך: חופרים בור אחד עמוק, אותו חוצים לשניים על ידי מפריד ממלט באמצע גובהו לרוחב. כך נוצרים שני בורות - בור עליון ובור תחתון. המפריד מהווה רצפה לעליון ותקרה לתחתון. הבור העליון הוא מקווה הטבילה והבור התחתון הוא אוצר מי הגשמים. חשוב להקפיד לצקת את המקווה העליון והתחתון יחד, מפני שאם יוצקים אותם בנפרד עלולים לזחול המים במקום חיבורם, ואז יש חשש ל"מים זוחלין" הפוסלים את המקווה. | ||
במפריד המלט יש פתח, בגודל המאפשר מעבר של אדם, על מנת לטפל בבור מי הגשמים. על הפתח יש מכסה שיש. בשעת המילוי מסירים את המכסה. אדמו"ר הרש"ב הורה שבנוסף ימתינו עד שיעלו המים על גדות הרצפה. דעת הרב לנדא הייתה אחרת בנושא{{הערה|בלשונו: על זה דנתי אז בפני כ"ק, ובזכרוני נשאר | במפריד המלט יש פתח, בגודל המאפשר מעבר של אדם, על מנת לטפל בבור מי הגשמים. על הפתח יש מכסה שיש. בשעת המילוי מסירים את המכסה. [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה שבנוסף ימתינו עד שיעלו המים על גדות הרצפה. דעת הרב לנדא הייתה אחרת בנושא{{הערה|בלשונו: על זה דנתי אז בפני כ"ק, ובזכרוני נשאר שהסכים לדברי אבל כפי הרשום אצלי שבכל זאת למעשה נשאר כמו קודם שהיו ממלאים עד שמי הגשמים יהיו עולים על הרצפה.}}. באמצע המכסה הזה, היה נקב ההשקה. | ||
מלבד פתח זה, יש שני פתחים נוספים, בגודל טפח מרובע כל אחד, (בערך ברוחב 10 ס"מ, בשונה מנקב ההשקה שהוא עגול וקוטרו כ-6 ס"מ כאמור) המרוחקים זה מזה, כדי שאם יתכסה אחד בשוגג על ידי הטובלת, יישאר השני פתוח. מי הגשמים יורדים דרך צינור מיוחד שאין לו גדר כלי ואינו עשוי מחומר המקבל טומאה, אל תוך מקווה הטבילה היבש ומשם למטה, אל האוצר. לאחר מילוי האוצר, ממלאים את מקווה הטבילה במי ברז שאובים, מתוך צינור המכוון כך, שהמים זורמים היישר אל מקום הפתח. המים השאובים מתחברים מיידית אל מי הגשמים שבאוצר התחתון ומתכשרים על ידי מגעם (השקה). | מלבד פתח זה, יש שני פתחים נוספים, בגודל טפח מרובע כל אחד, (בערך ברוחב 10 ס"מ, בשונה מנקב ההשקה שהוא עגול וקוטרו כ-6 ס"מ כאמור) המרוחקים זה מזה, כדי שאם יתכסה אחד בשוגג על ידי הטובלת, יישאר השני פתוח. מי הגשמים יורדים דרך צינור מיוחד שאין לו גדר כלי ואינו עשוי מחומר המקבל טומאה, אל תוך מקווה הטבילה היבש ומשם למטה, אל האוצר. לאחר מילוי האוצר, ממלאים את מקווה הטבילה במי ברז שאובים, מתוך צינור המכוון כך, שהמים זורמים היישר אל מקום הפתח. המים השאובים מתחברים מיידית אל מי הגשמים שבאוצר התחתון ומתכשרים על ידי מגעם (השקה). | ||
לפי דברי הרב יעקב לנדא, הסיבה | לפי דברי הרב יעקב לנדא, הסיבה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הכריע לעשות מקווה מסוג זה, הוא משום שבמקוה זה המים בבור העליון אינם מתערבים במהירות במי הבור התחתון, כיון שמשקלם הסגולי נמוך ממי הבור התחתון בשל חומם הגבוה יחסית למי הבור התחתון{{הערה|ובא גם בסוף [[שולחן ערוך הרב]] על חלק יורה דעה.}}, ובכך יוצאים ידי שיטות הסוברות כי יש צורך ברוב מי גשמים, דבר שאינו אפשרי לאורך זמן בבור עם השקה מן הצד, וישנם המפקפקים במידת התועלת המעשית שדבר. | ||
===הוראות נוספות=== | ===הוראות נוספות=== | ||
אדמו"ר הרש"ב, הורה גם מספר הוראות נוספות אודות לכשרות המקווה, שאינן קשורות ישירות לדין בור על גבי בור: | אדמו"ר הרש"ב, הורה גם מספר הוראות נוספות אודות לכשרות המקווה, שאינן קשורות ישירות לדין בור על גבי בור: | ||
#שאורך המקווה יהיה לא פחות מ1.424 מטר בכדי לאפשר טבילה במתיחת כל הגוף, כי זו היא עיקר הטבילה לפי שיטת [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|כן הורה לרבנית, כן מסר אדמו"ר הצמח צדק.}}. | #שאורך המקווה יהיה לא פחות מ1.424 מטר בכדי לאפשר טבילה במתיחת כל הגוף, כי זו היא עיקר הטבילה לפי שיטת [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|כן הורה לרבנית, כן מסר אדמו"ר הצמח צדק.}}. | ||
#שהברז | #שהברז שבבור התחתון, המיועד לכניסת מי הגשמים לא יהיה במקווה, אלא במרחק מה, כדי שלא יבואו ישר מכח אדם אלא דרך המשכה. גם בבור העליון היה ברז, שאותו פתחו רק לאחר שמילאו את הגשמים ללא כח גברא, ואז מילאו את הבור העליון, במים רגילים. | ||
#ניקוי המקווה על ידי משאבה | #ניקוי המקווה על ידי משאבה וצנור גומי. | ||
#לא להשתמש בפקקי | #לא להשתמש בפקקי גומי, שכן על פי פסק [[אדמו"ר הזקן]] הוא דבר המקבל טומאה. | ||
#שבגג שעליו עוברים מי הגשמים לא יהיו דברים המעכבים את המים (שהוא חשש כלי ומים שאובים). | #שבגג שעליו עוברים מי הגשמים לא יהיו דברים המעכבים את המים (שהוא חשש כלי ומים שאובים). | ||
#שיהיה תמיד עוד מחסן מי גשמים מוכן להחלפת המים, וגם בו הבור יהיה במרחק ולא בתוכו כנ"ל. | #שיהיה תמיד עוד מחסן מי גשמים מוכן להחלפת המים, וגם בו הבור יהיה במרחק ולא בתוכו כנ"ל. | ||
#מדת האמה למקווה, | #מדת האמה למקווה, [[אדמו"ר הרש"ב]] חישב לפי מדה של 6.23 סנטימטר. שעור מקווה לפי זה הוא כ726 ליטר. | ||
== מעלות המקווה שעל ידי השקה וזריעה == | == מעלות המקווה שעל ידי השקה וזריעה == | ||
| שורה 47: | שורה 54: | ||
א. לעיתים הנקב בין שתי המקוואות לא פתוח, מתוך כוונה להשאיר את מי המקווה נקיים, והמקוה לא הוכשר (גם עם הנקב נפתח ונסגר ישנה שיטה המובאת בש"ך, לפיה יש להחמיר במקוה כזה). | א. לעיתים הנקב בין שתי המקוואות לא פתוח, מתוך כוונה להשאיר את מי המקווה נקיים, והמקוה לא הוכשר (גם עם הנקב נפתח ונסגר ישנה שיטה המובאת בש"ך, לפיה יש להחמיר במקוה כזה). | ||
ב. | ב. ייתכן שלא ימלאו את הבור עד הנקב, שבין שתי המקוואות, והמקווה ישאר פסול. | ||
===זריעה=== | ===זריעה=== | ||
הדרך השניה היא - זריעה, (ממלאים בור במי גשמים ואליו שופכים מים רגילים, הממלאים את המקוה התחתונה). | הדרך השניה היא - זריעה, (ממלאים בור במי גשמים ואליו שופכים מים רגילים, הממלאים את המקוה התחתונה). | ||
| שורה 53: | שורה 60: | ||
החששות הקיימות במקוה זריעה: | החששות הקיימות במקוה זריעה: | ||
א. לפעמים | א. לפעמים ייתכן, שבפתיחת הפקק יכנסו ג' לוגין מכוח אדם, ועל פי ההלכה הם פוסלים את המקוה, (ג' לוגין שנכנסו קודם שיש במים מ' סאה פוסלים). | ||
ב. כאשר המים נכנסים לבור הזריעה, מבור הזריעה המים ממשיכים הלאה לבור התחתון, ואין המים הזוחלין מטהרים את המים השאובים שנכנסים לתוכם. | ב. כאשר המים נכנסים לבור הזריעה, מבור הזריעה המים ממשיכים הלאה לבור התחתון, ואין המים הזוחלין מטהרים את המים השאובים שנכנסים לתוכם. | ||
| שורה 61: | שורה 68: | ||
בעיה נוספת, הקיימת שני מיני הבורות, של זריעה והשקה: | בעיה נוספת, הקיימת שני מיני הבורות, של זריעה והשקה: | ||
א. נתן סאה ונטל סאה - המי גשמים מתחלפים בתדירות גבוהה, לאחר מספר פעמים של מילוי לא נשארים מי גשמים מקוריים, חלק מהראשונים סוברים שמקוה כזה פסול מן התורה, וחלקם סבור שזוהי בעיה מדרבנן, (אף | א. נתן סאה ונטל סאה - המי גשמים מתחלפים בתדירות גבוהה, לאחר מספר פעמים של מילוי לא נשארים מי גשמים מקוריים, חלק מהראשונים סוברים שמקוה כזה פסול מן התורה, וחלקם סבור שזוהי בעיה מדרבנן, (אף שבשולחן ערוך נפסק להתיר בבעיה זו, הש"ך כתב להחמיר במקווה כזה לכתחילה). במקוה של בור על גבי בור, לא שייך חשש כזה, כי מי הגשמים שהם קרים בדרך כלל נשארים תמיד למטה. | ||
== התייחסות למקוה על גבי מקוה בגאונים ובראשונים == | == התייחסות למקוה על גבי מקוה בגאונים ובראשונים == | ||
במשנה כתוב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עוקת המערה אין מטבילין בה אלא אם כן הייתה נקובה כשפופרת הנוד. אמר [[רבי יהודה]]: אימתי? בזמן שהיא מעמדת עצמה, אבל אם אינה מעמדת עצמה מטבילין בה כמה שהיא|מקור=[[מסכת מקוואות]] פרק ו' משנה א'}}. | במשנה כתוב: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עוקת המערה אין מטבילין בה אלא אם כן הייתה נקובה כשפופרת הנוד. אמר [[רבי יהודה]]: אימתי? בזמן שהיא מעמדת עצמה, אבל אם אינה מעמדת עצמה מטבילין בה כמה שהיא|מקור=[[מסכת מקוואות]] פרק ו' משנה א'}}. | |||
שיטת ה[[רמב"ם]] בפירוש ה[[משנה]], ואחריו רבי עובדיה מברטנורא והתוספות יום טוב, דעוקת המערה היא גומא שחופרים תחת קרקע המקוה כעין מחבוא, לפיכך צריך שיהיה ביניהם חיבור כשפופרת הנוד, ועל זה מפרש רבי יהודה שאין דין זה אמור, אלא כאשר שהגג המפסיק בין המערה לגומא חזק כל כך, עד שמונע מהמקוואות להתערב זה בזה, אבל אם הרצפה דקה, שאם טובלים במערה היא נופלת, נחשבים המקוואות כמקוה אחת. | שיטת ה[[רמב"ם]] בפירוש ה[[משנה]], ואחריו רבי עובדיה מברטנורא והתוספות יום טוב, דעוקת המערה היא גומא שחופרים תחת קרקע המקוה כעין מחבוא, לפיכך צריך שיהיה ביניהם חיבור כשפופרת הנוד, ועל זה מפרש רבי יהודה שאין דין זה אמור, אלא כאשר שהגג המפסיק בין המערה לגומא חזק כל כך, עד שמונע מהמקוואות להתערב זה בזה, אבל אם הרצפה דקה, שאם טובלים במערה היא נופלת, נחשבים המקוואות כמקוה אחת. וכך פסק [[הרמב"ם]]{{הערה|1=פ"ח מהל' מקוואות ה"ד.}}, וכן פסק המחבר ב[[שו"ע]]{{הערה|1=[[יו"ד]] סימן רא סעי' נט.}}. | ||
הרי לנו פשטות המשנה, שממנה משמע שמים על גבי מים ונקב מחבר ביניהם, אין בזה משום קטפרס, ואדרבה מהני נקב זה לחבר העוקה שתחת המערה עם המים שלמעלה להשלים השיעור דמ' סאה להיות כשרה לטבול בהעוקה, אף שאין בה שיעור מקוה, דהוי פסול דאורייתא. ודון מינה לענייננו, דמקוה על גבי מקוה לא חשיבי קטפרס, ושפיר מהני הנקב לצרפן. | הרי לנו פשטות המשנה, שממנה משמע שמים על גבי מים ונקב מחבר ביניהם, אין בזה משום קטפרס, ואדרבה מהני נקב זה לחבר העוקה שתחת המערה עם המים שלמעלה להשלים השיעור דמ' סאה להיות כשרה לטבול בהעוקה, אף שאין בה שיעור מקוה, דהוי פסול דאורייתא. ודון מינה לענייננו, דמקוה על גבי מקוה לא חשיבי קטפרס, ושפיר מהני הנקב לצרפן. | ||
| שורה 72: | שורה 80: | ||
ומפורש הדבר עוד יותר בפירוש המיוחס לרבינו [[האי גאון]] על משנה זו, וז"ל: {{ציטוטון|ועוקה זו כעין שוקת, נקוב בתחתיתו, נתון על פי הביב או על פי המערה}}. הרי שגם הוא מפרש המשנה כה[[רמב"ם]] שהעוקה והמערה הן זו על גבי זו, אלא שלרמב"ם העוקה היא תחת המערה, ואילו לדעת רבינו האי גאון העוקה היא על המערה, ואם כן מדובר ממש במקוה על גבי מקוה שבעליון יש מים שאובים ובתחתון מי גשם, ועל זה שנינו במשנה שאם יש נקב כשפופרת הנוד, אפילו אם אין בעוקה מ' סאה, מטבילין בתוכה. | ומפורש הדבר עוד יותר בפירוש המיוחס לרבינו [[האי גאון]] על משנה זו, וז"ל: {{ציטוטון|ועוקה זו כעין שוקת, נקוב בתחתיתו, נתון על פי הביב או על פי המערה}}. הרי שגם הוא מפרש המשנה כה[[רמב"ם]] שהעוקה והמערה הן זו על גבי זו, אלא שלרמב"ם העוקה היא תחת המערה, ואילו לדעת רבינו האי גאון העוקה היא על המערה, ואם כן מדובר ממש במקוה על גבי מקוה שבעליון יש מים שאובים ובתחתון מי גשם, ועל זה שנינו במשנה שאם יש נקב כשפופרת הנוד, אפילו אם אין בעוקה מ' סאה, מטבילין בתוכה. | ||
וכן יש להביא ראיה מדברי הר"ש במס' מקוואות | וכן יש להביא ראיה מדברי הר"ש במס' מקוואות{{הערה|1=פרק ג' משנה א' - הביאו [[הבית יוסף]] סימן רא.}} שמביא תוספתא שבה כתוב: {{ציטוטון|שתי בריכות של ארבעים סאה זו על גבי זו, ונפלו ג' לוגין מים לעליונה, ונפתקו ובאו לתחתונה, כשרים, שאני אומר שלמו ארבעים סאה עד שלא ירדו ג' לוגין}}. ופי' הר"ש שמדובר בבריכות שבכ"א מהן חסרים שלושה לוגין לשיעור ארבעים סאה, וכשנפלו ג' לוגין שאובים לעליונה ומשם ירדו ג' לוגין לתחתונה, "לא אמרינן דהיינו אותן ג' לוגין עצמן השאובים הן נינהו דירדו לתחתונה, דאי אפשר שלא יתערב מעט במי הבריכה העליונה, ונמצא שהשלימו ארבעים סאה של התחתונה קודם שירדו לה כל ג' לודין, הלכך שני המקוואות כשרים, תחתונה כשרה כדפרשינן, ועליונה משום דמחוברת לתחתונה, וכ[[רבי מאיר]] דאמר בסוף פ"ב ד[[חגיגה]], מטבילין בין בעליונה ובין בתחתונה, אי נמי אפילו כ[[רבי יהודה]], וכגון דלא גבוהה כולי האי, דלאחר שמתערבין נעשה הכול אשבורן". | ||
ובשו"ת הרא"ש | ובשו"ת הרא"ש{{הערה|1=כלל לא אות ב.}} מביא דברי הר"ש, ומבאר שהר"ש מבאר המשנה כר"מ, שהמקוואות מרוחקות בגובה זו מזו, והתוספתא דאתיא לכו"ע - שהמקוואות סמוכים זה על גבי זה ולאחר שמתחברים נחים הכול באשבורן{{הערה|1=עי"ש באריכות ההסבר}}. | ||
וכן מבואר | וכן מבואר גם כןבמאירי{{הערה|1בפ"ג דמס' מקוואות.}}, שהביא גם כןהתוספתא הנ"ל, וז"ל: "לעניין פסק דווקא כשאין העליונה גבוהה כ"כ, שיהיו מימיה זוחלין, וכן שנתערב עם התחתונה בנקב הראוי". | ||
הרי מפורש מדברי הראשונים, הר"ש הרא"ש והמאירי, דגם כשהמקוה העליונה היא | הרי מפורש מדברי הראשונים, הר"ש הרא"ש והמאירי, דגם כשהמקוה העליונה היא על גבי המקוה התחתונה, מכל מקום אם אינם גבוהים זה מזה כל כך באופן דלאחר שמתערבין העליון לתחתון נחים שני המקוואות באשבורן - שפיר טובלים במקוה העליון, אפילו אין בו ארבעים סאה רק על ידי צירוף המים שבמקוה התחתונה, מכל מקום מהני החיבור המקוואות על ידי הנקב הראוי שביניהם, ובזה כו"ע מודים שאין בו חשש קטפרס. | ||
וכן יש להביא מדברי התוספתא | וכן יש להביא מדברי התוספתא{{הערה|1=עירובין פ"ח.}} והביאה [[הרמב"ם]] בהל' שבת{{הערה|1=פכ"ב הכ"א.}}, וז"ל: "שתי מטהרות [=מקוואות] זו על גבי זו, נוטל את הפקק מבינתיים ומשיקן, ומחזיר את הפקק למקומו, מפני שאינו בא לידי סחיטה, שהרי דעתו שיצאו המים". והב"י מביאו בהל' שבת (סי' שכ) וכן הביאו המג"א שם{{הערה|1=ס"ק כג.}}. | ||
ומדברי הרמב"ם יש ללמוד שבמקוה | ומדברי [[הרמב"ם]] יש ללמוד שבמקוה על גבי מקוה אין חשש קטפרס, שהרי שפתיו ברור מללו "שתי מטהרות זו על גבי זו", וכתב דמכשירין על ידי נקב השקה שבין המקוואות, ולא העירו נושאי כליו או שאר האחרונים דיש בו משום קטפרס. וכן כתב ראיה זו בשו"ת מהרש"ם{{הערה|1=ח"ב סימן נט.}}. | ||
== חשש חיבור קטפרס == | == חשש חיבור קטפרס == | ||
בנוגע לשתי מקוואות המחוברות על ידי הסילון, נחלקו גדולי האחרונים, | בנוגע לשתי מקוואות המחוברות על ידי הסילון, נחלקו גדולי האחרונים, וה[[דברי חיים]] כתב שהמקווה העליון פסול כיון שמחובר לתחתון על ידי קטפרס (חיבור שאינו במישור), מטעם זה יש שהתנגדו לבנית מקווה בור על גבי בור. | ||
על פי מה שכתוב לעיל, יש להסביר מדוע גם לשיטת | על פי מה שכתוב לעיל, יש להסביר מדוע גם לשיטת הדברי חיים אין חשש שעובי כתלי הנקב יהיו נחשבים כסילון קטן - וכחיבור שעל ידי קטפרס, כי הגדרת החיבור על ידי סילון הוא רק כשבא לחבר שני מקוואות נפרדים (כשרחוקים זה מזה), אבל במקוה על גבי מקוה ובהפסק רצפה ביניהם, הרי מקוה העליון והתחתון נחשבים כאחד, ואין כאן חשש סילון, הן מצד אופן בניין המקוה, הן מפאת אופן חיבורו והן בשל מהות הסילון. | ||
דברים אלו גם מדויקים, מתוך תשובת הדברי חיים עצמו | דברים אלו גם מדויקים, מתוך תשובת הדברי חיים עצמו | ||
אופן בניין המקוה - כי באופן בניית מקוה | אופן בניין המקוה - כי באופן בניית מקוה על גבי מקוה, צורתה ובניינה ויציקתה כאחת מחברם להיות נחשבים כמקוה אחת, שהרי כתלי המקוה התחתון הם המשך המקוה העליון, והפתח להיכנס למקוה התחתון (כשרוצים לתקנה ולנקותה) הוא רק דרך מקוה העליון, ולפני ששמים את הכיסוי המחלק הרי הם ממש מקוה אחת עמוקה, ורצפת מקוה העליון נגמרת למטה על רצפת מקוה התחתון, דהיינו שכתלי ורצפת מקוה התחתון הם חלק ממקוה העליון. | ||
להוסיף שהשני נקבים במידת טפח מחשבים את שתי הבורות לבור אחד (כך על פי דברי הרב דווארקין אודות מקוה "בור על גבי בור"), כיון שבדיני טומאה וטהרה, נקב טפח מחבר את שתי בתים להיות נחשבים כבית אחד. | |||
[[חסידות צאנז]] קלויזנבורג משתמשים במקוה כשי' הדברי חיים בלי השקאה לבור על גבי בור. מ"מ כתב בספר [[תיקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו]] (עמוד קמד) מכתב מהרב [[חיים אליהו לאנדא]] "הנני לספר מה שאני בעצמי הייתי נוכח בהזדמנות של ביקר שערך אבי הרב זלה״ה אצל האדמו״ר מקלויזנבורג זצ״ל בקרית צאנז (וגם בנו ממלא מקומו בארה״ק הי׳ נוכח), והוסב השיחה בענין המקוה, והתלונן שחסידי צאנז בפתח תקוה רוצים מקוה שתהא מתאימה לשיטת הדברי חיים, והיות ששם המקוה היא בור ע"ג בור ועובי התקרה האמצעית היא כעין הסילון המחבר שני מקוואות זו ע"ג זו. ואבי השיב שאינו כן אלא בנידון דידן אין אלו שתי המקוואות אלא מקוה אחת ממש, והאריכו בשיחה אודות זה. מספר שעות לאח"ז כשחזרנו לביתינו, טלפן אל אבי בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג בשליחות אביו, ואמר, שעבר שוב על הרשימה הנודעת של אבי הרב זללה"ה, ואמר שאם אמנם עושים בדיוק כפי הכתוב שם, זה בודאי טוב גם לפי דעת הדברי חיים." | |||
[[חסידות סאטמר]] הולכים בשיטת הדברי חיים מצאנז, | [[חסידות סאטמר]] הולכים בשיטת הדברי חיים מצאנז, ואעפ"כ עושים מקוואות כשי' הרבי הרש"ב, הם עושים בור טבילה (ואינו ע"ג בור), ומשיקים אותו לבור על גבי בור. | ||
==ראו | ==מאבק הרב חנזין - מקוואות חב"ד== | ||
הרב [[דוד חנזין]], מתוקף היותו ממונה על המקוואות ב[[פתח תקווה]], דאג משנות הי' ובמשך עשרות שנים לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות התנגדות מהחוגים הליטאים ובראשם [[אברהם ישעיהו קרליץ|החזון איש]]{{הערה|הרב אשכנזי ח"א ע' 24 וח"ב ע' 47, דוד עבדי ע' 104 ובנספח אגרות הרבי לרב חנזין}}. | |||
[[הרבי]] עודדו במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב"דיים באמצעות אגרות ואף התבטאויות נדירות בשיחות קודש, ואכן, בנחישות ראויה הצליח להקים מקוואות רבים בשיטת חב"ד. | |||
וכשלא היה תקציב לבניית מקווה בור על גבי בור, כתב לרבי כי אם יהיה צורך בהלוואה, הוא ייקח חלק בהלוואה זו. על כך ענה לו הרבי: | |||
"אם יוצרך להלואה, הרי גם אני משתתף בזה מהקופות אשר תחת ידי בסכום של חמישים לירה, אשר יוכל לשלמו בעוד כחצי שנה"{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח"ה ע' שז}} | |||
==התפתחות מקוואות חב"ד== | |||
מאז שנות הי' החלו קהילות חב"ד ושלוחי הרבי בכל העולם, לבנות מקואות בור על גבי בור, ועם הזמן רבני ועסקני חב"ד לצד שלוחי הרבי דאגו להקמת מקוואות בכל רחבי העולם בשיטת בור על גבי בור. | |||
עם השנים נבנו מאות מקואות בור על גבי בור, מתוכם למעלה מ-200 בארץ הקודש. | |||
===מומחי מקוואות חב"ד=== | |||
במהלך השנים רבנים ואנשי מקצוע רכשו ידע וניסיון בהקמת ואחזקת מקוואות חב"ד. בין המומחים: | |||
*הרב [[משה לנדא]] ע"ה | |||
*הרב [[אליהו לנדא]] | |||
*הרב [[מיכאל הלפרין]] | |||
*הרב [[בועז לרנר]] | |||
*הרב [[שמואל לוין]] | |||
*הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]] | |||
==מומחה ועסקן המקוואות הרב בועז לרנר== | |||
הרב [[בועז לרנר]] מ[[נחלת הר חב"ד]] היה מומחה בעל שם עולמי ל[[מקווה|מקוואות]], בעיקר במקווה חב"ד, ונסע תדיר למקומות נידחים בעולם, לסייע בבניית ופיקוח מקוואות. בסך הכול בנה והכשיר הרב בועזר לרנר מאות מקוואות במקומות שונים בעולם, ושימש כבא כוחם של [[בית דין רבני חב"ד|רבני חב"ד]] בארץ הקודש. | |||
[[קובץ:לרנר במקווה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[בועז לרנר]] בבדיקת מקווה בור על גבי בור ב[[קריית אונו]]]] | |||
בשכונת מגוריו נחלת הר חב"ד עסק בבניית מקווה נשים חיה מושקא. ובנה מקווה לצד בית הכנסת בשכונה אותה בנה נחלת מנחם. | |||
ב[[ט"ו אייר]] [[תשע"ה]], נסע לחנוכת מקווה חב"ד בקלארק שב[[פיליפינים]] ולאחריו נסע ל[[מנילה]], ושם נפטר בפתאומיות במהלך [[התוועדות]] מדום לב והוא בן 64 שנים. | |||
===מקווה על גבי האוצר=== | |||
בשנת [[תשע"ד]] הוציא לאור קונטרס "מקווה על גבי האוצר", בעניין [[מקווה בור על גבי בור]] כשיטת חב"ד לפי תקנת [[הרבי הרש"ב]]. בקונטרס סקירה על השתלשלות הדברים שהביאו לתקנת הרבי הרש"ב, וביאורים של הרבי לאורך השנים על תקנה זו. גם ניתנים הוראות למעשה בפועל באופן הכשרת מי העיר במקוה על גבי האוצר כפי הוראות הרבי הרש"ב והרבי מלך המשיח. | |||
קונטרס זה היה אמור להוות תדפיס, מתוך ספר שהיה אמור לצאת. אך עקב פטירתו נעצרה יוזמה זו. | |||
==מרכז מקוואות חב"ד== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[מרכז מקוואות חב"ד]]}} | |||
החל משנת [[תשס"ז]] מפעיל [[בית דין רבני חב"ד]] זרוע מיוחדת העוסקת בייסוד, ביסוס וחיזוק מקוואות חב"ד ברחבי הארץ, מתן סיוע הסברתי וטכני, פיקוח ושימור מקוואות חב"ד תוך הקפדה על הרף הגבוה ביותר של הידור והלכה. | |||
המרכז מנוהל על ידי רב קהילת חב"ד ברמה ג' ב[[בית שמש]], הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], לצד אביו הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] והרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], חברי בית הדין. | |||
==ראו גם== | |||
*[[ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה]] | *[[ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[ | *הרה"ג הרב יעקב לנדא, תיקוני המקווה ועשייתה [הוראות ששמע הרב לנדא מהרבי הרש"ב], נדפס בסוף חלק חמישי, יורה דעה, של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, מהדורת קה"ת החדשה, עמ' תקסח-תקסט. | ||
*'''מקים המקוואות''', שיחה עם הגאון הרב מאיר פויזן, שבועון כפר חב"ד גליון 1896 עמוד 58 | |||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
* | * '''[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mkvh.pdf תיקוני מקוואות]''', הרב [[שלום דובער לוין]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ח]] {{PDF}}. | ||
* | * '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59025_he_1.pdf תורת טבלין]''' - קונטרס בעניני מקוואות על-פי הוראות רבותינו נשיאנו, הרב אלעזר הלוי רייטשיק, {{PDF}}. | ||
* | * '''[http://www.mikve.net/content.asp?pageid=505 מקווה חב"ד]''', הרבנית טובי הנדל, - אתר מקווה. נט | ||
* | * '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 מה זה מקוה חב"ד?]''', הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], "פרד"ס חב"ד", קיץ [[תשס"ג]] (גיליון 11) - אתר שטורעם {{שטורעם|}} | ||
* הגר"ע יוסף, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=1340 מקווה בור על גבי בור - כשר למהדרין, ואדרבה - עדיף!]''', צילומים מתוך הספר 'טהרת הבית' חלק ג' עמוד שט"ז {{תמונה}} {{שטורעם|}} י"א בכסלו תשס"ח | |||
*[[אסף פרומר|א. אברהם]] '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/652.pdf ניסים בטהרתם]''', סיפורי ניסים בעקבות בניית מקווה בשיטת חב"ד, [[שבועון בית משיח]] גליון 652 עמוד 26] {{בית משיח|}}. | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1874 מהו מקווה חב"ד? שיעור מקיף] הרב אליהו לנדא, {{וידפו|}} | |||
*בועז לרנר, [http://www.chabad.info/images/notimage/81483_he_1.pdf '''מקווה ע"ג האוצר"], תשע"ד. {{PDF}} | |||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mikvah%20-%20Marcheshvan%2027%2C%205777.pdf תמונות ותרשים המקווה שנבנה על ידי אדמו"ר הרש"ב]''' {{PDF|}} | |||
*[http://www.teshura.com/Mikvah%20-%20Marcheshvan%2027%2C%205777.pdf מקווה טהרה] תשורה מיום עיון, תשע"ז {{PDF|}} | |||
*סדרת שיעורים מאת רבני בית דין רבני חב"ד על ייחודיותו של מקווה חב"ד: '''[https://col.org.il/news/127408 מה אתם יודעים על מקווה חב"ד?]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/127506 למה צריך לבדוק את המקווה שוב ושוב?]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/127601 מה לא טוב בגומי?]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/127834 כל כמה זמן נוהגים להחליף את מי הגשמים במקווה חב"ד ומדוע?]''' {{וידאו}}{{COL}} | |||
*הרב מנחם מענדל וילשאנסקי, '''[https://chabad.info/news/kinushashluchim/634347/ חשיבות ההשגחה על מקווה חב"ד]''', במסגרת הרצאות [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"א]] {{וידפו}} | |||
*[https://chabad.info/beis-medrash/668340/ '''"מה שתשיב"'''] הרב לבנוני מגיב לטענת "מוציא לעז על הראשונים" במקווה חב"ד ומוכיח שיטות '''כל הפוסקים''' מכל החוגים בדבר מקווה זה {{וידפו|}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מקווה|**]] | |||
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־18:19, 1 באפריל 2024
מקוה חב"ד ("בור על גבי בור") בנויה בשיטה שחידש הרבי הרש"ב. מקוה כזה נבנה לראשונה בבניין בו שכנה ישיבת תומכי תמימים רוסטוב. במקווה זה קיימים מעלות רבות, ומקווה זה מהווה מענה לכל החששות שקיימות במקוואות המושקים באופנים אחרים למי-גשם. "בור על גבי בור" הכוונה היא בניית מקוה על גבי מקוה.
טבילה במקווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מקוה |
טבילה מטומאה לטהרה חייבת להיות במקוה או מעיין המחזיק 40 סאה (לערך כ250/300 ליטר) מים שלא נשאבו. במשך כל הדורות, הצריכים טבילה טבלו במעיינות, עם הזמן התחלפו המעיינות במקוואות שנבנו על גבי מי-המעיין, מקוואות אלו היו יותר נוחות לשימוש. עם התפתחות הטכנלוגיה, האפשרות להולכת מים לרחבי העיר על ידי צינורות והאפשרות לחמם מים, החלו בנית מקוואות חמים. כבר אדמו"ר הזקן יסד תקנה לבנין מקוה על גבי מעין באופן שיוכלו לחמם (באופן חלקי) את המים.
כוונת המקווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כוונת המקווה היא לטהר את המקיפים דטומאה הנדבקים באדם בשעת נגיעתו בדבר טמא. טהרה זו היא ע"י טבילה במים הרומזים לפנימיות הכתר.
|
| ערך מורחב – כוונת המקווה |
המקוה ברוסטוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך זמן מגורי רבותינו נשיאנו, בעיירה ליובאוויטש בנו מקוה עם חיבור למי התהום, וכפי התקנה של אדמו"ר הזקן.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עבר אדמו"ר הרש"ב, לגור בעיר רוסטוב, שם לא היה אפשרות לגור בסמיכות לנהר, ולהגיע למי התהום, אי לכך התחיל הדיון על בנית מקוה, (מקוה עם בסיס של מים שאובים הוכשר לראשונה על ידי החתם סופר, אך אדמו"ר הרש"ב שלל מאד הקמת מקוה באופן כמו שבנה החתם סופר).
אדמו"ר הרש"ב התייעץ עם מספר רבנים שהיו בקיאים בענין, והורה לרב יעקב לנדא לפקח על בנין המקוה. בנין המקוה נעשתה תוך זמן קצר. לאחר עזיבת אדמו"ר הריי"צ את רוסטוב ננטש המקוה, לאחר נפילת הקומניסטים, חזרו לשם חסידי חב"ד וגילו את המקוה, עדין עומד על תילו.
אופן בניית מקוה על גבי מקוה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אופן בנית המקוה, נמסר לחסידים על ידי הרב יעקב לנדא, כפי ששמע זאת מפי אדמו"ר הרש"ב.
חופרים בור עמוק, מחציתו התחתונה היא אוצר למי הגשמים, ועל גביו עושים רצפה, מעל הרצפה ישנה מקוה נוספת (זאת אומרת שתקרת המקוה התחתונה היא רצפת העליונה). ברצפה שבין שתי המקוואות ישנם שני נקבים כשיעור טפח על טפח כל אחד לחבר את המים שבמקוה העליון לתחתון. הסיבה לכך, היא שאם יסתם אחד מהם מבלי משים, ולא ירגישו בזה[1]
לאחר מילוי הבור התחתון במים הכשרים (מים שאינם שאובים), מוסיפים מים שאובים לבור העליון.
הדרך לבניית מקווה כזו, כיום, היא כך: חופרים בור אחד עמוק, אותו חוצים לשניים על ידי מפריד ממלט באמצע גובהו לרוחב. כך נוצרים שני בורות - בור עליון ובור תחתון. המפריד מהווה רצפה לעליון ותקרה לתחתון. הבור העליון הוא מקווה הטבילה והבור התחתון הוא אוצר מי הגשמים. חשוב להקפיד לצקת את המקווה העליון והתחתון יחד, מפני שאם יוצקים אותם בנפרד עלולים לזחול המים במקום חיבורם, ואז יש חשש ל"מים זוחלין" הפוסלים את המקווה.
במפריד המלט יש פתח, בגודל המאפשר מעבר של אדם, על מנת לטפל בבור מי הגשמים. על הפתח יש מכסה שיש. בשעת המילוי מסירים את המכסה. אדמו"ר הרש"ב הורה שבנוסף ימתינו עד שיעלו המים על גדות הרצפה. דעת הרב לנדא הייתה אחרת בנושא[2]. באמצע המכסה הזה, היה נקב ההשקה.
מלבד פתח זה, יש שני פתחים נוספים, בגודל טפח מרובע כל אחד, (בערך ברוחב 10 ס"מ, בשונה מנקב ההשקה שהוא עגול וקוטרו כ-6 ס"מ כאמור) המרוחקים זה מזה, כדי שאם יתכסה אחד בשוגג על ידי הטובלת, יישאר השני פתוח. מי הגשמים יורדים דרך צינור מיוחד שאין לו גדר כלי ואינו עשוי מחומר המקבל טומאה, אל תוך מקווה הטבילה היבש ומשם למטה, אל האוצר. לאחר מילוי האוצר, ממלאים את מקווה הטבילה במי ברז שאובים, מתוך צינור המכוון כך, שהמים זורמים היישר אל מקום הפתח. המים השאובים מתחברים מיידית אל מי הגשמים שבאוצר התחתון ומתכשרים על ידי מגעם (השקה).
לפי דברי הרב יעקב לנדא, הסיבה שאדמו"ר הרש"ב הכריע לעשות מקווה מסוג זה, הוא משום שבמקוה זה המים בבור העליון אינם מתערבים במהירות במי הבור התחתון, כיון שמשקלם הסגולי נמוך ממי הבור התחתון בשל חומם הגבוה יחסית למי הבור התחתון[3], ובכך יוצאים ידי שיטות הסוברות כי יש צורך ברוב מי גשמים, דבר שאינו אפשרי לאורך זמן בבור עם השקה מן הצד, וישנם המפקפקים במידת התועלת המעשית שדבר.
הוראות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הרש"ב, הורה גם מספר הוראות נוספות אודות לכשרות המקווה, שאינן קשורות ישירות לדין בור על גבי בור:
- שאורך המקווה יהיה לא פחות מ1.424 מטר בכדי לאפשר טבילה במתיחת כל הגוף, כי זו היא עיקר הטבילה לפי שיטת אדמו"ר הצמח צדק[4].
- שהברז שבבור התחתון, המיועד לכניסת מי הגשמים לא יהיה במקווה, אלא במרחק מה, כדי שלא יבואו ישר מכח אדם אלא דרך המשכה. גם בבור העליון היה ברז, שאותו פתחו רק לאחר שמילאו את הגשמים ללא כח גברא, ואז מילאו את הבור העליון, במים רגילים.
- ניקוי המקווה על ידי משאבה וצנור גומי.
- לא להשתמש בפקקי גומי, שכן על פי פסק אדמו"ר הזקן הוא דבר המקבל טומאה.
- שבגג שעליו עוברים מי הגשמים לא יהיו דברים המעכבים את המים (שהוא חשש כלי ומים שאובים).
- שיהיה תמיד עוד מחסן מי גשמים מוכן להחלפת המים, וגם בו הבור יהיה במרחק ולא בתוכו כנ"ל.
- מדת האמה למקווה, אדמו"ר הרש"ב חישב לפי מדה של 6.23 סנטימטר. שעור מקווה לפי זה הוא כ726 ליטר.
מעלות המקווה שעל ידי השקה וזריעה[עריכה | עריכת קוד מקור]
קיימים שני אופנים נוספים לבניית מקוואות. שני אופני הבניה של מקוואות אלו הוכשרו על ידי גדולי ישראל, אך קיימים בהם בעיות רבות. חלק מהבעיות מחמת המציאות בשטח שיוצרות בעיות הלכתיות, וחלק מהבעיות נובעות מסיבה הלכתית בעצם צורת המקוה.
השקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הדרך האחת היא - השקה. ממלאים בור כשר במים גשמים, ובצידו יש בור בו קיימים מים שאובים.
החששות הקיימות במקוה השקה:
א. לעיתים הנקב בין שתי המקוואות לא פתוח, מתוך כוונה להשאיר את מי המקווה נקיים, והמקוה לא הוכשר (גם עם הנקב נפתח ונסגר ישנה שיטה המובאת בש"ך, לפיה יש להחמיר במקוה כזה).
ב. ייתכן שלא ימלאו את הבור עד הנקב, שבין שתי המקוואות, והמקווה ישאר פסול.
זריעה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הדרך השניה היא - זריעה, (ממלאים בור במי גשמים ואליו שופכים מים רגילים, הממלאים את המקוה התחתונה).
החששות הקיימות במקוה זריעה:
א. לפעמים ייתכן, שבפתיחת הפקק יכנסו ג' לוגין מכוח אדם, ועל פי ההלכה הם פוסלים את המקוה, (ג' לוגין שנכנסו קודם שיש במים מ' סאה פוסלים).
ב. כאשר המים נכנסים לבור הזריעה, מבור הזריעה המים ממשיכים הלאה לבור התחתון, ואין המים הזוחלין מטהרים את המים השאובים שנכנסים לתוכם.
ג. באם לא מנגבים היטב את בור הטבילה לפני מילוייה באופן שלא נשאר בה מים, ייתכן שישארו בבור ג' לוגין מים שאובין (לערך ליטר), ממי המשאבה וכדו', והמקווה יפסל בג' לוגין מים שאובים. כיון שדי בכמות של שלושה לוגין כ-1200 מ"ל בקירוב כדי לפסול את המקוה, למרות שלאחר שכבר נתמלא הבור בארבעים סאה שוב כל כמות מים אינה פוסלת.
בעיה נוספת, הקיימת שני מיני הבורות, של זריעה והשקה:
א. נתן סאה ונטל סאה - המי גשמים מתחלפים בתדירות גבוהה, לאחר מספר פעמים של מילוי לא נשארים מי גשמים מקוריים, חלק מהראשונים סוברים שמקוה כזה פסול מן התורה, וחלקם סבור שזוהי בעיה מדרבנן, (אף שבשולחן ערוך נפסק להתיר בבעיה זו, הש"ך כתב להחמיר במקווה כזה לכתחילה). במקוה של בור על גבי בור, לא שייך חשש כזה, כי מי הגשמים שהם קרים בדרך כלל נשארים תמיד למטה.
התייחסות למקוה על גבי מקוה בגאונים ובראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשנה כתוב:
עוקת המערה אין מטבילין בה אלא אם כן הייתה נקובה כשפופרת הנוד. אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שהיא מעמדת עצמה, אבל אם אינה מעמדת עצמה מטבילין בה כמה שהיא
— מסכת מקוואות פרק ו' משנה א'
.
שיטת הרמב"ם בפירוש המשנה, ואחריו רבי עובדיה מברטנורא והתוספות יום טוב, דעוקת המערה היא גומא שחופרים תחת קרקע המקוה כעין מחבוא, לפיכך צריך שיהיה ביניהם חיבור כשפופרת הנוד, ועל זה מפרש רבי יהודה שאין דין זה אמור, אלא כאשר שהגג המפסיק בין המערה לגומא חזק כל כך, עד שמונע מהמקוואות להתערב זה בזה, אבל אם הרצפה דקה, שאם טובלים במערה היא נופלת, נחשבים המקוואות כמקוה אחת. וכך פסק הרמב"ם[5], וכן פסק המחבר בשו"ע[6].
הרי לנו פשטות המשנה, שממנה משמע שמים על גבי מים ונקב מחבר ביניהם, אין בזה משום קטפרס, ואדרבה מהני נקב זה לחבר העוקה שתחת המערה עם המים שלמעלה להשלים השיעור דמ' סאה להיות כשרה לטבול בהעוקה, אף שאין בה שיעור מקוה, דהוי פסול דאורייתא. ודון מינה לענייננו, דמקוה על גבי מקוה לא חשיבי קטפרס, ושפיר מהני הנקב לצרפן.
ומפורש הדבר עוד יותר בפירוש המיוחס לרבינו האי גאון על משנה זו, וז"ל: "ועוקה זו כעין שוקת, נקוב בתחתיתו, נתון על פי הביב או על פי המערה". הרי שגם הוא מפרש המשנה כהרמב"ם שהעוקה והמערה הן זו על גבי זו, אלא שלרמב"ם העוקה היא תחת המערה, ואילו לדעת רבינו האי גאון העוקה היא על המערה, ואם כן מדובר ממש במקוה על גבי מקוה שבעליון יש מים שאובים ובתחתון מי גשם, ועל זה שנינו במשנה שאם יש נקב כשפופרת הנוד, אפילו אם אין בעוקה מ' סאה, מטבילין בתוכה.
וכן יש להביא ראיה מדברי הר"ש במס' מקוואות[7] שמביא תוספתא שבה כתוב: "שתי בריכות של ארבעים סאה זו על גבי זו, ונפלו ג' לוגין מים לעליונה, ונפתקו ובאו לתחתונה, כשרים, שאני אומר שלמו ארבעים סאה עד שלא ירדו ג' לוגין". ופי' הר"ש שמדובר בבריכות שבכ"א מהן חסרים שלושה לוגין לשיעור ארבעים סאה, וכשנפלו ג' לוגין שאובים לעליונה ומשם ירדו ג' לוגין לתחתונה, "לא אמרינן דהיינו אותן ג' לוגין עצמן השאובים הן נינהו דירדו לתחתונה, דאי אפשר שלא יתערב מעט במי הבריכה העליונה, ונמצא שהשלימו ארבעים סאה של התחתונה קודם שירדו לה כל ג' לודין, הלכך שני המקוואות כשרים, תחתונה כשרה כדפרשינן, ועליונה משום דמחוברת לתחתונה, וכרבי מאיר דאמר בסוף פ"ב דחגיגה, מטבילין בין בעליונה ובין בתחתונה, אי נמי אפילו כרבי יהודה, וכגון דלא גבוהה כולי האי, דלאחר שמתערבין נעשה הכול אשבורן".
ובשו"ת הרא"ש[8] מביא דברי הר"ש, ומבאר שהר"ש מבאר המשנה כר"מ, שהמקוואות מרוחקות בגובה זו מזו, והתוספתא דאתיא לכו"ע - שהמקוואות סמוכים זה על גבי זה ולאחר שמתחברים נחים הכול באשבורן[9]. וכן מבואר גם כןבמאירי[10], שהביא גם כןהתוספתא הנ"ל, וז"ל: "לעניין פסק דווקא כשאין העליונה גבוהה כ"כ, שיהיו מימיה זוחלין, וכן שנתערב עם התחתונה בנקב הראוי".
הרי מפורש מדברי הראשונים, הר"ש הרא"ש והמאירי, דגם כשהמקוה העליונה היא על גבי המקוה התחתונה, מכל מקום אם אינם גבוהים זה מזה כל כך באופן דלאחר שמתערבין העליון לתחתון נחים שני המקוואות באשבורן - שפיר טובלים במקוה העליון, אפילו אין בו ארבעים סאה רק על ידי צירוף המים שבמקוה התחתונה, מכל מקום מהני החיבור המקוואות על ידי הנקב הראוי שביניהם, ובזה כו"ע מודים שאין בו חשש קטפרס.
וכן יש להביא מדברי התוספתא[11] והביאה הרמב"ם בהל' שבת[12], וז"ל: "שתי מטהרות [=מקוואות] זו על גבי זו, נוטל את הפקק מבינתיים ומשיקן, ומחזיר את הפקק למקומו, מפני שאינו בא לידי סחיטה, שהרי דעתו שיצאו המים". והב"י מביאו בהל' שבת (סי' שכ) וכן הביאו המג"א שם[13].
ומדברי הרמב"ם יש ללמוד שבמקוה על גבי מקוה אין חשש קטפרס, שהרי שפתיו ברור מללו "שתי מטהרות זו על גבי זו", וכתב דמכשירין על ידי נקב השקה שבין המקוואות, ולא העירו נושאי כליו או שאר האחרונים דיש בו משום קטפרס. וכן כתב ראיה זו בשו"ת מהרש"ם[14].
חשש חיבור קטפרס[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוגע לשתי מקוואות המחוברות על ידי הסילון, נחלקו גדולי האחרונים, והדברי חיים כתב שהמקווה העליון פסול כיון שמחובר לתחתון על ידי קטפרס (חיבור שאינו במישור), מטעם זה יש שהתנגדו לבנית מקווה בור על גבי בור.
על פי מה שכתוב לעיל, יש להסביר מדוע גם לשיטת הדברי חיים אין חשש שעובי כתלי הנקב יהיו נחשבים כסילון קטן - וכחיבור שעל ידי קטפרס, כי הגדרת החיבור על ידי סילון הוא רק כשבא לחבר שני מקוואות נפרדים (כשרחוקים זה מזה), אבל במקוה על גבי מקוה ובהפסק רצפה ביניהם, הרי מקוה העליון והתחתון נחשבים כאחד, ואין כאן חשש סילון, הן מצד אופן בניין המקוה, הן מפאת אופן חיבורו והן בשל מהות הסילון. דברים אלו גם מדויקים, מתוך תשובת הדברי חיים עצמו
אופן בניין המקוה - כי באופן בניית מקוה על גבי מקוה, צורתה ובניינה ויציקתה כאחת מחברם להיות נחשבים כמקוה אחת, שהרי כתלי המקוה התחתון הם המשך המקוה העליון, והפתח להיכנס למקוה התחתון (כשרוצים לתקנה ולנקותה) הוא רק דרך מקוה העליון, ולפני ששמים את הכיסוי המחלק הרי הם ממש מקוה אחת עמוקה, ורצפת מקוה העליון נגמרת למטה על רצפת מקוה התחתון, דהיינו שכתלי ורצפת מקוה התחתון הם חלק ממקוה העליון.
להוסיף שהשני נקבים במידת טפח מחשבים את שתי הבורות לבור אחד (כך על פי דברי הרב דווארקין אודות מקוה "בור על גבי בור"), כיון שבדיני טומאה וטהרה, נקב טפח מחבר את שתי בתים להיות נחשבים כבית אחד.
חסידות צאנז קלויזנבורג משתמשים במקוה כשי' הדברי חיים בלי השקאה לבור על גבי בור. מ"מ כתב בספר תיקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו (עמוד קמד) מכתב מהרב חיים אליהו לאנדא "הנני לספר מה שאני בעצמי הייתי נוכח בהזדמנות של ביקר שערך אבי הרב זלה״ה אצל האדמו״ר מקלויזנבורג זצ״ל בקרית צאנז (וגם בנו ממלא מקומו בארה״ק הי׳ נוכח), והוסב השיחה בענין המקוה, והתלונן שחסידי צאנז בפתח תקוה רוצים מקוה שתהא מתאימה לשיטת הדברי חיים, והיות ששם המקוה היא בור ע"ג בור ועובי התקרה האמצעית היא כעין הסילון המחבר שני מקוואות זו ע"ג זו. ואבי השיב שאינו כן אלא בנידון דידן אין אלו שתי המקוואות אלא מקוה אחת ממש, והאריכו בשיחה אודות זה. מספר שעות לאח"ז כשחזרנו לביתינו, טלפן אל אבי בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג בשליחות אביו, ואמר, שעבר שוב על הרשימה הנודעת של אבי הרב זללה"ה, ואמר שאם אמנם עושים בדיוק כפי הכתוב שם, זה בודאי טוב גם לפי דעת הדברי חיים."
חסידות סאטמר הולכים בשיטת הדברי חיים מצאנז, ואעפ"כ עושים מקוואות כשי' הרבי הרש"ב, הם עושים בור טבילה (ואינו ע"ג בור), ומשיקים אותו לבור על גבי בור.
מאבק הרב חנזין - מקוואות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב דוד חנזין, מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג משנות הי' ובמשך עשרות שנים לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות התנגדות מהחוגים הליטאים ובראשם החזון איש[15].
הרבי עודדו במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב"דיים באמצעות אגרות ואף התבטאויות נדירות בשיחות קודש, ואכן, בנחישות ראויה הצליח להקים מקוואות רבים בשיטת חב"ד.
וכשלא היה תקציב לבניית מקווה בור על גבי בור, כתב לרבי כי אם יהיה צורך בהלוואה, הוא ייקח חלק בהלוואה זו. על כך ענה לו הרבי: "אם יוצרך להלואה, הרי גם אני משתתף בזה מהקופות אשר תחת ידי בסכום של חמישים לירה, אשר יוכל לשלמו בעוד כחצי שנה"[16]
התפתחות מקוואות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאז שנות הי' החלו קהילות חב"ד ושלוחי הרבי בכל העולם, לבנות מקואות בור על גבי בור, ועם הזמן רבני ועסקני חב"ד לצד שלוחי הרבי דאגו להקמת מקוואות בכל רחבי העולם בשיטת בור על גבי בור.
עם השנים נבנו מאות מקואות בור על גבי בור, מתוכם למעלה מ-200 בארץ הקודש.
מומחי מקוואות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך השנים רבנים ואנשי מקצוע רכשו ידע וניסיון בהקמת ואחזקת מקוואות חב"ד. בין המומחים:
- הרב משה לנדא ע"ה
- הרב אליהו לנדא
- הרב מיכאל הלפרין
- הרב בועז לרנר
- הרב שמואל לוין
- הרב חיים אליהו גלוכובסקי
מומחה ועסקן המקוואות הרב בועז לרנר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב בועז לרנר מנחלת הר חב"ד היה מומחה בעל שם עולמי למקוואות, בעיקר במקווה חב"ד, ונסע תדיר למקומות נידחים בעולם, לסייע בבניית ופיקוח מקוואות. בסך הכול בנה והכשיר הרב בועזר לרנר מאות מקוואות במקומות שונים בעולם, ושימש כבא כוחם של רבני חב"ד בארץ הקודש.
בשכונת מגוריו נחלת הר חב"ד עסק בבניית מקווה נשים חיה מושקא. ובנה מקווה לצד בית הכנסת בשכונה אותה בנה נחלת מנחם.
בט"ו אייר תשע"ה, נסע לחנוכת מקווה חב"ד בקלארק שבפיליפינים ולאחריו נסע למנילה, ושם נפטר בפתאומיות במהלך התוועדות מדום לב והוא בן 64 שנים.
מקווה על גבי האוצר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשע"ד הוציא לאור קונטרס "מקווה על גבי האוצר", בעניין מקווה בור על גבי בור כשיטת חב"ד לפי תקנת הרבי הרש"ב. בקונטרס סקירה על השתלשלות הדברים שהביאו לתקנת הרבי הרש"ב, וביאורים של הרבי לאורך השנים על תקנה זו. גם ניתנים הוראות למעשה בפועל באופן הכשרת מי העיר במקוה על גבי האוצר כפי הוראות הרבי הרש"ב והרבי מלך המשיח.
קונטרס זה היה אמור להוות תדפיס, מתוך ספר שהיה אמור לצאת. אך עקב פטירתו נעצרה יוזמה זו.
מרכז מקוואות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מרכז מקוואות חב"ד |
החל משנת תשס"ז מפעיל בית דין רבני חב"ד זרוע מיוחדת העוסקת בייסוד, ביסוס וחיזוק מקוואות חב"ד ברחבי הארץ, מתן סיוע הסברתי וטכני, פיקוח ושימור מקוואות חב"ד תוך הקפדה על הרף הגבוה ביותר של הידור והלכה.
המרכז מנוהל על ידי רב קהילת חב"ד ברמה ג' בבית שמש, הרב חיים אליהו גלוכובסקי, לצד אביו הרב מנחם מענדל גלוכובסקי והרב אברהם מיכאל הלפרין, חברי בית הדין.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרה"ג הרב יעקב לנדא, תיקוני המקווה ועשייתה [הוראות ששמע הרב לנדא מהרבי הרש"ב], נדפס בסוף חלק חמישי, יורה דעה, של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, מהדורת קה"ת החדשה, עמ' תקסח-תקסט.
- מקים המקוואות, שיחה עם הגאון הרב מאיר פויזן, שבועון כפר חב"ד גליון 1896 עמוד 58
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תיקוני מקוואות, הרב שלום דובער לוין, הוצאת קה"ת, תשנ"ח
. - תורת טבלין - קונטרס בעניני מקוואות על-פי הוראות רבותינו נשיאנו, הרב אלעזר הלוי רייטשיק, .
- מקווה חב"ד, הרבנית טובי הנדל, - אתר מקווה. נט
- מה זה מקוה חב"ד?, הרב משה יהודה לייב לנדא, "פרד"ס חב"ד", קיץ תשס"ג (גיליון 11) - אתר שטורעם
- הגר"ע יוסף, מקווה בור על גבי בור - כשר למהדרין, ואדרבה - עדיף!, צילומים מתוך הספר 'טהרת הבית' חלק ג' עמוד שט"ז
י"א בכסלו תשס"ח - א. אברהם ניסים בטהרתם, סיפורי ניסים בעקבות בניית מקווה בשיטת חב"ד, שבועון בית משיח גליון 652 עמוד 26]
. - מהו מקווה חב"ד? שיעור מקיף הרב אליהו לנדא,
- בועז לרנר, מקווה ע"ג האוצר", תשע"ד.
- תמונות ותרשים המקווה שנבנה על ידי אדמו"ר הרש"ב
- מקווה טהרה תשורה מיום עיון, תשע"ז
- סדרת שיעורים מאת רבני בית דין רבני חב"ד על ייחודיותו של מקווה חב"ד: מה אתם יודעים על מקווה חב"ד? • למה צריך לבדוק את המקווה שוב ושוב? • מה לא טוב בגומי? • כל כמה זמן נוהגים להחליף את מי הגשמים במקווה חב"ד ומדוע?
- הרב מנחם מענדל וילשאנסקי, חשיבות ההשגחה על מקווה חב"ד, במסגרת הרצאות כינוס השלוחים העולמי תשפ"א
- "מה שתשיב" הרב לבנוני מגיב לטענת "מוציא לעז על הראשונים" במקווה חב"ד ומוכיח שיטות כל הפוסקים מכל החוגים בדבר מקווה זה
הערות שוליים
- ↑ בלשון הרב לנדא: ובטעמו של דבר נאמר לי מפי קדשו שעכשיו (היינו בזמן שהיה הדבור אלי על זה) אינו זוכר. אבל היה לו טעם בזה כו' וזה פשוט מחשש אולי יקרה פעם שיסתם אחד מהם ולא ירגישו בזה.
- ↑ בלשונו: על זה דנתי אז בפני כ"ק, ובזכרוני נשאר שהסכים לדברי אבל כפי הרשום אצלי שבכל זאת למעשה נשאר כמו קודם שהיו ממלאים עד שמי הגשמים יהיו עולים על הרצפה.
- ↑ ובא גם בסוף שולחן ערוך הרב על חלק יורה דעה.
- ↑ כן הורה לרבנית, כן מסר אדמו"ר הצמח צדק.
- ↑ פ"ח מהל' מקוואות ה"ד.
- ↑ יו"ד סימן רא סעי' נט.
- ↑ פרק ג' משנה א' - הביאו הבית יוסף סימן רא.
- ↑ כלל לא אות ב.
- ↑ עי"ש באריכות ההסבר
- ↑ 1בפ"ג דמס' מקוואות.
- ↑ עירובין פ"ח.
- ↑ פכ"ב הכ"א.
- ↑ ס"ק כג.
- ↑ ח"ב סימן נט.
- ↑ הרב אשכנזי ח"א ע' 24 וח"ב ע' 47, דוד עבדי ע' 104 ובנספח אגרות הרבי לרב חנזין
- ↑ מנחם זיגלבוים, דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח"ה ע' שז