הבדלים בין גרסאות בדף "חיים יצחק אייזיק לנדא"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Cat-a-lot: הסרה מקטגוריה:רבני ערים חב"דיים שימוש בCat-a-lot)
 
(156 גרסאות ביניים של 63 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:יצחק לנדא.jpg|left|thumb|250px|הרב לנדא נואם בכנס של [[מטה משיח]]]]
+
{{דמות
הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' הוא איש [[חינוך]] ותיק, [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ומפקח מערכת הכשרות מטעם הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], באזור הצפון.
+
|שם=הרב חיים יצחק אייזיק לנדא
 +
|תמונה=אייזיק לנדא תשפ"ב.jpeg
 +
|כינוי=רבה של בני ברק
 +
|תאריך לידה=[[ו' באדר]] [[תשכ"א]]
 +
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
 +
}}
 +
הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב העיר ואב"ד [[בני ברק]] (יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט) וראש מערכת הכשרות "הרב לנדא". בעבר כיהן כמורה-צדק בקהילת חב"ד ב[[צפת]], נמנה על ראשי קהילת חב"ד המקומית, ושימש עשרות שנים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולפני כן כראש הישיבה-קטנה '[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]]'.
  
הרב לנדא נולד לרב משה יהודה לייב לנדא, [[רב]] העיר [[בני ברק]]. בצעירותו למד בישיבה ליטאית וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובהמשך יצא לשליחות עם קבוצת תלמידים להקים את [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. לאחרי נישואיו עבר לגור בעיר [[צפת]] ושימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים צפת (קטנה)]] עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של ישיבה גדולה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
+
==תולדות חיים==
 +
[[קובץ:אייזיק לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב"ד]]
  
שיעוריו של הרב לנדא מתייחדים בהסברה טובה וביכולת להבינם, למרות עומקם. לפני שיעוריו מחולק סיכום מהלך כל השיעור הקרוב. במסגרת תפקידו גם [[התוועדות|מתוועד]] הרב לנדא בישיבה במשך ימי השנה ובמיוחד במוצאי שבת סליחות.
+
הרב לנדא נולד ב[[ו' אדר]] [[תשכ"א]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[רב]] העיר [[בני ברק]] ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] [[ליטא]]ית "אור ישראל" בפתח תקווה, וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]] לנסוע לשליחות לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה במגדל העמק]] שהוקמה כשנה וחצי קודם על ידי מוסדות "מגדל אור" של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]]. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה.  
  
בין השנים [[תשס"ה]] ו[[תשס"ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]].
+
בשנת [[תשמ"א]] נסע ל[[קבוצה|שנת ה'קבוצה']] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את [[הרבי]] ולעזור ל[[מזכירות הרבי|מזכירות]] באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו ה[[מזכיר]] [[יהודה לייב גרונר|הרב גרונר]] וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום שנמצא היום [[מוזיאון צבאות השם]]) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של [[דמי מעמד]] או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.
  
העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
+
לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], החל לשמש בה כ[[ראש ישיבה]] ובאותה שנה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת נחמה רבקה, בת ר' משה בצלאל וקסלשטיין מירושלים, וקבע את מגוריו בקריית חב"ד ב[[צפת]]. בתוך השנה הראשונה לחתונתו, בו' תמוז [[תשמ"ט]] עבר ב[[חלוקת דולרים]] והרבי שאלו אם הוא זה שנהיה [[חתן]], והוא השיב כי אחיו (הרב [[שלמה זלמן לנדא]]) הוא החתן אך גם הוא בתוך השנה הראשונה לחתונתו. הרבי נתן לו דולר נוסף ואמר לו שהיות והוא האח של החתן יש לו את הזכות של החתן.
  
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
+
בקהילת חב"ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו"צ ופוסק הלכה. ידיעותיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.
  
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחבלמנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
+
בתפקידו כראש ישיבת [[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]], שימש עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של [[ישיבה גדולה]] - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] עד שנת הלימודים [[תשע]], אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.
  
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
+
בין השנים [[תשס"ה]] ו[[תשס"ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]] ומסר שיעורים ב[[נגלה]].
  
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.  
+
==רב מערכת הכשרות "הרב לנדא"==
 +
[[קובץ:החותמת בלי סמל של כיכר השבת.png|שמאל|ממוזער|150px|חותמת הכשרות של הרב לנדא]]
 +
הרב לנדא הוא מנהל מערכת הכשרות "הרב לנדא" שייסדו סביו הרב [[יעקב לנדא]] ואביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנותיו האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו, לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי "בר סמכא", ובפטירת אביו, באדר תשע"ט, מונה באופן רשמי.
  
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.  
+
==ברבנות העיר ואב"ד בני ברק==
 +
בהלוויית אביו הוכרז כממלא מקום אביו על פי בקשתו והוראת גדולי התורה והחסידות, יחד עם הרב [[שבח צבי רוזנבלט]] בתור נציג רבני הציבור הליטאי.
  
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
+
ביום שלישי ג' ניסן תשע"ט יצא ה'קול קורא' הראשון של הרבנים על בלנק רשמי כאשר מצד ימין חתום הרב לנדא עם התואר "רב אב"ד דבני ברק", ובו קריאה לחתום על היתר עיסקא בעת מכירת חמץ.
  
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+
==משפחתו==
 +
* חתנו, הרב [[שמעיה הכט]], לשעבר [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] וכעת שליח ביפו, ומרצה ב[[מכון למען ילמדו]].
 +
 
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
 
 +
* [https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/340439 הרב לנדא בריקוד [[יחי אדוננו]] עם רבני [[ישיבת חח"ל צפת]]] {{אינפו}}
 +
* [http://chabad.info/special/כתבת-פרופיל-אבד-ורבה-של-בני-ברק-הרב-איי/ פרופיל: הרב אייזיק לנדא] {{אינפו}}
 +
* [http://chabad.info/news/הרב-לנדא-מינה-את-בנו-הרב-יצחק-אייזיק-כממ/ הרב לנדא מינה את בנו הרב יצחק אייזיק כממשיך דרכו בכשרות] {{אינפו}}
 +
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=117402 פניו לאחדות: "השגחה אחת לחסידים וליטאים": ראיון עם הרב לנדא] {{COL}}
 +
*[https://chabad.info/beis-medrash/256108/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב לנדא] - שיעור להאזנה {{אינפו}} {{שמע}}
 +
* '''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_51.html הרב יצחק אייזיק לנדא: כולנו יכולים וצריכים ללמוד על הגאולה! • צפו], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
 +
 
 +
{{מיון רגיל:לנדא, חיים יצחק אייזיק}}
 +
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 +
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
 +
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
 +
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
 +
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
 +
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
 +
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
 +
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
 +
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
 +
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]
 +
[[קטגוריה:רבנים נותני כשרות]]
 +
[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]

גרסה אחרונה מ־15:32, 28 במרץ 2024

הרב חיים יצחק אייזיק לנדא
אייזיק לנדא תשפ"ב.jpeg
רבה של בני ברק
לידה ו' באדר תשכ"א
מקום פעילות בני ברק

הרב חיים יצחק אייזיק לנדא (יליד שנת תשכ"א, 1961) הוא רב העיר ואב"ד בני ברק (יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט) וראש מערכת הכשרות "הרב לנדא". בעבר כיהן כמורה-צדק בקהילת חב"ד בצפת, נמנה על ראשי קהילת חב"ד המקומית, ושימש עשרות שנים כר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ולפני כן כראש הישיבה-קטנה 'תומכי תמימים צפת'.

תולדות חיים[עריכה]

הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב"ד

הרב לנדא נולד בו' אדר תשכ"א לרב משה יהודה לייב לנדא, רב העיר בני ברק ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בבחרותו למד בישיבה קטנה ליטאית "אור ישראל" בפתח תקווה, ובישיבה גדולה החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב יעקב כץ לנסוע לשליחות לישיבת ישיבה במגדל העמק שהוקמה כשנה וחצי קודם על ידי מוסדות "מגדל אור" של הרב גרוסמן. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה.

בשנת תשמ"א נסע לשנת ה'קבוצה' בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את הרבי ולעזור למזכירות באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו המזכיר הרב גרונר וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום שנמצא היום מוזיאון צבאות השם) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של דמי מעמד או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.

לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, עם פתיחת ישיבת תומכי תמימים צפת, החל לשמש בה כראש ישיבה ובאותה שנה נשא את רעייתו מרת נחמה רבקה, בת ר' משה בצלאל וקסלשטיין מירושלים, וקבע את מגוריו בקריית חב"ד בצפת. בתוך השנה הראשונה לחתונתו, בו' תמוז תשמ"ט עבר בחלוקת דולרים והרבי שאלו אם הוא זה שנהיה חתן, והוא השיב כי אחיו (הרב שלמה זלמן לנדא) הוא החתן אך גם הוא בתוך השנה הראשונה לחתונתו. הרבי נתן לו דולר נוסף ואמר לו שהיות והוא האח של החתן יש לו את הזכות של החתן.

בקהילת חב"ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו"צ ופוסק הלכה. ידיעותיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.

בתפקידו כראש ישיבת תומכי תמימים צפת, שימש עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של ישיבה גדולה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת עד שנת הלימודים תשע"ד, אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.

בין השנים תשס"ה ותשס"ט היה חבר הנהלה בישיבת תומכי תמימים אור יהודה ומסר שיעורים בנגלה.

רב מערכת הכשרות "הרב לנדא"[עריכה]

חותמת הכשרות של הרב לנדא

הרב לנדא הוא מנהל מערכת הכשרות "הרב לנדא" שייסדו סביו הרב יעקב לנדא ואביו הרב משה יהודה לייב לנדא, תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנותיו האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו, לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי "בר סמכא", ובפטירת אביו, באדר תשע"ט, מונה באופן רשמי.

ברבנות העיר ואב"ד בני ברק[עריכה]

בהלוויית אביו הוכרז כממלא מקום אביו על פי בקשתו והוראת גדולי התורה והחסידות, יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט בתור נציג רבני הציבור הליטאי.

ביום שלישי ג' ניסן תשע"ט יצא ה'קול קורא' הראשון של הרבנים על בלנק רשמי כאשר מצד ימין חתום הרב לנדא עם התואר "רב אב"ד דבני ברק", ובו קריאה לחתום על היתר עיסקא בעת מכירת חמץ.

משפחתו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]