בחירות מקומיות בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תמיםצעיר770 (שיחה | תרומות) |
||
שורה 74: | שורה 74: | ||
*ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר | *ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר | ||
רשימת חב"ד זכתה לתמיכת רבני ומשפיעי נחלת הר חב"ד: הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - רבה של נחלת הר חב"ד, הרב [[מנדל וכטר]] - משפיע, הרב [[מיכאל מישולבין]] - משפיע דנחלת הר חב"ד, הרב חיימוב - רב עולי בוכרה, הרב מיכאלי - רב לעדת הגרוזינים, הרב [[שלום בער כהן]] ראש ישיבת חב"ד, הרב [[יחזקאל כהן]] - ראש כולל, הרב [[יצחק אקסלרוד]] - משפיע וראש ישיבה, הרב [[משה הבר]] - רב בית כנסת צעירים, הרב [[אליהו וילהלם]] - רב בית כנסת חב"דניצע, הרב [[אברהם אלתר הבר]] - משפיע ומזכיר הועד לשעבר, הרב [[משה הלל]] מגיד שיעור בית כנסת תפארת אליעזר, הרב [[יוסף יצחק פרידמן]] - משפיע ישיבת תומכי תמימים (קוזלינר), הרב [[שלום פש]] - רב ומנהל בית משיח בקרית מלאכי, והרב [[יוסף יצחק וישנפסקי]]. | רשימת חב"ד זכתה לתמיכת רבני ומשפיעי נחלת הר חב"ד: הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - רבה של נחלת הר חב"ד, הרב [[מנדל וכטר]] - משפיע, הרב [[מיכאל מישולבין]] - משפיע דנחלת הר חב"ד, הרב חיימוב - רב עולי בוכרה, הרב מיכאלי - רב לעדת הגרוזינים, הרב [[שלום בער כהן]] ראש ישיבת חב"ד, הרב [[שמואל יחזקאל כהן]] - ראש כולל, הרב [[יצחק אקסלרוד]] - משפיע וראש ישיבה, הרב [[משה הבר]] - רב בית כנסת צעירים, הרב [[אליהו וילהלם]] - רב בית כנסת חב"דניצע, הרב [[אברהם אלתר הבר]] - משפיע ומזכיר הועד לשעבר, הרב [[משה הלל]] מגיד שיעור בית כנסת תפארת אליעזר, הרב [[יוסף יצחק פרידמן]] - משפיע ישיבת תומכי תמימים (קוזלינר), הרב [[שלום פש]] - רב ומנהל בית משיח בקרית מלאכי, והרב [[יוסף יצחק וישנפסקי]]. | ||
אישי ציבור: הרב [[אלימלך הרצל]] מנהל מועדוני נוער ובית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד, ד"ר [[טל ניר]], הזמר [[יוני שלמה]], ר' [[אברהם קנלסקי]]. | אישי ציבור: הרב [[אלימלך הרצל]] מנהל מועדוני נוער ובית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד, ד"ר [[טל ניר]], הזמר [[יוני שלמה]], ר' [[אברהם קנלסקי]]. |
גרסה מ־08:05, 25 בפברואר 2024
בחירות מקומיות בישראל - מתקיימות פעם בחמש שנים. בכמה ממערכות הבחירות בשנים מוקדמות יותר, התקיימו מערכות הבחירות לכנסת ולרשויות ביום אחד. הרבי הורה להצביע בבחירות לרשויות המקומיות, ולהשפיע על כל מי שאפשר להצביע לרשימה "החרדית ביותר".
נציגי חב"ד ברשויות המקומיות
בשנות המ', הרבי נתן הוראות כיצד לשלוח נציגים לעירייה מטעם קהילות חב"ד ומאז החלו קהילות חב"ד בהכוונת רבנים ועסקנים להריץ מפלגה חב"דית או להכניס נציג בתוך רשימה אחרת והכל כדי לקבל תמיכה בעניינים הרוחניים והגשמיים, בדוגמת הרחבת מוסדות חינוך וארגוני חסד ותמיכה בכל ענייני הדת.
עם השנים בכל קהילות חב"ד הגדולות יש נציגים חב"דיים בעירייה והנציגים הוכיחו את הצלחתם בהתפתחות הקהילות והמוסדות.
צפת
לאחר ששליח הרבי לצפת הרב אריה לייב קפלן שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, ולאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד.
חברי ועד מנהלי המוסדות במהלך השנים:
- הרב אריה לייב קפלן
- הרב שניאור זלמן הענדל
- הרב אברהם גולדברג
- הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי
- הרב יוסף יצחק לבקיבקר
- הרב אהרן אליעזר צייטלין
- הרב שאול לייטר
- הרב רמי אנטיאן
- הרב יוסף רוזנפלד
- הרב יוסף יצחק חיטריק
- הרב חיים קפלן נכנס אחר פטירת אביו
בני ברק
לקראת הבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד, התפצלה קהילת חב"ד בבני ברק לתמיכה בשתי מפלגות. אנשי מוסדות 'בנות חנה' ועוד מאנ"ש בני ברק - תומכים בדגל התורה, בגין סיוע רב לאנ"ש ומוסדות חב"ד בבני ברק, וגם הסכמתם לבחירת הרב לנדא כרב העיר יחד עם הרב שבח רוזנבלט. הנהלת מוסדות עטרת חיה וחסידים נוספים ובהם הרב בלינוב תומכים במפלגת אגודת ישראל, בגלל עזרתם למוסדות חב"ד.
רחובות
ברחובות התקבלו הוראות לפיהן נשלח נציג חב"די להתמודד למועצת העירייה[דרושה הבהרה][1] במערכות הבחירות במשך השנים, ר' אריק ליפסקר התמודד מטעם קהילת חב"ד במסגרת מפלגות שונות בעיר, אך שובץ במקום לא ריאלי. לקראת בחירות תשפ"ד, לראשונה בקהילת חב"ד ברחובות, הוגשה רשימת חב"ד לבחירות למועצת העיר רחובות. הרשימה קיבלה את האותיות 'חי' על פתק ההצבעה הלבן. 5 המועמדים מטעם הרשימה: ר' אריה ליפסקר, ר' רפאל חממי, ר' אברהם ביטקין, ר' מנחם קעניג, ור' ג'ארד (לייבל) גולדפארב[2].
כמו כן קהילת חב"ד בראשות הרב גלוכובסקי תומכים במועמד לראשות העיר מר מתן דיל.
נחלת הר חב"ד
בנחלת הר חב"ד אשר בקרית מלאכי, עשרות שנים בכל מערכת בחירות, אנשי ועד נחלת הר חב"ד בגיבוי הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רבה של נחלת הר חב"ד, ממנים נציגי חב"ד לעירייה, ומספר הנציגים הנבחרים משתנה בין 1 ל-2, המשתלבים בתוך מפלגות שונות, ומתוקף הסכמים עם אנשי חב"ד, בקדנציות האחרונות נציג חב"ד כיהן בתפקיד בכיר בעירייה - כמו סגן ראש העיר בשכר וממלא מקום ראש העיר בשכר. ומלבד זאת אנשי חב"ד שומרים על קשרי ידידות קרובים עם ראש העיר והנהלת העירייה, ודרכם דואגים להתפתחות שכונת נחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד ופעילות חב"דית בקרב חסידי חב"ד ופעילות המיועדת לכלל תושבי קרית מלאכי. הרבי עודד כל השנים את הקשר בין ועד נחלת הר חב"ד בפרט ואנשי חב"ד בכלל, עם ראשי עיריית קרית מלאכי, והרבי אף שיגר אגרות לראשי העירייה.
בחירות תשד"מ
לקראת בחירות תשד"מ התקבל מענה ארוך וחריף, השולל מינוי נציגי חב"ד לעירייה. אמנם עד היום לא התפרסם רקע למענה, אך מתוכנו משמע כי היתה תוכנית למנות נציגי חב"ד לעירייה, אך דווקא בתוך אנשי חב"ד בנחלת הר חב"ד היו שהתנגדו לכך בחריפות, והיו שטענו כי גם אם התוכנית למינוי נציגים לעירייה יצליח הרי אלו שסייעו עד עתה מצד העירייה, ינקטו בצד קיצוני הפוך ולא יעניקו סיוע לנחלת הר חב"ד. ועל כך השיב הרבי כי תוכנית כזו כמובן לא מתאימה, ותיצור מצב שחב"ד תיחשב לגוף פוליטי, יהיו מחלוקות ועלולים להפסיד הכל ועל כך הרבי השיב:
"בתימהון גדול ובצער קראתי מכתבם כי תוכנו ג' נקודות - שאלות: א. הישתנה חב"ד ויעשה גוף פוליטי. ב. היעשו צעד חדש שקרוב לודאי שיכניס מחלוקת גדולה בין אנשי חב"ד, וגם הזהירו אותם בפירוש על זה. ג. בעניין סברות לכאן ולכאן - יעשו צעד חריף שאין להם כל ניסיון בו, שאין איש יכול להבטיח כלל התוצאות לבד תוצאה אחת - שאלו שסייעו להם עד עתה ולפעמים רבות בסבר פנים יפות, ומבלי להתערב כלל ברוחניות, יהפכו להיפך וסיוע וכו'. מהנעשה על ידי מכתבם כיון שבכהנ״ל יש הוראות ברורות מנשיאנו ז״ל – רק אחת, שפרסמו (מיט א טראסק כמובן) שכתבו אלי ובמילא אני הפוליטיקאי וכו׳ וכו׳"
בחירות תשמ"ט
לקראת מערכת הבחירות הבאה, בשנת תשמ"ט, ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי האם למנות נציג חב"ד והרבי הורה: "שייך לעסקני אנ"ש על אתר".
והעסקנים החליטו להריץ נציג חב"די[3].
לאחר החלטת ועד נחלת הר חב"ד למנות נציג חב"ד ברשימת ראש העיר מר יוסף ונונו, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי שלח מכתב לתושבי נחלת הר חב"ד והסביר את ההחלטה כתוצאה ממענה הרבי:
"הנה על פי המענה שנתקבל מכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א ש"שייך לעסקני אנ"ש על אתר" אשר על פי זה עשו, והחליטו לתמוך במר יוסף ונונו שי' לראשות המועצה, ולרשימתו (הקריה בתנופה, שסימנה "דף") למועצה. הנה החלטה זו מחייבת את כל אחד ואחת מתושבי נחלת הר חב"ד. וכל מי שלא ישמע לה – לדעתי הוא לוחם רחמנא ליצלן בנחלת הר חב"ד וכו'. עם כל המשתמע מזה, כי יש מנהיג לבירה זו [הוא הרבי], אשר יסדה וכו', והוראותיו והדרכותיו מחייבות את כל אחד ואחת שיחיו"[4].
נציג חב"ד
- נציג חב"ד כיום (תשפ"ד): הרב בצלאל מזרחי - ממלא מקום ראש עיריית קרית מלאכי, מכהן בעירייה שתי קדנציות, ולא ממשיך למערכת הבחירות תשפ"ד.
בחירות נחלת הר חב"ד תשפ"ד
לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד לקראת בחירות המוניציפליות בשנת תשפ"ד, להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה[5]:
- עו"ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי
- ר' לוי רסקין (בן הרב שלמה רסקין שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת)
- ר' יוסי סעדי (חתן הרב יוסף לדיוב) מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול".
- ר' חיים שטיינר - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר
רשימת חב"ד זכתה לתמיכת רבני ומשפיעי נחלת הר חב"ד: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי - רבה של נחלת הר חב"ד, הרב מנדל וכטר - משפיע, הרב מיכאל מישולבין - משפיע דנחלת הר חב"ד, הרב חיימוב - רב עולי בוכרה, הרב מיכאלי - רב לעדת הגרוזינים, הרב שלום בער כהן ראש ישיבת חב"ד, הרב שמואל יחזקאל כהן - ראש כולל, הרב יצחק אקסלרוד - משפיע וראש ישיבה, הרב משה הבר - רב בית כנסת צעירים, הרב אליהו וילהלם - רב בית כנסת חב"דניצע, הרב אברהם אלתר הבר - משפיע ומזכיר הועד לשעבר, הרב משה הלל מגיד שיעור בית כנסת תפארת אליעזר, הרב יוסף יצחק פרידמן - משפיע ישיבת תומכי תמימים (קוזלינר), הרב שלום פש - רב ומנהל בית משיח בקרית מלאכי, והרב יוסף יצחק וישנפסקי.
אישי ציבור: הרב אלימלך הרצל מנהל מועדוני נוער ובית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד, ד"ר טל ניר, הזמר יוני שלמה, ר' אברהם קנלסקי.
לראשות העיר הודיעו הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי יחד עם ועד נחלת הר חב"ד על תמיכה בללו זוהר, ראש העיר המכהן, אשר נמצא בקשרי ידידות עם חב"ד וסייע רבות בקדנציה האחרונה למוסדות חב"ד ולבניית מקוה מי משה המפואר, והעניק תקציבים נדיבים למוסדות וארגוני חב"ד. כל המפלגות הגדולות ובתוכן חב"ד וגם כמה מהקטנות חתמו על הסכמי תמיכה בראש העיר המכהן, כך שיש לו רוב גדול אוטומטי. ישנו מועמד נוסף לראשות העיר, אליאור עמר, אשר נמצא בקשרי ידידות עם חסידי חב"ד, ואף ביקר ב-770 מספר פעמים, אך דיעותיו ופועלו אינם קשורים לענייני דת ולא עסק בתמיכה במוסדות וארגונים חב"דיים[6].
נציגי חב"ד בעירייה בעבר
- ר' אלי בן אהרן - משנת תשמ"ט
- ר' אפרים משעל
- הרב משה לרנר בן הרב צבי הירש לרנר
- הרב יוסף יוזביץ בן הרב יהושע יוזביץ
- הרב משה מלייב
- הרב חיים שטיינר
- הרב אברהם יוסף הרשקופ, מנהל הרשקופ שול
- ר' מוטי יעקובוב (נציג סיעת הבוכרים בסיעת חב"ד. לקראת בחירות תשפ"ד עבר לש"ס)
ירושלים
בירושלים, משנות הל' נציגי חב"ד מכהנים כחברי עירייה בירושלים, והללו קיבלו עידודים מהרבי. ובמהלך השנים הקימו שורה ארוכה של מוסדות חינוך והיטו כתף לעשרות בתי חב"ד ברחבי ירושלים.
נציגי חב"ד בעירייה
נציגים בעבר:
- הרב שמואל אלעזר שאולזון תחילת שנות הל' עד מ'
- הרב דב רבינוביץ באמצע שנות הנ'
- הרב יעקב שנור בשנות הס'
כיום:
- הרב יעקב הלפרין מכהן כחבר עיריית ירושלים משנת תשמ"ט. זוכה לתמיכת כלל בתי חב"ד ומוסדות חב"ד בירושלים[7].
לוד
במהלך השנים חב"ד הביעה תמיכה ברשימות שונות, ולקראת בחירות תשפ"ד בהסכמת רב הקהילה הרב ברוך בועז יורקוביץ נציג חב"ד ישולב ברשימת חזית חרדית בראשות הרב בני סיתאלכיל, ובה מתאחדים שס דגל התורה וחב"ד. נציג חב"ד הרב שמואל בורקיס יקבל את המקום השלישי המכובד והריאלי וזאת אחרי ששנים רבות חב"ד הסתמכה על נציגים של מפלגות שונות (בחלק מהפעמים תמכו ביוסי הרוש, הבית היהודי) ולא הכניסה נציג מטעמה, דבר שהוביל ליחס אליה כאל גלגל חמישי.
במהלך ההבנות וההסכם בין חב"ד ש"ס ודגל התורה, הושגו הבנות על הנושאים הנחוצים לצרכי הקהילה והצבת חברי קהילה בתפקידים ביצועיים. לראשות העיר חסידי חב"ד יתמכו, אך ככל הנראה יתמכו בראש העיר המכהן עו"ד יאיר רביבו[8].
בקדנציה הנוכחית, הנציג החב"די ר' יוסי לויטין סגר עם ראש סיעת הבית היהודי יוסי הרוש על ריצה משותפת בסיעתו במקום השלישי, אך ברגע האחרון הסיכום השתנה ובמקומו נכנסה מועמדת של ציבור אחר, מה שלמעשה הותיר את חב"ד ללא ייצוג בפועל במועצה.
יש לציין שלמרות שר' יוסי לויטין לא כיהן רשמית כחבר מועצה, סייע ככל יכולתו לקהילה מבחוץ והביא שורת הישגים יפה ועל כך תודת הקהילה והערכתה הרבה נתונה לו.
בקדנציה קודם לכן בבחירות 2013, חב״ד רצה גם עם יוסי הרוש במסגרת רשימת הבית היהודי ור' שמוליק סופר הוצב במקום הרביעי שהיה לא ריאלי. הבית היהודי הכניס אז רק שני מנדטים והנציג החב"די נותר בחוץ.
בקדנציות קודמות נוספות, ר' שבתי קטשוילי רץ כמועמד עצמאי ברשימת "צ' - כוח צעיר במועצת העיר" ובבחירות קודם לכן הרב יעקב גלויברמן רץ במסגרת סיעת ש"ס.
בשלהי חודש אלול האחרון, ועד הקהילה חתם על הסכם ריצה משותף עם סיעת ש"ס. והוחלט כי ר' שמוליק בורקיס הוא המועמד המתאים ביותר מבין חברי הועד לרוץ כנציג הועד והקהילה למועצת העיר. כמו כן הייתה התלבטות האם לרוץ ברשימה עצמאית של חב"ד, אך הרב יורקוביץ' הכריע שעדיף לפעול בתוך 'חזית דתית מאוחדת' כהוראת הרבי, וכך נרקם ההסכם עם סיעת ש"ס. לפי ההסכם שנחתם בתחילה, נקבע כי ש"ס תקבל את המקום הראשון והשלישי, חב"ד תקבל את מקומות 2 ו-4.
בהמשך, הצטרפו למגעים נציגי דגל התורה בשכונת גני איילון, המייצגים ציבור חרדי גדול ומשמעותי. לכך סוכם כי ש"ס תקבל את המקומות הראשון והשני, ואילו חב"ד את השלישי. דגל התורה מגני איילון יקבלו את המקומות הרביעי והחמישי, ובכך למעשה קמה לה 'חזית חרדית' בלעדית בעיר לוד שסיכוייה טובים לקבל 4 מנדטים לפחות. הגוש החרדי שהתגבש תחת מטריית רשימת ש"ס בשיתוף דגל התורה וחב"ד, רץ יחד כחזית כפי הוראת הרבי[9]
כפר חב"ד
ועד כפר חב"ד
לפי הוראות הרבי, כפר חב"ד מתנהל על ידי ועד כפר חב"ד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, ועל פי הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).
מועצה איזורית שדות דן
לפי הוראות הרבי, נציגי חב"ד מכפר חב"ד מתמודדים בבחירות ונבחרים לחברי מועצה האיזורית שדות דן (עמק לוד לשעבר). וגם בוחרים את ראש המועצה האיזורית.
היו מקרים בהם הרבי שלל הקמת מפלגה חב"דית בבחירות המקומיות[10].
קרית גת
נציג חב"ד בעיריית קרית גת: ר' זלמן הכט מחזיק תיק הרווחה.
לקראת בחירות תשפ"ד הוחלט על שילוב של סיעת חב"ד, הסיעה הכלל-חסידית שמייצגת את הקהילות החסידיות בעלז, סלונים, באיאן, נדבורנא והציבור הכלל-חסידי.
בתחילת הרשימה שולבו נציג חב"ד הרב זלמן הכט המחזיק בתיק הרווחה ומוכר מאוד בעיר בתחום ומייצג את מוסדות חב"ד והקהילה ההולכת ומתפתחת, ולאחריו הרב אהרן קליין מחסידות בעלז כנציג הציבור הכלל-חסידי[11].
ביתר עילית
במשך כעשר שנים כיהן כנציג חב"ד בעיריית ביתר עילית, הרב אורי הולצמן, שרץ לבחירות מטעם חסידי חב"ד בעיר. מתוקף תפקידו סייע רבות לטובת המוסדות, כשהוא אף מסייע לחסידי חב"ד לעבור את וועדת הקבלה של העירייה, ולהשיג אישור לרכישת בתים בעיר.
לקראת הבחירות המוניציפליות לעיריות ברחבי הארץ של חורף תשע"ד, הודיע הרב הולצמן על פרישתו מהתמודדות נוספת לייצוג חסידי חב"ד בעיר בתוך איחול הצלחה לנציגים שיבואו אחריו.
בבחירות פנימיות שנערכו כשבוע לאחר מכן בקרב חסידי חב"ד בעיר נבחר ר' יעקי הרשקופ ברוב הקולות למלא את מקומו של הולצמן, לעומת המתמודד הנוסף ר' יעקב מיוחס שזכה לכמעט חצי מהקולות, כשבפועל שימש מיוחס כעוזרו של הרשקופ במהלך כהונתו לאחר מכן בעירייה.
לצד הנציג החב"די היו חברים בעירייה חסידי חב"ד נוספים - ר' יעקב טורנהיים המנהל את אגף התרבות, והרב אורי הולצמן חבר אופוזיציה.
לקראת הבחירות בשנת תשע"ט, התקיימו פריימריז נוספים, בהם גבר ר' משה כהנא על הרשקופ.
כהנא עמד בבחירות בראש רשימת 'קהילות הקודש' ונבחר לעירייה, וכיום חבר במועצת העיר וחבר בוועד קהילת חב"ד ביתר.
באותם הבחירות בעיר יעקי הרשקופ התמודד בראש רשימה עצמאית בשם 'אנשים' ונבחר, לאחר זמן התפטר מהמועצה במסגרת הסכמי רוטציה.
בשנת תשפ"ג לקראת בחירות תשפ"ד החליטה וועדת רבנים ובכירים באנ"ש בעיר לבחור בר' מאיר ברלב כמתמודד לבחירות לעירייה מטעם חב"ד.
נוף הגליל
נציג חב"ד בעירייה - ר' מנחם גנדל.
לקראת בחירות תשפ"ד, נציגי הקהילות הדתיות והחרדיות בנוף הגליל, הגישו את הרשימה המשותפת לועדת הבחירות. הכוללת את קהילת חב"ד, הגרעין התורני ציוני, קהילות הר יונה ג', גרעין תורת החיים, הקהילה הספרדית, הקהילה הליטאית, נציגי בתי הכנסת והצעירים בעיר ועוד.
את הרשימה הזוכה לתמיכת מפלגות הציונות הדתית, ש"ס ודגל התורה, מוביל חבר מועצת העיר החב"די ר' מנחם גנדל שבקדנציה האחרונה פעל וסייע לכלל הציבור בעיר והיא תתמוך בראש העיר המכהן רונן פלוט, לקדנציה נוספת בראשות העיר. רבני העיר בירכו על האחדות החשובה שבוודאי תביא לתוספת וחיזוק היהדות בנוף הגליל וחיזקו את חברי הרשימה שיזכו לקדש שם שמים[12].
בחירות מקומיות תשפ"ד
לראשונה ברחובות וקרית מלאכי, חב"ד מריצה רשימה עצמאית.
לראשונה חב"ד סגרה דילים עם דגל התורה. בבני ברק מנהלי מוסדות בראשות הרב מרגליות מצביעים לדגל התורה ובלוד הוקמה חזית חרדית - שס דגל התורה וחב"ד.
ערים מתמודדות
בי"ח אדר א' תשפ"ד ייערכו בחירות מוניצפליות בכל ארץ הקודש. נציגי חב"ד מתמודדים במקומות רבים: ירושלים, לוד, נחלת הר חב"ד, צפת, ביתר עילית, רחובות, קרית גת מועצה איזורית שדות דן ועוד.
במקומות נוספים, חב"ד תומכת בנציג לא חב"די ובהם: חיפה ובני ברק.
בכפר חב"ד ייערכו בחירות למועצה האיזורית שדות דן, ויש שתי רשימות חב"דיות המתמודדות למועצה.
פרסום בכלי התקשורת החב"דיים
השבועונים החב"דיים (בית משיח וכפר חב"ד) אינם מפרסמים מאומה על בחירות אלו. ומצד שני אתרי חב"ד (חב"ד אינפו, חב"ד און ליין) וידיעון הכפר, מפרסמים מידע, מכתבים, תמונות ופרסומות בחירות.
חב"ד אינפו, פירסם פודקאסט ראשון בסדרה ופודקאסט ראשון לחב"ד אינפו, עם נציג חב"ד בביתר עילית, ר' מאיר ברלב, והמראיינים הם כתב חב"ד אינפו הרב שניאור אלפנביין, וכתב כיכר השבת ר' ארי טננבוים[13].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ הרב מנחם מענדל גלוכובסקי מגלה: המענה שקיבלתי מהרבי בנוגע לבחירות
- ↑ חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות
- ↑ ראה צילום בערך זה
- ↑ על פי צילום המתפרסם בערך זה
- ↑ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות
- ↑ חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות
- ↑ [ https://col.org.il/news/41787 בתי חב"ד ומוסדות חב"ד תומכים ברב הלפרין]
- ↑ חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות
- ↑ חזית חרדית בלוד
- ↑ זעקת הרבי נגד התערבות חב"ד בבחירות המקומיות(הקישור אינו פעיל, ט"ז באדר א' ה'תשפ"ד). הרב אשכנזי מוחה על השימוש בשם חב"ד בבחירות המקומיות (הקישור אינו פעיל, ט"ז באדר א' ה'תשפ"ד).מענות בקריית מלאכי ובאופקים קונטרס "חב"ד בלתי מפלגתית" עמ' 26 והילך
- ↑ חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות
- ↑ חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות
- ↑ פודקאסט בחירות מוניציפליות, ביתר עילית