לידה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־10:12, 12 בפברואר 2024

לידה הינה תהליך המסיים את תקופת ההריון, במהלכו יוצא העובר לאוויר העולם, והשלב בו הנפש החיונית מתלבשת בגוף העובר בגלוי, ומתחיל תהליך התלבשות הנפש האלוקית.

הלכות והנהגות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיר המעלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קמע ליולדת ולתינוק

זמן הלידה הוא זמן סכנה, כמאמר המשנה: על שלושה דברים נשים מתות בשעת לידתן וכו'.

כיון שבזמן סכנה צריכים לנהוג בשמירה יתירה, בשנת תשמ"ז עורר הרבי לתלות בחדר היולדת ובחדר הוולד, ואפילו בבית הרפואה ובמקומות זמניים בדוגמת אלו - שיר המעלות, או מזמורים אחרים שיש בהם סגולה לשמירה^[1].

אמירת תהלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשעת הלידה נהוג^[2] שהבעל וקרובי המשפחה אומרים את הפרקים הבאים מספר תהלים: א, ב, ג, ד, כ, כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, קד, קיב עד סוף הספר.

הזכרת שמות רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב הורה פעם לאשה המקשה לילד שיאמרו את כל שמות רבותינו נשיאינו ובכך תיוושע^[3].

זירוז לידה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי שלל את הקדמת הלידה בחודש התשיעי באופן יזום, והורה שיש להעדיף לידה טבעית ובזמנה^[4].

נוכחות הבעל בחדר לידה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אף שבזמן הלידה נשים רבות רוצות שהבעל יהיה נוכח בסמיכות אליהן, דבר זה הוא היפך הצניעות, וגדולי ישראל עוררו נגד דבר זה.

בהתוועדות מוצאי י"ט כסלו תשמ"ז אמר הרבי שאין להתיר את המנהג השונה ומשונה - כלשונו, של כניסת הבעל או כל איש - פרט לרופא - לחדר-הלידה בזמן הלידה, זהו היפך השולחן-ערוך ולא ייתכן שמעשה המנוגד לשולחן-ערוך יהיה טוב.

בעקבות זה, שאלה הנהלת נשי חב"ד ביום ב' דראש חודש טבת תשמ"ז אודות דברי הרבי לשלול את כניסת הבעל וכו' לחדר הלידה, האם הכוונה בזה גם ל"חדר צירים".

מענה^[5] הרבי היה:

1) אין עניינה [של הנהלת נשי חב"ד] להיכנס לפלפולים.
2) בשני הנ"ל היפך הצניעות וכו' ועיין מסכת נדה יז, א^[6] ובשו"ע^[7].
3) אם בתמיד צריכות להיות זכיות, על אחת כמה וכמה כשעומדת ללדת (מסכת שבת לא, סע"ב^[8]) ופשיטא לא להוסיף ההיפך - ובנקודה זו צריכות להרעיש וכו'.
4) האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה שנדפס מהרב משה פיינשטיין?!

.

הכוונה היא שהמציאות בהרבה מקומות היא, שגם בחדר צירים בודקים את האשה (או נשים אחרות), כדי לוודא את התקדמות תהליך הלידה, ומגלים את לבושיה וכו'. והכוונה שרק במצב כזה אסור לבעל לראות כך את אשתו (וכל-שכן אחרות), וכשם שיש לצאת אז מחדר הלידה כך יש לצאת מחדר הצירים, אבל כשאין מצב כזה, מובן וגם פשוט שאין שום איסור על הבעל להיות נוכח שם, ממש כשם שאין עליו שום איסור (הלכתי, או מצד הדאגה לריבוי זכויות וכו') להיות נוכח בחדר הלידה עצמו כל עוד אין שם מצב של היפך הצניעות.^[9].

אבל בלא בעיה זו בוודאי שמותר, וכן בספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש שבעריכתו (עמ' 5), מסופר אודות לידת אדמו"ר מהר"ש ש"כשהודיעו להצמח-צדק על-דבר זה, מיהר לבוא, ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה".

לאחר שנשי חב"ד פירסמו בעיתונות הדתית בניו-יורק שאסור לבעל להיות נוכח בחדר לידה, התחילו להתווכח עמהן בעיתונות, וכתבו שם גם רבנים שאין בזה איסור, ואילו הן כתבו בשם הרבי שישנו איסור וכו'.

לכן הורה הרבי במענה זה לנשי חב"ד, שאין עניינן להיכנס לפלפולים הלכתיים, אלא עליהן להרעיש בנקודה זו שבזמן לידה צריך להוסיף בזכיות ולא ההיפך מזה.

ברכת ההודאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר מסתיים תהליך הלידה בשלום והבעל מתבשר מכך, באם זהו בן, על הבעל ועל אשתו לברך "הטוב והמטיב" בשם ומלכות, ואם לא בירך בעת הבשורה על הולדת בנו יכול לברך כל זמן השמחה חזקה בלבו.

בלידת בת, כשאביה רואה אותה בפעם הראשונה ונהנה בראייתה מברך 'שהחיינו'^[10].

משמעות הלידה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבואר בחסידות שכוח ההולדה הוא בכוח אור אין סוף, שהרי זה יש מאין, שמשום דבר כמעט, נעשה ולד חי, עם כל הפרטים שבאדם.

כיון שזמן ירידת הנשמה בגוף הוא פעולה המזרזת את הגאולה, כדברי חז"ל בגמרא: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבאוצר הנשמות הקרוי "גוף"^[11], לידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל^[12].

משל לגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלידה בחסידות היא גם משל לגאולה. הלידה היא יציאה מן ההעלם אל הגילוי, וכמו כן היא הגאולה. כמו שלפני הלידה בעת ההריון היה תינוק עם הפרטים, אך זה היה בהעלם, התינוק לא יודע ולא מכיר את העולם שבחוץ, ופתאום הוא מגלה עולם חדש לגמרי, כך גם יהיה איתנו בגאולה^[13].

טומאת יולדת[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשעה טובה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1873 עמוד 22
שמירת השמחות עמ' 23-27

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חוברת הדרכה - מהלידה ועד הברית, בהוצאת ועד אברכי אנ"ש צפת

הערות שוליים

↑ שלשלת היחס עמוד 31, משיחת י"ט כסלו תשמ"ז.
↑ על פי הוראות אדמו"ר הצמח צדק לבניו בשעת לידת אדמו"ר מהר"ש. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 20.
↑ ספר השיחות תרצ"ט עמוד 322.
↑ מתצלום כתב ידו של הרבי: "למה להתערב בסדר הזמנים דהקב"ה - והרי טוב שתהי' לידה טבעית ובזמנה. אזכיר עה"צ.
↑ נדפס בספר מאוצר המלך חלק א' עמ' 236
↑ לשון הגמרא שצויינה: "שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו".
↑ או"ח סימן רמ סעיף יא. אמר אביי כו'.
↑ במשנה "על שלוש עבירות נשים... בשעת לידתן", ובגמרא שם (בלשון רש"י ד"ה אבב חוטרא): "האשה כשהיא בבריאות - פעמים שזכויותיה תולין ואין כוח במקטרג להזכיר עוונה, אבל משהגיעה לפתח הסכנה וצריכה לניסים - שם מזכירין עוונותיה ומעשיה אם ראוייה היא לנס אם לאו".
↑ התפרסם בחב"ד אינפו
↑ סדר ברכת הנהנין יב, יב. קצות השולחן סו, ב.
↑ יבמות סב, א, וברש"י.
↑ שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.
↑ ראו עוד בענין זה לקו"ת פרשת תזריע ועוד.

[1] שלשלת היחס עמוד 31, משיחת י"ט כסלו תשמ"ז.

[2] על פי הוראות אדמו"ר הצמח צדק לבניו בשעת לידת אדמו"ר מהר"ש. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 20.

[3] ספר השיחות תרצ"ט עמוד 322.

[4] מתצלום כתב ידו של הרבי: "למה להתערב בסדר הזמנים דהקב"ה - והרי טוב שתהי' לידה טבעית ובזמנה. אזכיר עה"צ.

[5] נדפס בספר מאוצר המלך חלק א' עמ' 236

[6] לשון הגמרא שצויינה: "שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו".

[7] או"ח סימן רמ סעיף יא. אמר אביי כו'.

[8] במשנה "על שלוש עבירות נשים... בשעת לידתן", ובגמרא שם (בלשון רש"י ד"ה אבב חוטרא): "האשה כשהיא בבריאות - פעמים שזכויותיה תולין ואין כוח במקטרג להזכיר עוונה, אבל משהגיעה לפתח הסכנה וצריכה לניסים - שם מזכירין עוונותיה ומעשיה אם ראוייה היא לנס אם לאו".

[9] התפרסם בחב"ד אינפו

[10] סדר ברכת הנהנין יב, יב. קצות השולחן סו, ב.

[11] יבמות סב, א, וברש"י.

[12] שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.

[13] ראו עוד בענין זה לקו"ת פרשת תזריע ועוד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{עריכה|סיבה=יותר מידי פלפולים}}
+'''לידה''' הינה תהליך המסיים את תקופת ה[[הריון]], במהלכו יוצא העובר לאוויר העולם, והשלב בו [[ירידת הנשמה לגוף|הנפש החיונית מתלבשת בגוף העובר]] בגלוי, ומתחיל תהליך התלבשות [[נפש אלוקית|הנפש האלוקית]].
-כאשר אשה '''יולדת''' בן או בת, היא זמן בו היולדת נתונה בסכנה, כמאמר המשנה: על שלושה דברים [[נשים]] מתות בשעת לידתן וכו'.
-בזמנים אלו יש שהיולדת רוצה שבעלה יהיה לידה. דבר זה הוא היפך ה[[צניעות]], וגדולי ישראל עוררו נגד דבר זה.
+==הלכות והנהגות==
+===שיר המעלות===
+[[קובץ:מגזרת נייר קמע לידה.jpg|ממוזער|מגזרת נייר עתיקה כ[[קמע ליולדת ולתינוק|סגולה לשמירה והגנה]]]]
+{{ערך מורחב|קמע ליולדת ולתינוק}}
+זמן הלידה הוא זמן סכנה, כמאמר המשנה: על שלושה דברים [[נשים]] מתות בשעת לידתן וכו'.
-בשעתו התפרסמו {{הערה|1=גליון התקשרות.}} דברים שכתב בנושא הרב פסח-צבי שמערלינג, להבהרת שיטתו של הרבי בנושא נוכחות הבעל בחדר הלידה.
+כיון שבזמן סכנה צריכים לנהוג בשמירה יתירה, בשנת [[תשמ"ז]] עורר הרבי לתלות בחדר היולדת ובחדר הוולד, ואפילו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ובמקומות זמניים בדוגמת אלו - שיר המעלות, או מזמורים אחרים שיש בהם סגולה לשמירה{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמוד 31, משיחת י"ט כסלו תשמ"ז.}}.
-בשנת [[תשמ"ח]] עורר הרבי לתלות בחדר היולדת ובחדר הוולד, ואפילו בבית הרפואה וכיו"ב - שיר המעלות, וכיוצא בזה{{הערה|1=שלשת היחס עמ' 31.}}.
+===אמירת תהלים===
+בשעת הלידה נהוג{{הערה|על פי הוראות [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבניו בשעת לידת [[אדמו"ר מהר"ש]]. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 20.}} שהבעל וקרובי המשפחה אומרים את הפרקים הבאים מספר תהלים: [[תהלים א'|א]], [[תהלים ב'|ב]], [[תהלים ג'|ג]], [[תהלים ד'|ד]], [[תהלים כ'|כ]], [[תהלים כ"א|כא]], [[תהלים כ"ב|כב]], [[תהלים כ"ג|כג]], [[תהלים כ"ד|כד]], [[תהלים ל"ג|לג]], [[תהלים מ"ז|מז]], [[תהלים ע"ב|עב]], [[תהלים פ"ו|פו]], [[תהלים צ'|צ]], [[תהלים צ"א|צא]], [[תהלים ק"ד|קד]], [[תהלים קי"ב|קיב]] עד סוף הספר.
-== דעת הרבי בנושא ==
+===הזכרת שמות רבותינו נשיאינו===
+אדמו"ר הרש"ב הורה פעם לאשה המקשה לילד שיאמרו את כל שמות רבותינו נשיאינו ובכך תיוושע{{הערה|ספר השיחות תרצ"ט עמוד 322.}}.
+===זירוז לידה===
+הרבי שלל את הקדמת הלידה בחודש התשיעי באופן יזום, והורה שיש להעדיף לידה טבעית ובזמנה{{הערה|מתצלום כתב ידו של הרבי: "למה להתערב בסדר הזמנים דהקב"ה - והרי טוב שתהי' לידה טבעית ובזמנה. אזכיר עה"צ.}}.
+=== נוכחות הבעל בחדר לידה===
+אף שבזמן הלידה נשים רבות רוצות שהבעל יהיה נוכח בסמיכות אליהן, דבר זה הוא היפך ה[[צניעות]], וגדולי ישראל עוררו נגד דבר זה.
 ב[[התוועדות]] מוצאי [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ז]] אמר הרבי שאין להתיר את המנהג השונה ומשונה - כלשונו, של כניסת הבעל או כל איש - פרט לרופא - לחדר-הלידה בזמן הלידה, זהו היפך השולחן-ערוך ולא ייתכן שמעשה המנוגד לשולחן-ערוך יהיה טוב.
@@ שורה 16: / שורה 27: @@
 מענה{{הערה|1=נדפס בספר מאוצר המלך חלק א' עמ' 236}} [[הרבי]] היה:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) אין עניינה [של הנהלת נשי חב"ד] להיכנס לפלפולים.{{ש}}2) בשני הנ"ל היפך הצניעות וכו' ועיין [[מסכת נדה]] יז, א{{הערה|1=לשון הגמרא שצויינה: "שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו".}} ובשו"ע{{הערה|1=או"ח סימן רמ סעיף יא. אמר אביי כו'.}}.{{ש}}3) אם בתמיד צריכות להיות זכיות, על אחת כמה וכמה כשעומדת ללדת ([[מסכת שבת]] לא, סע"ב{{הערה|1=במשנה "על שלוש עבירות [[נשים]]... בשעת לידתן", ובגמרא שם (בלשון [[רש"י]] ד"ה אבב חוטרא): "האשה כשהיא בבריאות - פעמים שזכויותיה תולין ואין כוח במקטרג להזכיר עוונה, אבל משהגיעה לפתח הסכנה וצריכה לניסים - שם מזכירין עוונותיה ומעשיה אם ראוייה היא לנס אם לאו".}}) ופשיטא לא להוסיף ההיפך - ובנקודה זו צריכות להרעיש וכו'.{{ש}}4) האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה שנדפס מהרב [[משה פיינשטיין]] ?!}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) אין עניינה [של הנהלת נשי חב"ד] להיכנס לפלפולים.
-== משא ומתן בדברי הרבי ==
+) בשני הנ"ל היפך ה[[צניעות]] וכו' ועיין [[מסכת נדה]] יז, א{{הערה|1=לשון הגמרא שצויינה: "שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו".}} ובשו"ע{{הערה|1=או"ח סימן רמ סעיף יא. אמר אביי כו'.}}.
-בחוברת [[התקשרות]] שם מקשה:
+) אם בתמיד צריכות להיות זכיות, על אחת כמה וכמה כשעומדת ללדת ([[מסכת שבת]] לא, סע"ב{{הערה|1=במשנה "על שלוש עבירות [[נשים]]... בשעת לידתן", ובגמרא שם (בלשון [[רש"י]] ד"ה אבב חוטרא): "האשה כשהיא בבריאות - פעמים שזכויותיה תולין ואין כוח במקטרג להזכיר עוונה, אבל משהגיעה לפתח הסכנה וצריכה לניסים - שם מזכירין עוונותיה ומעשיה אם ראוייה היא לנס אם לאו".}}) ופשיטא לא להוסיף ההיפך - ובנקודה זו צריכות להרעיש וכו'.
-א) על התיבות "האומנם אין ידוע שיש מכתב פס"ד בזה שנדפס מהרב פיינשטיין "ציינו שם לשו"ת אגרות-משה{{הערה|1= יו"ד חלק ב' סימן עה.}} והנה שם כתב: "ובאם הבעל יכול להיות שמה להשגיח שתעשה הסדר הנכון וגם לחזק אותה ולאמץ ליבה, הנה אם יש צורך איני רואה איסור, ואף בלא צורך איני רואה איסור, אבל אסור להסתכל ביציאת הוולד ממש, שהרי אסור לו להסתכל במקומות המכוסים שבה בנידתה... אך כשייזהר שלא להסתכל ליכא איסור". האם הרבי מציין לזה בתור 'ראיה לסתור'?
+) האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה שנדפס מהרב [[משה פיינשטיין]]?!}}.
-ב) האם שייך לומר שהרבי סובר שבעצם נוכחות הבעל בחדר הלידה ישנו איסור, כשב[[ספר התולדות]] - [[אדמו"ר מהר"ש]] שבעריכתו (עמ' 5), מסופר אודות לידת כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] ש"כשהודיעו להצמח-צדק על-דבר זה, מיהר לבוא, ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה"?
+הכוונה היא שהמציאות בהרבה מקומות היא, שגם בחדר צירים בודקים את האשה (או נשים אחרות), כדי לוודא את התקדמות תהליך הלידה, ומגלים את לבושיה וכו'. והכוונה שרק במצב כזה אסור לבעל לראות כך את אשתו (וכל-שכן אחרות), וכשם שיש לצאת אז מחדר הלידה כך יש לצאת מחדר הצירים, אבל כשאין מצב כזה, מובן וגם פשוט שאין שום איסור על הבעל להיות נוכח שם, ממש כשם שאין עליו שום איסור (הלכתי, או מצד הדאגה לריבוי זכויות וכו') להיות נוכח בחדר הלידה עצמו כל עוד אין שם מצב של היפך הצניעות.{{הערה|1=התפרסם ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50695 חב"ד אינפו]}}.
-ג) הרי מעשים שבכל יום שאשה מתעכבת בחדר צירים למשך כמה וכמה שעות ואפילו יום שלם ויותר - האם יעלה על הדעת שאסור לבעלה להיכנס לשם (וכשהאשה צריכה לאיזה דבר, על הבעל לשלוח לה על-ידי אחרת)? איזה איסור יכול להיות בנוכחות הבעל בחדר צירים, ומה שונה שהייתה שם מאשר היותה עדיין בביתה יחד עם בעלה לאחרי שהתחילו הצירים? האם נאמר שברגע שהתחילו הצירים - על בעלה לעזבה לנפשה ולשלחה לבית היולדות עם חברתה וכיו"ב?!
+אבל בלא בעיה זו בוודאי שמותר, וכן ב[[ספר התולדות]] - [[אדמו"ר מהר"ש]] שבעריכתו (עמ' 5), מסופר אודות לידת [[אדמו"ר מהר"ש]] ש"כשהודיעו להצמח-צדק על-דבר זה, מיהר לבוא, ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה".
-== ביאור תשובת הרבי ==
+לאחר שנשי חב"ד פירסמו בעיתונות הדתית בניו-יורק שאסור לבעל להיות נוכח בחדר לידה, התחילו להתווכח עמהן בעיתונות, וכתבו שם גם רבנים שאין בזה איסור, ואילו הן כתבו בשם הרבי שישנו איסור וכו'.
-את פשר הדברים מסביר בחוברת שם, לאחר בירור אצל נשי חב"ד, כולל האשה שכתבה את השאלה לרבי.
+לכן הורה הרבי במענה זה לנשי חב"ד, שאין עניינן להיכנס לפלפולים הלכתיים, אלא עליהן להרעיש בנקודה זו שבזמן לידה צריך להוסיף בזכיות ולא ההיפך מזה.
-לאחר שנשי חב"ד פירסמו בעיתונות הדתית בניו-יורק שאסור לבעל להיות נוכח בחדר לידה, התחילו להתווכח עמהן בעיתונות, וכתבו שם גם רבנים שאין בזה איסור, ואילו הן כתבו בשם הרבי שישנו איסור וכו'.
+===ברכת ההודאה===
+כאשר מסתיים תהליך הלידה בשלום והבעל מתבשר מכך, באם זהו בן, על הבעל ועל אשתו לברך "הטוב והמטיב" בשם ומלכות, ואם לא בירך בעת הבשורה על הולדת בנו יכול לברך כל זמן השמחה חזקה בלבו.
+בלידת בת, כשאביה רואה אותה בפעם הראשונה ונהנה בראייתה מברך '[[שהחיינו]]'{{הערה|סדר ברכת הנהנין יב, יב. קצות השולחן סו, ב.}}.
+==משמעות הלידה==
+מבואר בחסידות שכוח ההולדה הוא בכוח [[אור אין סוף]], שהרי זה יש מאין, שמשום דבר כמעט, נעשה ולד חי, עם כל הפרטים שבאדם.
+כיון שזמן ירידת הנשמה בגוף הוא פעולה המזרזת את הגאולה, כדברי חז"ל בגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבאוצר ה[[נשמה|נשמות]] הקרוי "גוף"{{הערה|1=יבמות סב, א, וברש"י.}}, לידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}.
+===משל לגאולה===
+הלידה בחסידות היא גם [[משל]] ל[[גאולה]]. הלידה היא יציאה מן ה[[העלם]] אל ה[[גילוי]], וכמו כן היא ה[[גאולה]]. כמו שלפני הלידה בעת ה[[הריון]] היה תינוק עם הפרטים, אך זה היה בהעלם, התינוק לא יודע ולא מכיר את העולם שבחוץ, ופתאום הוא מגלה עולם חדש לגמרי, כך גם יהיה איתנו בגאולה{{הערה|ראו עוד בענין זה לקו"ת פרשת תזריע ועוד.}}.
+==טומאת יולדת==
+{{להשלים}}
+==ראו גם==
+*[[פריה ורביה]]
+*[[עידוד הילודה]]
+*[[יום הולדת]]
+*[[עיבור ולידת הנשמה|לידת הנשמה]]
+==לקריאה נוספת==
+*'''בשעה טובה''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1873 עמוד 22
+*'''[[שמירת השמחות]]''' עמ' 23-27
-לכן הורה הרבי במענה זה לנשי חב"ד, שאין עניינן להיכנס לפלפולים הלכתיים, אלא עליהן להרעיש בנקודה זו שבזמן לידה צריך להוסיף בזכיות ולא ההיפך מזה.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://vaa770.org/wp-content/uploads/2020/04/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%A6%D7%A4%D7%AA.pdf חוברת הדרכה - מהלידה ועד הברית]''', בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש]] [[צפת]]
-ובדבר "חדר-צירים", המציאות בהרבה מקומות היא, שגם בחדר צירים בודקים את האשה (או נשים אחרות), כדי לוודא את התקדמות תהליך הלידה, ומגלים את לבושיה וכו'. והכוונה שרק במצב כזה אסור לבעל לראות כך את אשתו (וכל-שכן אחרות), וכשם שיש לצאת אז מחדר הלידה כך יש לצאת מחדר הצירים, אבל כשאין מצב כזה, מובן וגם פשוט שאין שום איסור על הבעל להיות נוכח שם, ממש כשם שאין עליו שום איסור (הלכתי, או מצד הדאגה לריבוי זכויות וכו') להיות נוכח בחדר הלידה עצמו כל עוד אין שם מצב של היפך הצניעות.{{הערה|1=התפרסם ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50695 חב"ד אינפו]}}.
+{{לידה}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]
+[[קטגוריה:יורה דעה]]
+[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
+[[קטגוריה:הריון ולידה]]