הבדלים בין גרסאות בדף "נוול"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(24 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:העיירה נעוועל כיום.jpg|ממוזער]]
+
[[קובץ:העיירה נעוועל כיום.jpg|ממוזער|העיירה נעוול]]
ה[[עיירה]] '''נעוועל''' נמצאת ב[[רוסיה]], על אם-הדרך שבין [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]] לווליקי-לוקי.
+
ה[[עיירה]] '''נעוועל''' נמצאת ב[[רוסיה]], על אם-הדרך שבין [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]] לווליקי-לוקי. ידועה בפולקלור החב"די כעיירה חסידית מובהקת שתושביה היו חדורים ב[[דרכי החסידות]] בצורה ראויה לחיקוי. פעמים רבות הושוותה בעיירה נעוול כעיירה של "[[עבודת השם#עבודה והשכלה|עובדים]]" לעומת [[קרמנצ'וג]] שהייתה עיירה של "[[משכיל|משכילים]]".
  
 
== היסטוריה ==
 
== היסטוריה ==
את ה[[עיירה]] נעוועל יסד [[אדמו"ר הזקן]], ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את אדמו"ר הזקן והובילוהו ל[[פטרבורג]]. בהגיע [[יום שישי]] אחרי הצהריים ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או בעיירה סמוכה, כיוון שעל פי דין אין לצאת לדרך בערב שבת אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו'. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת אדמו"ר הזקן באותה שבת בראשית.
+
את ה[[עיירה]] נעוועל יסד [[אדמו"ר הזקן]], ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את אדמו"ר הזקן והובילוהו ל[[פטרבורג]], בהגיע [[יום שישי]] אחרי הצהריים ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או בעיירה סמוכה, כיוון שעל פי דין אין לצאת לדרך בערב שבת אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו'. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת אדמו"ר הזקן באותה שבת בראשית.
  
 
מאז הייתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו"רי חב"ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה"ח ר' [[גרשון בער מפהר]] והגה"ח ר' [[פרץ חן]], אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ולאחר מכן להסתופף אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר' [[יהושע ליין]], ר' [[מיכאל בלינער]] הזקן ("מיכאל דער אלטער"), ה[[משפיע]] הנודע הרב [[זלמן משה היצחקי]] ורבים אחרים.
 
מאז הייתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו"רי חב"ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה"ח ר' [[גרשון בער מפהר]] והגה"ח ר' [[פרץ חן]], אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ולאחר מכן להסתופף אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר' [[יהושע ליין]], ר' [[מיכאל בלינער]] הזקן ("מיכאל דער אלטער"), ה[[משפיע]] הנודע הרב [[זלמן משה היצחקי]] ורבים אחרים.
שורה 10: שורה 10:
  
 
==ישיבת תומכי תמימים בנעוועל==
 
==ישיבת תומכי תמימים בנעוועל==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים נעוועל}}
+
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים נעוועל]] {{*}} [[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]}}
  
 
בעיירה נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרב [[יהודה עבער]]. ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] פעלה עד שנת [[תרצ"ט]].  
 
בעיירה נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרב [[יהודה עבער]]. ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] פעלה עד שנת [[תרצ"ט]].  
שורה 18: שורה 18:
 
במקביל לישיבה, התנהל באותם שנים [[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]], שם למדו עשרות אברכים שחיטה ורבנות, ולאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמכו לתפקידם]] נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.
 
במקביל לישיבה, התנהל באותם שנים [[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]], שם למדו עשרות אברכים שחיטה ורבנות, ולאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמכו לתפקידם]] נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.
  
== דמויות בולטות ב[[עיירה]] ==
+
== דמויות בולטות בעיירה ==
*מו"ץ בעיר בתקופת אדמו"ר הזקן, הרב מיכל (מוזכר בשו"ת הצמח צדק יו"ד סימן עד).
+
*הרב מיכל - [[מו"צ]] בעיר בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] (מוזכר ב[[ספר צמח צדק|שו"ת הצמח צדק]] יו"ד סימן עד).
 +
* רב העיר, הרב [[פרץ חן]].
 
*רב העיר, הרב שמואל זלמן יחיסון.
 
*רב העיר, הרב שמואל זלמן יחיסון.
 
*רב העיר, הרב [[זלמן ניימרק]] (תרמ"ז - תרנ"ג)
 
*רב העיר, הרב [[זלמן ניימרק]] (תרמ"ז - תרנ"ג)
*רב העיר, הרב יוסף יחזקאל פיוויל ניימרק (תרנ"ג - )
+
*רב העיר, הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל פיוויל ניימרק]] ([[תרנ"ג]] - [[תרפ"ב]]).
*[[משפיע]] הקהילה, הרב [[יהודה לייב קרסיק]]
+
*רב העיר{{הערה|נבחר ע"י [[אדמו"ר הריי"צ]]}}, הרב [[רפאל כהן]] ([[תרפ"ב]] - [[תרפ"ט]])
 +
*[[משפיע]] הקהילה, הרב [[יהודה לייב קרסיק]].
 +
*ר' [[מיכאל דער אלטער]]/ר' מיכאל נעוולער - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], יליד העיירה.
 
*[[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)|חיים שניאור זלמן איטקין]].
 
*[[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)|חיים שניאור זלמן איטקין]].
 +
*ר' [[ישראל נעוולער]].
 +
*ר' [[זלמן לוין]] - [[בעל מנגן]].
 +
*ר' [[שניאור זלמן משה היצחקי]] - [[שוחט ובודק]] ו[[משפיע]].
  
 
== הנגינה החסידית בנעוועל ==
 
== הנגינה החסידית בנעוועל ==
שורה 30: שורה 36:
  
 
כמה מהניגונים:
 
כמה מהניגונים:
 +
{{טורים|
 
*[[ניגון הרנינו גוים]]
 
*[[ניגון הרנינו גוים]]
 
*[[ניגון כל עצמותי]]  
 
*[[ניגון כל עצמותי]]  
שורה 37: שורה 44:
 
*ניגון שמחה והתלהבות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/15ZPZpaejE9_TdUTsBwwxktvH1CeRYi6T/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}
 
*ניגון שמחה והתלהבות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/15ZPZpaejE9_TdUTsBwwxktvH1CeRYi6T/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}
 
*ניגון התוועדות לר' גרשון פייגין{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQWHZaeVpqVWJvU2s/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-w-gSrj6QAtr_tvEzDynwfw לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQRFdwY083a2tuclk/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-rPZ50Gr3asLzVhWDOJZgJg לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}
 
*ניגון התוועדות לר' גרשון פייגין{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQWHZaeVpqVWJvU2s/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-w-gSrj6QAtr_tvEzDynwfw לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQRFdwY083a2tuclk/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-rPZ50Gr3asLzVhWDOJZgJg לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}
*ניגון השתפכות הנפש - דונאי, על המילים 'לא אמות כי אחיה'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQNUEzbTNpNTIzX2M/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-2eqacC_z6W5oTunNS1WpQQ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}
+
*[[ניגון לא אמות|ניגון השתפכות הנפש - דונאי]]
*ניגון פאנקע המיוחס לר' [[גרשון בער לוין]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQc2pKREJsOWktaE0/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-OJAPHuapiTQ19kwH_90ztA לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}
+
*ניגון פאנקע המיוחס לר' [[גרשון בער לוין]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQc2pKREJsOWktaE0/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-OJAPHuapiTQ19kwH_90ztA לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQbkxmTzNxQTBzX2s/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-vSrRXRcOAFuvAVkyo1g-BQ לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}
*ניגון עך די דודא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMTBvNk5RSXpRalU/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-jlu2hekUGf23aNfqwhHwjQ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}
+
*[[ניגון עך טי דודא]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMTBvNk5RSXpRalU/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-jlu2hekUGf23aNfqwhHwjQ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}
 
*[[שהשלום שלו]]
 
*[[שהשלום שלו]]
 
*[[בנה ביתך (ניגון)]]
 
*[[בנה ביתך (ניגון)]]
שורה 50: שורה 57:
 
*ניגון אסדר לסעודתא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQaElxQTR6WUtpcVE/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-T6VbKPdeYELo7Ws6DeYyDQ לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}
 
*ניגון אסדר לסעודתא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQaElxQTR6WUtpcVE/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-T6VbKPdeYELo7Ws6DeYyDQ לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}
 
*[[ניגון אנה אמצאך]]
 
*[[ניגון אנה אמצאך]]
*ניגון אדון עולם{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQa0liRHNWa21Pckk/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-GQr3DlbRDp51E0yjyLLZhg לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}
+
*[[ניגון אדון עולם]]
 +
}}
  
==ראו גם==
 
*[[זלמן לוין]]
 
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
 
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
 
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
{{הערות שוליים}}
+
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''"הללוהו בנעוול"''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון מספר 570 (ט"ו אלול תשס"ו), עמודים 46 - 53
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 63: שורה 69:
 
*[https://drive.google.com/drive/folders/0B5fPyVutg4AQUEszaHZ3UnFULWc?resourcekey=0-KCYn7puKZ2b76fZ5QrlAeA לשמיעת ניגונים מהעיירה]
 
*[https://drive.google.com/drive/folders/0B5fPyVutg4AQUEszaHZ3UnFULWc?resourcekey=0-KCYn7puKZ2b76fZ5QrlAeA לשמיעת ניגונים מהעיירה]
  
 +
{{הערות שוליים}}
 
{{עיירות ברוסיה}}
 
{{עיירות ברוסיה}}

גרסה אחרונה מ־04:40, 19 בינואר 2024

העיירה נעוול

העיירה נעוועל נמצאת ברוסיה, על אם-הדרך שבין ויטבסק שבבלארוס לווליקי-לוקי. ידועה בפולקלור החב"די כעיירה חסידית מובהקת שתושביה היו חדורים בדרכי החסידות בצורה ראויה לחיקוי. פעמים רבות הושוותה בעיירה נעוול כעיירה של "עובדים" לעומת קרמנצ'וג שהייתה עיירה של "משכילים".

היסטוריה[עריכה]

את העיירה נעוועל יסד אדמו"ר הזקן, ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את אדמו"ר הזקן והובילוהו לפטרבורג, בהגיע יום שישי אחרי הצהריים ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או בעיירה סמוכה, כיוון שעל פי דין אין לצאת לדרך בערב שבת אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו'. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת אדמו"ר הזקן באותה שבת בראשית.

מאז הייתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו"רי חב"ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה"ח ר' גרשון בער מפהר והגה"ח ר' פרץ חן, אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של אדמו"ר האמצעי ולאחר מכן להסתופף אצל אדמו"ר הצמח צדק. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר' יהושע ליין, ר' מיכאל בלינער הזקן ("מיכאל דער אלטער"), המשפיע הנודע הרב זלמן משה היצחקי ורבים אחרים.

אדמו"ר האמצעי התבטא ואמר: "הללוהו בנבל - הללוהו בנעוועל" ושנים אחר-כך אמר אדמו"ר הריי"צ באחת ההתוועדויות: "עדיף וחביב לפני קצב מנעוועל מאשר 'משכיל' מקרמנצ'וג". ועוד אמר: 'את העיר נעוויל עשו לעיר חסידית, המלמדים, לא הרבנים והשוחטים'.

ישיבת תומכי תמימים בנעוועל[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תומכי תמימים נעוועל  •  בית מדרש לרבנים בנעוועל

בעיירה נעוול מחלקה מישיבת תומכי תמימים, כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרב יהודה עבער. ישיבת תומכי תמימים נעוועל פעלה עד שנת תרצ"ט.

בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים 'תמימים', ושנים אלו היו "בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין".

במקביל לישיבה, התנהל באותם שנים בית מדרש לרבנים, שם למדו עשרות אברכים שחיטה ורבנות, ולאחר שהוסמכו לתפקידם נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.

דמויות בולטות בעיירה[עריכה]

הנגינה החסידית בנעוועל[עריכה]

העיירה החסידית נעוועל ידועה בניגוניה, אצל החסידים היה ידוע הפתגם: "הללוהו בנבל (נעוועל) וכינור".

כמה מהניגונים:

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

ערים ועיירות ברוסיה
מחוז סמולנסק - ליובאוויטש · וליז' · רודניא · חסלביץ'ניז'ני נובגרודמחוז בריאנסק - פוצ'פ · נובוזיבקוב · סטרדובמחוז רוסטובמחוז מוסקבה - מלחובקהמחוז לנינגרד- פושקינהמחוז פסקוב - אופוצק · נוולמחוז וורונז'מחוז קוסטרומהמחוז סבטרופול - קיסלבודסקמחוז קורסק - פיענא
עיירות בבלארוסעיירות באוקראינהעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין

‏‏