גרשון בער לוין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החסיד ר' גרשון בער לוין היה השמש בבית הכנסת החב"די בעיירה נעוועל. נספה על ידי הנאצים בזמן השואה.

תולדות חיים[עריכה]

נולד לאביו החסיד ר' דוד אבא לוין, תושב העיירה החסידית נעוול. לר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' שרגא פייטל לוין, ר' ישראל לוין ור' גרשון בער. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' ׁׁ(שרגא) פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.

ר' גרשון בער נקרא בשם זה על שם ר' גרשון בער מפהר, מגדולי חסידי אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב. יש שהיו מכנים אותו בשל כך "דער קליינע גרשון בער" (=גרשון בער הקטן).

ר' גרשון בער היה שמש בבית הכנסת, ועשה את עבודתו מתוך מסירות אין קץ, ואכן מכל פינה בבית הכנסת היה ניכר הניקיון והסדר. הייתה לו אהבה לספרים ובפרט לספרי תפילה וספרי צדיקים. ובבית הכנסת הקפיד על הסדר של הספרים. התפלל תמיד בקול יפה ובניגון. בעת הנחת תפילין וקריאת שמע, היה מתבונן במהות המצוה.

בהתוועדויות היה מספר סיפורים חסידיים. היה מנגן בהתוועדויות מכל הלב ומעומק הלב, ובפרט כטוב לב החסידים במשקה ביומי דפגרא. היה תמיד דורש מדות טובות ובירור המדות, הידור במצוות, נקיון הספרים בבית ובבית-הכנסת.

ר' גרשון בער נהרג בנעוול על ידי הנאצים ימ"ש במלחמת העולם השנייה.

משפחתו[עריכה]