זלמן משה היצחקי

המשפיע הרב שניאור זלמן משה היצחקי (תרל"ג - ג' בשבט תשי"ב), היה מגדולי המשפיעים בין חסידי חב"ד בדור האחרון, ונודע בעיקר בשל סגנון התבטאותו החריף. לפרנסתו עסק בשחיטה, ובערוב ימיו התגורר בארץ הקודש. זכה לקבל מהרבי את התואר 'זצ"ל'.

זלמן משה היצחקי

תולדות חייםעריכה

נולד בשנת ה'תרל"ג בנעוועל שברוסיה, לאביו הרב דובער היצחקי ולאמו מרת רחל, שם גם ספג את חינוכו החסידי.

התחתן בעיר ז'מבין בשנת תרנ״ז עם מרת נעשע למשפחת ריינעס, משפחה חבדי״ת שורשית מז׳מבין, בהמשך קבע את מגוריו בז'מבין, והפך לאחד המשפיעים הבולטים בנוף החסידי, כאשר לפרנסתו עסק באותו מקצוע בו עסק אביו כשוחט ובודק.

ר' זלמן משה היה דמות מרכזית בנעוול בזכות אישיותו, התוועדויותיו המפורסמות והשפעתו הכבירה.

שגור היה בפיו, כי שוחט שתוי אסור לו לשחוט, אבל אם השוחט אינו אומר 'לחיים' בוודאי שאסור לו לשחוט, כי אינו ירא שמים... ר' זלמן משה היה נוהג להתוועד בכל ליל שישי כיוון שלמחרת לא שחט. כשר' זלמן משה התוועד, הוא אכן אמר 'לחיים' כהוגן, וכטוב לבו במשקה היה פיו מפיק מרגליות...

כאשר הגיעה בתו הבכירה לפרקה, ביקש מהרבי הריי"צ לזכות לחתן 'תמים'. השיב לו הרבי: "בדרכך לבית המטבחיים, חשוב חסידות". מאז הקפיד ר' זלמן משה לחשוב חסידות בהליכתו, למרות שהיה זה בשעות הלילה האפלות, באדמה הבוצית של נעוול, כאשר ההליכה הייתה בגדר משימה שדרשה זהירות ותשומת לב רבה. הוא זכה לחתן 'תמים', הלא הוא הרב אברהם דריזין, לימים משפיע וממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות ובארץ הקודש.

בארץ הקודשעריכה

בשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בתל אביב. ר' זלמן משה לא שינה את סגנון ההתוועדויות שלו, והמשיך להתוועד כפי שהיה רגיל בעת שהיה ברוסיה, בלשון חריפה ובדיבורים ישרים המפלחים כליות ולב.

אנ"ש בתל אביב, שלא הורגלו לסגנון התוועדויות חריף שכזה, החלו לשלוח מכתבי תלונות לאדמו"ר הריי"צ על ר' זלמן משה, יש אומרים שהרבי גיבה אותו בגיבוי מלא, וכתב לחסידים שהתלוננו: "המורם כל האמור הסיב לי צער גדול ועגמת נפש רב, משה שהנני רואה רוע היחס.. לתלמידי יקיריי שי' האהובים לי כבנים ממש.. למותר הוא לכפול אותן הדברים אשר כתבתי במכתבי העבר בשבחם של תלמידי יקירי צמודי לבבי, אשר כל אחד ואחד מהם הוא אוצר בלום ביראת שמים בקנין המדות ובאהבת ישראל..." אמנם יש שמפקפקים בקשר המכתב לפרשייה זו.

בתחילת שנות ת"ש לקה ר' זלמן משה בשיתוק פיזי, וכח דיבורו נפגע. בעקבות זאת עבר לגור אצל בנו ר' שמואל היצחקי בתל אביב. ומשנת תש"י גר אצל חתנו, ר' אברהם מאיור, בכפר חב"ד. למרות שיתוקו, בעת התפילה היה דיבורו רגיל.

נפטר בתאריך ג' שבט ה'תשי"ב ונטמן בבית החיים הישן בצפת.

במכתב תנחומים לאחר פטירתו כתב עליו הרבי רז"מ זצ"ל (= ר' זלמן משה זכר צדיק לברכה)!

 

משפחתועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • הרב יוסף יצחק קמינצקי (נינו), אנשים חסידים היו - ספר ביוגרפיה המסקר את תולדות חייו ובני משפחתו.
  • זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 139-145.
  • חיים של חסיד בתוך גליון א חסידישע דערהער   (אנגלית)

קישורים חיצונייםעריכה