גידים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(כפילות. מופיע בהערה) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תבנית:איברים}} | |||
ה'''גידים''' הם צינורות באדם המחברים גוף לעצמות, גשמיות לרוחניות וימין לשמאל. | ה'''גידים''' הם צינורות באדם המחברים גוף לעצמות, גשמיות לרוחניות וימין לשמאל. | ||
בכללות ישנם שני מיני גידים: גידים המחברים את הבשר לעצמות והמחברים את חיות הנפש לגוף. הסוג השני נחלק בכללות גם הוא לשנים: גידי הדם וגידי הרוח{{הערה|באופן פרטי עוד יותר ישנם גם גידי התנועה וגידי ההרגשה, שעניינם מוסבר בשני אופנים שונים: 1. במקומות שבמילה עורקים הכוונה ל"עצבים", מוסבר שגידי התנועה הם העורקים (והם הממשיכים את עצם הנפש באיברים, והם עיקר "צינורות השפע", ומבין סוגי הגידים הם הנעלים), וגידי ההרגשה נמשכים מגידי הדם. 2. במקומות שבמילה עורקים מתכוונים למה שאנו קוראים היום "ורידים" (והם אלו המחברים את עצם הנפש באיברים, ולא העצבים) מוסבר, שגידי התנועה וההרגשה הם העצבים, והם סוג שלישי של גידים, והוא הגורם את הרגשת האיברים ותנועתם, והם הנמוכים משלושת סוגי הגידים}}. | בכללות ישנם שני מיני גידים: גידים המחברים את הבשר לעצמות והמחברים את חיות הנפש לגוף. הסוג השני נחלק בכללות גם הוא לשנים: גידי הדם וגידי הרוח{{הערה|באופן פרטי עוד יותר ישנם גם גידי התנועה וגידי ההרגשה, שעניינם מוסבר בשני אופנים שונים: 1. במקומות שבמילה עורקים הכוונה ל"עצבים", מוסבר שגידי התנועה הם העורקים (והם הממשיכים את עצם הנפש באיברים, והם עיקר "צינורות השפע", ומבין סוגי הגידים הם הנעלים), וגידי ההרגשה נמשכים מגידי הדם. 2. במקומות שבמילה עורקים מתכוונים למה שאנו קוראים היום "ורידים" (והם אלו המחברים את עצם הנפש באיברים, ולא העצבים) מוסבר, שגידי התנועה וההרגשה הם העצבים, והם סוג שלישי של גידים, והוא הגורם את הרגשת האיברים ותנועתם, והם הנמוכים משלושת סוגי הגידים}}. | ||
==מיני הגידים== | ==מיני הגידים== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
יש באדם [[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] ויש בשר וגידים החופים ומכסים עליהם, בחינת ה[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] זהו היסוד שעליהם נבנה הבשר והגידין, והוא בחינת כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, בחינת אהבה, כי בשר הוא יסוד האש וגידים בחינת דם ורוח{{הערה|אמרי בינה}}. הגידים מחברים בין העצמות לבשר על דרך יחוד זו"נ, וכל שם "גיד" מורה על יחוד (וגם אבר היחוד נקרא כידוע גיד). לעומת זאת [[גיד הנשה]] הוא חיבור על ידי תאוה ולכן נאסר לאוכלו, והיא בחינת אכילת [[תשעה באב]]{{הערה|אור התורה וישלח 494}}. | יש באדם [[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] ויש בשר וגידים החופים ומכסים עליהם, בחינת ה[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] זהו היסוד שעליהם נבנה הבשר והגידין, והוא בחינת כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, בחינת אהבה, כי בשר הוא יסוד האש וגידים בחינת דם ורוח{{הערה|אמרי בינה}}. הגידים מחברים בין העצמות לבשר על דרך יחוד זו"נ, וכל שם "גיד" מורה על יחוד (וגם אבר היחוד נקרא כידוע גיד). לעומת זאת [[גיד הנשה]] הוא חיבור על ידי תאוה ולכן נאסר לאוכלו, והיא בחינת אכילת [[תשעה באב]]{{הערה|אור התורה וישלח 494}}. | ||
==גידי הבשר== | ==גידי הבשר== | ||
{{הערה|תורת שמואל תרל"ג ח"ב, להבין ההפרש שבין תורה למצות}}בשר הגוף משתלשל מבינה (קו השמאל, גבורות), והעצמות משתלשלות מחכמה (קו הימין, חסדים). מאחר והחכמה נעלית מאד מהבינה ואינה יכולה להתגלות בה כמות שהיא, השפעתה לבינה היא דרך גידים דקים (המשתלשלים ממוח הדעת) | '''תפקידם בגוף:''' {{הערה|תורת שמואל תרל"ג ח"ב, להבין ההפרש שבין תורה למצות}}בשר הגוף משתלשל מבינה (קו השמאל, גבורות), והעצמות משתלשלות מחכמה (קו הימין, חסדים). מאחר והחכמה נעלית מאד מהבינה ואינה יכולה להתגלות בה כמות שהיא, השפעתה לבינה היא דרך גידים דקים (המשתלשלים ממוח הדעת). | ||
'''עניינם בעבודה: '''אחד הטעמים לכך שהמצוות נקראות איברים (איברין דמלכא) הוא כי כמו שכל איבר כלול מבשר גידים ועצמות - כך כל מצווה כלולה מגוף המצווה (קיומה המעשי), כוונתה וברכת המצווה. גוף המצווה הוא ה"בשר" שלה, הכוונה היא עצם המצווה ואילו הברכה (ה"קול") היא המקשרת וממשיכה את הכוונה במעשה. | |||
==גידי הדם והרוח== | ==גידי הדם והרוח== | ||
{{הערה|,תו"ח שמות בא, להבין שרש עניין פסח ומצה קד, ד}}"נפש הבשר בדם היא"{{הערה|ויקרא יז}}. החסידות מסבירה, שבדם הופכת החיות הרוחנית של הנפש לחיות גשמית של הגוף{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי תקע"ז אדם כי יהי' בעור בשרו דף | {{הערה|, תו"ח שמות בא, להבין שרש עניין פסח ומצה קד, ד}}"נפש הבשר בדם היא"{{הערה|ויקרא יז}}. החסידות מסבירה, שבדם הופכת החיות הרוחנית של הנפש לחיות גשמית של הגוף{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי תקע"ז אדם כי יהי' בעור בשרו דף סט}}. גידי הדם{{הערה|שבלשוננו נקראים עורקים, אך בלשון החסידות והקבלה נקראים ורידים}} הם המביאים חיות זו לאיברים, ובאמצעותה הם חיים. גידי הרוח לעומתם, תפקידם להמשיך לאיברים לא את עצם החיות, אלא את התנועה וההרגשה. | ||
גידי הדם ממשיכים את החיות מנפש הטבעית, לעומת גידי הרוח שממשיכים את דרגת ה"רוח" (או לפי ההסבר הראשון בהערה 1 לעיל – את עצם הנפש). | גידי הדם ממשיכים את החיות מנפש הטבעית, לעומת גידי הרוח שממשיכים את דרגת ה"רוח" (או לפי ההסבר הראשון בהערה 1 לעיל – את עצם הנפש). | ||
==עניינם בעבודת ה'== | ==עניינם בעבודת ה'== | ||
כשם שגידי הדם והרוח מחיים את הגוף | כשם שגידי הדם והרוח מחיים את הגוף על ידי שממשיכים לו חיות מהנפש ומהרוח, כך ישנם גידים רוחניים הממשיכים את אור הנפש בשכל ובמידות, וכאשר השכל והמידות מתפעלים נמשך מהם על ידי הגידים הגשמיים לאברי הגוף. לכן בעת עיון בעמקות נע הראש, ובעת שמחה סופקות הידים כף. | ||
{{הערה|בעניין הגידים ישנם הסברים נוספים, כמצויין במאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ דף תרפ הערה 14: הבשר וגידים שנק' אודם שממנו בשר: ע"פ נדה לא, א. ושם בשינוי: אביו מזריע הלובן שממנו עצמות וגידים כו' אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר דם ושערות. אמנם כהלשון כאן מובא בכ"מ, ראה לעיל ח"א ע' קעז וע' רפה [ונסמן ע"ז באורך בהמ"מ בסו"ס מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' א'רעח]. וראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות [ש"מ] דרוש י"ב: הגידין שזכרו רז"ל אינן אותן הלבנים כו' רק הגידין כו' שבהם מתפשט הדם או חיות הלב הדופקים. ועוד ע"ד כמה סוגי גידים בביאוה"ז שופטים קכב, א. [ובהנסמן עוד במאמרי אדהאמ"צ שם]}} | {{הערה|בעניין הגידים ישנם הסברים נוספים, כמצויין במאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ דף תרפ הערה 14: הבשר וגידים שנק' אודם שממנו בשר: ע"פ נדה לא, א. ושם בשינוי: אביו מזריע הלובן שממנו עצמות וגידים כו' אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר דם ושערות. אמנם כהלשון כאן מובא בכ"מ, ראה לעיל ח"א ע' קעז וע' רפה [ונסמן ע"ז באורך בהמ"מ בסו"ס מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' א'רעח]. וראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות [ש"מ] דרוש י"ב: הגידין שזכרו רז"ל אינן אותן הלבנים כו' רק הגידין כו' שבהם מתפשט הדם או חיות הלב הדופקים. ועוד ע"ד כמה סוגי גידים בביאוה"ז שופטים קכב, א. [ובהנסמן עוד במאמרי אדהאמ"צ שם]}} | ||
==שס"ה לא תעשה== | ==שס"ה לא תעשה== | ||
| שורה 28: | שורה 26: | ||
בעוד ש[[רמ"ח איברים]] היינו המשכת [[אורות]] בכלים, השס"ה לא תעשה שהם שס"ה גידים הם בחינת אורות שלמעלה מהתלבשות בכלים ואיברים, כענין אורות ד[[תהו]] שלמעלה מאורות ד[[עולם התקון]] לכן אי אפשר לכלים להכילם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/12/52c&search=%D7%92%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D תורה אור ויחי נב, ג]}}. | בעוד ש[[רמ"ח איברים]] היינו המשכת [[אורות]] בכלים, השס"ה לא תעשה שהם שס"ה גידים הם בחינת אורות שלמעלה מהתלבשות בכלים ואיברים, כענין אורות ד[[תהו]] שלמעלה מאורות ד[[עולם התקון]] לכן אי אפשר לכלים להכילם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/12/52c&search=%D7%92%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D תורה אור ויחי נב, ג]}}. | ||
== | ==שימוש בגידי בהמה== | ||
נוהגים לקשור את היריעות של ספר התורה בחוט העשוי מגידי בהמה | |||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
{{אדם}} | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:אברי הגוף]] | [[קטגוריה:אברי הגוף]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:14, 10 בינואר 2024
| איברי גוף האדם |
|---|
| מושגים כלליים |
| ראש • פנים • נשימה • דם • גידים • ורידי הדם • עורקים • עצבים • בשר • עצמות • עור • שערות הראש והזקן |
| איברי הראש |
| גולגולת • מצח • מוח • קרום שעל המוח • אויר שבין המוח לגלגולת • קרום שעל האויר • שערות הראש והזקן • זקן • עיניים • עפעפיים • אוזניים • אף • פה • שפתיים • לשון • חיך • שיניים • צואר - (קנה, ושט וורידים) • עורף • לחיים • סנטר |
| איברי הגוף |
| בית החזה • בית השחי • בטן • טבור • אגן • לב • ריאות • כליות • כיס המרה • כבד • קיבה • איברי הפסולת • איברי ההולדה • סיומא דגופא • יסוד דנוקבא |
| גפיים |
| כתפיים • ידיים • רגליים • עקב • אצבעות • ציפורניים |
| ראו גם |
| אשר יצר • בריאות ורפואה • אדם - מין המדבר (תבנית) |
הגידים הם צינורות באדם המחברים גוף לעצמות, גשמיות לרוחניות וימין לשמאל. בכללות ישנם שני מיני גידים: גידים המחברים את הבשר לעצמות והמחברים את חיות הנפש לגוף. הסוג השני נחלק בכללות גם הוא לשנים: גידי הדם וגידי הרוח[1].
מיני הגידים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר בעץ חיים שיש שלשה מיני גידים באדם, גידי הדם שהדם סובב והולך בהם, וגידי הרוח שאין בהם דם רק רוח חיים המתפשט בכל הגוף, וגידי ההרגשה שאין בהם אפילו רוח חיים זולתי כח ההרגשה של הדעת במוח המתפשט בעצמות תחילה, שכל מה שיכאוב לו אפי' בציפורן רגלו ירגיש תיכף על ידי גידי הרגשה של מוח הדעת שבעצמות, ומהם ימשכו ומתפשט אף בבשר. ומכך אנו לומדים שיש בגידים השפעה של החכמה המתפשטת בהם[2].
יש באדם עצמות ויש בשר וגידים החופים ומכסים עליהם, בחינת העצמות זהו היסוד שעליהם נבנה הבשר והגידין, והוא בחינת כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, בחינת אהבה, כי בשר הוא יסוד האש וגידים בחינת דם ורוח[3]. הגידים מחברים בין העצמות לבשר על דרך יחוד זו"נ, וכל שם "גיד" מורה על יחוד (וגם אבר היחוד נקרא כידוע גיד). לעומת זאת גיד הנשה הוא חיבור על ידי תאוה ולכן נאסר לאוכלו, והיא בחינת אכילת תשעה באב[4].
גידי הבשר[עריכה | עריכת קוד מקור]
תפקידם בגוף: [5]בשר הגוף משתלשל מבינה (קו השמאל, גבורות), והעצמות משתלשלות מחכמה (קו הימין, חסדים). מאחר והחכמה נעלית מאד מהבינה ואינה יכולה להתגלות בה כמות שהיא, השפעתה לבינה היא דרך גידים דקים (המשתלשלים ממוח הדעת).
עניינם בעבודה: אחד הטעמים לכך שהמצוות נקראות איברים (איברין דמלכא) הוא כי כמו שכל איבר כלול מבשר גידים ועצמות - כך כל מצווה כלולה מגוף המצווה (קיומה המעשי), כוונתה וברכת המצווה. גוף המצווה הוא ה"בשר" שלה, הכוונה היא עצם המצווה ואילו הברכה (ה"קול") היא המקשרת וממשיכה את הכוונה במעשה.
גידי הדם והרוח[עריכה | עריכת קוד מקור]
[6]"נפש הבשר בדם היא"[7]. החסידות מסבירה, שבדם הופכת החיות הרוחנית של הנפש לחיות גשמית של הגוף[8]. גידי הדם[9] הם המביאים חיות זו לאיברים, ובאמצעותה הם חיים. גידי הרוח לעומתם, תפקידם להמשיך לאיברים לא את עצם החיות, אלא את התנועה וההרגשה. גידי הדם ממשיכים את החיות מנפש הטבעית, לעומת גידי הרוח שממשיכים את דרגת ה"רוח" (או לפי ההסבר הראשון בהערה 1 לעיל – את עצם הנפש).
עניינם בעבודת ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשם שגידי הדם והרוח מחיים את הגוף על ידי שממשיכים לו חיות מהנפש ומהרוח, כך ישנם גידים רוחניים הממשיכים את אור הנפש בשכל ובמידות, וכאשר השכל והמידות מתפעלים נמשך מהם על ידי הגידים הגשמיים לאברי הגוף. לכן בעת עיון בעמקות נע הראש, ובעת שמחה סופקות הידים כף. [10]
שס"ה לא תעשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
השס"ה לא תעשה נועדו כדי להפריד שס"ה גידים של דם נפש החיונית שבגוף שלא יינקו ויקבלו חיות בעבירה שכנגד כל אחת מהגידים, מאחת משלש קליפות הטמאות, שמהן נשפעים שס"ה לא תעשה דאוריית' וענפיהן שהן מדרבנן, ושוב לא תוכל נפש החיונית לעלות אל ה' אם נטמאה בטומאת השלש קליפות הטמאות שאין להן עליה לעולם כ"א ביטול והעברה לגמרי, כמו שכתוב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ[11].
בעוד שרמ"ח איברים היינו המשכת אורות בכלים, השס"ה לא תעשה שהם שס"ה גידים הם בחינת אורות שלמעלה מהתלבשות בכלים ואיברים, כענין אורות דתהו שלמעלה מאורות דעולם התקון לכן אי אפשר לכלים להכילם[12].
שימוש בגידי בהמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נוהגים לקשור את היריעות של ספר התורה בחוט העשוי מגידי בהמה
הערות שוליים
- ↑ באופן פרטי עוד יותר ישנם גם גידי התנועה וגידי ההרגשה, שעניינם מוסבר בשני אופנים שונים: 1. במקומות שבמילה עורקים הכוונה ל"עצבים", מוסבר שגידי התנועה הם העורקים (והם הממשיכים את עצם הנפש באיברים, והם עיקר "צינורות השפע", ומבין סוגי הגידים הם הנעלים), וגידי ההרגשה נמשכים מגידי הדם. 2. במקומות שבמילה עורקים מתכוונים למה שאנו קוראים היום "ורידים" (והם אלו המחברים את עצם הנפש באיברים, ולא העצבים) מוסבר, שגידי התנועה וההרגשה הם העצבים, והם סוג שלישי של גידים, והוא הגורם את הרגשת האיברים ותנועתם, והם הנמוכים משלושת סוגי הגידים
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב ע' תרס"ד
- ↑ אמרי בינה
- ↑ אור התורה וישלח 494
- ↑ תורת שמואל תרל"ג ח"ב, להבין ההפרש שבין תורה למצות
- ↑ , תו"ח שמות בא, להבין שרש עניין פסח ומצה קד, ד
- ↑ ויקרא יז
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי תקע"ז אדם כי יהי' בעור בשרו דף סט
- ↑ שבלשוננו נקראים עורקים, אך בלשון החסידות והקבלה נקראים ורידים
- ↑ בעניין הגידים ישנם הסברים נוספים, כמצויין במאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ דף תרפ הערה 14: הבשר וגידים שנק' אודם שממנו בשר: ע"פ נדה לא, א. ושם בשינוי: אביו מזריע הלובן שממנו עצמות וגידים כו' אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר דם ושערות. אמנם כהלשון כאן מובא בכ"מ, ראה לעיל ח"א ע' קעז וע' רפה [ונסמן ע"ז באורך בהמ"מ בסו"ס מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' א'רעח]. וראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות [ש"מ] דרוש י"ב: הגידין שזכרו רז"ל אינן אותן הלבנים כו' רק הגידין כו' שבהם מתפשט הדם או חיות הלב הדופקים. ועוד ע"ד כמה סוגי גידים בביאוה"ז שופטים קכב, א. [ובהנסמן עוד במאמרי אדהאמ"צ שם]
- ↑ ליקוטי אמרים - פרק ל"ז
- ↑ תורה אור ויחי נב, ג
| אדם | ||||
|---|---|---|---|---|
| תארים | אדם · איש · גבר · אנוש | |||
| אברים (בגוף) | מוח · פנים · עין · אף · אוזן · פה · שיניים · שערות · זקן · מתנים · עורף · בשר · גידים · עצמות · עור · לב · כבד · רגל · ציפורניים · אברי גוף האדם (תבנית) | |||
| חושים | ראייה · שמיעה · ריח · טעם · מישוש | |||
| חלקי הנשמה | נפש · רוח · נשמה · חיה · יחידה · ראו גם: עצם הנשמה | |||
| הנפשות | יצר הטוב · יצר הרע · נפש האלוקית · נפש הבהמית · נפש השכלית | |||
| פרטים נוספים | אדם העליון · פני אדם · ירידת הנשמה לגוף · לא אדם · עולם קטן | |||
| סוגי נפשות | זרע אדם · זרע בהמה | |||