יוחנן סופר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:13, 26 ביולי 2023

יוחנן סופר
האדמו"ר אצל הרבי, תשמ"ט
האדמו"ר מערלוי
לידה	י"ג בטבת תרפ"ג
	ערלוי, הונגריה
פטירה	י"ג באדר א' תשע"ו
	ירושלים
מקום פעילות	ירושלים
השתייכות	ערלוי
רבותיו	אביו הרב משה סופר, סבו הרב שמעון סופר, הרב יוסף אשר פולק
חיבוריו	אמרי סופר, יומין דחנוכה, אפריון חתנים

רבי יוחנן סופר (י"ג טבת תרפ"ג – י"ג באדר א' תשע"ו) היה האדמו"ר מערלוי (או גאב"ד ערלוי). עמד בקשרים חמים עם הרבי, וזכה לביקור מיוחד אצל הרבי בחלוקת הדולרים, בו ביקש ממנו הרבי שיפסוק על ביאת המשיח.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ג טבת תרפ"ג לאביו רבי משה סופר, בעל בעל ה"יד סופר". בצעירותו למד אצל אביו ואצל סבו, רבי שמעון סופר. כמו כן למד בישיבה בוורפלט, הונגריה, אצל הרב יוסף אשר פולק. בתקופת השואה שהה במחנות העבודה ולאחר שניצל יצא לבודפסט שבהונגריה, אז נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל. בשנת תש"י עלה לארץ ישראל.

בשנת תשי"ג הקים את ישיבת ערלוי בשכונת קטמון בירושלים, ומונה לכהן כראש הישיבה ואב בית הדין. בהמשך הוקמו מוסדות ערלוי במקומות נוספים, וקהילת ערלוי שבראשה עמד נחשבת כמממשיכה בדרכו של החת"ם סופר, שהיה דור חמישי אליו.

רבי יוחנן הסתופף בצילם של האדמו"רים רבי אהרון רוקח מבעלז ורבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא. רבים מהמנהגים שקיבל מהם הנהיג בקהילת ערלוי. כך בהשפעתו הפכה קהילת ערלוי לחצר חסידית, למרות היותה קהילה הונגרית במקורה.

היה מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל.

נפטר בי"ג באדר א' תשע"ו, כשהוא נחשב לזקן האדמו"רים.

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

האדמו"ר ערלוי מגיה את החלטות כינוס עמותת הרבנים "פיקוח נפש"

האדמו"ר מערלוי השתתף עם הרבי במאבקיו השונים על שלימות הארץ.

כמו כן, היה מגן ביד רמה על כבודו של הרבי. באחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה ליטאית, שביזה את הרבי, מחה בתוקף על דבריו.

בשנת תשל"ב שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, וחותם "המתאבק בעפר רגליו ומשתחווה אפים ארצה מול כ"ק רבינו שליט"א, יוחנן בה"ק מהר"מ סופר"^[1].

בה' באדר ב' תשמ"ט ביקר אצל הרבי בחלוקת הדולרים^[2]. בשיחתם, אמר לו הרבי שעליו לפסוק שמשיח יבוא, מכיון שרבים צריכים לו. ומה שכתוב כי יש איסור לדחוק את הקץ, אין זה אמור אלא לפני זמן הקץ - אבל כיום, כשכבר כלו כל הקיצין, אין איסור. לאחר שיפסוק, ידאג גם לקיום הפסק, ואף ישלח את שמש בית הדין לצורך זה... האדמו"ר מערלוי נענה בתגובה כי הוא מצטרף לפסקו של הרבי שהמשיח צריך לבוא, אך הרבי אמר לו כי אל לו לתלות זאת ביחיד - ברבי, ועליו לפסוק בעצמו^[3]. בסיום השיחה אמר האדמו"ר: "רבינו, תוליכנו כולנו לקראת משיח צדקנו".

בתשרי תשס"ד ערך ביקור בבית חב"ד בעיר ברטיסלבה (פרשבורג לשעבר) שבסלובקיה - מקום קבורת סבו החתם סופר, וערך שם סיום הרמב"ם לפי תקנת הרבי^[4].

כאשר נשאל על אמונת החסידים בזיהוי הרבי כמלך המשיח, הגיב, שמי שמכיר את לשונו הנקייה של הרבי מבין שהוא ראוי לכך. בהזדמנות אחרת ציטט את דברי זקנו החתם סופר אודות משיח שבכל דור, והוסיף כי לכך ראוי במיוחד מי שמלמד זכות על עם ישראל, בהביאו דוגמאות וסיפורים הממחישים הנהגה זו אצל הרבי^[5].

במאבק למען שלימות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של הרבי למען שלימות הארץ, כשיטת סבו בעל ה"התעוררות תשובה", ומחזק בכל עת את רבני עמותת פיקוח נפש.

בטבת תשס"ד ארגן בביתו אסיפה של ועד רבני עמותת פיקוח נפש. המשא המרכזי היה של האדמו"ר מערלוי שציין את פסק השולחן ערוך בסימן שכ"ט, ואמר שהלכה זאת נכתבה ברוח הקודש למצבנו כעת.

בחודש שבט תשס"ה במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את תכנית ההתנתקות למשאל עם. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה בתורה^[6].

באייר תשס"ה ערך ביקור בישיבת חב"ד ליובאוויטש בטורונטו וזכה לקבלת פנים מרשימה. ראש הישיבה וצוות ההנהלה, השלוחים בעיר בראשות השליח הראשי הרב גרוסבאום, קרוב ל-200 תלמידי הישיבה, ולמעלה מ-100 איש מאנ"ש קיבלו את פניו^[7].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו הרב משה סופר, האדמו"ר הנוכחי
בנו הרב יעקב סופר, רב קהילת ערלוי בביתר עלית. מקורב לחב"ד. השתתף בהתוועדות י"ט כסלו תשס"ג בביתר, וערך שם את סיום הרמב"ם^[8]. כמו כן השתתף בשנת תשס"ה באירוע החבד"י נגד ההתנתקות, ואף סיים מסכת בסיום האירוע, כהוראת הרבי^[9].
בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר, ראש ישיבת ערלוי
בנו הרב שמעון סופר, רב בית המדרש "תורת משה" בצפת
בנו הרב עקיבא סופר, רב קהילת ערלוי בבני ברק
בנו הרב זלמן סופר, רב קהילת ערלוי בבורו פארק
בנו הרב אהרן סופר, רב קהילת ערלוי באלעד

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיח שרפי קודש
שמן ששון מחבריך
שניאור זלמן לוין, "תפסקו את ההלכה שמשיח צריך כבר לבוא", שבועון בית משיח מס' 1010

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 120.
↑ בביקור אצל הרבי (2:27). להרחבה, ראו במדור והבט פני משיחך שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 51.
↑ הרבי בשיחה עם האדמו"ר מערלוי: תפסקו שמשיח יבוא!
↑ בבית חב"ד בסלובקיה
↑ קונטרס "דרכיו ראיתי" [ביתר תשע"ו], עמוד מה, ובהערה כח שם.
↑ מגן על שלימות הארץ
↑ בביקור בישיבת חב"ד בטורונטו
↑ בסיום הרמב"ם בביתר
↑ מסיים מסכת באירוע נגד ההתנתקות

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא

[1] נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 120.

[2] בביקור אצל הרבי (2:27). להרחבה, ראו במדור והבט פני משיחך שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 51.

[3] הרבי בשיחה עם האדמו"ר מערלוי: תפסקו שמשיח יבוא!

[4] בבית חב"ד בסלובקיה

[5] קונטרס "דרכיו ראיתי" [ביתר תשע"ו], עמוד מה, ובהערה כח שם.

[6] מגן על שלימות הארץ

[7] בביקור בישיבת חב"ד בטורונטו

[8] בסיום הרמב"ם בביתר

[9] מסיים מסכת באירוע נגד ההתנתקות

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:ערלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי בשנת [[תשמ"ט]]]]
+{{דמות
-'''רבי יוחנן סופר''' הוא ה[[אדמו"ר]] מערלוי (מכונה גם '''גאב"ד ערלוי'''), נולד בשנת תר"פ לאביו רבי משה סופר, בעל בעל ה"יד סופר" ואחד מחמשת החברים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בישראל. הוא נחשב לאחד מממשיכי דרכה של שושלת החת"ם סופר שהוא דור חמישי אליו. אחרי השואה הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת ערלוי.
+|שם=יוחנן סופר
+|כינוי=האדמו"ר מערלוי
+|תמונה=ערלוי.jpg
+|תיאור= האדמו"ר אצל [[הרבי]], [[תשמ"ט]]
+|תאריך לידה=[[י"ג בטבת]] [[תרפ"ג]]
+|מקום לידה= [[ערלוי]], [[הונגריה]]
+|תאריך פטירה=[[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]]
+|מקום פטירה= [[ירושלים]]
+|מקום פעילות=[[ירושלים]]
+|תפקידים נוספים=
+|רבותיו= אביו הרב משה סופר, סבו הרב שמעון סופר, הרב יוסף אשר פולק
+|תלמידיו=
+|חיבוריו= אמרי סופר, יומין דחנוכה, אפריון חתנים
+|השתייכות=[[שושלת ערלוי|ערלוי]]
+}}
+'''רבי יוחנן סופר''' ([[י"ג טבת]] [[תרפ"ג]] – [[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]]) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[ערלוי]] (או '''[[גאב"ד]] ערלוי'''). עמד בקשרים חמים עם [[הרבי]], וזכה לביקור מיוחד אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]], בו ביקש ממנו הרבי שיפסוק על [[ביאת המשיח]].
-הרב סופר השתתף עם הרבי במאבקיו השונים על שלימות הארץ.
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[י"ג טבת]] [[תרפ"ג]] לאביו רבי משה סופר, בעל בעל ה"יד סופר". בצעירותו למד אצל אביו ואצל סבו, רבי שמעון סופר. כמו כן למד בישיבה בוורפלט, [[הונגריה]], אצל הרב יוסף אשר פולק. בתקופת [[השואה]] שהה במחנות העבודה ולאחר שניצל יצא לבודפסט שבהונגריה, אז [[נישואין|נשא]] את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל. בשנת [[תש"י]] עלה ל[[ארץ ישראל]].
-כמו כן, הוא מגן ביד רמה על כבודו של הרבי. באחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה ליטאית, שביזה את הרבי, מחה בתוקף על דבריו.
+בשנת [[תשי"ג]] הקים את ישיבת [[ערלוי]] בשכונת קטמון ב[[ירושלים]], ומונה לכהן כראש הישיבה ואב בית הדין. בהמשך הוקמו מוסדות ערלוי במקומות נוספים, וקהילת ערלוי שבראשה עמד נחשבת כמממשיכה בדרכו של [[החת"ם סופר]], שהיה דור חמישי אליו.
-בשנת [[תשמ"ט]] ביקר אצל הרבי, ודיבר עימו שיחה לימודית. <REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי (2:27)]</REF>
+רבי יוחנן הסתופף בצילם של האדמו"רים רבי [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ורבי [[יעקב יוסף טברסקי]] מ[[סקווירא]]. רבים מהמנהגים שקיבל מהם הנהיג בקהילת ערלוי. כך בהשפעתו הפכה קהילת ערלוי לחצר חסידית, למרות היותה קהילה הונגרית במקורה.
-ב[[תשרי]] [[תשס"ד]] ערך ביקור בבית חב"ד בעיר בריטסלבה שבסלובקיה. מקום קבורת סביו ה[[חתם סופר]], וערך שם [[סיום הרמב"ם]] לפי תקנת הרבי.<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=2795 בבית חב"ד בסלובקיה]</REF>
+היה מחברי [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]] ב[[ארץ ישראל]].
-== במאבק למען שלימות הארץ ==
+נפטר ב[[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]], כשהוא נחשב לזקן האדמו"רים.
-רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של הרבי למען שלימות הארץ, ומחזק בכל עת את רבני עמותת פיקוח נפש.
+==קשריו עם הרבי==
+[[קובץ:ערלוי-ממש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר בפגישה עם ראשי [[מרכז ההפצה ממש]]]]
+[[קובץ:ערלויא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר ערלוי מגיה את החלטות כינוס עמותת הרבנים "פיקוח נפש"]]
+האדמו"ר מערלוי השתתף עם [[הרבי]] במאבקיו השונים על [[שלימות הארץ]].
-ב[[טבת]] [[תשס"ד]] ארגן בביתו אסיפה של ועד רבני עמותת פיקוח נפש. המשא המרכזי היה של האדמו"ר מערלוי שציין את פסק השולחן ערוך בסימן שכ"ט, ואמר שהלכה זאת נכתבה ברוח הקודש למצבנו כעת.
+כמו כן, היה מגן ביד רמה על כבודו של הרבי. באחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה [[מתנגדים|ליטאית]], שביזה את הרבי, מחה בתוקף על דבריו.
-בחודש [[שבט]] [[תשס"ה]] במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את תכנית ההתנתקות למשאל עם. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה ב[[תורה]].<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=9127 מגן על שלימות הארץ]</REF>
+בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, וחותם {{ציטוטון|המתאבק בעפר רגליו ומשתחווה אפים [[ארץ הקודש|ארצה]] מול כ"ק רבינו שליט"א, יוחנן בה"ק מהר"מ סופר}}{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 120.}}.
-ב[[אייר]] [[תשס"ה]] ערך ביקור בישיבת חב"ד ליובאוויטש בטורונטו וזכה לקבלת פנים מרשימה. ראש הישיבה וצוות ההנהלה, השלוחים בעיר בראשות השליח הראשי הרב גרוסבאום, קרוב ל-‏200 תלמידי הישיבה, ולמעלה מ-‏100 איש מאנ"ש קיבלו את פניו.<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=11271 בביקור בישיבת חב"ד בטורונטו]</REF>
+ב[[ה' באדר ב']] [[תשמ"ט]] ביקר אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי (2:27)]. להרחבה, ראו במדור '''והבט פני משיחך''' שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 51.}}. בשיחתם, אמר לו הרבי שעליו לפסוק ש[[משיח]] יבוא, מכיון שרבים צריכים לו. ומה שכתוב כי יש איסור לדחוק את [[קץ הגלות|הקץ]], אין זה אמור אלא לפני זמן הקץ - אבל כיום, כשכבר [[כלו כל הקיצין]], אין איסור. לאחר שיפסוק, ידאג גם לקיום הפסק, ואף ישלח את שמש בית הדין לצורך זה... האדמו"ר מערלוי נענה בתגובה כי הוא מצטרף לפסקו של הרבי שהמשיח צריך לבוא, אך הרבי אמר לו כי אל לו לתלות זאת ביחיד - ברבי, ועליו לפסוק בעצמו{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1989 הרבי בשיחה עם האדמו"ר מערלוי: תפסקו שמשיח יבוא!]}}. בסיום השיחה אמר האדמו"ר: "רבינו, תוליכנו כולנו לקראת משיח צדקנו".
-== הרב יעקב סופר ==
+ב[[תשרי]] [[תשס"ד]] ערך ביקור ב[[בית חב"ד]] בעיר ברטיסלבה (פרשבורג לשעבר) שבסלובקיה - מקום קבורת סבו ה[[חתם סופר]], וערך שם [[סיום הרמב"ם]] לפי תקנת הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=2795 בבית חב"ד בסלובקיה]}}.
-הרה"צ יעקב סופר בנו השני של האדמו"ר מערלוי, הנחשב לרב קהילות ערלוי בעולם ובפרט של קהילת ערלוי ב[[ביתר]], מקורב לחב"ד.
+כאשר נשאל על אמונת החסידים בזיהוי [[הרבי כמלך המשיח]], הגיב, שמי שמכיר את לשונו הנקייה של הרבי מבין שהוא ראוי לכך. בהזדמנות אחרת ציטט את דברי זקנו ה[[חתם סופר]] אודות [[משיח שבכל דור]], והוסיף כי לכך ראוי במיוחד מי שמלמד זכות על עם ישראל, בהביאו דוגמאות וסיפורים הממחישים הנהגה זו אצל הרבי{{הערה|קונטרס "דרכיו ראיתי" [ביתר תשע"ו], עמוד מה, ובהערה כח שם.}}.
-ב[[כסליו]] [[תשס"ג]] השתתף במעמד [[י"ט כסליו]] בביתר, וערך שם את [[סיום הרמב"ם]].<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=156 בסיום הרמב"ם בביתר]</REF>
+==במאבק למען שלימות הארץ==
+רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של הרבי למען שלימות הארץ, כשיטת סבו בעל ה"התעוררות תשובה", ומחזק בכל עת את רבני [[עמותת פיקוח נפש]].
+ב[[טבת]] [[תשס"ד]] ארגן בביתו אסיפה של ועד רבני עמותת פיקוח נפש. המשא המרכזי היה של האדמו"ר מערלוי שציין את פסק ה[[שולחן ערוך]] בסימן שכ"ט, ואמר שהלכה זאת נכתבה ב[[רוח הקודש]] למצבנו כעת.
+בחודש [[שבט]] [[תשס"ה]] במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את [[תכנית ההתנתקות]] ל[[משאל עם]]. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9127 מגן על שלימות הארץ]}}.
+ב[[אייר]] [[תשס"ה]] ערך ביקור ב[[ישיבת ליובאוויטש טורונטו|ישיבת חב"ד ליובאוויטש בטורונטו]] וזכה לקבלת פנים מרשימה. ראש הישיבה וצוות ההנהלה, השלוחים בעיר בראשות השליח הראשי הרב גרוסבאום, קרוב ל-200 תלמידי הישיבה, ולמעלה מ-100 איש מאנ"ש קיבלו את פניו{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11271 בביקור בישיבת חב"ד בטורונטו]}}.
+==משפחתו==
+*בנו הרב משה סופר, האדמו"ר הנוכחי
+*בנו הרב יעקב סופר, רב קהילת ערלוי ב[[ביתר עלית]]. מקורב לחב"ד. השתתף ב[[התוועדות]][[י"ט כסלו]] [[תשס"ג]] בביתר, וערך שם את [[סיום הרמב"ם]]{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=156 בסיום הרמב"ם בביתר]}}. כמו כן השתתף בשנת [[תשס"ה]] באירוע החבד"י נגד [[ההתנתקות]], ואף [[סיום מסכת|סיים מסכת]] בסיום האירוע, כהוראת הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14959 מסיים מסכת באירוע נגד ההתנתקות]}}.
+*בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר, ראש ישיבת ערלוי
+*בנו הרב שמעון סופר, רב בית המדרש "תורת משה" ב[[צפת]]
+*בנו הרב עקיבא סופר, רב קהילת ערלוי ב[[בני ברק]]
+*בנו הרב זלמן סופר, רב קהילת ערלוי ב[[בורו פארק]]
+*בנו הרב אהרן סופר, רב קהילת ערלוי ב[[אלעד]]
-בשנת [[תשס"ה]] השתתף באירוע החבד"י נגד ההתנתקות, ואף סיים מסכת בסיום האירוע, כהוראת הרבי.<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=14959 מסיים מסכת באירוע נגד ההתנתקות]</REF>
 == לקריאה נוספת ==
 *[[שיח שרפי קודש]]
 *[[שמן ששון מחבריך]]
+*שניאור זלמן לוין, '''"תפסקו את ההלכה שמשיח צריך כבר לבוא"''', {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] מס' 1010
 == קישורים חיצוניים ==
-*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1360 האדמו"ר מערלוי מוסר ד"ש לרבי דרך שליחו הרב משה פרקש (11:02)]
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1360 האדמו"ר מערלוי מוסר ד"ש לרבי דרך שליחו הרב משה פרקש (11:02)] {{וידאו}} {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2177 הרבי לאדמו"ר מערלוי: תפסוק שיבא משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}
+*[https://chabad.info/news/126540/ האדמו"ר מערלוי ע"ה בחזית המאבק של מיהו יהודי] {{אינפו}}
 {{הערות שוליים}}
+{{חצרות}}
-[[קטגוריה:רבנים]][[קטגוריה:אדמור"ים]]
+{{מיון רגיל: סופר, יוחנן}}
+[[קטגוריה:אדמו"רים]]
+[[קטגוריה:גאב"דים]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]
+[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]